רוצים חיים כפריים. אני דרומי - היא צפונית. שנינו משפחתיים מאוד - מה עושים?

[GeraltOfHaifa]

שלום לכולם
אני ובת זוגתי התארסנו במרץ ואנחנו מתחילים כבר לדבר על העתיד ועל ביתנו. אני בן 33 והיא בת 29. כרגע גרים בייחד ברמת גן. רוצים לקנות בית באווירה כפרית ולגור בו. העדיפות היא משק חלקאי במושב, נחלה גדולה. עם המצב הכלכלי שלנו, תוך לא הרבה זמן נוכל להרשות לעצמנו לרכוש נכס עם משכנתא עד איזור ה5-6 מליון. אפילו 7.
היא מכפר תבור ואני מקיבוץ נגבה.
למרות שזה משחק סכום אפס - אני מהדרום והיא מהצפון היא עדיין ממש מושכת שנקנה בית בכפר תבור ונגור קרוב למשפחתה. אני יותר מדבר על איזור המרכז, אפילו קצת צפונה. רוצים איזור טוב לגדל בו ילדים ולנהל חיים טובים. על איזה איזור הייתם ממליצים? עדיפות למושבים.
אולי מישהו מכם בכלל ישכנע אותי להיכנע לדרישותיה? רבים אומרים שמאוד חשוב להיות ליד ההורים כדי שיעזור עם הילדים.

אשמח לדעות שלכם בעניין או סתם המלצות.
תודה רבה

 

[Shlomi Z]

למרות שזה משחק סכום אפס - אני מהדרום והיא מהצפון היא עדיין ממש מושכת שנקנה בית בכפר תבור ונגור קרוב למשפחתה. אני יותר מדבר על איזור המרכז, אפילו קצת צפונה. רוצים איזור טוב לגדל בו ילדים ולנהל חיים טובים. על איזה איזור הייתם ממליצים? עדיפות למושבים.

בגלל כפר תבור:
בית קשת/אילניה. קיבוץ גזית. כפר קיש.

צריך בייביסיטר שיעזור. איןמנוס.

 

[גרהם]

אולי מישהו מכם בכלל ישכנע אותי להיכנע לדרישותיה? רבים אומרים שמאוד חשוב להיות ליד ההורים כדי שיעזור עם הילדים.

אם ההורים של אשתך מוכנים לסייע בגידול הנכדים (וכדאי לוודא מראש), אז אובייקטיבית זה יעזור לכם בשנים הקרובות.
אבל יש לקרבה ולסיוע הזה השלכות על החיים שלכם כמו לכל כניסה של הורים לחיי משפחת ילדיהם.
רק אתה יודע מה יהיו ההשלכות והאם זה מפריע לך ו/או לאשתך. גם על זה כדאי לדבר ביניכם, אפילו אם זה נושא מעט עדין.
מבחינת מרחק, אני מציע להסתכל על מפת ישראל בזום אאוט כדי לראות שבכל מקום בו תגור בארץ, אתה מאד קרוב להורים של שניכם.

ומשהו שלא שאלת - לא הייתי קונה נכס בסכומים כאלו בארץ עם משכנתה בתקופה הנוכחית.

אגב, אין לכם שיקולי עבודה?

 

[GeraltOfHaifa]

בגלל כפר תבור:
בית קשת/אילניה. קיבוץ גזית. כפר קיש.

צריך בייביסיטר שיעזור. איןמנוס.

ארוסתי היקרה? האם זאת את? אולי בכל זאת לשקול משהו במרכז?/איזור השרון?

אם ההורים של אשתך מוכנים לסייע בגידול הנכדים (וכדאי לוודא מראש), אז אובייקטיבית זה יעזור לכם בשנים הקרובות.
אבל יש לקרבה ולסיוע הזה השלכות על החיים שלכם כמו לכל כניסה של הורים לחיי משפחת ילדיהם.
רק אתה יודע מה יהיו ההשלכות והאם זה מפריע לך ו/או לאשתך. גם על זה כדאי לדבר ביניכם, אפילו אם זה נושא מעט עדין.
מבחינת מרחק, אני מציע להסתכל על מפת ישראל בזום אאוט כדי לראות שבכל מקום בו תגור בארץ, אתה מאד קרוב להורים של שניכם.

ומשהו שלא שאלת - לא הייתי קונה נכס בסכומים כאלו בארץ עם משכנתה בתקופה הנוכחית.

אגב, אין לכם שיקולי עבודה?

אני יכול לעבוד מכל מקום. אני סבור שגם היא.
אני מניח שאקנה את הבית עוד שנה שנתיים. אבל רוצה להתחיל להתפקס על איזור ולהתחיל להיות עירני. ברור שאני מעדיף שהמשפחה שלי תהיה יותר בתמונה אבל שוב, זה משחק סכום אפס.. בגלל זה אני מעדיף לא להיות עם קרבה מטורפת לאחד ההורים אבל כן לחיות במרכז.

 

[גרהם]

זה משחק סכום אפס.

לא בדיוק.
אם אתה באמצע לא תקבל סיוע מאף אחד.

 

[chen15]

אני חושבת שהרגע התארסתם ועדיף שתתמקדו בדברים שיותר קל להסכים עליהם כרגע

יכול להיות שבעתיד יהיה לכם יותר קל להגיע להסכמה לגבי המגורים ויכול להיות גם שלא אבל עכשיו, אם אני מבינה נכון, עדיין לא צריך בייביסיטר
אז חבל להסתובב סביב זה שנתיים מראש

חוץ מלריב בלולעה אני לא רואה משהו טוב שאפשר לעשות עם זה עכשיו.

ורק אומרת, שגם בעוד שנתיים, לא חייבים לקפוץ ישר לנחלה ב7m, גם אם אפשר...

אולי כדאי לשכור תקופה, לראות איך הולך, למה מתחברים, איזה מהדברים שהיו לכם חשובים מתממשים / מתבדים...

בין 0 ל100 יש עוד כמה מספרים...

 

[Shlomi Z]

ארוסתי היקרה? האם זאת את? אולי בכל זאת לשקול משהו במרכז?/איזור השרון?

זו אני, שלומית !
מתה עליך שאתה נעזר בחכמת המונים... אהוב שלי. זכיתי.


ועכשיו ברצינות:
אני פרנואיד + אנחנו בישראל, תמיד יש מקרי חירום, צריך עזרה, להיות קרובים, מילואים, פצצות, פנצ'ר
עדיף משפחה בקרבה. לכן אמרתי לא קרוב עד כדי הליכה בכפר תבור, אלא נסיעה קצרה.
וגם אילניה-בית קשת יש חינוך טוב וכו'.

עמק חפר, יזרעאל כמובן מדהים. וגם תוכל לתת כיף ל @בת העמק מדי פעם, אבל צריך שתחליט קרוב כן/לא.

כמו שאמר חבר יקר:

לא בדיוק.
אם אתה באמצע לא תקבל סיוע מאף אחד.

 

[בת העמק]

ארוסתי היקרה? האם זאת את?

זו אני, שלומית !
מתה עליך שאתה נעזר בחכמת המונים... אהוב שלי. זכיתי.

 

[pseudonym]

אמנם הצפון והדרום הם לא מקשה אחת, אבל אתה לא חושש בעת הזו, לקנות באחד מהאיזורים האלה?

 

[Homer]

דעת מיעוט : אישית מצאתי את פנטזיית החיים בכפר overhyped. לאחר תקופה קצרה חזרתי לעיר ואני נהנה מכל רגע: להיות מרחק הליכה מכל דבר שאני צריך, בלי צורך להחזיק 2 רכבים, בלי לנסוע חצי שעה כל כיוון אם צריך לקנות משהו, בלי פקקים בכביש 4 או כביש החוף פעמיים ביום. מבחר של דברים לעשות/לבלות/לאכול... גם אם בפועל אני לא עושה הרבה, לדעת שיש לי אופציות שהן לא בורגרס באר בתחנת דלק ליד זיכרון יעקב... המעבר לעיר שיפר לי את איכות החיים.
עזוב אותך מהחיים בכפר, אדרבה ואדרבה אם זה יעלה לך 5 מיליון...

 

[McMurphy]

כרגע גרים בייחד ברמת גן.

היא מכפר תבור ואני מקיבוץ נגבה.

יש לכם ניסיון, גם בחיים עירוניים וגם בחיים כפריים-קהילתיים מרוחקים מהמרכז, על כל הכרוך בהם לטוב ולרע, אז נשמע שהבחירה שלכם בחיים כפריים היא לא גחמה וזה מעולה - אבל עדיין יש הבדל גדול בין מושב בשרון לבין הצפון או הדרום הרחוקים. האם *אתה* רוצה לגור רחוק מאד מהמרכז?

למרות שזה משחק סכום אפס - אני מהדרום והיא מהצפון

זה נשמע כאילו אתה מדבר על משפט שלמה, אם לא לי אז גם לא לה ודווקא כך כמו שכתבו לך אתה מקבל 0 - קרבה לאף משפחה- אאכ מגורים במושב במרכז זה מה שאתה רוצה יותר ממשפחתיות.

מהנסיון שלי ומבט מסביב, לרוב האנשים, במיוחד שיש ילדים - אבל לא רק, אפשרות לקבלת ומתן סיוע משפחתי הדדי, זה דבר שמשדרג את החיים מהמון בחינות, נפשית וחומרית בתנאים הבאים:
1. זו לא משפחה רעילה. ביקורת, הסתה, התערבות מוגזמת בדברים אישיים וכו׳.

2. מידת הקרבה רצויה ב-2 הצדדים. אנחנו מאד מאד קרובים למשפחה שלה ואוכלים יחד כל שבת שניה כמעט, מצד שני הם לא קופצים בלי להודיע מראש ולשאול ולכולם זה מאד מתאים. או במילים אחרות, האם טיב החמולתיות מתאים לך.

עוד דבר שהבחנתי, שיש הרבה יותר נשים שזקוקות לקרבה המשפחתית הזו, להורים ולאחיות/ים, מאשר גברים. אני מדבר בממוצע וברור שיש נשים שבכלל לא רוצות וגברים שמאד רוצים. מתכון לחיים זוגיים טובים : אם יש משהו שהיא מאד מאד רוצה וחשוב לה ואתה מעדיף משהו אחר בקטנה וזה לא מאד חשוב לך, אז אל תתעקש רק בגלל ״משחק סכום אפס״ ולא לי לא לך.

 

[קפיטליסט_מרושע]

אני חושבת שהרגע התארסתם ועדיף שתתמקדו בדברים שיותר קל להסכים עליהם כרגע

יכול להיות שבעתיד יהיה לכם יותר קל להגיע להסכמה לגבי המגורים ויכול להיות גם שלא אבל עכשיו, אם אני מבינה נכון, עדיין לא צריך בייביסיטר
אז חבל להסתובב סביב זה שנתיים מראש

חוץ מלריב בלולעה אני לא רואה משהו טוב שאפשר לעשות עם זה עכשיו.

ורק אומרת, שגם בעוד שנתיים, לא חייבים לקפוץ ישר לנחלה ב7m, גם אם אפשר...

אולי כדאי לשכור תקופה, לראות איך הולך, למה מתחברים, איזה מהדברים שהיו לכם חשובים מתממשים / מתבדים...

בין 0 ל100 יש עוד כמה מספרים...

אני מאוד מתחבר להודעה הזאת. מאוד.
עד שיש ילדים - לא מבינים מה זה אומר. וגם אחרי שהילד הראשון מגיח, יש כמה שנים (נניח עד גיל 4) שאפשר לעבור דירה בלי שום פגיעה בו.
תחיו כרגע איפה שנוח לכם. אם קל לכם לעבור, תעברו כמה פעמים. תלמדו מה זה אומר בשבילכם.

אגב, לנו בגדול מעולם לא היה בייביסיטר (משפחה או בתשלום), למרות קרבה למשפחות. רק בזמן הלידות. ככה שזה לא חובה, אבל אם זה בכיף מבחינת כל הצדדים זה יכול להיות מדהים.
בהצלחה!

 

[אורי ג.]

אולי מישהו מכם בכלל ישכנע אותי להיכנע לדרישותיה? רבים אומרים שמאוד חשוב להיות ליד ההורים כדי שיעזור עם הילדים.

רבים צודקים ב100%.

 

[בת העמק]

העדיפות היא משק חלקאי במושב, נחלה גדולה.

אתה רוצה להיות חקלאי? היא רוצה? מה הסיבה דווקא לקנות נחלה גדולה במושב?

היא מכפר תבור ואני מקיבוץ נגבה.

אצל היהודים בארץ נהוג יותר להיצמד למשפחת האישה, להבדיל מאצל הערבים.
מעבר לנוהג, האם אשתך לעתיד תרגיש בנוח להיעזר בהוריך (ולבוא אליהם בדרישות) כמו עם הוריה? מניחה שפחות.
יש נשים וגברים שמעדיפים להתרחק מהמשפחות (אנחנו למשל) ולא נעזרים כמעט בהם, אבל נשמע לי שאצלכם זה לא המצב.
ובלי להעליב, בעלי במקור מקיבוץ באזור שלך, אין מה להשוות בין היופי של בקעת יבנאל וסביבתה לשטחי השדות המישוריים של הנגב המערבי.

 

[ת.אוקהם]

רבים אומרים שמאוד חשוב להיות ליד ההורים כדי שיעזור עם הילדים.

ניתן לגדל ילדים גם ללא עזרה מהורים (אנחנו עשינו ועושים את זה) אבל חשוב להבין שיש לזה השלכות משמעותיות על החיים וזה ממש לא קל (אם כי זה נהיה הרבה הרבה פחות קשה כשהם גדלים).
יש לזה כמובן גם יתרונות, אנחנו מגדלים את ילדינו כראות עינינו מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד וגם הקשר עם הילדים הוא מעט שונה מאצל חברים שמשאירים את הילדים אצל ההורים כמעט כל סופ"ש לדוגמא.

 

[פטל ואוכמניות]

קודם כל - מזל טוב!
המלצתי החמה לך היא ללמוד לנהל שיח פתוח והוגן, גם אם בסוף תמצא את עצמך בכפר תבור אל תראה את זה ככניעה, זה מונח שעדיף להוציא מהחיים המשותפים. האופן שבו אתם מתנהלים ביחד, מדברים ומקשיבים לדעתי יוצר חשוב מהתוצאה הסופית.

נכתב על בסיס ניסיון רב שנים

 

[YPV]

עזרה (פוטנציאלית) של הורים היא שיקול חשוב אבל לא הייתי הופך אותו לשיקול מהותי ובוודאי לא עיקרי בהחלטה של קביעת מקום מגורים.

מעבר לכל מה שכתבו על העדפות אישיות ומשפחתיות של מעורבות או אי מעורבות אינטסיבית של סבים בגידול הילדים, יש גם שיקולים נוספים.

קודם כל זה צריך להתאים לסבים ולסגנון החיים שלהם. הגעה פעם בכמה שבועות או אפילו פעם בשבוע למספר שעות זה נחמד מאוד, אבל זו לא באמת עזרה משמעותית עליה מדברים. אלא אם תגורו באותו יישוב, הם חייבים רכב. צריך לוודא זמני נסיעה שהם אכן נוחים להגעה בהתראה מהירה. קו אווירי של 15-20 ק"מ גם יכול להפוך לנסיעות של שעה ויותר לכל כיוון. מניסיון, זה מאוד מתסכל. חשוב לקחת בחשבון גם מצב בריאותי. ההורים שלנו לא נהיים צעירים וחזקים יותר. לא כולם מסוגלים לסחוב פעוטות על הידיים במשך היום. וגם אם יכולים היום, לא בטוח שיוכלו בעוד חודשיים או חצי שנה.

 

[בת העמק]

ההורים שלנו לא נהיים צעירים וחזקים יותר. לא כולם מסוגלים לסחוב פעוטות על הידיים במשך רב היום. וגם אם יכולים היום, לא בטוח שיוכלו בעוד חודשיים או חצי שנה.

צודק מאד מאד!
אני יכולה לספר שבמהלך השנה ורבע האחרונות, שבהם נולדה לנו נכדה, היו זמנים שלא יכולנו לעזור והיו זמנים שגם המחותנים (שגרים ליד) לא יכלו לעזור.
זה יכול לנבוע מבעיית בריאות פתאומית (שבר, גב תפוס, טיפול אונקולוגי זמני וכד') או מלחץ בעבודה בתקופות מסוימות, אם הסבים עדיין עובדים.

 

[YPV]

אגב, בגלל מרחק ובעיות בריאות, אמא שלי לא יכלה להיות עם הילדים. מה שכן, אבא שלי היא מביא פעם בשבוע אוכל שאמא הכינה לנו לכל השבוע. זה עזר לא פחות משמירה וטיפול בילדים.

 

[גרהם]

צודק מאד מאד!
אני יכולה לספר שבמהלך השנה ורבע האחרונות, שבהם נולדה לנו נכדה, היו זמנים שלא יכולנו לעזור והיו זמנים שגם המחותנים (שגרים ליד) לא יכלו לעזור.
זה יכול לנבוע מבעיית בריאות פתאומית (שבר, גב תפוס, טיפול אונקולוגי זמני וכד') או מלחץ בעבודה בתקופות מסוימות, אם הסבים עדיין עובדים.

וגם יכול לנבוע מכך שאנשים בשנות ה-50 וה-60 המוקדמות (ואף לאחר מכן, אבל אלו בדרך כלל הגילאים בהם יש נכדים תינוקות) הם אנשים מאד פעילים, לעיתים עובדים ולעיתים בפנסיה נהנים מהחיים אחרי שעבדו קשה כל החיים וגידלו ילדים.
לכן כתבתי שחשוב לבדוק מראש איך הסבים והסבתות רואים את הדברים, ואני מוסיף כאן, שלא להיעלב ולא לנטור טינה אם מתברר שהם לא יושבים ומחכים בכיליון עיניים למשרה המלאה של טיפול בתינוק.