שאלה לגבי משהו שלא מסתדר לי:
כדי להשיג פיזור רחב בחלק המנייתי בתיק, גישת ה-common knowledge היא ״לקנות את השוק״, כלומר (באידיאל) לקנות את כל המניות לפי משקלן היחסי.
המדריכים פה באתר מראים בגדול שתי אפשרויות: אפשר לקנות מוצר שמחקה מדד גלובאלי (למשל VT), או להשיג פיזור רחב ע״י קניית מספר מדדים צרים יותר (למשל ב״שוקולד מריר״ - משיגים פיזור בין ארה״ב, אירופה, יפן ע״י קניית מוצר מחקה לכל שוק).
מהרבה פוסטים ודיונים שראיתי עולה התמונה ששתי הגישות הן שקולות, והבחירה ביניהן תלויה בעניינים טכניים - איזה מוצר זמין איפה, דמי ניהול, מיסוי, וכו׳.
מה שלא מסתדר לי הוא שבגישה מרובת-המדדים, החלוקה בין המדדים היא קשיחה ושומרים עליה באמצעות איזון.
ב״שוקולד מריר״ למשל יש חלוקה בין מניות ארה״ב לאירופה של 30:17 לטובת ארה״ב, ובמוצר הזה יש חלוקה של 60:30, אבל בכל אופן היחס קבוע מראש. אם כעבור זמן מה השווי היחסי של כל חלק מתרחק מהיחס שהגדרנו מראש, לפי עקרונות ההשקעה שלנו נבצע איזון מחדש כדי להתקרב ליחס המקורי.
לעומת זאת, בגישת המדד הרחב, אין (למיטב הבנתי) איזון מחדש כזה.
אם כך - האם איזון מחדש בגישה מרובת-המדדים לא יוצר במהלך הזמן פיזור שלא משקף את השוק (וגם לא תואם ליחס בתוך המדד הרחב)?
לדוגמא, נניח שיש שני מדדים A ו-B (שהחיתוך ביניהם ריק), ומדד C שהוא האיחוד של שניהם. כל המדדים הם market cap weighted. לצורך העניין A ו-B יכולים להיות S&P 500 ו-STOXX 600, ו-C הוא מדד דמיוני (נקרא לו SPOXX 1100
).
עריכה: דוגמא טובה יותר היא ת״א 100 (C), שכולל בתוכו את ת״א 25 (A) ות״א 75 (B).
נניח שבהתחלה השווי (market cap) המצטבר של A ו-B זהים. במהלך השנה הבאה המניות של A מצליחות יותר מ-B, כך שבסוף השנה השווי המצטבר הוא ביחס של 60:40 לטובת A.
בגישה מרובת-המדדים, בהתחלה נקנה את A ו-B לפי השווי היחסי, כלומר ביחס של 50:50. כעבור שנה היחס יהיה 60:40 ונבצע איזון מחדש כדי להחזיר את היחס ל-50:50.
בגישת המדד הרחב, נקנה את C בלבד, שהיחס בין שווי המניות של A ו-B בתוכו הוא בהתחלה 50:50. כעבור שנה היחס יהיה 60:40, כלומר המניות של A יהוו 60% מהשווי של C והמניות של B יהוו 40%. בנקודה זו לא נבצע איזון מחדש (גם אין מה לאזן - אנחנו מחזיקים רק מוצר אחד).
להבנתי, בסוף השנה ההרכב של C (יחס של 60:40) משקף את השוק, וחלוקה של 50:50 לא.
אז האם באמת יש הגיון באיזון מחדש בגישה מרובת-המדדים?
לא יהיה נכון יותר ״לקנות את השוק״ לפי השווי היחסי הנוכחי של כל חלק, ומאותה נקודה לא לאזן מחדש?
כדי להשיג פיזור רחב בחלק המנייתי בתיק, גישת ה-common knowledge היא ״לקנות את השוק״, כלומר (באידיאל) לקנות את כל המניות לפי משקלן היחסי.
המדריכים פה באתר מראים בגדול שתי אפשרויות: אפשר לקנות מוצר שמחקה מדד גלובאלי (למשל VT), או להשיג פיזור רחב ע״י קניית מספר מדדים צרים יותר (למשל ב״שוקולד מריר״ - משיגים פיזור בין ארה״ב, אירופה, יפן ע״י קניית מוצר מחקה לכל שוק).
מהרבה פוסטים ודיונים שראיתי עולה התמונה ששתי הגישות הן שקולות, והבחירה ביניהן תלויה בעניינים טכניים - איזה מוצר זמין איפה, דמי ניהול, מיסוי, וכו׳.
מה שלא מסתדר לי הוא שבגישה מרובת-המדדים, החלוקה בין המדדים היא קשיחה ושומרים עליה באמצעות איזון.
ב״שוקולד מריר״ למשל יש חלוקה בין מניות ארה״ב לאירופה של 30:17 לטובת ארה״ב, ובמוצר הזה יש חלוקה של 60:30, אבל בכל אופן היחס קבוע מראש. אם כעבור זמן מה השווי היחסי של כל חלק מתרחק מהיחס שהגדרנו מראש, לפי עקרונות ההשקעה שלנו נבצע איזון מחדש כדי להתקרב ליחס המקורי.
לעומת זאת, בגישת המדד הרחב, אין (למיטב הבנתי) איזון מחדש כזה.
אם כך - האם איזון מחדש בגישה מרובת-המדדים לא יוצר במהלך הזמן פיזור שלא משקף את השוק (וגם לא תואם ליחס בתוך המדד הרחב)?
לדוגמא, נניח שיש שני מדדים A ו-B (שהחיתוך ביניהם ריק), ומדד C שהוא האיחוד של שניהם. כל המדדים הם market cap weighted. לצורך העניין A ו-B יכולים להיות S&P 500 ו-STOXX 600, ו-C הוא מדד דמיוני (נקרא לו SPOXX 1100
).עריכה: דוגמא טובה יותר היא ת״א 100 (C), שכולל בתוכו את ת״א 25 (A) ות״א 75 (B).
נניח שבהתחלה השווי (market cap) המצטבר של A ו-B זהים. במהלך השנה הבאה המניות של A מצליחות יותר מ-B, כך שבסוף השנה השווי המצטבר הוא ביחס של 60:40 לטובת A.
בגישה מרובת-המדדים, בהתחלה נקנה את A ו-B לפי השווי היחסי, כלומר ביחס של 50:50. כעבור שנה היחס יהיה 60:40 ונבצע איזון מחדש כדי להחזיר את היחס ל-50:50.
בגישת המדד הרחב, נקנה את C בלבד, שהיחס בין שווי המניות של A ו-B בתוכו הוא בהתחלה 50:50. כעבור שנה היחס יהיה 60:40, כלומר המניות של A יהוו 60% מהשווי של C והמניות של B יהוו 40%. בנקודה זו לא נבצע איזון מחדש (גם אין מה לאזן - אנחנו מחזיקים רק מוצר אחד).
להבנתי, בסוף השנה ההרכב של C (יחס של 60:40) משקף את השוק, וחלוקה של 50:50 לא.
אז האם באמת יש הגיון באיזון מחדש בגישה מרובת-המדדים?
לא יהיה נכון יותר ״לקנות את השוק״ לפי השווי היחסי הנוכחי של כל חלק, ומאותה נקודה לא לאזן מחדש?
נערך לאחרונה ב:
