2 חשבונות נפרדים + חשבון משותף להוצאות שוטפות (חשבונות, אוכל, הוצאות של הילדה), אליו כל אחד מפקיד אחת לחודש בהוראת קבע. כשיש הוצאות "יזומות" (חופשה, ריהוט..) כל אחד מפקיד את ֶהחלק שלו לחשבון המשותף. כשהיא אומרת שאין לה חולצות למרות שהארון בגדים שלה מ פ ו צ ץ, או שהיא אומרת שהיא חייבת לעבור בסופר פארם (אני כבר יכול לפתוח בסטה למברשות איפור), אני מסנן בשקט איזו קללה מתחת לשפם או מקסימום שואל בעדינות: "מאמא את בטוחה שאת צריכה את זה?", אבל תכלס, כל עוד היא מפקידה את החלק שלה לחשבון ההוצאות, שתעשה מה שהיא רוצה, היא ילדה גדולה.