היי כולם!
אני בן 19 וכרגע מתרכז בעיקר בקבלה ללימודי משפטים באוניברסיטה. יש לי עוד כמה בגרויות קטנות להשלים, ואני מקווה שאתקבל לשנת הלימודים התשפ"ז (2026–2027). לצערי יש סיכוי שלא אתקבל לשנה זו בגלל חוסר התאמה בין מועדי הבגרות למועדי הרישום, ואולי איאלץ להתחיל מאוחר עוד יותר – שנת התשפ"ח (2027–2028). כרגע אני עובד כקופאי ומרוויח ₪5000 בחודש. ביקשתי שיורידו לי משמרת אחת בשבוע, וכנראה השכר יצטמצם ל־₪4000 וקצת. אני מקבל גם קצבה בסך ₪2800. אז הכול ביחד ייתן לי קצת יותר מ־₪7000 בחודש.
את הקצבה אני שם בקרן כספית ואת המשכורת משקיע. עד כה יש לי הון של כ־₪80,000 בכל מיני אפיקים שונים שאינני רואה טעם לציין.
העניין הוא שיש משהו ריקני בשגרת בית עבודה, עבודה בית. אני רואה כל מיני סרטונים של נופים עוצרי נשימה: הרים, טבע, שקיעות, ארמונות וכו'. אודה ואתוודה בפניכם, בהחלט יש בי רצון (לא עז, אבל רצון) לראות קצת עולם. לנסוע במדברים של דרום ארצות הברית, לראות את מפלי ניאגרה הקנדיים, להתפעל מן הרי השלג של שווייץ ולחזות בזוהר הקוטב בגרינלנד. חלום נוסף שיש לי הוא לבקר במוסדות האיחוד האירופי בבריסל, במיוחד בבית המחוקקים האירופי (אך גם במשכן הנציבות האירופית).
העניין הוא שכל הדברים הללו עולים הון תועפות, והדבר האחרון שאני רוצה הוא לבזבז את החסכונות שלי. הכסף הזה, אני תמיד אומר, מיועד למטרה נעלה (דירה), לא ל"הנאות". אני אהיה עוף מוזר באוניברסיטה. בלי צבא, בלי טיול לפני צבא ואחריו, ואני כנראה אהיה בין הצעירים שם. כמובן אפשר לראות עולם גם בגיל 30, 50 ו־60, אבל אני מניח שזה שונה מהחוויה בגיל צעיר.
אין לי פה ממש שאלה ספציפית האמת. סתם פורק.
