• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

מה אתם הייתם עושים? קריירה ושונות

  • פותח הנושא פותח הנושא עידו ג
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

עידו ג

משתמש בכיר
הצטרף ב
20/7/22
הודעות
2,267
דירוג
2,893
בן 30. במקור מהצפון וכעת במרכז.
שיתפתי לא מעט ביומן המסע שלי ובפוסטים שונים על מצבי ומצב משפחתי.
אשמח מאוד לנסות ולהיעזר בחברי הפורום המכובדים, עקב תחושה שאני עושה יותר מדי טעויות בחיי.
ללמוד באקדמיה לא הצלחתי, לעיתים היו נסיבות מקלות (ק"ש מלחמה וכד') ולעיתים לא.

זיקה גדולה לכל הקשור לכסף, מיסוי, אופטימיזציות וניהול נכון.
יצירתי (כמדומני).
לא יודע מה לעשות עם עצמי. לפני כמה שבועות עברתי למרכז עבור משרה חדשה וכבר מתחיל להרגיש דכדוך עקב מצב רפואי, נפשי, זוגי, תעסוקתי ולימודי.

מרגיש לי שאני מסוגל לכל כך הרבה יותר מהדרך בה אני סולל את דרך חיי.
מרגיש קצת אבוד, חבוט וחסר כיוון. כל כך רוצה למצוא את דרך המלך.

לאחרונה דחו אותי ממשרה אחרת, מה שמאוד עירער אותי. הבנתי שאני כלום ושום דבר.
המשרה הייתה "תפורה עלי" ובכל זאת לא התקבלתי. אם למשרה כזו לא התקבלתי, אין לי עתיד ורוד וזה ברור.

מה עושים מכאן? כיצד הלימון הופך ללימונדה?
אם הייתם במצבי (ללא השכלה), מה אתם הייתם עושים? אשמח לרעיונות, הצעות ואולי הכוונה כלשהי.
מבקש להימנע מניסיונות "ניחום", איני מבקש או מחפש רחמים. אני יודע ומודע שעברתי דרך לא קטנה.
 
דבר ראשון : פרופורציה. נדחית ממשרה אחת, זה לא כאילו שללו לך רישיון לעבוד או פסלו אותך מלעבוד בתחום . יש אנשים שנדחים מעשרות משרות עד שהם מוצאים אחת שמתאימה.
צבור עוד ניסיון במשרה שהתחלת, ואז חיפוש העבודה יהיה יותר מוצלח.
 
לפני כמה שבועות עברתי למרכז עבור משרה חדשה וכבר מתחיל להרגיש דכדוך
מעבר לאזור חדש לגמרי, שכולל יציאה מאזור הנוחות, הוא תמיד תקופה מורכבת. גם לאנשים פחות רגישים ממך.
אני זוכרת את התחושה עד היום, כשעזבתי את הקיבוץ עם 100 ש"ח והגעתי לעיירה צפונית בשנות ה-20 המאוחרות שלי. לקח לי זמן להתאפס ולהבין איפה אני ולהתחיל לעבוד בעבודה הכי פושטית שיש (ניקיון בתים) כדי לדאוג ללחם וקורת גג. לאט לאט יצאתי מהלימבו, הכרתי אנשים, נפגשתי עם חברים מהאזור והתחלתי להנות מהבחירה שלי.
לאחרונה דחו אותי ממשרה אחרת, מה שמאוד עירער אותי. הבנתי שאני כלום ושום דבר.
הבעיה היא לא הדחייה אלא ההתערערות המהירה בביטחון העצמי שלך כשדברים לא הולכים חלק.
אין לאף אחד תרופת פלא, וכל אחד מוצא מה עובד לו כדי לשמור על יציבות נפשית לשני הכיוונים (היי ודאון). כמה ימים לאחר שהתחלת לעבוד במקום חדש, כתבת שאתה רוצה לתת להם עצות איך לשפר את המצב (זה ההיי) ועכשיו אתה מרגיש אפס בגלל שלא התקבלת למשרה מסוימת. זה הכל בראש שלך, לא במציאות.
אולי יעזור לבנות שיגרת יום רגועה, להפסיק להעביר את רוב הזמן הפנוי במשחקי מחשב ובפורום ולבנות שעות פעילות חדשות (שעה טיול עם הכלב, שעה בבית קפה, שעה בעשיית ספורט, שעה בבישול ואכילה, שעה של קריאת ספר וכן הלאה), בנוסף, אולי יעזור אם תחליט שבשנה הקרובה אתה הולך כל יום לעבוד בעבודה החדשה ולא מנסה לקפוץ למעברים חדשים (עבודה, לימודים, מגורים). בהצלחה יקירי!
 
מצטרפת לבת העמק. הדבר שהכי בולט לי ביומן המסע שלך זה המעברים התכופים. כל מעבר כזה שואב אנרגיה ומערער, ואתה פשוט לא נשאר במקום אחד מספיק זמן כדי לצבור כוח ולהשתקם מהשינוי. תנסה להשאר במסגרת יציבה, אפורה ומשעממת ככל שתהיה, לתקופת זמן משמעותית. קח הפסקה מלנסות "לשפר" כל הזמן - מפרספקטיבה של היומן שלך, זו לא הדרך בשבילך.
 
@עידו ג אתה יותר מידי חושב , יוחר מידי מתכנן קדימה בראש ויותר מידי עושה חישובים

ולא זה לא מחמאה
אתה לא מצליח להתמיד בבחירות שלך וזה לאורך הרבה זמן
נכון היו הרבה נסיבות מקלות
אבל אם אתה רוצה להצליח (שזה סוביקטיבי לגמרי ההגדרה הזאת ולרוב רק אתה מודד את זה) אתה צריך לדבוק בדבר אחד ולסיים אותו זה לא משנה אם זה תואר או משרה חדשה
גם אם נופלים טילים וגם אם הכל חרא
וגם אם זאת עבודה ממש גרועה

אתה מנסה לקבל תשובות מספריות למשהו שהוא מאוד ריגשי

במצב שלך גם אם מחר היו מודעים לי שמקצצים את השכר ל50 אחוז ולמרות שזה מתחת למינימום הייתי נשאר שנה
לא כי אני פראייר אלה כי אתה צריך יציבות והתמדה

תפסיק לעשות את כל החישובים והמחשבות הרחוקות הלאה זה לא עוזר לך ולהפך זה מפריע לך לצמוח

אתה מספיק זמן בפורם להבין שהעבודה שלך או הרמת שכר שלך או החיסכון שיש לך לא מגדירה אותך בכלל
ואין גם שום קשר לאושר

דווקא היכולת להסתפק במועט גם כלכלית אבל גם חברתית או תעסוקתית כנראה תעזור לך.למצוא יותר אושר בחיים
ואתה כל הזמן מציץ על הדשא (או הלינקין) של השכן..

הכל באהבה, וממש מתחבר @לבת העמק
יש לך יותר מידי זמן פנוי
ויותא מידי זמן על המחשב/ מסך
צמצם אותו
אם משעמם לך לך להתנדב
יש המון מקומות שאתה יכול לתרום ולהיתרם
 
עבודה
בהנתן ואתה מסתפק במועט, לא שואף לרכבי יוקרה או פרישה מוקדמת, אתה בעיקר צריך להתמקד בחיפוש עבודות שמתאימות לאופי שלך. משומר לילה עד מנכ"ל. אל תפחד לקחת עבודות שנחשבות נחותות מהיכולות שלך אם הם מתאימות לחיים שלך. החיים הם לא תחרות כנגד אחרים רק נגד עצמך.

חברתי, זוגי
קשה לי לדעת כמה אתה מאותגר בתחום, עד כמה זה עניין של גורל ועד כמה יש לך צורך, אבל אין ספק שבגיל 30 זה מאתגר. רוב האנשים התאבזרו בגיל הזה כבר על החברים שלהם כך שקשה לפרוץ. אם אתה בקטע של עבודת צוות עם אנשים כמוך יש סיכוי סביר שתמצא שם חברים חדשים, אם לא, הייתי ממליץ לקחת חוגים/קורסים בתחומים שמעניינים אותך, סביר שתמצא שם אנשים כמוך עם אותו צורך חברתי. ברגע שתהיה לך סביבה חברתית תומכת סביר להניח שיהיה קל יותר גם בקטע הזוגי. בכל מקרה הייתי משתדל לצאת, גם זוגית גם חברתית. צא כדי להכיר לא כדי "לנעול" חברים/זוגיות, זה יבוא מעצמו.

לימודי
תלמד, כל הזמן. מה שמעניין אותך ומחזק אותך. אל תנסה ללמוד דברים רק כי צריך, סביר להניח שהם כבר לא יובילו לשום מקום בגיל הזה.

רפואי,נפשי
אין לי המלצות כי אין פרטים ולא בטוח שפורום זו הדרך לקבל עזרה בנושא, אתה צריך בעיקר להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך.
 
נערך לאחרונה ב:
מצטרף לכל מה שנאמר על ההתמדה. תמיד כשמתחילים עבודה חדשה זה נראה זוהר ואז נתקלים בשגרה האפורה. בנקודה הזו מאוד מפתה לקפוץ לתחום אחר שנראה זוהר מבחוץ הבעיה היא שגם הוא יהפוך לשגרה אחרי כמה זמן וחוזר חלילה

מעבר מהיר בין תחומים גורם לך להישאר שוב ושוב באותה נקודה ב"סולם הקריירה" בלי לטפס למעלה.

למדתי בדם יזע ודמעות שכל ההתחלות משעממות ומרגישות לנו מתחת לרמה שלנו. הפיתוי לקפוץ לתחום אחר הוא רב עוצמה אבל לא מועיל. הדרך היחידה לצאת מהלופ הזה היא להתמיד עד שנרכוש כישורים וקשרים שיעזרו לנו להתקדם.
 
לאחרונה דחו אותי ממשרה אחרת, מה שמאוד עירער אותי. הבנתי שאני כלום ושום דבר.
אתה ממש לא כלום ושום דבר. נכון, זה לא נעים בכלל אבל כמו שכתבו לך- פרופורציות. אתה לא מתאים לכל עבודה, ולא כל עבודה מתאימה לך. אתה פשוט צריך למצוא את ה''משבצת'' שלך.

נסה להבין למה זה ערער אותך. אם אתה רוצה להגיע לשורש הבעיה, יש שיטה: תתחיל מהשאלה הזאת (''למה הדחייה מהמשרה הזאת ערערה אותי''), ותכתוב תשובה (רצוי על דף ולא בטלפון\מחשב). כל תשובה הופכת לשאלה הבאה וככה 7 פעמים שאלות ותשובות. אתה אמור להגיע מתשובות של השכל לתשובות של הרגש.

מרגיש קצת אבוד, חבוט וחסר כיוון. כל כך רוצה למצוא את דרך המלך.
אם היית יכול לעשות כל דבר, ללא מגבלות בכלל, מה היית עושה?

המשרה הייתה "תפורה עלי" ובכל זאת לא התקבלתי. אם למשרה כזו לא התקבלתי, אין לי עתיד ורוד וזה ברור.
לפעמים מה שנראה מתאים ''על הנייר'' לא תמיד מתאים בפועל. מה שכתבת נשמע כמו גישה ''קורבנית''. לא כותבת את זה מתוך רחמים אלא כדי לשים לך מראה מול הפרצוף. קח אחריות על החיים שלך. תחשוב טוב מה אתה רוצה ואיך אתה הולך להשיג את זה.

תסתכל על הדרך שעברת עד עכשיו. רובנו\ כולנו עושים טעויות כאלה ואחרות לאורך הדרך. החוכמה היא ללמוד את השיעור, להפיק מסקנות לעתיד ולפעול בצורה טובה יותר בפעם הבאה.

קח נשימה עמוקה, הכל בסדר.
 
שמע אחי מעריך אותך מאד.
כואב לפעמים שמרגישים ככה, לא אשקר גם אני לא מרוצה מהקריירה שלי ואני מבין אותך טוב מאד.
יש לי תואר במדעי המחשב ואני עובד בכלל בתור טכנאי בעבודה שחורה עם גריז בעבודת כפיים לילות שבתות וחגים.
אשתי משכילה עובדת בעבודות צווארון לבן ובסביבת עבודה עם אנשים מהעשירון העליון מבחינת שכר וסטטוס.
כשאנחנו יוצאים לערבי קבוצה ואני נחשף לאנשים האלה, אני כן מרגיש את ההבדלים ועוד יותר את תחושת האי-נוחות (אפילו קצת בושה) כששואלים "מה אתה עושה בחיים?"
ויכול להיות שגם אשתי והיא פשוט לא אומרת.
נכון זה כואב נכון זה עצוב, אבל כל אחד ונסיבות חייו.
אתה יש לך את כל הקשיים עם הנכות, גדלת כמוני בפריפריה, בטח גל לא להורים הכי חזקים ותומכים. לאנשים היו נקודת פתיחה הרבה יותר טובה משלך. הכי קל להתמרמר על מר גורלנו אבל בסופו של דבר צריך לשחק עם הקלפים שיש. כן זה נשמע הכי קלישאתי אבל זה מה שמחזיק אותי לפעמים.
אשתי לעומתי קיבלה קלפים הרבה הרבה יותר טובים שאני והיא נראים כמו שני הפכים.
כמו ש homer אמר, בסהכ מקום עבודה אחד אמר לך לא. קצת פרופורציות.
אחרי הפוסט שעשית פה לא מזמן על ההתעסקות עם הדו"ח מברוקר זר, הראת ידע ו value שלא יסולא בפז אני בטוח שאתה תצליח, אז לא במקום עבודה הזה שלא הצלחת אלא במקום עבודה אחר.
 
מרגיש את ההבדלים ועוד יותר את תחושת האי-נוחות
תהיה גאה במה שאתה עושה. כל עבודה מכבדת את בעליה. לא כולם חייבים- לא לכולם מתאים וזה לגמרי לגיטימי- להיות עו''ד\טייסים\רו''ח וכו'.
 
לאחרונה דחו אותי ממשרה אחרת, מה שמאוד עירער אותי. הבנתי שאני כלום ושום דבר.
המשרה הייתה "תפורה עלי" ובכל זאת לא התקבלתי. אם למשרה כזו לא התקבלתי, אין לי עתיד ורוד וזה ברור.
שומע את הכאב שלך וזה לגמרי לגיטימי להרגיש חבוט אחרי דחייה. אבל תרשה לי להציע לך זווית קצת אחרת, אולי קצת קשוחה אבל משחררת: המשפט שלך "המשרה הייתה תפורה עלי" הוא האויב הכי גדול שלך כאן.

בפילוסופיה הסטואית קוראים לזה "היקשרות לרושם מוטעה". בפועל, התאהבת ברעיון של המשרה אחרי שיחה של כמה דקות, בדיוק כמו להתאהב במישהי שראית ברחוב ולדמיין את החתונה איתה. אתה לא באמת מכיר את הצרכים שלהם, את הפוליטיקה הפנימית, או את הבעיות האמיתיות בארגון. המשרה הזו מעולם לא הייתה "שלך", היא הייתה פנטזיה פנימית שייצרת. ברגע שתבין שהתאהבת בדמיון ולא במציאות, הדחייה הזו תפסיק להרגיש כמו לב שבור.

כמי שמכיר מערכות גיוס מבפנים, אני יכול להגיד לך שלפעמים מועמדים יוצאים ב"היי" מטורף מראיון, בטוחים שהתפקיד אצלם בכיס, ובסוף מקבלים תשובה שלילית. למה? משיקולים פנים ארגוניים שאין לך שום סיכוי לנחש ובטח שלא קשורים אליך. תקנים שהוקפאו בשנייה האחרונה, החלטה לקדם מישהו מבפנים, או צורך ממוקד במישהו עם פחות ניסיון כדי לחסוך בתקציב. המערכת פועלת לפי האינטרסים והטבע שלה, לא נגדך. מבחינתה אתה לא קיים. אל תיקח אישית תהליכים של חברות מסחריות, זה כמו לכעוס על הגשם שירד והרס לך את התוכניות. הגשם לא ירד במטרה להציק לך, והחברה לא דחתה אותך בגלל מי שאתה.
 
אני חושב שהנקודה היא להתבגר ולהבין מה לא יקרה ומה יכול לקרות
ברור לי שלא אהיה שחקן בNBA כי אני לא בגיל או בנתונים הפיזיים הדרושים
וברור לי שאהיה מאושר כי זו יכולת שיש לכל אחד ואני יודע מה גורם לי אושר
תבין מה אתה כן יכול להיות
מה אתה רוצה להיות
ומה יעשה אותך מאושר
ומשם הכל פתוח
 
כתבו פה הרבה אז אני רק אוסיף דבר אחד.

כשהתחלתי את דרכי בהכשרה בצבא, הגיע קב"נית, לשיחה לא מאוד מעניינת, אבל היה דבר אחד שהיא אמרה שנשאר איתי. לטענתה, לפי מחקרים בפסיכולוגיה, הסתגלות לסיטואציה חדשה לוקחת 3-6 חודשים!
הייתי בשוק, אפילו לא האמנתי לה, הייתי בטוח שתוך כמה שבועות אני כבר אתרגל למסגרת ויהיה לי טוב. היא צדקה.

הסתגלות הוא בהגדרה מצב לא נעים, לעיתים קרובות גם עם אפקטים פיזים על הבריאות, אבל זה שווה את זה, ממליץ לך להתחייב (לעצמך) ללפחות חצי שנה בסיטואציה החדשה הזו של מגורים ועבודה חדשים.
 
אף אחד לא הציע לנסות טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי?
 
לפני כמה שבועות עברתי למרכז עבור משרה חדשה
לאחרונה דחו אותי ממשרה אחרת
אני זוכרת שדיברת על שתי משרות שהתקבלת אליהן לאחרונה.
אחת בצפון (משעממת אבל נוחה) ואחת בתחום שמעניין אותך - מיסוי, אבל שדורשת מעבר למרכז.
החלטת לעבור למרכז ולהתחיל בעבודה המעניינת יותר עם אופק להתקדם.

מצאתי משרה שמאוד מצאה חן בעיני בחברה שאני מכיר (גם כן בתחום המיסוי, בשירות לקוחות).
שלחתי קו"ח ולשמחתי התקבלתי :)
מה השתנה עם המשרה שהתחלת?
ממה שכתבת דווקא הבנתי שהיא מעניינת אותך ויש לך רעיונות לשיפור (כלומר פוטנציאל להיות משמעותי בהמשך).


אני מקווה שזה בסדר שאני מזכירה ומקשרת ליומן שלך.
אם לא מתאים תגיד לי ואמחק…


וכבר מתחיל להרגיש דכדוך עקב מצב רפואי, נפשי, זוגי, תעסוקתי ולימודי.
מרגיש לי שאני מסוגל לכל כך הרבה יותר מהדרך בה אני סולל את דרך חיי.
מרגיש קצת אבוד, חבוט וחסר כיוון. כל כך רוצה למצוא את דרך המלך.
@עידו ג
חשוב שתשים לב שבגלל שזה דפוס שחוזר על עצמו זה לא קשור למה שאתה עושה כרגע. אתה יכול להיות במשרה מעולה ועדיין תרגיש את הייאוש והדכדוך.
בכל פעם מחדש הפתרון שלך הוא לוותר ולעזוב. אבל כמו שאתה רואה זה לא פתרון… זה רק תוקע אותך יותר.

מהיומן שלך אני מרגישה שאתה מוצא כוחות ומצליח ״להתעורר״ לתקופה, כשאתה עושה את המעברים הללו (עד שאתה נופל שוב).
ואולי בגלל זה אתה חוזר לדפוס הזה, כי זה מה שמצליח ״לעורר״ אותך?…
האם תוכל למצוא את המקום הרגשי, בתוכך, לצאת מהמשבר ו-״להתעורר״ אבל בלי שוב לוותר ולעבור למשהו אחר?

לדעתי, בזה אתה צריך להשקיע את המאמץ.

מה עושים מכאן? כיצד הלימון הופך ללימונדה?
אם הייתם במצבי (ללא השכלה), מה אתם הייתם עושים? אשמח לרעיונות, הצעות ואולי הכוונה כלשהי.
אל תוותר.
אם הבנתי נכון זו עבודה טובה עם פוטנציאל להביא אותך למקומות טובים יותר.
תשתמש בעבודה הזו לעשות את הלימונדה.
 
שלום לחברי הפורום המכובד והמכובדים.
תחילה תודה לכולם, אני באמת מעריך את ההתעניינות, הרצון לסייע ובכלל את כמות הזמן שמשקיעים בי - הלא זמן הוא המשאב היקר ביותר.
אנסה להסביר יותר לעומק את המצב ואפרט מה החלטתי לעשות. התנצלות מראש על אורך הפוסט.

אני סובל ממצב רפואי בעייתי. איני מדבר כעת על המצב הנפשי והדיכאון, אלא על מחלה תורשתית ממנה אני סובל (אבקש לא להיכנס ליותר מדי פרטים, אך תוצאת המחלה היא כאבים, בעיות שינה עקב כאבים וכד'.).
במשך יותר מדי שנים זנחתי את הנושא והזנחתי את עצמי. ביצה ותרנגולת.

לפני שהמחלה החלה להשפיע הייתי מאוד פעיל ספורטיבית.
בגלל המחלה השמנתי. בגלל שהשמנתי לא יצאתי מהבית והחדר, הכאבים התגברו והגוף נחלש.
בגלל שלא יצאתי מהבית והחדר הדיכאון (שהיה שם מגיל צעיר) התחזק לממדים גדולים.
בגלל הדיכאון הגדול, המחלה והעובדה שאני גר בנהרייה (בה אין יותר מדי משרות שאינן פיזיות), לא עבדתי עד גיל מאוחר. לא האמתי שאף אחד יסכים לקבל אותי, לא האמנתי בעצמי וגם לא רציתי לפגוש אנשים מהעבר (תלמידים מהיסודי/חטיבה וכד', אולי מגוחך אך יש בי חרדה גדולה מפגישה עם מכרים מהעבר). רק לאחר שיקום נפשי ארוך מאוד העזתי לנסות ולעבוד (כטלר בבנק הפועלים).
מאותה סיבה (ובגלל מוגבלות כלכלית מהותית של המשפחה שלא יכלה לסייע לי במימון לימודים, שכר דירה וכד') - לא למדתי בהשכלה גבוהה.
במהלך השיקום הנפשי גיליתי ממתמודדי נפש אחרים על הזכויות שלי בביטוח הלאומי, שכן הן איפשרו לי לנסות ללמוד לימודים אקדמיים (סיוע בשכר לימוד, סיוע בשכר דירה וכד').

יש עוד כמה אירועים במהלך הדרך, כמו נשירה מהתיכון, כמו זה שלא רצו לגייס אותי (הייתי פטור), זה שעברתי ניתוח על מנת להתגייס (למעשה בהתנדבות), כישלון מהיר בצבא (נשרתי מהצבא עקב בעיה רפואית/נפשית). בצבא שלו התגייסתי בהתנדבות שייכו אותי לבסיס ליד אילת למרות שהדגשתי שחשוב לי מאוד להיות קרוב לבית (בנהרייה), עקב הבעיה הרפואית והמוגבלות במזון (עקב ניתוח קיצור קיבה).

אני במעגל אין סופי של ביצה ותרנגולת.
הפנמתי ממש לאחרונה ולמרות דעות חברי הפורום המכובדים, שעלי לטפל בשורש הבעיה ולא להמשיך להתעלם ממנה.
אני מאוד רוצה חיי חברה, השכלה, זוגיות וביום מן הימים משפחה משלי וזאטוטים שהם אוכל לתת חיים קלים יותר משלי (כלכלית, נפשית וכד').

מה עשיתי ומה אעשה הלאה:
עשיתי:

1) התפטרתי מהעבודה בעקבות אירוע רפואי בעייתי (לא נפשי), שגרם לי לשקול הכול מחדש ולהבין שאני חייב להשקיע זמן בעצמי ובשיקום הפיזי שלי ולא רק בנפשי.
לשמחתי המעסיק (שיאמר שמאוד נחמד, מכבד וכיבד אותי) אפילו הציע ליצור איתו קשר בעוד כמה חודשים אם אראה לנכון להצטרף מחדש. מניח שהוא מאוד מעריך את עבודתי באלפי כי אמר שהוא רואה הרבה פוטנציאל. הסברתי לו בכנות ופתיחות על המצב הרפואי שלי, לשמחתי הוא קיבל בהבנה והערכה.
2) מכרתי את כל תיק ההשקעות המנייתי באינטרקטיב. הכסף יהיה מיועד למחייה בשנה-שנתיים הקרובות, כך שאיני רוצה אותו במניות.
3) התחלתי ואמשיך לעשות הליכות (משתדל לעשות שתי הליכות משמעותיות ביום). שוקל להצטרף לבריכה כלשהי, שחייה בריאה למצבי. יש מגבלות (צריך למצוא בגד מתאים למידותי וקושי כלכלי גדול עקב היעדר הכנסה תוך כדי תשלום שכירות גבוהה. מתכנן בחודשים הבאים להתמקד רק בשיקום גופני/ירידה במשקל ו...
4) התחלתי ללמוד לפסיכומטרי (בחינם באופן עצמאי) דרך אתר קמפוס IL. נרשמתי לבחינה בספטמבר. בחודשים הקרובים אתמקד רק בשיקום גופני, ירידה במשקל ותרגול לפסיכומטרי.
5) התחלתי להתעניין לדרכי קבלה בחזרה לאקדמיה [כן, שוב]. מקומות ששקלתי/שוקל:

5.1) אוניברסיטת רייכמן (אך ורק דרך תוכנית קרן אור): תוכנית קרן אור מאפשרת תואר מסובסד (14,000~ ש"ח בלבד לתואר מלא בחשבונאות שאורכו 3.5 שנים). בנוסף יש מעטפת של חונכות וכד' שמאוד חשובה לי עקב עבר לימודי/אקדמי קלוקל בעבר. התוכנית מיועדת עבור סטודנטים שלא התאפשר להם להתקבל למוסדות אקדמיים מסיבות חברתיות/סוציאו אקונומיות. הבעיה? צריך שירות צבאי/לאומי מלא שלא עשיתי. יחד עם זאת, תוך כדי התכתבות איתם הם הסכימו (לאור הנסיבות האישיות), להתקבל על סמך התנדבות אזרחית, מה שכן יש לי. מה שכן, הם דורשים שנתיים לפחות של ההתנדבות, בפועל למיטב זכרוני התנדבתי מעט פחות זמן. במהלך השבוע הקרוב אבקר במקום בו התנדבתי ואנסה לברר כמה זמן התנדבתי ולהשיג אסמכתא רלוונטית עבור ההתנדבות.
בעיות נוספות הן מרחק גאוגרפי (בין אם מנהרייה או מהיכן שאני שוכר ברמת גן) ותהליך מיון מאוד קפדני לתוכנית (שמלכתחילה מתקבלים אליה מספר קטן מאוד של סטודנטים).
ההרשמה לתוכנית תחל בינואר 2027, קח שרק באוקטובר 2027 אוכל להתחיל את התואר.
ממש, ממש אשמח להצטרף תוכנית זו, שלדעתי תודות למעטפת ושכר הלימוד הנמוך תיתן לי את הסיכוי הגבוה ביותר להצליח. בעבר בהחלט נכשלתי לימודית מכיוון ועבדתי, מקווה לא לעבוד תוך כדי הלימודים הפעם, לפחות לא עד שלב מאוחר יותר.

5.2) אוניברסיטת בר אילן: מנסה לברר דרכי קבלה, כל כך מבולבל מהאפשרויות.
קודם כל, יש שני מסלולים שונים שאני מעוניין בהם. לכל אחד תנאי קבלה שונים. הראשון כלכלה-חשבונאות חד חוגי רגיל, שאליו כנראה אוכל להתקבל בדרך כזו או אחרת.
המסלול השני (שמושק לראשונה השנה) בחשבונאות, מימון בסביבת בינה מלאכותית (שבכנות הרבה יותר מעניין אותי). כלכלה פחות מעניין לעומת מימון. למידה (אפילו מבואות) של AI תסייע לי הרבה יותר בעתיד מאשר תחום הכלכלה, לדעתי.
מנסה לבדוק האם יכירו במכינה שעשיתי במכללת תל חי (סביר שלא), שלחתי להם בינתיים את הסילבוסים של מתמטיקה ומתמטיקה לכלכלנים, חסר לי סילבוס של פיזיקה.
בנוסף כמובן שלחתי גיליון ציונים של המכינה.
לצערי ציוני הבגרות שלי עלובים למעט אנגלית שלמדתי לבד ממשחקי רשת ומוזיקה (נשרתי בתיכון והשלמתי בגרות בגיל מאוד מאוחר במסגרת אקסטרנית בלי ללמוד את החומר).
אלו אופציות מסלול קבלה:
א. על בסיס פסיכומטרי: כמותי 118 + זכאות לתעודה בגרות
ב. על בסיס פסיכומטרי: ציון 600 + זכאות לתעודה בגרות + מתמטיקה 5 יח״ל בציון 80, או 4 יח״ל בציון 95
ג. על בסיס בגרות בלבד: ממוצע בגרות 105+ 5 יחל מתמטיקה בציון 80 או 4 בציון 95
(מילואים: ממוצע 103 במקום 105)

2.תואר ראשון במדעי החברה – חשבונאות, מימון בסביבת בינה מלאכותית
מימון חשבונאות ובינה – ממוצע בגרות 92
לצערי למסלול של חשבונאות, מימון בסביבת בינה מלאכותית לא ניתן להתקבל באמצעות פסיכומטרי, שאני שוקל כעת לעשות לראשונה. מניח שכן ניתן להתקבל באמצעות מכינה, אך מכינה אורכה תשעה חודשים, עלותה 17,000 ש"ח ומשמעותה התחלת התואר (אוקטובר 2027) בלבד.
למסלול הראשון אני מקווה שאצליח להתקבל באמצעות פסיכומטרי. הבעיה שהפסיכומטרי הבא אליו ניתן להירשם בתאריך 02-03/09/2026, ולא בטוח שיהיו עוד מקומות להרשמה לתואר עד קבלת הציונים. מאמין ומקווה שכן כי תואר בחשבונאות אינו פופולרי.

סיימתי ממש לפני כתיבת הפוסט לראשונה מבחן פסיכומטרי לדוגמה, אציין שעוד לא למדתי בכלל לפסיכומטרי אלא רק קראתי על מבנה המבחן. בנוסף במבחן אין התאמות שלהן אני בהחלט זכאי. במהלך המבחן, עקב חוסר בזמן בחרתי המון תשובות ראנדומלית (בלי לקרוא את השאלה או התשובה). כך שסביר שהציונים שאשתף מושפעים לטובה/רעה עקב חוסר בזמן (כנראה לרעה).

המבחן הסתיים

רשימת הציונים​

חשיבה מילולית: 105
חשיבה כמותית: 86
אנגלית: 132
ציון כללי בשקלול רב-תחומי: 517
ציון כללי בדגש כמותי: 495
ציון כללי בדגש מילולי: 538

להבנתי הציון המקסימלי בחשיבה כמותית הוא 150, אני זקוק ל118 על מנת להתקבל. כנראה בר ביצוע בעזרת התאמות (בעיקר תוספת זמן) + למידה ותרגול.

5.3) מכללת הגליל המערבי:
דרישות פסיכיות. לא קשורים למציאות. דורשים פסיכומטרי 650 ומעלה וזכאות לתעודת בגרות 4 יחידות במתמטיקה בציון 85 ומעלה למיטב זכרוני מהשיחה עם מחלקת מתעניינים לאחרונה. נפסל ולא יקרה (גם ככה לא כל כך רציתי ללמוד שם, אך כלכלית זה יהיה נוח יותר בגלל שכירות בפריפריה).

5.4) אוניברסיטת תל אביב: דרישות פסיכיות (אך מוצדקות בהתחשב בסטנדרט המוסד). לא אעמוד בהן (פסיכומטרי 680 ומעלה + בגרויות בציונים גבוהים).

5.5) מכללת רופין: עוד לא יצא ליצור איתם קשר, בעבר לא הסכימו לקבל מכינה של תל חי. יש להם מכינה של תשעה חודשים, ככל הנראה אעדיף להתקבל לבר אילן (כבר שוכר ברמת גן) אם אעשה פסיכומטרי או אעשה מכינה של תשעה חודשים.

אז זהו....
תקציר מנהלים:
התפטרתי. מתמקד בירידה במשקל ושיפור מצב גופני בזמן הקצר. מנסה לחזור לאקדמיה.
 
אני במעגל אין סופי של ביצה ותרנגולת.
הפנמתי ממש לאחרונה ולמרות דעות חברי הפורום המכובדים, שעלי לטפל בשורש הבעיה ולא להמשיך להתעלם ממנה.
עידו יש לי פינה חמה בלב אליך
אולי זה הכתיבה הרהוטה אולי זאת הזדהות בכל מיני נקודות ומצבים
אבל באמת פינה חמה

וממש כואב לי לקרוא את הפוסט האחרון
זה קצת כרוניקה ידועה מראש

אתה מתחיל משהו חדש > נתקל בקושי (לדעתי בחלק מהמקרים גם מדומה) > שובר את הכלים, פורש וזורק את כל ההשקעה הנפשית לפח > מתרץ לעצמך (ולנו) למה יש לך נסיבות מקלות > עושה עבודת דוקטורט על השלב הבא שלך ומתייעץ על דילמות של 5 שנים קדימה...

אתה לא מאפשר לעצמך לחוות הצלחה!
וכתבתי לך כבר הצלחה היא מאוד סובייקטיבית!!
התקבלת לעבודה זה הצלחה
עברת דירה זאת הצלחה
התחלת שבוע ראשון בעבודה ואתה לא מרגיש שכולם מדברים סינית זה הצלחה
לא פיטרו אותך זה הצלחה

אני יכול לרשום לך עמודים ארוכים למה כל מה שכתבת על הלימודים האקדמיים והפסיכומטרי כנראה לא מתאים לך לדעתי
אבל אנסה לתמצת ולהגיד שלדעתי זה רק עוד דרך שלך להישאר בלופ הזה
וגם אם כן תצליח להתמיד ולסיים תואר
אתה תחזור לאיפה שהיית לפני חודש
בחיפוש עבודה וכנראה במשרה דומה למה שעזבת עכשיו (בהנחה שAI לא ייתר עד אז את הצורך בתחום הזה)

אתה אתם מאוד חכם וזה ניכר מהכתיבה שלך והידע שלך לחקור דברים ובירוקרטיה שזה בכלל לא טריוואלי.
יש לך התמודדות עם התמדה ולדעתי עד שלא תפטור את זה בדמות מחוייבות אישית או חוזה אודיסיאוס אתה פשוט תיהיה במעגל מרושע שאתה ממשיך לפגוע בעצמך.

*בשולי הדברים, ממליץ לך לפנות לרופא לטובת זריקות הרזיה זה עושה פלאים במיוחד במי שניתוחי קיצור קיבה לא הועילו לו לטווח ארוך
וגם בזה שגרה יום יומית מאוד חשובה בהצלחה של הכל הרבה יותר מאשר ב"לפנות זמן" לטובת זה כי אז שתעבור לחיי היום יום זה יהיה לך סביבה חדשה עם אתגרים שלא התאמנת עליהם
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
מפתיע, ובאותה הנשימה - לא מפתיע….
אגב, חושבת שלא היה נחוץ לפתוח שרשור חדש בנוסף ליומן האישי
מסכים, באופן מפתיע (ולא מפתיע) השרשור לא התפתח לאן שייעדתי אותו במקור.
אעדכן ביומן על הפוסט הזה.
אתה מתחיל משהו חדש > נתקל בקושי (לדעתי בחלק מהמקרים גם מדומה) > שובר את הכלים, פורש וזורק את כל ההשקעה הנפשית לפח > מתרץ לעצמך (ולנו) למה יש לך נסיבות מקלות > עושה עבודת דוקטורט על השלב הבא שלך ומתייעץ על דילמות של 5 שנים קדימה...
דווקא בגלל זה אני חושב שמה שאני עושה הוא צעד נכון.
לפני 6 שנים (תחילת הקורונה~), עברתי שיקום נפשי מאוד משמעותי, או התחלתי אותו. מאז אני רוצה להשיג ולעשות כל כך הרבה דברים בו זמנית ונכשל בכך, כי כל פעם אני רוצה לעשות משהו אחר או נוסף. הפעם אני נותן לעצמי זמן להשקיע ביסוד והשורש של הבעיה, כך שאולי בעתיד כן אצליח להתמיד ולהתמודד עם קשיים.

דרך אגב, איני חוזר לבית ההורים. לא זוכר אם ציינתי זאת. אני ממשיך לגור לבד. איני זונח את הרעיון. כך שבמובן מסויים התקדמתי שלב קדימה בהתמדה? :)
*בשולי הדברים, ממליץ לך לפנות לרופא לטובת זריקות הרזיה זה עושה פלאים במיוחד במי שניתוחי קיצור קיבה לא הועילו לו לטווח ארוך
תודה על התזכורת. את האמת שניסיתי בעבר והיו לי תופעות לווי מאוד מעיקות (במיוחד אם הייתי תוך כדי מסגרת).
אולי אנסה שוב כעת כשאיני במסגרת כך שגם אם יהיו תופעות לווי בהתחלה אוכל לצלוח את תקופת ההסתגלות.
ייתכן ויש זריקות חדשות בשוק מאז שניסיתי, שלהן יהיו תופעות לווי פחות משמעותיות.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
ב מה אתם הייתם עושים נדל"ן 7
א סיכון מס בקרן השתלמות או שילוש של דמי הניהול - מה אתם הייתם עושים? שוק ההון 9
ב לחיות על הקצה או ללכת על בטוח - מה אתם הייתם עושים? נדל"ן 14
ס מה אתם הייתם עושים ? דחיית תואר בשנה למען מקום טוב יותר אוף טופיק 13
ה בן 20. בהתלבטות ואשמח לדעת מה אתם הייתם עושים שוק ההון 26
I דולרים בחשבון - מה אתם הייתם עושים? אוף טופיק 16
R מה אתם הייתם עושים? משכנתא לדירה ראשונה ממשתכן שמחוסר ברירה היא להשקעה נדל"ן 9
A חשבון קיזוז ריבית (משכנתא) - מה אתם הייתם עושים? נדל"ן 2
P 800K ששוכבים בעו"ש. מה אתם הייתם עושים? פוסטים מאיכות נמוכה 9
N מה אתם... הייתם עושים ? - רוצה לעבור מניהול תיק בבנק שוק ההון 0
ה רבותי ההיסטוריה חוזרת מה אתם הייתם עושים שוק ההון 18
U אם מחר בנק ישראל מקפיץ את ערך הדולר מה אתם הייתם עושים? שוק ההון 15
ב מה אתם הייתם עושים? שוק ההון 52
ה למכור או להחזיק חזק מה אתם הייתם עושים שוק ההון 46
ז מליון שקלים, מה אתם הייתם עושים? שוק ההון 11
ס 700-800אלף פנויים להשקעה- מה אתם הייתם עושים? שוק ההון 4
B שאלה מהחיים, מה אתם הייתם עושים אוף טופיק 20
תפוזינה מה אתם הייתם עושים שוק ההון 20
ס 250K להשקעה מה עושים מכאן ? מה אתם הייתם עושים ? שוק ההון 9
פ מליון שקלים ההשקעה הטובה ביותר /מה אתם הייתם עושים שוק ההון 37
S סקר - עד כמה אתם הייתם מוכנים לפשרה כדי למנוע בחירות נוספות אוף טופיק 152
A איזה מסלול אתם הייתם סוגרים מהמשכנתה נדל"ן 11
ס מי מכיר fifo באוסטרליה? מה אתם חושבים על זה? התפתחות אישית 2
א אתם עובדים שעתיים או חודשיים? פוסטים מאיכות נמוכה 28
ס באיזה אתר אתם בודקים את מחירים ה-BID ASK הכי מעודכנים על ניירות ערך? ברוקרים ופלטפורמות מסחר 9
A איך/ איפה אתם קוראים חדשות (שיפור החוויה) אוף טופיק 21
Y בעלי תיק באינטראקטיב, איך אתם מחשבים רווח/הפסד בשקלים לצורך מס? מיסים 13
א היכן אתם עושים טיפולי שיניים? צרכנות פיננסית 69
Williamsburg איפה אתם רואים את מדד המעוף בסוף 2026 בהנחת החלשה מהותית של האיראנים ואופק מדיני חדש לישראל? שוק ההון 12
V האם אתם משלמים מס מיותר באינטראקטיב ישראל? (וגם: מחשבון שבניתי) מיסים 1
A אתם חושבים שמי שמרוויח פחות מממוצע לא יחיה טוב? ואסור להביא ילדים? התפתחות אישית 91
Cat האם אתם ממחזרים בקבוקים גדולים? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 52
N האם ב-2026 אתם שוקלים לעבור בפנסיה/השתלמות ממסלול S&P למסלול מנייתי רגיל? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 18
H באיזה כלי/אפליקציה אתם משתמשים כדי לנהל תקציב? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 6
P אתם זה המקצוע שלכם ? אוף טופיק 14
R איפה אתם עושים ביטוח בריאות וכמה אתם משלמים? צרכנות פיננסית 4
I כדאי לפתוח 3 קרנות כספיות? (בלוג: מרגע זה אתם טובים בכסף) דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 9
Echelon אבטחת מידע בכרטיסי אשראי - איך אתם מחליטים אם לשמור פרטי כרטיס אשראי או להימנע? צרכנות פיננסית 9
N האם יש לכם איש קשר בIRA שאותו אתם יכולים לשאול שאלות? ברוקרים ופלטפורמות מסחר 3
N באיזה דפדפן אתם משתמשים? אוף טופיק 29
ח השוואת דמי ניהול פנסיה - האם אני או אתם משלמים יותר מדי? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 69
I מה אתם מצפים מהחברה הישראלית? פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 152
E כמה אתם משלמים לרואה החשבון שלכם? אוף טופיק 46
ה איפה אתם קונים בשר? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 37
D למי משמקיע דרך IB בקרנות איריות איזה אתם קונים? פוסטים מאיכות נמוכה 7
T איך אתם מתמודדים עם קיזוז רווחי והפסדי הון? שוק ההון 3
D האם אתם משנים מסלולים של של הגמל וההשתלמות בגלל שהשוק יקר? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 10
D למי שקונה מדדים כל חודש איך אתם עושים את זה? שוק ההון 7
D למשקיעים פאסיביים, איך אתם קונים את הסנופי והנאסדק? שוק ההון 8
S איך אתם מתגוננים מפני מתקפת SIM swapping ? אוף טופיק 49

נושאים דומים

Back
למעלה