שלום לחברי הפורום המכובד והמכובדים.
תחילה תודה לכולם, אני באמת מעריך את ההתעניינות, הרצון לסייע ובכלל את כמות הזמן שמשקיעים בי - הלא זמן הוא המשאב היקר ביותר.
אנסה להסביר יותר לעומק את המצב ואפרט מה החלטתי לעשות. התנצלות מראש על אורך הפוסט.
אני סובל ממצב רפואי בעייתי. איני מדבר כעת על המצב הנפשי והדיכאון, אלא על מחלה תורשתית ממנה אני סובל (אבקש לא להיכנס ליותר מדי פרטים, אך תוצאת המחלה היא כאבים, בעיות שינה עקב כאבים וכד'.).
במשך יותר מדי שנים זנחתי את הנושא והזנחתי את עצמי. ביצה ותרנגולת.
לפני שהמחלה החלה להשפיע הייתי מאוד פעיל ספורטיבית.
בגלל המחלה השמנתי. בגלל שהשמנתי לא יצאתי מהבית והחדר, הכאבים התגברו והגוף נחלש.
בגלל שלא יצאתי מהבית והחדר הדיכאון (שהיה שם מגיל צעיר) התחזק לממדים גדולים.
בגלל הדיכאון הגדול, המחלה והעובדה שאני גר בנהרייה (בה אין יותר מדי משרות שאינן פיזיות), לא עבדתי עד גיל מאוחר. לא האמתי שאף אחד יסכים לקבל אותי, לא האמנתי בעצמי וגם לא רציתי לפגוש אנשים מהעבר (תלמידים מהיסודי/חטיבה וכד', אולי מגוחך אך יש בי חרדה גדולה מפגישה עם מכרים מהעבר). רק לאחר שיקום נפשי ארוך מאוד העזתי לנסות ולעבוד (כטלר בבנק הפועלים).
מאותה סיבה (ובגלל מוגבלות כלכלית מהותית של המשפחה שלא יכלה לסייע לי במימון לימודים, שכר דירה וכד') - לא למדתי בהשכלה גבוהה.
במהלך השיקום הנפשי גיליתי ממתמודדי נפש אחרים על הזכויות שלי בביטוח הלאומי, שכן הן איפשרו לי לנסות ללמוד לימודים אקדמיים (סיוע בשכר לימוד, סיוע בשכר דירה וכד').
יש עוד כמה אירועים במהלך הדרך, כמו נשירה מהתיכון, כמו זה שלא רצו לגייס אותי (הייתי פטור), זה שעברתי ניתוח על מנת להתגייס (למעשה בהתנדבות), כישלון מהיר בצבא (נשרתי מהצבא עקב בעיה רפואית/נפשית). בצבא שלו התגייסתי בהתנדבות שייכו אותי לבסיס ליד אילת למרות שהדגשתי שחשוב לי מאוד להיות קרוב לבית (בנהרייה), עקב הבעיה הרפואית והמוגבלות במזון (עקב ניתוח קיצור קיבה).
אני במעגל אין סופי של ביצה ותרנגולת.
הפנמתי ממש לאחרונה ולמרות דעות חברי הפורום המכובדים, שעלי לטפל בשורש הבעיה ולא להמשיך להתעלם ממנה.
אני מאוד רוצה חיי חברה, השכלה, זוגיות וביום מן הימים משפחה משלי וזאטוטים שהם אוכל לתת חיים קלים יותר משלי (כלכלית, נפשית וכד').
מה עשיתי ומה אעשה הלאה:
עשיתי:
1) התפטרתי מהעבודה בעקבות אירוע רפואי בעייתי (לא נפשי), שגרם לי לשקול הכול מחדש ולהבין שאני חייב להשקיע זמן בעצמי ובשיקום הפיזי שלי ולא רק בנפשי.
לשמחתי המעסיק (שיאמר שמאוד נחמד, מכבד וכיבד אותי) אפילו הציע ליצור איתו קשר בעוד כמה חודשים אם אראה לנכון להצטרף מחדש. מניח שהוא מאוד מעריך את עבודתי באלפי כי אמר שהוא רואה הרבה פוטנציאל. הסברתי לו בכנות ופתיחות על המצב הרפואי שלי, לשמחתי הוא קיבל בהבנה והערכה.
2) מכרתי את כל תיק ההשקעות המנייתי באינטרקטיב. הכסף יהיה מיועד למחייה בשנה-שנתיים הקרובות, כך שאיני רוצה אותו במניות.
3) התחלתי ואמשיך לעשות הליכות (משתדל לעשות שתי הליכות משמעותיות ביום). שוקל להצטרף לבריכה כלשהי, שחייה בריאה למצבי. יש מגבלות (צריך למצוא בגד מתאים למידותי וקושי כלכלי גדול עקב היעדר הכנסה תוך כדי תשלום שכירות גבוהה. מתכנן בחודשים הבאים להתמקד רק בשיקום גופני/ירידה במשקל ו...
4) התחלתי ללמוד לפסיכומטרי (בחינם באופן עצמאי) דרך אתר קמפוס IL. נרשמתי לבחינה בספטמבר. בחודשים הקרובים אתמקד רק בשיקום גופני, ירידה במשקל ותרגול לפסיכומטרי.
5) התחלתי להתעניין לדרכי קבלה בחזרה לאקדמיה [כן, שוב]. מקומות ששקלתי/שוקל:
5.1) אוניברסיטת רייכמן (אך ורק דרך תוכנית
קרן אור): תוכנית קרן אור מאפשרת תואר מסובסד (14,000~ ש"ח בלבד לתואר מלא בחשבונאות שאורכו 3.5 שנים). בנוסף יש מעטפת של חונכות וכד' שמאוד חשובה לי עקב עבר לימודי/אקדמי קלוקל בעבר. התוכנית מיועדת עבור סטודנטים שלא התאפשר להם להתקבל למוסדות אקדמיים מסיבות חברתיות/סוציאו אקונומיות. הבעיה? צריך שירות צבאי/לאומי מלא שלא עשיתי. יחד עם זאת, תוך כדי התכתבות איתם הם הסכימו (לאור הנסיבות האישיות), להתקבל על סמך התנדבות אזרחית, מה שכן יש לי. מה שכן, הם דורשים שנתיים לפחות של ההתנדבות, בפועל למיטב זכרוני התנדבתי מעט פחות זמן. במהלך השבוע הקרוב אבקר במקום בו התנדבתי ואנסה לברר כמה זמן התנדבתי ולהשיג אסמכתא רלוונטית עבור ההתנדבות.
בעיות נוספות הן מרחק גאוגרפי (בין אם מנהרייה או מהיכן שאני שוכר ברמת גן) ותהליך מיון מאוד קפדני לתוכנית (שמלכתחילה מתקבלים אליה מספר קטן מאוד של סטודנטים).
ההרשמה לתוכנית תחל בינואר 2027, קח שרק באוקטובר 2027 אוכל להתחיל את התואר.
ממש, ממש אשמח להצטרף תוכנית זו, שלדעתי תודות למעטפת ושכר הלימוד הנמוך תיתן לי את הסיכוי הגבוה ביותר להצליח. בעבר בהחלט נכשלתי לימודית מכיוון ועבדתי, מקווה לא לעבוד תוך כדי הלימודים הפעם, לפחות לא עד שלב מאוחר יותר.
5.2) אוניברסיטת בר אילן: מנסה לברר דרכי קבלה, כל כך מבולבל מהאפשרויות.
קודם כל, יש שני מסלולים שונים שאני מעוניין בהם. לכל אחד תנאי קבלה שונים. הראשון כלכלה-חשבונאות חד חוגי רגיל, שאליו כנראה אוכל להתקבל בדרך כזו או אחרת.
המסלול השני (שמושק לראשונה השנה) בחשבונאות, מימון בסביבת בינה מלאכותית (שבכנות הרבה יותר מעניין אותי). כלכלה פחות מעניין לעומת מימון. למידה (אפילו מבואות) של AI תסייע לי הרבה יותר בעתיד מאשר תחום הכלכלה, לדעתי.
מנסה לבדוק האם יכירו במכינה שעשיתי במכללת תל חי (סביר שלא), שלחתי להם בינתיים את הסילבוסים של מתמטיקה ומתמטיקה לכלכלנים, חסר לי סילבוס של פיזיקה.
בנוסף כמובן שלחתי גיליון ציונים של המכינה.
לצערי ציוני הבגרות שלי עלובים למעט אנגלית שלמדתי לבד ממשחקי רשת ומוזיקה (נשרתי בתיכון והשלמתי בגרות בגיל מאוד מאוחר במסגרת אקסטרנית בלי ללמוד את החומר).
אלו אופציות מסלול קבלה:
א. על בסיס פסיכומטרי: כמותי 118 + זכאות לתעודה בגרות
ב. על בסיס פסיכומטרי: ציון 600 + זכאות לתעודה בגרות + מתמטיקה 5 יח״ל בציון 80, או 4 יח״ל בציון 95
ג. על בסיס בגרות בלבד: ממוצע בגרות 105+ 5 יחל מתמטיקה בציון 80 או 4 בציון 95
(מילואים: ממוצע 103 במקום 105)
2.תואר ראשון במדעי החברה – חשבונאות, מימון בסביבת בינה מלאכותית
מימון חשבונאות ובינה – ממוצע בגרות 92
לצערי למסלול של חשבונאות, מימון בסביבת בינה מלאכותית לא ניתן להתקבל באמצעות פסיכומטרי, שאני שוקל כעת לעשות לראשונה. מניח שכן ניתן להתקבל באמצעות מכינה, אך מכינה אורכה תשעה חודשים, עלותה 17,000 ש"ח ומשמעותה התחלת התואר (אוקטובר 2027) בלבד.
למסלול הראשון אני מקווה שאצליח להתקבל באמצעות פסיכומטרי. הבעיה שהפסיכומטרי הבא אליו ניתן להירשם בתאריך 02-03/09/2026, ולא בטוח שיהיו עוד מקומות להרשמה לתואר עד קבלת הציונים. מאמין ומקווה שכן כי תואר בחשבונאות אינו פופולרי.
סיימתי ממש לפני כתיבת הפוסט לראשונה
מבחן פסיכומטרי לדוגמה, אציין שעוד
לא למדתי בכלל לפסיכומטרי אלא רק קראתי על מבנה המבחן. בנוסף במבחן אין התאמות שלהן אני בהחלט זכאי. במהלך המבחן, עקב חוסר בזמן בחרתי המון תשובות ראנדומלית (בלי לקרוא את השאלה או התשובה). כך שסביר שהציונים שאשתף מושפעים לטובה/רעה עקב חוסר בזמן (כנראה לרעה).
המבחן הסתיים
רשימת הציונים
חשיבה מילולית: 105
חשיבה כמותית: 86
אנגלית: 132
ציון כללי בשקלול רב-תחומי: 517
ציון כללי בדגש כמותי: 495
ציון כללי בדגש מילולי: 538
להבנתי הציון המקסימלי בחשיבה כמותית הוא 150, אני זקוק ל118 על מנת להתקבל. כנראה בר ביצוע בעזרת התאמות (בעיקר תוספת זמן) + למידה ותרגול.
5.3) מכללת הגליל המערבי:
דרישות פסיכיות. לא קשורים למציאות. דורשים פסיכומטרי 650 ומעלה וזכאות לתעודת בגרות 4 יחידות במתמטיקה בציון 85 ומעלה למיטב זכרוני מהשיחה עם מחלקת מתעניינים לאחרונה. נפסל ולא יקרה (גם ככה לא כל כך רציתי ללמוד שם, אך כלכלית זה יהיה נוח יותר בגלל שכירות בפריפריה).
5.4) אוניברסיטת תל אביב: דרישות פסיכיות (אך מוצדקות בהתחשב בסטנדרט המוסד). לא אעמוד בהן (פסיכומטרי 680 ומעלה + בגרויות בציונים גבוהים).
5.5) מכללת רופין: עוד לא יצא ליצור איתם קשר, בעבר לא הסכימו לקבל מכינה של תל חי. יש להם מכינה של תשעה חודשים, ככל הנראה אעדיף להתקבל לבר אילן (כבר שוכר ברמת גן) אם אעשה פסיכומטרי או אעשה מכינה של תשעה חודשים.
אז זהו....
תקציר מנהלים:
התפטרתי. מתמקד בירידה במשקל ושיפור מצב גופני בזמן הקצר. מנסה לחזור לאקדמיה.