שוקולד מריר: הסולידית בונה תיק השקעות מאפס - הסולידית
בית » השקעות » שוקולד מריר: הסולידית בונה תיק השקעות מאפס

שוקולד מריר: הסולידית בונה תיק השקעות מאפס

אחרי שורה ארוכה של פוסטים תאורטיים, ולרגל השנה האזרחית החדשה, הגיעה העת להפשיל שרוולים ולהרכיב תיק השקעות "עצל" בכוחות עצמנו, וייקרא שמו בישראל: תיק שוקולד מריר.  

קוראים ותיקים עשויים לשאול את עצמם מה מטרתו של פוסט שכזה בבלוג שכבר פיאר והילל תאוריית השקעה מסוימת (מודל ההשקעה של הארי בראון).

ובכן, לרוע המזל, היו קוראים שסברו בטעות שאני מעודדת כל אדם באשר הוא להשקיע בהתאם למודל של בראון. גרוע מכך – היו שהניחו שהמודל של בראון עצמו מהווה "פיתרון קסם" בדרך לעצמאות כלכלית,  ושאין עוד מלבדו.

מטרת הפוסט הזה, אפוא, היא להמחיש כי ישנן דרכים נוספות להשקיע באופן פסיבי בשוק ההון ולגרוף אגב כך תשואה מרבית בסיכון מזערי.

הרעיון הוא להציג כאן מפת דרכים – אחת מיני רבות – שתסייע למשקיע המיועד לתמרן בנבכי שוק ההון הישראלי, לייצר טרייד-אוף הולם בין סיכון לתשואה, ולנהל באופן עצמאי תיק השקעות מפוזר ומאוזן מבלי לשלם הון תועפות לצד שלישי כלשהו. 

אזהרה: הפוסט הזה הוא בסך הכל תרגיל. הוא לא תיק השקעות אמיתי. אל תחקו אותי. אני גיקית פיננסית שאוהבת ללמוד וללמד – לא יועצת השקעות מוסמכת. המידע להלן עלול לגרום לכם להפסד כספי, ובפרט שהוא אינו מותאם אישית לצורך שלכם. אינני אחראית — ולא ניתן לראות בי אחראית – לכל נזק שייגרם לכם כתוצאה מהחלטות שתקבלו על סמך המידע. צאו ולמדו בעצמכם והטילו ספק בכל מה שאתם קוראים. אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לעצה מקצועית – פנו נא לאיש מקצוע. בנוסף, קחו בחשבון שאני עשויה להחזיק, בהווה או בעתיד, בחלק או בכל ניירות הערך הנזכרים להלן.

הנחות יסוד וניהול סיכונים

השלב הראשון בבניית התיק הוא ניסוח תכנית המביאה בחשבון את גילכם, היעד הפיננסי שלכם, אופק ההשקעה שלכם, ואת מידת הצורך, היכולת והנכונות שלכם לקחת סיכון.

מכיוון שלכל אדם מאפיינים וצרכים שונים, אניח מספר הנחות יסוד שיסייעו לקביעת הרכב הנכסים בתיק. אתם מוזמנים להתאים הנחות אלה בהתאם למצבכם האישי:

  • גיל המשקיע: 35
  • אופק ההשקעה: 15+ שנה
  • פרופיל סיכון: בינוני-גבוה – 65% מניות, 35% אג"ח (לפי כלל האצבע של ג'ון בוגל: קבעו את שיעור האג"ח בתיק לפי גילכם)
  • (כלומר, נכונות נפשית לספוג הפסד מרבי של 28% מההון)
  • תשואה ריאלית צפויה מהתיק (אחרי מס, דמי ניהול ואינפלציה): 5%~ בשנה
  • סכום ראשוני להשקעה: 50,000 ש"ח
  • מדי רבעון יושקעו 10,000 ש"ח נוספים, כאשר הכסף יושקע בנכסים
  • משלמים עמלת קנייה בגובה 0.01% לעסקה, מינימום 10 ש"ח לעסקה.

ניהול סיכונים

הבורסה מטבעה היא סביבה תזזיתית ובלתי צפויה. ככזו, היא מזמנת למשקיע הלא מנוסה סיכונים רבים. הסיכונים הללו נובעים הן מסוג הנכסים בהם אנו משקיעים (סיכון שוק), והן מהאופן שבו אנו משקיעים בהם.

 השקעה נבונה פירושה ניהול נכון של הסיכונים הללו מבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה. על בסיס זה, תיק "שוקולד מריר" נצמד לעקרונות הבאים:

מה עושים… ולמה?
מפזרים את הפלח המנייתי באופן גלובלי על כל שווקי העולם כדי להגן על התיק מפני קריסה של מניה, תעשייה, מדינה או יבשת ספציפית
מגבילים את הפלח האג"חי לסוג האג"ח האיכותי ביותר (בדירוג אשראי A+ לפחות) כדי להגן על התיק מפני סיכון אשראי, קרי, חוסר היכולת של חברה זו או אחרת לעמוד בהתחייבויותיה (ראו מקרה IDB), משקיעים בחוב שהונפק על ידי ממשלת ישראל בלבד
הפלח האג"חי יוגבל למח"מ של 4 שנים לכל היותר כדי להגן על התיק מפני סיכון של עליית ריבית בנק ישראל
משקיעים אך ורק במוצרים מחקי מדד הנסחרים בישראל בלבד כדי להשיג את תשואת השוק הממוצעת לאורך שנים, במקום לנסות להכות אותו
נמנעים מקרנות נאמנות אקטיביות (מנוהלות) כדי לנטרל את הסיכון שמנהל הקרן לא יצליח להשיג אפילו את תשואת השוק אחרי דמי הניהול
משקיעים אך ורק במוצרים מנוטרלי מט"ח כדי להימנע מסיכון מט"ח
משקיעים אך ורק במוצרים הצוברים מחדש את הריבית / דיבידנד, ולא מחלקים אותו כדי להימנע מתשלום מס דיבידנדים בשיעור 25%, ועל ידי כך לצבור ריבית דריבית
מנהלים לפחות חלק מהתיק במסגרת ניהול אישי (IRA) – קופת גמל ו/או קרן השתלמות כדי להימנע מתשלום מס רווחי הון בשיעור 25% בעת מימוש התיק
משקיעים במוצרים המונפקים על ידי בתי השקעות שונים (פיזור מוסדי) כדי לצמצם סיכון מנפיק. הערה: בישראל רוב המוצרים הפסיביים מנוטרלי המטבע על מדדי חו"ל מתכסים בנגזרים, חוזים עתידיים, עסקאות SWAP ושאר מכשירים סינתטיים (ולא במניות עצמן). מסיבה זו אנו חשופים לסיכון אשראי, כלומר – הסיכון לפשיטת רגל של מוסדות כמו קסם, תכלית, פסגות וכו'. כדי לנהל את הסיכון, יש לפזר את ההשקעה בין מנפיקים שונים. 
משקיעים במוצרים הגובים את דמי הניהול הנמוכים ביותר כדי להגדיל את כמות הכסף שנשאר אצלכם ועל ידי כך לאפשר לו לצבור ריבית דריבית
בכל פעם שאחד המרכיבים בתיק (מניות/אג"ח) עולה או יורד ב-10% משיעורו המקורי – מאזנים את התיק מחדש כדי לנעול רווחים באמצעות מכירה ביוקר וקנייה בזול.  
מצמצמים את הפעולות בתיק למינימום האפשרי   על מנת להימנע מתשלום עמלות מיותרות לברוקר

שוקולד מריר?

כאן אולי המקום להסביר מדוע התיק מכונה "שוקולד מריר".

כידוע, שוקולד מריר אמיתי כולל לפחות 35% מוצקי קקאו. ככל שאחוז מוצקי הקקאו גדול יותר, כך טעמו מריר ועוצמתי יותר (הודות לאלקואידים שבקקאו). מי שלא מסוגל לסבול את המרירות הזו ממתן אותה באמצעות תוספת של סוכר וחלב במינון הרצוי.

תיק ההשקעות שלנו בנוי בדיוק לפי אותו עיקרון. X אחוזים ממנו כוללים מרכיב "נפיץ", Y אחוזים כוללים מרכיב "ממתן". בדיוק כמו קפה שחור וחלב, ויסקי ומים, דלק ונוזל קירור.  זוהי הדרך האידיאלית להשיג "יעילות" במונחים של סיכון ותשואה לפי התאוריה המודרנית של תיקי השקעות

אז מה קונים?

מוצקי קקאו (נכסים בסיכון גבוה) – 65% מהתיק

תפקידו של "הקקאו" הוא לייצר עבורנו תשואה ריאלית לאורך זמן.  כדי לממש את ייעודו אנו משקיעים במניות – אפיק ההשקעה בעל פוטנציאל הסיכון/תשואה הגבוה ביותר.

מילת המפתח כאן, כאמור, היא פיזור גלובאלי. במקום להשקיע בחברות בודדות , בענף כלכלי מסוים או במדינה ספציפית, אנו משקיעים בשוק העולמי כולו, מתוך שאיפה לקצור את פירות הקפיטליזם העולמי.

את "מוצקי הקקאו" אנו מחלקים אפוא לשני מרכיבים מרכזיים:

85% – שווקים מפותחים (55.25% מהתיק)

המטרה היא להרוויח מביצועי מניות הנסחרות ב-23 הבורסות במדינות המפותחות, לפי שווי השוק היחסי של החברות הנסחרות בהן: ארה"ב (54%), בריטניה (10%), יפן, (9%), קנדה (4%), צרפת (4%), שוויץ (4%), גרמניה (3%) וכל השאר: אוסטרליה, הולנד, אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, אירלנד, ישראל, איטליה, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, ספרד, שבדיה, הונג קונג, ניו זילנד וסינגפור.

54% – מניות ארה"ב (30% מהתיק) כלכלת ארה"ב היא עדיין הכלכלה הגדולה בתבל עם ההשפעה הרבה ביותר על הנעשה בשווקים העולמיים. עובדה זו לבדה מצדיקה חשיפה של שליש מכספנו למניות הנסחרות במדינה זו. הפתרון הקל ביותר הוא להשקיע במדד המניות האמריקני המוכר והדומיננטי ביותר: S&P 500. במדד זה נסחרות החברות הגדולות הסחירות ביותר בשוק האמריקני: אפל, אקסון מוביל, גוגל, מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד. יחד עם זאת, על מנת לא להגביל את עצמנו לחברות גדולות בלבד בארה"ב ולקצור את פירות השוק האמריקני כולו, נשקיע גם במדד Russell 2000, הכולל 2000 של מניות אמריקניות בעלות שווי השוק הקטן ביותר. בשורה התחתונה:

  • 25.5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד S&P 500 בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל.
  • 4.5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד Russell 2000 בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל. 

31% – אירופה (17% מהתיק) במקום להשקיע בכל אחת מהמדינות האירופיות בנפרד, נשקיע במדד Europe STOXX 600, הכולל 200 מניות בעלות שווי שוק גדול, 200 מניות בעלות שווי שוק בינוני ו-200 מניות בעלות שווי שוק קטן מכל המדינות המפותחות באירופה שצוינו לעיל. המניות בעלות המשקל הגדול ביותר במדד זה: נסטלה, נובארטיס, וודאפון, בריטיש פטרולום, של, סאנופי ועוד

  • 17% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד Euro STOXX 600 בנטרול חשיפה לשער האירו-שקל. 

9% – יפן (5% מהתיק)

בשנת 2013 השיג מדד הניקיי-225, הכולל את 225 המניות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה היפנית (כגון טויוטה, הונדה וחברים), תשואה פנומנלית של 53%. מדובר באחת הבורסות הגדולות בעולם, ולכן יש לה מקום בתיק ההשקעות שלנו.

  • 5% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-Nikkei 225 בנטרול חשיפה לשער הין-שקל. 

4% – קנדה (3.25% מהתיק) מדד המניות המרכזי בקנדה הוא S&P TSX 60, והוא כולל את 60 החברות הציבוריות הגדולות ביותר במדינה זו.

  • 3.25% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-S&P TSX 60, בנטרול חשיפה לשער הדולר הקנדי-שקל. 

אבל מה עם כל השאר?!

כן, חלק מהמדינות המפותחות נשארו בחוץ: אוסטרליה, ניו-זילנד, הונג-קונג, סינגפור ו…ישראל.

ראשית, למעט אוסטרליה (3%), משקלן של מדינות אלה בכלכלה העולמית זניח יחסית. לכן, להקצאה של 0.5% מהתיק לכאן או לשם אין משמעות של ממש.

שנית, נכון להיום, לא קיימים מוצרים בשוק ההון הישראלי המחקים את המדדים הללו בנטרול חשיפה למט"ח ו/או תוך צבירה של הדיבידנד למחיר התעודה / הקרן.

באשר לאי ההשקעה בבורסה המקומית: בהינתן שאנו מגדרים את החשיפה למט"ח, ומשקיעים באג"ח של ממשלת ישראל, אין סיבה משמעותית להיחשף לשוק המניות המקומי.

15% – שווקים מתעוררים (9.75% מהתיק)

"שווקים מתעוררים" הוא כינוי תקין פוליטית למדינות הנמצאות בשלב מעבר מכלכלה חקלאית לכלכלה תעשייתית.

ההשקעה בשווקים הללו מסוכנת יותר מבחינות רבות: שקיפות תאגידית נמוכה, הגנה משפטית בעייתית על בעלי המניות (וזרים במיוחד), שחיתות פוליטית, וכן הלאה.

ה"פיצוי" למשקיעים הוא בדמות פוטנציאל תשואה גבוהה יותר (נוכח פוטנציאל הצמיחה העתידי בשווקים אלה), וכן פיזור גאוגרפי משופר.

המדד המרכזי העוקב אחר ביצועי מניות הנסחרות בשווקים המתעוררים הוא MSCI Emerging Markets. מדד זה כולל את 24 השווקים הבאים: סין (19%), דרום קוריאה (16%), טיוואן (12%), ברזיל (10%), דרום אפריקה (7%), הודו (7%), רוסיה (6%), מקסיקו (5%), מלזיה (4%), אינדונזיה (3%) וכן:  מצרים, יוון (החל מנובמבר 2013), צ'ילה, קולומביה, צ'כיה, הונגריה, פרו, הפיליפינים, פולין, תאילנד ותורכיה.

  • 9.75% מהתיק יושקעו בתעודת סל העוקבת אחר מדד ה-MSCI Emerging Markets בנטרול חשיפה לשער הדולר-שקל. 

(*) יש להביא בחשבון שביוני 2014 יוחלט אם להעביר את טיוואן ודרום קוריאה למדד המדינות המפותחות.

(**) יש להבחין בין שווקים מתעוררים ל"שווקי ספר" (Frontier Markets). שווקים אלו – ארגנטינה, בחרין, בנגלדש, קרואטיה, בולגריה, אסטוניה, ירדן, קזחסטן, קניה, כווית, לבנון, ליטא, מאוריציוס, מרוקו, ניגריה, עומאן, פקיסטן, רומניה, סרביה, סלובניה, סרי לנקה, טרינידד, תוניסיה, אוקראינה וויאטנאם — מתוארים כיום בתור "הלהיט הבא", אם כי פוטנציאל הסיכון בהשקעה בהן עצום (קחו את הסיכונים בשווקים מתעוררים וכפלו אותם פי 4). נכון להיום אין אפשרות להשקיע במדדים אלו בישראל – ואולי מוטב שכך.

חלב וסוכר – נכסים בסיכון נמוך (35% מהתיק)

החלב והסוכר כאמור מאפשרים לנו למתן את רמות התנודתיות והסיכון הכולל בתיק, ובתמצית לשמור על ערך הקרן.  

המרכיב הדומיננטי לצורך העניין הנו אגרות חוב.

כאמור בטבלה לעיל, נקפיד על שני כללים בבחירת אגרות החוב לתיק שלנו:

צמצום סיכון אשראי – נבחר להשקיע באגרות חוב שהונפקו על ידי ישות שהסיכוי שתפשוט רגל קטנה מאוד. את הסיכון הזה ניתן להעריך באמצעות דירוג האשראי שקיבלה אותה ישות, המעריך את יכולתה לעמוד בהחזר החוב.  לענייננו, אגרות החוב ה"איכותיות" ביותר הן אלה שהונפקו על ידי מדינת ישראל.

צמצום סיכון ריבית – אגרות חוב, מטבען, רגישות מאוד להעלאת ריבית. כאשר הריבית במשק עולה, תשואת האג"ח עולה, ומכאן שמחיר האג"ח בבורסה- יורד. כאשר הריבית במשק יורדת, קורה התהליך ההפוך.

כדי למדוד את רגישות האג"ח לירידת/העלאת ריבית, אנו בוחנים את משך החיים הממוצע (מח"מ) של האג"ח. מח"מ של 4 שנים פירושו שמחיר האג"ח ירד (יעלה) ב-4% כאשר הריבית תעלה (תרד).  במילים אחרות, ככל שהאג"ח ארוך יותר – כך הוא תנודתי יותר. זכרו – אנו שואפים לתנודתיות מינימלית בפלח זה של התיק. מטרתו היא לייצב.  

50% – אגרות חוב ממשלתיות צמודות  (17.5% מהתיק)

אגרות חוב אלה מייצגות התחייבות מטעם ממשלת ישראל לשלם למשקיע ריבית וקרן הצמודים למדד המחירים לצרכן, המשמש לקביעת האינפלציה בישראל. נשקיע באגרות שמועד פדיונן הוא בין שנתיים ל-5 שנים.

אפיק זה יסייע בהגנה על חלק מהתיק בתרחיש של התפרצות אינפלציונית בישראל.

  • 17.5% מהתיק יושקעו בקרן נאמנות המחקה את מדד אג"ח ממשלתי צמוד  5-2 שנים.  מח"מ ממוצע של האג"ח בקרן: 3.94 שנים

50% – אגרות חוב ממשלתיות לא צמודות (17.5% מהתיק)

אגרות חוב אלה זהות לאגרות הצמודות, למעט העובדה שהקרן והריבית שישולמו למשקיע לא יוצמדו למדד המחירים לצרכן. גם כאן, על מנת להקטין את המח"מ, נשקיע באגרות שמועד פדיונן הוא בין שנתיים ל-5 שנים.

אפיק זה יסייע בהגנה על חלק מהתיק בתרחיש של דפלציה במשק.

  • 17.5% מהתיק יושקעו בקרן נאמנות המחקה את מדד אג"ח ממשלתי שקלי בריבית קבועה 5-2 שנים.   מח"מ ממוצע של האג"ח בקרן: 2.92 שנים

מרכיבים את הפאזל

מה שנותר לעשות כעת הוא לקנות את ניירות הערך הרלונטיים. אם אינכם יודעים איך לקנות ניירות ערך, יתכן שתמצאו תועלת בפוסט הזה.

 גרסא אפשרית של תיק ההשקעות שלנו  (50,000 ש"ח) עשויה להיראות כך: (לחצו להגדלה):

תיק השקעות פסיבי

הנ"ל מהווה דוגמה בלבד, לא המלצה. באחריותכם להשוות את ניירות הערך של המנפיקים השונים ולקרוא לעומק את התשקיפים. אל תשקיעו באף מוצר מבלי להבין איך הוא עובד.

סיכום (במספרים):

49,892.55 ש"ח הושקעו ב-8 ניירות ערך שונים שהונפקו על ידי 6 מוסדות פיננסיים שונים.

8 ניירות הערך הללו מאפשרים לנו להיחשף לשינויים במחיריהן של 4,227 מניות ועוד 7 אגרות חוב ממשלתיות (מאיכות גבוהה), וכל זה בדמי ניהול אפסיים במונחים של שוק ההון הישראלי (0.41% בשנה).

82.7 ש"ח שולמו כעמלות קניה. כעת נניח את התיק לנפשו לפחות עד הרבעון הבא (22 באפריל), ונלך לעשות דברים מהנים יותר, כמו להאזין למוזיקה שמימית ביוטוב.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

136 תגובות

  1. בשפה פשוטה, 50 אלף, ולכמה זה יכול להגיע ותוך כמה זמן?

  2. לא אמרת בעבר שעדיף להשתמש בקרנות מחקות על פני תעודות סל (פחות דמי ניהול ופחות סיכון שבית ההשקעות לא יוכל לספק את התשואה אם יתמוטט)? ולמה להשקיע במוצרים הנסחרים בישראל בלבד? כלומר, למשל קרן מחקה של S&P של הראל, לדוגמה, ולא פשוט SPY?

    • מס 2 במשך כמה דקות ניסיתי לפענח אבל..זה לא אמור להיות הפוך? שאם אתה משקיע ישירות בארהב אז אין סיכון מט"ח?

      • בשביל להשקיע ישירות בארה"ב את צריכה להמיר שקלים לדולרים. נניח 100 ₪ ל $25 (לפי שער של 4 ₪ לדולר) אם הדולר יתרסק לשער של 3 ₪ לדולר כשתרצי להמיר חזרה את הדולרים לשקלים תקבלי רק 75 ₪.
        קרן מחקה S&P של הראל גם משקיעה ישירות בארה"ב רק שהם מגדרים את ההשקעה באופציות על הדולר למקרה שהדולר יתרסק.

        נ.ב
        מאמר יסודי ומושקע פשוט תענוג לקרוא.

    • אני באמת לא מבין למה, סיכון מטבע ושחיקה בערך ההשקעה כתוצאה מתשלום מיסים במידה ואני בוחר בהחזקה ישירה דרך ETF,זה יותר מסוכן, מהשקעה בחברת הראל. שמבטיחה לי לפחות לבינתיים את התשואה של המדד.

      אולי פחות רווחי זה נכון, אבל בנוגע לסיכון אני לא בטוח.

      מצד שני יכול שזה רק אני וההיגיון המעוות שלי, הרי כמו שהוכיחה לנו חברת AIG
      חברות ביטוח לא יכולות לפשוט את הרגל.

  3. סיימון

    היי,
    למה בארה"ב לא התייחסת ל- NASDAQ?

  4. וואו. תודה

  5. היי דורין,
    קודם כל אני קורא אדוק של הבלוג ואנצל את ההזדמנות להודות לך על התוכן הנהדר שאת מספקת!
    יש לי שאלה קצרה,
    אני בחור צעיר ואני נמצא לקראת הרכבת תיק השקעות פסיבי ראשון שאת הרכבו אני אקבע (הרבה מזה בזכותך). מטרת התיק היא שיספק לי הכנסה פסיבית שתאפשר לי פנסיה מוקדמת (אם ארצה). אחת הנקודות האחרונות שאני מוצא את עצמי מתלבט עליהם היא עניין גידור המט"ח. קראתי בבלוג אחר (thebigpicture) על ההמלצה *להימנע* מגידור. אפשרות אחרת לתיק שלך (ללא גידור) היא להחליף את כל הקרנות המנייתיות הישראליות ב-Vanguard total world. אם החישוב שלי נכון, אז על הרכיב המנייתי של התיק משלמים בערך 0.61% בדמי ניהול, ועבור ונגרד נשלם משהו כמו 0.4% פחות (בערך 0.2% דמי ניהול). ההבדל בריבית דריבית לאורך שנים יכול להיות עצום. מה גם שאז אנחנו לא חשופים לסיכון מנפיק. אבל לעומת זאת, אנחנו כמובן חשופים לסיכון מט"ח. האם סיכון המט"ח כל-כך גדול שמצדיק פשרות שכאלה? האם התרחיש שהשקל ייתחזק ב-50% למשל לעומת סל המטבעות שנגזר מ-Vanguard total world ב-10-20 שנה הקרובות הוא ריאלי יותר מהסיכוי שחלק/כל המוסדות הפיננסים שאנחנו משקיעים בהם יפשטו את הרגל? האם אין סיכון מסוים (ולא מוצדק) בכך שכל הכסף שלנו במוסדות פיננסיים בישראל? האם היית ממליצה להשקיע חלק מהכסף בקרן של ונגרד למשל? האם יש דרך פרקטית לגדר את הכסף בעצמך? :-S
    אני כמובן לא שואל אותך בתור יועצת השקעות אלא פשוט מעניין אותי לשמוע את דעתך/גישתך בנושא, אולי תמצאי לנכון לכתוב על זה איזה פוסט…

    תודה רבה!

    • אני חושב לגבי גידור ממט"ח שאתה צריך לחשוב על זמינות האופציה הנוספת.
      אנחנו מדברים על תרחיש קיצון. האם בתרחיש קיצון – שנניח ונתקעת עם מט"ח, אתה יכול לעזוב את הארץ לכמה שנים ולגור בחו"ל (בהתאם לסוג המטבע)? אם כן, זה כנראה פחות נורא…

  6. דורין, ראשית תודה על הכל.
    משהו שאני לא מבין לגבי קרן מחקה אג"ח ממשלתי – הקרנות האלה שהזכרת נפדות אחרי 2-5 שנים, כמו האג"ח שאותו הן מחקות?

    • ממש דעות מיוחדת
      האם כדאי לקחת קרנות ממנפות עם אותם ערכים

  7. היי,
    אני גר בארה"ב לתקופה של 3 שנים האם הכתבה הזו רלוונטית לי.
    האם כדאי להיחשף לשוק האמריקאי דרך חשבון ההשקעות שלי בבנק המקומי או דרך קרנות מחקות בישראל (כאמור אני אחזור לארץ בעוד כ-3 שנים).
    בימים האחרונים נחשפתי לאתר שלך והוא ממש מעניין ,
    כל הכבוד

  8. תפרנייה

    תודה רבה על הפוסט! בבקשה תמשיכי עם הקו הזה של ההשקעות לדאמיז..

  9. היי דורין ,פרט שולי – למה מינימום פעולה 10 ש"ח??

    • היי דורין,
      תיקון טעות קטנה- עמלת קניה – 0.1% (ולא 0.01% שהוא חלום רחוק). כמו כן, ניתן לקבל עמלת קניה מינ' של כ-5 שקלים בבתי השקעות רבים(בחשבון עצמאי).

      מעבר לכך – בלוג מקסים לטעמי.

  10. קורא בבלוג

    שתי שאלות:
    1. אין שום רכיב דמוי-מזומן בתיק. לא כדאי לשים, נניח, 10% מהתיק בנכסים נזילים (כמו מק"מ), למקרה שהמשקיע יהיה זקוק בדחיפות לכסף?
    2. האם את מעריכה שהתיק הזה אכן צפוי להניב תשואה ריאלית שנתית של 5% בשנים הקרובות? האם זה לא אותו צפי כמו של התיק על בסיס הארי בראון (למרות שהתיקים הם מאוד שונים)?

    • קורא בבלוג

      האמת שיש לי עוד שאלה: בפוסט שלך בבלוג על סיכון מט"ח כתבת שכשמשקיעים בנכס זר (נניח, יפני) אז החשיפה המטבעית היחידה שמשנה פה היא שער השקל-ין יפני, אז אם קונים תעודת סל שעוקבת אחרי הנכס הזה ונסחרת למשל בדולרים, אז הדולר לא באמת רלוונטי להשקעה. אני מציין את זה כי בפוסט הזה ציינת השקעה בתעודת סל שעוקבת אחרי מדדי מניות בשווקים מתעוררים (שיש להם כל מיני מטבעות שונים ומשונים) אך דווקא מגדרת את שער השקל-דולר שלכאורה (לפי מה שהבנתי ממך) לא רלוונטי כאן. האם אני טועה?

    • קורא בבלוג

      תודה. למדתי הרבה מהפוסט (ומהבלוג).

    • מה באמת התשובה לגבי השאלה של קורא בבלוג על גידור שער השקל דולר בתעודת הסל שעוקבת אחר מדד מניות בשווקים מתעוררים?

      תודה
      שי

  11. אחלה פוסט

  12. מי שהולך ליישם את הפוסט הזה פשוט מטורף.
    לא שמים 65% מהכסף במניות.
    עם כל הכבוד לג'ון בוגל וכל מיני מהמרים אחרים שרק במקרה הצליחו (ג'ון באפט, פולסון, קרל אייקן), צעיר בן 35 לא אמור לסכן את כל הכסף שלו כי "יש לו זמן עד הפנסיה וגם אם הכל יקורס הבורסה תעלה עד שיגיע לגיל 60". זה לוקש שכל בתי ההשקעות מוכרים כדי להכניס אותנו למניות ולעשות עלינו סיבוב. אדם צעיר צריך כסף כדי לגדל משפחה ולא כדי להמר בבורסה.
    מי שאיבד את כספו במפולת של 1929 ראה את ההשקעה חוזרת רק בשנת 1950 – כלומר אחרי שנות דור. לכן אסור להשקיע יותר מ-20% במניות. השאר אג"ח ומזומן.

    • הטעות שלך בחישוב היא שאתה מסתכל על אדם ששם את כל כספו בבורסה בשנת 1929 וקיבל חזרה את אותו הערך ב1950.
      אבל, אם אותו אדם היה שם 65 אחוז בבורסה ו35 באג"ח ***ומאזן*** את היחסים, הוא היה מהר מאד (בשנת 1933 למשל) מכפיל את הסכום שיש לו בבורסה. הנפילה הייתה מ1929 ל1933 כ90 אחוז, ואז תוך שנה עלייה של מאה אחוז. מי שלא ברח וסגר הפסדים אלא דווקא הלך בניגוד לשוק ולאינסטינקטים- אסף מהריצפה מניות במחיר זול ומשתלם.
      אדם כזה כנראה החזיר את ההשקעה שלו בכמה שנים בודדות.

  13. האם באג"ח מדובר על תעודת סל של אג"ח או ממש אג"ח. אני לא בטוח שתעודת סל באמת נותנת את הריבית עצמה אלא רק משקפת את התנודות. אבל שוב אני לא באמת יודע. תחושת הבטן שלי שעדיף באג"חים לקנות את האג"ח עצמו.
    שאלה שניה – כיום אג"ח מדינה צמוד המדד הכי ארוך נותן בערך 2 אחוז נטו. במידה ויגיע ל-3 או 3.5 נטו האם לא כדאי לקנות ולשקוט 30 שנה? בעצם אם אני נשאר עד הסוף לא מעניין העליות והירידות שלו ומובטח לי הקרן + הצמדה למדד _+ריבית כל שנה. נניח ושמים מיליון הרבי מקבלים 30-35 אלף זה בערך 2,700 לחודש. מה הבעייתיות פה? הדבר היחידי שאני יכול לחשוב עליו זה שהמדד של הלמ"ס לא משקף את המדד האמיתי.

    • מדד של הלמ"ס לא משקף את המדד האמיתי – הוא מזמן לא משקף אותו. בדיוק כמו שבארה"ב בזמן רייגן וקלינטון שיחקו עם הרכב המדד. למדינה תכלס לא שווה שמדד הלמ"ס ישקף מדד אמיתי – ככה מדינה תשלם פחות על החוב ה"צמוד" שלה

      • היי איליה. אתה מעלה נקודה מעניינת . האם אתה יכול לתמוך את הטענה שלך בנתונים ובמחקרים אמפיריים ? למרות שברור שהמדד הוא מוסכמה ויש קושי לבצע כזה מחקר משום שיש שיפורים טכנולוגיים ושינויי טעמים של הציבור המקשים על השוואות בין תקופות.
        גם מעניין בכמה אחוזים המדד (אם אכן) מוטה כלפי מטה(וגם לפי דעתך)?.
        בהשוואה לאג"ח 142 ל 29 שנה הנותנת 5% נומינלית פחות מס 15% פחות אינפלציה צפויה של בנק ישראל (2%) זה יוצא בערך 2.25% ראלי מול 2% שציין "מישהו" בתגובתו.

        זה נראה לי כמו תשלום ביטוח לא מופרז מידי עבור תסריט היפר-אינפלציה(או סתם אינפלציה גבוהה) שהיה בישראל בשנות ה70 וה80 ובעצם גם בתחילת שנות ה90.

        דרך אגב היו מלא אנשים שלקחו משכנתאות לא צמודות(אני לא חושב שהיו אז הצמדות כל כך) בתחילת שנות ה70 שהרוויחו פעמים גם משחיקת המשכנתה שלהם וגם מעליית ערך הדירה. לחלק גדול מהאנשים הללו היו גם תנאים מפליגים בפנסיות שלהם שהדור הצעיר רק יכול לחלום עליהם – וחלק גדול מהאנשים הללו קורא לדור הצעיר מפונק – אבל אני סתם אומר ולא רוצה לסכסך חלילה 🙂
        בכל מקרה הסתמכות על עצמיכם תמיד עדיפה ובכל מצב.

        • היי גיא,

          לא נראה לי שאוכל לספק הוכחה חותכת לטענה שלי, אבל יש מאמר על זה פה:
          http://www.investopedia.com/articles/07/consumerpriceindex.asp

          מה שכתבת לגבי משנתאות בשנות 70. נראה שמדינה ובנים למדו איך להתמודד עם התופעה מעז…
          לגבי תשלום ביטוח – אתה מתכוון שנמדינה משלמת ביטוח לא יקר (צפי של אינפלציה של 2% ל 29 שנה קדימה זה דיי אופטימ). רוב הסיכויים שמי שמושקע בלעדית באגח זה יפסיד או לא ירווי, כלומר רוב הסיכויים שמדינה תשלם פחות…

          וכמו שאמרת – אפשר לסמוך רק על עצמך 🙂

        • המדד לא כולל את מחירי הדיור אלא רק שכר דירה.
          המדד לא כולל עליה ברמת החיים, לדוגמא פעם אף אחד לא הי נוסע לחול, ואנשים הסתפקו בדירת שני חדרים.

  14. היי דורין, פוסט טוב.
    כפי שכתבת בעצמך, יש הרבה דעות.
    בתור מי שמחזיק 65% תיק במט"ח (דולר): ישנם המון ETF מעולים שנותנים את החשיפה הזאת בצורה פשוטה וזולה יותר: VT – כיסוי לא רע לכ98% משוק המניות העולמי. IGOV וBND מכסים לא רע את שוק האגח העולמי. אפשר להשקיע בVT כחלק מנייתי בתיק ולקנות קרן מחקה ישראלית על אגח מדינה ישראלי כדי לא להיות תנודיים ותלויי מטבע בחלק ה"יציב" של התיק.
    נכון יש סיכון מת"ח אבל יש גם ביטוח מת"ח (אנחנו עדיין חיים בשכונה די רעה בעולם)

    • היי דורין

      לגבי קרנות האג"ח: מסכים ולא מסכים עם הדעה שלך. אנסה לנמק: נכון שהחלק האגחי הוא החלק ה"יציב", יתרה מזאת, ריבית בארץ גבוהה יותר לרוב מריבית בארה"ב או מדינות מפותחות אחרות ולכן תשואה על אגח ישראלי גובהה יותר (זאת גם אחת הסיבות לעלייה בערך השקל בגלל זרימת הכסף לאגח ישראלי).
      מצד שני אני מחלק את התיק שלי לשני חלקים שלא מתערבבים.
      חלק שקלי שבו חלוקה היא 60:40 מניות ואגח שזה בערך 40% מהתיק.
      חלק דולרי (שתמיד היה דולרי, זה לא שקלים שהומרו לדולר): שמושקע 70% מניות, 25% אגח ו5% זהב.
      למה אני מספר את כל זה? כי לצערי הרב אני גם לוקח בחשבון מצב שמדינת ישראל מפסיקה להתקיים (חס וחלילה) וגם מצב יותר סביר של מפולת כמו ב2008. ב2008 היה לי כסף נזיל בצד והיה לי מה להשקיע בדמבר 2008-פברואר 2009. מזה למדתי שצריך רזרבות מזומן או דמוי מזומן. מכוון שאני מפריד בין שני חלקי התיק, כל אחד מהם מתנהל באופן עצמאי.
      לגבי דיוידנט – מצד אחד את צודקת, מצד שני השקעה מחודשת של הדיווידנט עוזרת מאוד באיזון התיק.
      לגב מס ירושה – העלת נקודה מעניינת, אבדוק אותה למרות שאני מקווה שזה לא יהיה רלוונטי (אנחנו בערך באוצו גיל)

    • כמה תיקונים:
      1. מס על דיבידנד הוא 25% ולא 20%
      2. גם למי שיש DRIP משלם מס עם על חלוקת דיבידנד – הדיבידנד נטו מושקע חזרה.
      3. מס ירושה בארה"ב לתושב זר – תקף לכל דולר מעל 60,000 דולר המוחזקים בנכסים אמריקאים. נכון להיום רק מי שמחזיק בני"ע דרך ברוקר אמריקאי נמצא בסיכון למס ירושה. בעתיד יתכן שגם מוסדות פיננסים בנקאיים ישראלים יאלצו לדווח לרשויות האמריקאיות על החזקות לקוחותיהם בנכסים אמריקאים.

    • הי דורין,
      תודה על הפוסט. למדתי שתעודות סל זה לא (בהכרח) מילה מגונה ונחמד לדעת שיש תעודות סל עם דמי ניהול של פחות מ 0.5% כמו הראל סל יורוסטוקס 600 וכו.
      לעניין תשלום מס דיוידנד אז לפי הבנתי אין כפל מס, כלומר כאשר הדיוידנדים עוברים השקעה אוטומטית בקרן (DRIP) אז יש תשלום מס "סמוי מין העין" על הדיוידנד המחולק והמושקע מחדש לקנות את אותו נייר הערך.
      בכל אופן, ניתן ככה גם לאזן את התיק מחדש ע"י קניית נכסים שערכם ירד.
      יש כתבה מעניינת ב http://canadiancouchpotato.com/ שמדברת על ענייני מס בהשקעה חוזרת של דיוידנדים. את הפסקה הבאה אני לא ממש מבין:

      But although they are convenient in RRSPs and TFSAs, dividend" reinvestment plans are usually not a good idea in taxable accounts. That’s because reinvested dividends must be added to the cost base of your ETFs, as Justin Bender and I explain in our white paper, As Easy As ACB (see page 9, Step 4). "

      http://canadiancouchpotato.com/2013/04/08/why-you-should-avoid-drips-in-taxable-accounts/

      לא ברור לי מזה ה cost base" של קרן הסל.
      אם תוכלי להבהיר זה יהיה נהדר(:

      תודה.
      אילון

      • התובנות שלי.
        לא מכיר את שיטת המס בקנדה ובאיזו שיטת חישוב מס משתמשים שם FIFO / LIFO/ עלות ממוצעת. בכל מקרה למי שמשקיע דרל ברוקר ישראלי ממילא DRIP לא רלוונטי (לא מכיר בית השקעות או בנק בישראל שמציא את השירות הזה). מי שמשקיע דרך ברוקר זר (נניח בארה"ב) יש אצל רוב הברוקרים אופציה כזו. שימו לב שמי שיש לו חשבון אצל ברוקר זר אזי הוא צריך להגיש עצמאית דוחות למס הכנסה. כל פעולת מכירה היא אירוע מס ושיטת החישוב המס בישראל היא ע"פ FIFO. אם הוא מחזיק ETF אמריקאי שמשלם דיבידנד כל רבעון (המושקע מחדש) יהיו למשקיע הרבה "שכבות" של אחזקות באותו נייר ערך, שכל "שכבה" במחיר רכישה שונה. מה שיגרום לו לכאב ראש בבואו להגיש דוח על רווחי הון למס הכנסה.

  15. מה שאני לא מבינה והייתי שמחה אם מישהו יסביר או אם תוכלי לעשות על זה מתישהו פוסט, זה מאיפה אנשים יודעים/רוכשים את הידע על כל השמות האלה EFT,S&P 500 VT Russell 2000(מקווה שהכוונה ברורה) ותכונותיהם.. זה נראה כמו סינית למי שלא מבין בזה ורוצה

  16. כלכלנים הם חייזרים אנא-אל 🙂 וזה באמת לא ברור.
    ואכן היה זה סיני (לאו דזה) שאמר "גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן"
    והדרך הקצרה היום היא דר. גוגל – פשוט תגגלי כל מושג … ולאט לאט…

    • אכן אכן

    • גם אתה התחלת ככה?

      • אני כבר לא זוכר – זה היה מזמן לצערי 🙂
        אבל חייזר בהחלט הייתי. בדרך לבית הספר הייתי קונה עיתון בכסף של השוקו והלחמנייה וקורא את המוסף הכלכלי – לא היה אז אינטרנט . וזה באמת נבע כנראה מהרצון להכיר את המערכת בשביל לא להיות תלוי בה.
        גם הייתי רשום לתואר בכלכלה ואיכשהו הוצאתי את התואר בלי להיות באוניברסיטה ששנאתי. היום כמו שאת רואה אפשר ללמוד הכל מבלוגים ומהאינטרנט . הבעיה היא לברור את המוץ מהתבן. והבלוג כאן אכן מתעסק בעיקר אם את שואפת לעצמאות כלכלית.

        • תודה גיא,
          בהחלט מעודד לשמוע שגם חייזרים הולכים צעד צעד (כי לפעמים עולה לי המחשבה שכולכם [החייזרים] נולדו עם המידע הזה בתוך המוח).

  17. היי,
    אני גר בארה"ב לתקופה של 3 שנים האם הכתבה הזו רלוונטית לי.
    האם כדאי להיחשף לשוק האמריקאי דרך חשבון ההשקעות שלי בבנק המקומי או דרך קרנות מחקות בישראל (כאמור אני אחזור לארץ בעוד כ-3 שנים).
    בימים האחרונים נחשפתי לאתר שלך והוא ממש מעניין ,
    כל הכבוד
    ממתין להתייחסותך

  18. היי,
    צר לי שהפניתי שאלה ישירה הקשורה בהשקעות.
    אני מבין את תשובתך.
    אני נמצא במצב מורכב מאחר שכיום אני מתנהל בדולרים אך רק לשלוש שנים, כמו כן אני מעביר לארץ כספים דרך השכר (בכל חודש) מאחר והמעביד סופג את עמלת ההמרה, במקום להעביר בפעם אחת בסוף תקופה מה שיצריך ממני לשלם עמלות המרה גבוהות על כמות גדולה יותר של כסף.
    כמו כן העברה החודשית הקבוע מפזרת את סיכון המטבע לאורך תקופת השהות כאן.
    מה שיוצר יתרה להשקעה אשר "שוכבת" בארץ ולכן הפניתי את השאלה.
    נכון שאני מתנהל בדולר בשוטף אך בטווח הארוך אני אתנהל בש"ח אשמח לשמוע את דעתך, וכמובן לא בטור יועצת.
    תודה מראש

    • היי שוב איליה.
      אעבור פה לשורות הרחבות ברשותך.
      המאמר מאד מעניין ומסקנתו בסוף היא אכן שכל משקיע צריך לסמוך על עצמו.
      לממשלה יש גם אינטרסים מנוגדים להראות אינפלציה נמוכה- מצד אחד מה שציינת החזרי חוב מופחתים (על ידי שחיקה ראלית) והצמדת קצבאות ותשלומים מופחתים ומצד שני אם האינפלציה נמוכה אזי תקציב הממשלה עולה בפחות משנה לשנה.

      בגדול אני אתך בטענה שיש לממשלות אינטרס להראות אינפלציה נמוכה מאשר בפועל משום שהאינפלציה הנה מס שקל להטיל והוא פועל כמעט על כולם. לכן כנראה שפקידי הלמ"ס
      פועלים לעתים ברוח המפקד גם מבלי לקבל הוראות מפורשות כי הם מבינים מאיפה משתין הדג.
      אבל העניין האמתי הוא שהייתי ישן בשקט אם הייתי יודע שמתרחשים תהליכי תכנון כה עמוקים במערכת הממשל שלנו (אפילו אם הם עובדים נגדי לעתים) ולא ה פארט-טאצ המוכר לכולנו. בסופו של יום לא רק הדג משתין בבריכה אלה כולם ובימנו כבר הפסיקו להתבייש להשתין מהמקפצה.

      לגבי סופם של דברייך – שאתה צופה אינפלציה גובהה מ2% ל 29 שנה.
      1. מכאן לשיטתך שאף עדיף יותר אג"ח ארוך צמוד על אג"ח ארוך לא צמוד. לא?
      2. אתה שוב מסתכסך 🙂 עם בראון ודורין.

      טוב – זאת כבר תגובה שנהפכת לפוסט אורח.
      יכול להיות שעל הרעיון הבא (אם לא חשבו עליו קודם ואני פורץ לדלת פתוחה) אקבל זימון לשטוקהולם לשנה הבאה לקבל פרס נובל 🙂
      מאחר וכל ERE שמכבד את עצמו שומר רישום מדוקדק על הוצאותיו – ניתן להרכיב מדד מחירי ERE מקבוצה נבחרת של פורשים. דבר שישרת את האזרחים וגם יספק הכנסה פסיבית (שכן הם עושים זאת בכל מקרה) נוספת לפורשים הצעירים.

      • לדעתי: אם היינו עכשיו בריבית שיא של כל הזמנים – אז אכן אולי היה שווה לקנות אגח צמוד מדד לטווח ארוך. מכיוון שהמצב הפוך כבר הרבה זמן ואף כלכלן לא ציפה את זה (כרגיל) קניית אגח שקלי לטווח ארוך זה כמו הרמה להנחתה.

        מדד ERE – אהבתי 🙂

    • תושב חוזר

      אבי, אם עוד לא התייעצת עם רו"ח/עו"ד ישראלי המתמחה ברילוקיישן אני מאוד ממליץ שתעשה זאת. תקופה של שלוש שנים היא קצרה ואתה עלול לגלות שמס הכנסה הישראלי ירצה נתח מההכנסות שלך בארה"ב. ההתנהלות שלך בתקופה הזו (למשל העברת כסף לארץ) גם היא עשויה להשפיע.

  19. פוסט מעולה,שווה לכל גיל; יופי של מטאפורה – "שוקולד מריר"-:)

  20. projectio המבולבל

    מישהו יכול להסביר איזה הגנות יש למוצר הזה:

    https://www.harel-group.co.il/wps/wcm/connect/3c3710004fd8a71abf34bf103811b065/s%26p+shikli.pdf?MOD=AJPERES&lmod=84432916&CACHEID=3c3710004fd8a71abf34bf103811b065

    שהופכות אותו ליותר בטוח מהמוצר הזה:

    http://www.tase.co.il/Heb/Management/GeneralPages/Pages/GridOnSeparatePage.aspx?GridId=3&CurGuid={8E613D8A-3A29-4CC1-87A0-81DD8443B5B5}&shareID=01099738&subDataType=1&companyID=001367&ETFid=01099738

  21. אגב החייזרים – ולא רק בענייני הכלכלה – אני מאמין שאחוז גדול מהבעיות הפסיכולוגיות שלנו נובע מהעובדה שאנחנו לא באמת מרגישים מושרשים ביקום. כאשר מרגישים זרים ומנוכרים אז כל דבר שלא דומה לנו מאיים על הלגיטימציה של הקיום שלנו ואז נהיים מאוימים ועוינים.

  22. היי,

    פוסט מעולה !!

    שאלה: איך מאזנים תיק כזה ? האם שומרים רק על היחס בין מרכיב המנייתי לאג"ח (65:35)
    או שצריך לשמור על כל המשקולות (החלק היחסי) בתוך כל מרכיב ?

    שרה

  23. היי,
    אם החלטתי להחזיק ב VT עבור החלק המנייתי של התיק על פי איזה עקרונות אני מאזן? מחשב את השווי השיקלי ומאזן על פיו?

  24. פוסט מעולה, כקורא מזה זמן חסר לי הזהב, אותו רכיב שבמקרה של קריסה במדינות המערב אמור לטוס.
    האם בכדי לפשט לא כללת אותו כאן?

  25. דורין שלום. אם אני רוצה לבנות תיק 60% אגח+ 40% מניות איך אני מחלק את האחוזים לתיק המניות לפי המודל שציינת בפוסט. אשמח לקבל תשובה. בתודה דני שבו

  26. פוסט פשוט נהדר! לוקח את כל התיאוריה שנכתבה עד היום וממחיש אותה בפועל, מאוד עוזר ללמוד בצורה הזו
    תודה
    ינון

  27. דורין שלום. תודה על העזרה והתשובה המהירה. אני מתחיל לבנות את התיק. נשמח אם נקבל עוד פוסטים חשובים בנושא שוק ההון.

  28. בלוג בהחלט מאיר עיניים, תודה דורין! אני קוראת בו הרבה ומחכימה, ובכל זאת יש לי שאלה כללית:
    ממה את ממליצה למתחילים גמורים, שלא לומר דאמיז, להתחיל?

    אני למשל בת 31, חיה בזוג, בשכירות, שכירה במשרה מלאה, מרוויחה כ-5,300 ש"ח נטו, ללא הכנסות פסיביות.
    ההוצאות שלי עומדות כרגע על 5,000 ש"ח לחודש ואני במגמה מתמדת לצמצם אותן עוד יותר. כרגע אין ילדים באופק.
    נכון לעכשיו יש בעו"ש שלי כ-20,000 ש"ח שחסכתי. זה וקופת גמל שכנראה לא אגע בה בצעירותי הם פחות או יותר כל מה שיש לי.

    ה-20,000 סתם שוכבים בעו"ש ואין לי מושג מה לעשות איתם. חשבתי לסגור חלק מהם איכשהו בבנק שלי אבל הבנתי שיש צעדים יותר רווחיים. בהנחה שהמינימום שאני מוכנה לסגור / להשקיע הוא 5,000 והמקסימום הוא 10,000, מה האפשרויות שעומדות בפניי? מה את היית עושה כצעד ראשון? (לא כיועצת השקעות מקצועית, אלא בהסתמך על ניסיונך עד כה).

    אשמח לשמוע גם דעות נוספות. אני פשוט לא רוצה לאבד זמן…

    • אם כל מה שיש לך זה 20,000 ש"ח אז זו לא התחלה של חיסכון אלא התחלה של קרן לשעת חירום. הפוסט הזה יהיה רלוונטי בשבילך אחרי שתצברי סכום שעולה על שנת הוצאות שלך.

  29. שכחתי לציין- מטרתי היא יציאה מוקדמת לפנסיה

  30. תודה על הבלוג המצוין! עזרת מאוד לחדד ולארגן את הדברים בראש.
    ושאלה:
    בהנחה שבני זוג יכולים להפקיד סכום כזה (10,000) כל חודש , האם כדאי לבצע איזון כל חודש או כל רבעון? האם השיקול מידי כמה זמן לאזן נובע אך ורק מהעמלות?

  31. תודה על הפוסט.
    יש לי שאלה…
    איך (אם בכלל ) לדעתך/לדעתכם התיק הזה מגן בפני אינפלציה חזקה או משבר כלכלי עמוק שבו הכל נופל?

    (הערה – אני די קרוב להנחות הפוסט, בן 37, שמחפש עדיין להרוויח על הכסף שלו ועוד לא הגיע לרמת הון שתאפשר אולי הכנסה פסיבית עם צריכה נמוכה יחסית)

  32. יפה מאוד. זה דומה מאוד לעקרונות ההשקעה שלי, עם כמה הבדלים קטנים:
    1.ארה"ב היא היום רק 48% משוק המניות העולמי.
    2.השווקים המתעוררים הם רק 9% משוק המניות העולמי.

    אבל זה זניח לגמרי, ההבדל המרכזי הוא:

    3.בגלל שהתנודתיות של מניות גדולה משמעותית מהתנודתיות של מטבעות, לאורך זמן אין ייתרון בגידור המטבע בהשקעה במניות:

    https://personal.vanguard.com/pdf/icrcmc.pdf?cbdForceDomain=true

    מצד שני, יש לו מספר חסרונות בולטים:

    א.הוא יקר: דמי הניהול שגובות הקרנות המחקות בישראל הן מסדר גודל של 1-2%, לעומת 0.05-0.2% בתעודות הסל המקבילות בחו"ל. לאורך עשרות שנים זה מצטבר לעשרות אחוזים.

    ב.סיכון המנפיק, שאומנם הזכרת, אבל הוא לדעתי הרבה יותר חמור ממה שאפשר לפתור בעזרת פיזור בין כמה מנפיקים ישראלים. אני משקיע רק בתעודות סל/קרנות שמחזיקות את המניות פיסית. אני לא מאמין שתכלית/קסם/ושות' יהיו קיימות כשאני אצא לפנסיה. כל חברה נכשלת בסופו של דבר (הרי לשם כך אנחנו מפזרים את המרכיב המנייתי על פני כ 10,000 חברות ברחבי העולם, כדי לא להיות תלויים בנפילה של מספר חד ספרתי של חברות…), וזה לא איזשהו אירוע דמיוני – מספיק אירוע אחד בסדר גודל של נפילת ליהמן-ברדרס בשביל להפיל את כל המנפיקים הישראלים יחדיו (אין לי מושג מול איזה גופים בחו"ל כל אחד מהמנפיקים הישראלים עושה את העיסקאות והאם הם עצמם מפוזרים ולא כולם עובדים מול אותו ספק או שניים, לך יש?).

    • אורן יקר,
      אז מה שאתה אומר זה שאתה מחליף את כל החלק המנייתי בקנייה מברוקרים זרים? אני אשמח לשמוע ממך איך עושים את זה בפועל.
      איך מתמודדים עם ענייני המיסוי ביחוד מס הירושה ועם הניכוי במקור של הדבדינדם אם יש כאלו.

  33. השקעה באג"ח מדורגות מסוכנת ותוחלתה הפסדי הון, גם באג"ח מדינת ישראל, בפדיון תוך שנתיים עד חמש.
    הסיבה נעוצה ברמת הריבית ההיסטורית הממוצעת בעולם והנובעת מכך בישראל מחד ובשיעור הדפסת הכסף מאידך. הריבית לא תשאר ברמה המניפולטיוית ועלית ריבית הפריים תגרור ירידה במחיר האג"ח. הפד נמצא במהלך הורדה של ההקלה הכמותית שתמשיך בעלית ריבית ככל שהכלכלה האמריקאית תתיצב. יש הדפסה עצומה של כסף, גם בישראל. לצורך הגנה על שער השקל בנק ישראל קנה מליארדי דולרים רבים ומופסד על הפוזיציה כבר כעת. מבחינה זו הבנקים המרכזיים השיגו את מטרתם, לנתב את החיסכון לעידוד הכלכלה הראלית.

    • מה היית מציע כתחליף שיאזן את התנודתיות?
      תודה

    • קורא בבלוג

      למה אתה כל כך בטוח שהריבית תעלה? הריבית הבנקאית ביפן היא 0.5% ומטה כבר יותר מ-15 שנה. התשואה על אג"ח ממשלתי של יפן בתקופה הזו ירדה בהדרגתיות וכיום אג"ח ממשלתי יפני ל-10 שנים נסחר בתשואה של מתחת ל-0.7%. מי שהשקיע באג"חים בתקופה הזו נהנה מרווחי הון אדירים. אם אתה חושב שמה שקרה ביפן לא יכול לקרות בארה"ב או אפילו בישראל, צר לי, אבל אני לא כזה אופטימי. לגבי צמצום ההקלה הכמותית מצד הפד, בוא לא נשכח שזה הסבב *השלישי* של הרחבה כמותית מאז פרוץ המשבר הכלכלי. אני לא אתפלא אם במקום העלאת ריבית אנחנו נראה QE4 ו-QE5.

  34. ליאורה

    הי דורין,
    לא כל כך ברור לי למה בחרת להשקיע באג"ח של ממשלת ישראל,
    ולא באג"ח של ממשלות אחרות (או אולי אפילו קונצרנים ענקיים)

    והבלוג שלך סופר מעניין 🙂

  35. תודה לדורין על הבלוג המאלף אני לומד, נהנה מאוד ומחכים.
    תגובות תוקפניות כמו כאן לעיתים, הן גם מה שאני חווה לנוכח חשיבה עצמאית ואני גם מעדיף מקלחת קרה. אני למד בשוק ההון ומשקיע מזה שנים וניסיתי לא מעט, מתוך רצון לתשואה.
    כיום התיק שלי אקטיבי מאוד ובפרופיל סיכון גבוה השקעה שאינה תואמת את מטרת הבלוג. לא מעט השקעות אצלי מניבות הפסד ועדיף היה שלא לבצען אך הסיכוי סיכון כדאי, מאוד. 🙂
    לצערי, לא השקעתי באג"ח בנק ישראל גם כשהציע ריבית צמודה של 12% ואיני מתמצא בהן.
    אך, לעניות דעתי, אף התשואה לפדיון לא תתרום לתשואה המבוקשת מתיק ההשקעות וגם לא תשמור על ערך הכסף. מצורף לינק בהקשר לאג"ח ארה"ב
    http://www.bizportal.co.il/article/378665
    בהצלחה רבה לכולם.

  36. קורא בבלוג יקר, אני מסתמך על התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל:
    http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Pages/forecast23-12-2013.aspx

  37. לקורא בבלוג
    צמצום ההקלה הכמותית ממשיך:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000913071#fromelement=hp_morearticles

  38. שלום דורין,
    המון תודה על ההשקעה, אני קורא מתמיד.. הערה חשבונאית אחת: מניות ארהב +אירופה+יפן+קנדה =54+31+9+4= 98 %.
    חסרים לי 2%.
    מיכאל

  39. דרור שלום,
    אני משקיע אקטיבי ומייצב את התיק שלי עם אג"ח קונצרני בתשואה הולמת. השקעה פסיבית בסלים להערכתי תגרור הפסדים. שים לב לתשואה הפנימית
    http://www.bizportal.co.il/section/bonds
    בתרחיש הצפוי של עלית ריבית יהיו ההפסדים.
    בהשקעה פסיבית אפשר לחפש קרן נאמנות המדרגת בעצמה אג"ח קונצרני עם תשואה פנימית העולה על 5%. איני יודע אם יש כאלה…

  40. דורין שלום,
    תרחיש העלאת הריבית צפוי ע"י בנק ישראל:
    http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Pages/forecast23-12-2013.aspx

    באג"ח ניתן ממש לחזות את העתיד ע"י חישוב התשואה לפדיון. אג"ח ממשלתי נסחר מעל הפארי והתשואה הפנימית המחושבת כיום של אג"ח ממשלתי (בהתאם ללינק לביזפורטל מאתר קסם):
    צמוד 0.5% ושקלי בריבית קבועה 2.2%.

    בענין התספורות, לא כל מנפיקי האג"ח הקונצרני הם מקשה אחת והקרדיט של כל פירמה עומד בפני עצמו. לגבי הפורנו הפיננסי בביזפורטל זה מתאר היטב את האתר ואינו השתלחות אך, יש שם גם נתונים…

  41. לפי דו"ח הצעת מדף של תעודת סל תכלית STOXX EUROPE 600 מנוטרלת מטבע (מס' ני"ע 1129873) שמופיע כאן http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=843530-00&CompCd=1336&Type=Pdf עמ' 5 בקובץ הPDF, דמי הניהול לתעודה הם 0.8% ולא 0.1% כפי שכתבת בטבלה (אולי התבלבלת כי זה מה שמופיע בדף של התעודה באתרים הכלכליים, לפחות בגלובס ראיתי גם 0.1%).

  42. בתור התחלה שתדעי שאני באמת נהנה לקרוא את כל הפוסטים שלך…
    ואני לא זוכר איפה היה רשום אבל רשמת כל מיני תיקים בעבר קיבלו תשואות מעולות!!!
    אבל התיק הנוכחי כרגע בנפילה האם חכם להשקיע בו?

  43. קודם כל תודה דורין על הכתבה המאלפת, בתור אחד שחי את שוק ההון כבר למעלה מעשרים שנה לא זוכר שקראתי מאמר כל כך פרקטי ומקיף.
    מה לגבי נדלן מניב, כמרכיב בתיק, מלבד מרכיב הנזילות הוא בודאי יכול להוות חלק מהרכיב הסולידי.

  44. שלום
    אם אני לא טועה, כל הניירות בתיק למעלה אינן מחלקות ״דיבידנד״ אלא בנויות על עליית ערך והשקעה חוזרת פנימית.
    אם אכן זה כך, איך אוכל לחיות בצורה שוטפת חודשית מהפירות? (נניח ומדובר על תיק גדול – 1.2 מ׳ ש״ח)

    תודה רבה

  45. ועוד שאלה בבקשה,
    האם קרן נאמנות המחקה את המדד יוכלה בנקודת זמן כלשהי (או לפרק זמן) להיות מופסדת ולזה תהייה השפעה על ״ייצור״ הדיבידנד ?!?
    האם לא עדיף לקנות את אג״ח המדינה עצמו? במקרה הזה הריבית מובטחת והקרן תחזור בתום התקופה (בסיכון מדינת ישראל כמובן). את הקופון נשקיע (לדוגמא במדד המניות במנות קטנות)
    תודה רבה

  46. סליחה, כמובן שמדד שמחקה את המניות יכול לרדת ובגדול, התכוונתי רק למדד שמחקה את האג"ח הממשלתי.
    קראתי את הפוסט בקישור.

    לגבי תעודות המחקות את מדדי המניות בחו"ל בנטרול חשיפה מטבעית.
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3613089,00.html
    לפי הכתוב, בקרוב עלויות גידור אלו יעברו ללקוח ואילו יכולות להיות גבוהות מאד. אם אנחנו מצפים ל 7% החזר (לאורך זמן) בשוק המניות, עלויות הגידור יכולות לשחוק את זה משמעותית (2% בממוצע ?)
    אני מבין שרוצים פיזור גדול מאד, אבל 2008 הראתה שהשוק מתרסק הוא לוקח את כולם איתו למטה.

    אם אנחנו מתרכזים רק בישראל ובשקל, מדוע לא לקנות רק את מדד המניות בישראל ?

    המשפט הכי מטריד בכתבה – "מנהלי התעודות פיצו את עצמם על הסיכון בדמי ניהול ובהכנסות עקיפות נוספות על חשבון הלקוח." – לא רוצה לחשוב מה זא"מ הכנסות עקיפות נוספות……

    תודה רבה

  47. בטח כתבו את זה פעם, אבל זה נחמד, אז אכתוב זאת.תיק ההשקעות של הארי בראון, מומלץ על ידי הגמרא:ר יצחק נפחא: לעולם ישליש אדם מעותיו: שליש בקרקע (מקביל לאגח, משהו שנותן רנטה די בטוחה) שליש בפרמקטיא (מקביל למניות) ושליש תחת ידו (מקביל לזהב ומזומן).גם הרמבם מציין את זה.

  48. מושיקו

    דורין, רציתי לשאול אותך, אני לא אוהב להשקיע בכלל בתעודות סל אלא רק בקרנות נאמנות שלצורך העניין של הכתבה הם מחקות מדד, מצאתי קרן ל SP500 ולרסל200 כפי שציינת בתיק השקעות , אך איפה אני מצא קרן נאמנות עבור אפיק – אירופה, יפן, קנדה ושווקים מתעוררים לפי התיק ההשקעות שציינת, תודה רבה ואחלה כתבה, מושיקו.

  49. מושיקו

    אוקי, עוד שאלה מפחיד אותי שבתעודות סל עבור אפיק כמו שווקים מתעוררים אין כמעט תנועות של מסחר, האם תמיד תהיה לי מכירה במידה ואני צריך את הכסף כפי שקורה בקרן נאמנות ? אגב יש לך אפשרות לעזור לי ולעשות את "השוקולד מריר" רק עם קרנות נאמנות ? תודה מושיקו.

  50. מה דעתך על הביומד? והנאסד"ק בארה"ב מדוע בשוקלד המריר אין שום התייחסות אליו ?

  51. אפשר לדעת איך היית בונה את התיק הנ"ל רק מקרנות נאמנות, אני מעוניין להשקיע רק בקרנות נאמנות, בתיק שלך יש התייחסות רק לארה"ב קטנות ולאג"ח ממשלתי קרנות נאמנות, לדוגמא האם יפן – השקעה בפסגות יפן זה חלופה טובה? תודה רבה. יורם.

  52. שלום דורין, אני יותר מעוניין לשאול על השיטה של הארי בראון, מדוע הזהב מנוגד לאג"ח ארוך טווח
    הרי שהריבית עולה האגח"ים קורסים וזה ברור, אבל גם הזהב צריך לקרוס מכיוון שיש עכשיו אלטרנטיבה לקבל ריבית גבוהה יותר מה0% שהזהב נותן. נניח שיילן מעלה עכשיו ריבית ל5%, כולם יזרקו את הזהב וישימו את הכסף בפק"מ או באג"חים קצרי מועד, בקיצור שלושת החלקים בתיק של הארי יספגו מכה רצינית בתרחיש של עליית ריבית:
    1. זהב – ירד
    2. בורסה – תתרסק
    3. אג"חים ארוכים – יתרסקו
    4. מזומן – ישאר אותו דבר

  53. איך מגדל ראסל 2000 חשופה למדד הייחוס? לפי funder כל החשיפה שלה היא מקומית או אופציות מטבע.

    http://www.funder.co.il/fund.aspx?id=5118336

    • לפי funder הם מחזיקים 0% של חוזים עתידיים כאלו (RUSSELL 2000 MINI DEC13). אז איפה החשיפה?

  54. https://www.vanguard.co.uk/uk/mvc/loadPDF?docId=1011

    תעודת סל של ואנגארד באירלנד שמשקיעה באופן מפוזר במניות בכל העולם וצוברת את הדיבידנדים (במקום לחלק אותם כמו בקרנות האמריקאיות). מה דעתך?

  55. נחשפתי לבלוג היום לראשונה – אז קודם כל תודה רבה על מידע כ"כ פרקטי, נגיש ועם זאת מ-ע-מ-י-ק (אם היה לי מנוי לדה-מרקר הייתי מבטל אותו במקום :))

    ולשאלתי – אני מעוניין להשקיע לתקופה של 6 שנים קדימה (בתקווה שעד אז אצבור קרן נאה + מחירי הדיור יחזרו להיות שפויים…), וראיתי שהתיק שאת מציעה הוא ל-15+ שנים קדימה. ולכן שאלתי: האם זה נכון להפוך את משקולות המניות/אג"ח, כלומר 35% מניות 65% אג"ח? או ששינוי כזה של תקופת ההשקעה דורש תכנית השקעה אחרת לגמרי?

    כמובן שאין מדובר בשאלה שבאה בתור ייעוץ להשקעה אלא ממש מדובר בשאלת התעניינות בנושא

  56. הי דורין,
    מה ההבדל בין קניית אג"חים ממשלתיים ישירות לבין קנייה של תעודות סל על אג"ח ממשלתי: לפי הבנתי אג"חים הם קניה בטוחה (בהנחה שאני מחזיק אותם עד לפדיון) ואילו תעודות סל הן פחות בטוחות ואפילו יש עליהם דמי ניהול. אז למה שמישהו יקנה אותם?

  57. היי דורין. ראשית אני רוצה לומר שאני באמת מעריך ומכבד את כל העבודה שאת עושה. גם פה וגם ביוטיוב. את נכס לאומי.
    שאלה ראשונה: האם אפשר להרחיב על הדרך להמנע מתשלומי מיסים באת מימוש חלקים מהתיק. אני לא כלכך אוהב לשלם מיסים.
    שאלה שנייה: זה טוב לדעת להיכנס לפוזיציה, אבל איך יודעים מתי לצאת ומה לעשות אחרי עם אותו הסכום שהיתפנה?

    • איך עובדים עם קרן השתלמות, למשל? זה נושא קצת מאורפל. יש לך כתבה בנושא הזה אולי?

      את נתת המלצה בכתבה הזו – 10% שינוי למלה או למטה זה אות לצאת מאותו נכס. עכשיו ככלל אצבע זה טוב, אבל נניח ואחת הקרנות ירדה/עלתה 10%. אני שמתי לה סטופ אוטומתי. הקרן נמכרה. יש מקום לשינוי בתיק. איך עושים החלטה על מה לקנות. כלומר השאלה היא על עיקרון האיזון מחדש של התיק אחרי שינויי.

  58. היי דורין, למה במודל של הארי בראון פלח האג"ח הוא עם אורך חיים מעל 20 שנה (תנודתיות גבוהה) ואילו בתיק שוקולד מריר מעדיפים אגחים קצרים עם תנודתיות נמוכה? תודה 🙂

  59. שלום דורין. תודה על הבלוג הנפלא.

    1. לגבי ההשקעה ביפן, דמי הניהול הם 1.6 מדוע את ממליצה להשקיע במדינה זו לאור דמי הניהול המאוד גבוהים כשהנחות היסוד שלך הן שיש לצמצם את העלויות למינימום ושאין לדעת איזו מדינה תציג תשואה עודפת ביחס לשאר העולם.
    2. בחלק האג"חי האם סביר לדעתך לקנות בכל ה – 35% מהתיק מדד אג"ח ממשלתי כללי, זה נראה לי אחלה פיזור בין הכל (צמוד/לא צמוד, מח"מים קצרים-בינוניים-ארוכים) ועדיין השקעה מאוד סולידית. הנטיה לשמור על מח"מים קצרים עשויה להיות אובר שמרנית, ואם נניח שאין לנו דרך לשפוט אלו מח"מים עדיפים בתשואותיהם/תוחלתם מדוע לא לפזר בין אורכים שונים?
    3. בחלק של 'החלב והסוכר' בחרת במניות בלבד. מדוע החלטת שלא לגעת באג"ח קונצרני? למיטב ידיעתי (המאוד מוגבלת) בשלושים השנים האחרונות אג"ח קונצרני בממוצע בעולם כולו הניב תשואה עודפת (בקצת) ביחס למניות.
    4. מה דעתך על השקעה בנייר ה – mcsi world כחלופה לחלוקה המנייתית לניירות רבים?

    תודה מראש, נועם

  60. הי דורין
    מדוע בחרת לעקוב אחר מדד S&P 500 באמצעות תעודת הסל "הראל S&P 500 שקלי" הגובה 0.6% דמי ניהול ולא באמצעות קרן מחקה של מגדל (מגדל קרן מחקה S&P 500 MTF) הגובה 0% דמי ניהול?
    ובכלל, האם לא סיכמנו שקרנות מחקות עדיפות על תעודות סל בגלל שהן מעבירות למשקיע את כל הדיבידנדים וגם משקיעות אותו בחזרה במדד?

  61. שלום דורין,

    בתיק שאמור להיות לטווח קצר (כשנתיים), חשבתי לעשות חלוקה של 80/20 בין מניות לאג"חים (המניות הן ה- 20 בתיק).
    בצד המנייתי, החלטתי ש- 10% מהתיק יושקע במניות ישראליות (קרן מחקה של ת"א 100), 10% נוספים בארה"ב ואירופה (מיפן ומשווקים מתעוררים אני קצת חושש ולא מעוניין להשקיע בהן בתיק לטווח קצר).
    בצד האג"חי- חשבתי על חלוקה של 30% מהתיק בממשלתי צמוד, 40% מהתיק בממשלתי שקלי ואת ה-10% שנותרו חשבתי להשקיע באג"ח קונצרני – אך כדי למזער השפעה של תספורות ולשפר את הפיזור, להשקיע בקרן מחקה של תל-בונד 60.

    מלבד הפיזור הגיאוגרפי הפחות טוב של תיק כזה לעומת תיק השוקולד המריר המקורי, אלו סיכונים נוספים את רואה בתיק כזה לטווח קצר?

    נ.ב – ברור לי שאת לא יועצת, ואין לראות בתשובה שלך כייעוץ וכו' 🙂

  62. שלום דורין,
    רציתי לשאול על נושא איזון התיק (שני מלמטה בטבלה):
    מן הסתם האיזון הוא חיוני בשביל לשמור פחות או יותר על רמת הסיכון הרצויה (לא במדויק כדי לא לבצע פעולות רבות שכרוכות בעמלות ולא להפסיד את החלק של דחיית המס וההפסד מסוים באלמנט הריבית דריבית), עד כאן מובן לי.
    מה שמטריד אותי בסיפור הוא שאם נאזן בכל סטיה של 10% מרמת הסיכון הרצויה, אנחנו למעשה חושפים את התיק שלנו לסיכון מעבר לרמה הרצויה, להלן ההסבר:
    נניח שפלוני משקיע 50% אג"ח 50% אינדקסים של מניות ושווי התיק הוא 100,000.
    אחרי רבעון – אג"ח נותר 50K מניות ירדו ל – 40K אז מה עושים? מאזנים – נמכור 5,000 באג"ח ונקנה 5,000 במניות. אחרי רבעון נוסף, אגח עלה ל – 46K מניות ירדו ל – 35 קיי. אז שוב מאזנים, וכן הלאה.
    הדוגמא ברורה, מה שקורה פה בעצם הוא שבתיק של 50% 50% אפשר תיאורטית להפסיד יותר מ – 50% גם אם ערך האג"ח נותר ללא שינוי. וגם אם אנחנו מניחים תרחיש סביר של עד 50% ירידה במדדי המניות, עדיין אפשר להפסיד יותר מ – 25% מהתיק גם אם האג"ח לא זז.
    אז זו הבעיה שלי פה ואני לא מצליח לחשוב על פיתרון, האיזונים האלה מבחינתי כרגע הם בבחינת אליה וקוץ בה.
    אשמח מאוד לתגובות/הסבר.

    • האיזון נעשה גם כשמזרימים כסף נוסף לתיק – אחרי רבעון החלק המנייתי ירד ל-40K, אז מזרימים סכום נוסף ודואגים לאיזון.

  63. אני שואל על מצב שבו אין כסף נוסף להזרים לתיק. יש תיק, וזהו.
    בנוסף, גם אם יש כסף נוסף להזרים חדשות לבקרים, עדיין מדיניות כללית של 50% 50% עשויה להתברר בפועל כ – 70% מניות 30% אג"ח (לדוגמא), אם כל הזרמה הולכת לאפיק המנייתי בתקופת ירידות ממושכת.

  64. היי דורין ,

    אני קורא בכמה ימים האחרונים את הבלוג שלך ומאוד מתרשם.
    אני גם משתדל לחסוך ככל הניתן , אמנם אני קצת יותר "מפונק" כך שלא את כל דרכי החיסכון שלך אוכל לאמץ לעצמי אבל אני עושה עבודה לא רעה .

    רציתי לבדוק איך אני בונה את תיק שוקולד מריר בסכום של 100K , אבל עם תמהיל של 20/80 או 25/75 מק בשלב זה.
    התיק שלי מתנהל בבנק ( התמקחתי מספיק לקבלת דמי ניהול/שמירה סבירים)
    ורציתי לדעת האם שווה לי לקנות את כל הרכיבים המנייתים שציינת בסכום כל כך נמוך ( אני משלם 0.13 קניה/מכירה או לפחות 27 שח ) , יפן , קנדה וכו ..
    איך את היית בונה את התיק במקרה שלי ( כמובן ברור לי שאת לא יועצת השקעות וכו )

    ראיתי שאבישי גם התייחס לנושא כמה תגובות למעלה

    המון המון תודה , וכל הכבוד על העבודה הקשה והאיכותית

    יניב

  65. הי דורין
    אחד העקרונות של התיק הוא לבחור בקרנות המשקיעות את הדיבידנד בחזרה. אני מוצא שמאוד קשה למצוא את הנתון הזה על הרבה קרנות. בחלקן אפילו קשה לדעת אם הן בכלל מחלקות את הדיבידנד או שומרות אותו לעצמן.
    איפה מוצאים מידע על כך (באתרים ביזפורטל, פאנדר וכו' לא תמיד יש מידע על כך)?
    האם קרן מחקה תמיד משלמת דיבידנד ותמיד משקיע אותו בחזרה?
    תודה מראש
    ינון

  66. הגעתי במקרה

    דורין,
    הגעתי במקרה לפוסט הזה מגוגל ויכול להיות שמישהו שם למעלה מכוון אותי 🙂
    אנחנו זוג צעיר עם שני ילדים קטנים, עובדים קשה במשך שנים וחוסכים לבית משלנו.
    כחלק מהחיסכון בשנים האחרונות השקעתי בכמה מניות (GILD, SNDK, CREE, GTAT) וביצעתי "אקזיט" מוצלח של עשרות אחוזים, הלכתי באמת "על הקצה" והחלטתי לצאת ולמצוא דרך נבונה ושקולה יותר להשקעה.
    נכון להיום יש לנו יתרה בעו"ש של 750K ש"ח (+200K בחסכונות) כאשר אנחנו נצטרך כסף זמין בעוד כשנתיים לבנייה (כיום גרים בשכירות).
    כל השקעה סולידית לתקופת הזמן הזו שאינה הפק"מ המצחיק שמציע הבנק תהיה טובה.

    כמו-כן, כיום בבנק אני משלם עמלות אלה (אשמח גם כאן לדעת האם הן מופרזות ומהן עמלות שפויות …):
    – ת"א – מינימום 27 ש"ח, 0.18% עמלת מכירה או קנייה
    – ארה"ב – מינימום 15$ , 0.15% עמלת מכירה או קנייה (+ישנן עוד עמלות סוכן)

  67. משקיע (פאסיבי) מתחיל

    היי,

    ראשית יש לומר שהבלוג הזה פותח עיניים, משכיל, מעמיק ונהדר באופן כללי.
    לאחרונה גיליתי את עולם ההשקעות הפאסיביות והיציאה לחירות כלכלית, ואני ללא ספק מעוניין ללכת בדרך הזאת.
    בעניין ההשקעות, קראתי כמה וכמה מהפוסטים בבלוג, ואני מרגיש שאני מתחיל להיות מוכן לצאת לדרך.
    במיוחד קראתי את הפוסט על תיק "שוקולד מריר", והוא קורץ לי מאד מבחינת פיזור ההשקעות והפשטות היחסית.
    השאלה היא, באיזה מובן התיק הזה "עדיף" על התיק של הארי בראון, או בעצם – כיצד יש לבחור בהשקעה בין שני התיקים האלו? (או דומים להם מבחינה עקרונית)

  68. שלום דורין,

    שאלת מתחיל – האם יש קשר בין בית ההשקעות שבו מנוהל כספך, לבין תעודות הסל או הקרנות המחקות שנרכשות על ידך?

    לדוגמא, אם כספי מנוהל בפסגות – האם יש יתרון או חסרון כלשהו לרכישת תעודת סל דווקא של פסגות, או שאני עושה סלט ומערבב שני דברים שאינם קשורים כלל?

    תודה רבה.

    • תודה רבה.

      עוד שאלה ברשותך (יש לי אוסף נאה של שאלות, מטעמי נימוס אני מגביל את עצמי לאחת בשבוע..):

      מה היתרון בלהחזיק מספר תעודות העוקבות אחרי שווקים ספציפיים, על פני אחזקת תעודה אחת שעוקבת אחרי ביצועי כלל השווקים העולמיים? אני שואל משום שעל פניו יש חסרון ברור של סיבוך התיק – ולא ברור לי מה היתרון שמפצה על כך.

  69. שלום דורין,
    ראשית תודה רבה על תרומתך הרבה מהידע והניסיון. זה לא ברור.
    שנית, יש לי שאלה.
    יש לי ילדה בת שנה וחצי. אנחנו מפקידים לה כל חודש 200 ש"ח בחסכון של הבנק (לקח זמן עד שהבנו שזו טעות) בקרוב יש תחנה ואנחנו מעוניינים לצאת ולהשקיע את הכסף באפיקים מניבים יותר.
    השאלה שלי היא שאלה טכנית.
    יהיה לנו 10,000 ש"ח +200 כל חודש.
    אילו מכשירים עומדים לרשותי שאני יכולה לקנות בסכום ראשוני ולהפקיד כל חודש?
    האם אני צריכה כל חודש לקנות אג"ח/מניה/כל בחירה אחרת או שאני פונה לגוף שעושה את זה עבורי (קרן השקעות)?
    תודה רבה.

  70. הי דורין
    אני כבר קורא את הבלוג שלך הרבה זמן ובחצי השנה האחרונה למדתי רבות אודות השקעות ממך ומהתגובות וגם ממקורות אחרים. כבר התחלתי להשקיע, אבל בעודי מבין את מרכיבי התיק נראה שחסר לי ידע על קנייה ומכירה. לכאורה הדבר הפשוט הזה שכולם אמורים לדעת, אבל למען האמת אני לא ממש מבין איך אנשים מחליטים על מחירי הקניה והמכירה של תעודות ומניות (מאיפה המידע?) ועד כמה זה משמעותי.
    האם תוכלי לכתוב פוסט בנושא?

  71. שלום דורין,
    פוסט מאוד מעניין. בפרק המניות אני חושב שעשית עבודה טובה. אולם פרק האג"ח לדעתי לוקה בחסר:
    – נקודה ראשונה, את בכלל לא שוקלת אג"ח חול בתור אופציה. לדעתי במדינה כמו ישראל, שיש שבה סיכונים גאופוליטיים רבים, זה לא חכם להשקיע בלעדית בשוק האג"ח המקומי.
    – נקודה שניה, בחירת המח"מ הקצרים על פני הארוכים. אני אגיד לך את האמת, מכיוון שאין לנו ממש דרך לנבא איך יתנהג שוק האג"ח בעתיד, במיוחד על פני תקופה של +15 שנה, אני לא רואה סיבה להשקיע רק בממשלתי קצר במקום במדד ממשלתי כללי.
    – נקודה שלישית נוגעת להחלטה שלא להשקיע באפיק הקונצרני. לדעתי זאת טעות כי לאורך שנים מדד האג"ח הכללי נתן ביצועים עודפים על פני ממשלתי כללי, גם אחרי כל התספורות.

    לסיכום, לדעתי בפרק האג"ח עדיף להשקיע בקרן שמחקה את מדד האג"ח הכללי (לדוגמה, "קסם KTF אג"ח כללי משולבת")

    • 1) חשיפה לאג"ח חו"ל כרוכה בחשיפה לסיכון מט"ח. את הפלח דל הסיכון בתיק אני שואפת להותיר, כאמור, דל סיכון. לתיק יש די חשיפה לחו"ל בפלח המנייתי. הסבר נוסף יש בפוסט הזה.
      2) גם כאן, השאיפה היא להקטין למינימום את הסיכון הכרוך בעליית שער הריבית. יש הטוענים שקיצור המח"מ של האג"ח הוא בבחינת "תזמון שוק", אבל אני לא חושבת שזה המצב.
      3) לדעתי התשואה באג"ח קונצרני אינה גבוהה מספיק כדי להצדיק את הסיכון שבחשיפה לסיכון האשראי. עוד בנושא – כאן.

      • 1) ניתן לנטרל את סיכון המט"ח עי"י קרנות מנוטרלות מטבע. אני מסכים איתך שהיצע הקרנות בפלח הנ"ל (אג"ח חו"ל מנוטרל מטבע) בישראל הוא דל ולא מספק, ועל כן אולי את מעדיפה להימנע מהקטגוריה הזאת.
        2+3) שיקולים של עליית ריבית קרובה ומרווח הריבית בין קונצרני לממשלתי הם שיקולים שמשקפים נסיון לתזמון שוק. זאת מכיוון ששניהם תחזיות שמבוססות על נקודת הזמן הזאת בשוק תוך נסיון לחזות את העתיד, לא מדובר בתובנות שנכונות לכל מצב. לשם המחשה, כבר שנה מדברים על עליית תשואות, והעובדה היא שמי שישב על מח"מ ארוך בשנה האחרונה יצא מורווח. שוב, אם מסתכלים אובייקטיבית על נתונים היסטוריים, אז מדד האג"ח הכללי עוקף גם את מדד הממשלתי כללי ובטח את מדד הממשלתי 2-5, שזה עוד סימן שמדובר בנסיון לתזמון שוק. הרי למה שמישהו ירצה להשקיע במדדים שהם היסטורית בעלי תשואת חסר?

  72. אלון שוורץ

    בנוגע לקווים הכלליים בהתחלה, כתבת שצריך לעקוב אחרי מכשירים מחקי מדד – אבל בד"כ לא ברור באיזה מדד מדובר. למשל, בין 100 החברות הגדולות בישראל, אפשר לעקוב אחרי ת"א 100, או להסתפק בת"א 25. ו ללכת על תחום ספציפי שישראל אמורה להיות טובה בו – ת"א ביוטק, למשל, או אולי בכלל לסמוך על הבנקים וגם כאן יש לי מדד ת"א בנקים. ובבורסות בחו"ל מספר האפשרויות שלי גדול אפילו יותר

  73. שמואל ברגר

    איך אני מודד קורלציה בין מכשירים פיננסיים?
    נגיד, בין חברות טכנולוגיה, וחברות אנרגיה?

    יש מישהו שנותן ערך מתאם משוער לפי התנהגות עבר, או משהו דומה? או שאני אמור להבין לעומק את אופן הפעילות של החברות כדי להבין את הקשרים ביניהן? (נגיד, אני מניח שייצור מלט דורש אנרגיה, אבל כמה? אם מחיר הדלק יכפיל את עצמו, מה זה יעשה למחיר המלט? יכפיל אותו פי 1.5? פי 1.2? משהו משמעותי יותר? זניח יותר?)

    בקורסים באקדמיה תמיד נותנים פרמטר של מתאם בין נכסים, אבל לא מציינים איך מגלים אותו. (אפשר לנחש אותו באמצעות machine learning, אני משער. ואני מניח שמישהו כבר עשה את זה)

  74. הי דורין,

    תודה רבה על הבלוג – לומד ממנו המון.

    עד כמה שהבנתי את מדברת על עצמאות כלכלית ושאצלך (בתור דוגמא) אין הכנסה שוטפת מעבודה, ובכל זאת בשוקולד-מריר יש להוסיף 10,000 ש"ח בכל רבעון על מנת לאזן את התיק. מאיפה להשקפתך אמור הכסף הזה להגיע?

    תודה,

    ר.א.

  75. עברו 7 חודשים והחישוב שלי מראה:
    2162 * 6.43 + 111.56*20.08 + 350*25 + 0.16*15120 +969 *1.88 + 1163*4.71 +1.15 *7626 + 1.256*7179
    =
    52397
    ז"א
    בשבעה חודשים 4.794% רווח
    ז"א שנתית: 8.208 מכובד מאוד.
    כל זה בלי לבדוק דמי ניהול וכו'
    חותם על זה במקום.
    מצד שנים לא הייתה שום נפילה בשום שוק…

  76. תודה על הפוסט
    האמת שהיה שווה לקרוא עד הסוף רק עבור הלינק ליוטיוב!

  77. תודה על הפוסט!
    כמי שיש לו תיק בברוקר בארה"ב ורוצה ליישם את עקרונות השיטה המפורטת פה. מישהו יכול להמליץ לי על רכיב סולידי אפשרי? כלומר: תעודת סל המשקיעה באג"ח ומשקיעה 100% מהרווחים חזרה בקרן. על רכיב הגידור ממט"ח אני מוותר, הוא לא צריך להיות כזה.
    תודה מראש

  78. היי דורין. תודה רבה על הפוסט. שאלתי היא:
    בפוסט על 8 תיקי השקעות עצלים החלק המנייתי מורכב ברובו מקרנות מחקות מדדים מקומיים, ובפוסט הזה לא כללת אפילו אחת כזו. יש לזה איזו סיבה שאני מפספס?
    תודה

  79. שלום דורין,
    גיליתי לפני כחודשיים את הבלוג שלך, ומאז אני קוראת הרבה ומפנימה לאט לאט. תודה רבה לך על המאמרים הברורים והמפורטים, אין כמוך!
    כחלק מתהליך הלימוד שלי, הקמתי את תיק שוקולד מריר כתיק וירטואלי במערכת המסחר בבנק, ונתקלתי בקשיים שונים.
    1. איך מזהים קרן מגודרת מטח?
    2. איפה אפשר לראות אם הקרן/תעודת סל מחלקות או צוברות דיוודנדים?
    3. יש קרנות המחקות מדד מנייתי, אך ההרכב שלהם הוא של אג"חי, זה הגיוני?
    4. כשאני קונה קרן או תעודת סל אני משלמת דמי קניה וגם דמי ניהול ( בשאיפה נמוכים). אבל אם אקנה מניות בודדות לא אשלם דמי ניהול, נכון? כך שתיק כמו שוקולד מריר, שמכניסים אליו כספים במהלך השנה, עולה כמו תיק עם 30 מניות. חישבתי כ-550 שח לשנה לכל תיק. איפה החיסכון?
    אשמח אם תוכלי לענות לי,
    דורסט

    • 1. בד"כ מופיע בשם הקרן, אך תמיד עדיף לקרוא את תשקיף הקרן עצמה. קראי את הפוסט הזה בדגש לסעיף "פרופיל חשיפה".
      2. מדיניות הדיבידנד תופיע בד"כ בתשקיף.
      3. זה קורה כשהקרן יוצרת חשיפה למדד באמצעות חוזים עתידיים. חוזה עתידי קונים במינוף. כך, 5% שמשמשים לקניית החוזה נשענים על 95% מהכספים המושקעים באג"ח סולידי שתפקידו לשמש כבטחונות למינוף.
      4. נכון. כשאת רוכשת מניות או אגרות חוב בודדות אינך משלמת דמי ניהול. אבל תיק של 30 מניות לא רק שכרוך בקניה ומכירה שעולה הרבה יותר מ-550 שקל בשנה, הוא גם חושף אותך לסיכון גדול יותר בגלל היעדר פיזור. בשוקולד מריר את חשופה לאלפי חברות ברחבי העולם. שוב, לא ממליצה על דבר — כפי שציינו לעיל, זה תיק מסוכן לכל דבר והוא עלול שלא להתאים לאף אחד.

  80. יש טעות בסיכום העמודה של דמי הניהול. הסכום הנכון הוא 4.41 ולא 0.41 כפי שמופיע שם.

  81. שאלה חשובה – לגבי אפיק השקעות שונה שלא ראיתי אליו התייחסות (כמעט) עד כה:
    פוליסות חיסכון של חברות הביטוח.

    אני בן 29 ויש לי 120 אלף שקל פנויים להשקעה, ויש לי הצעה דרך מקום עבודה לפוליסות חיסכון של כלל בדמי ניהול מעולים של 0.6 לשנה (ובהמשך סיכוי לא רע שאצליח להוריד אותם ל-0.5).

    המסלול שנראה לי הכי טוב להשקעה לטווח זמן בינוני-ארוך הוא מסלול כללי 2. אני יודע שיש בעייתיות בכך שזה לא שקוף ב-100% כמו בקרנות נאמנות ויחד עם זאת- הרכב התיק שם הוא כדלקמן:
    – 15-50% מניות- כשהטווח ברוב מוחץ של הזמן הוא שליש, ונכון לדצמבר 2014 הוא 40% – כך שזה תיק עם אפשרות יפה לתשואות. אמנם לא ה-70% שמומלץ לי לכאורה לפי כלל האצבע שפורסם כאן בעבר אבל עדיין לא מעט.
    – כ-40% מושקע בחו"ל.
    – אג"ח ממשלתי= כ-25%.
    – אג"ח קונצרני – כ-20-25%.
    – מזומנים – כ-10%.

    אחד היתרונות הגדולים כאן הוא האפשרות לעבור בין המסלולים בלי שזה נחשב אירוע מס.

    התשואה הממוצעת שהתיק הזה עשה ב-11 שנים האחרונות (2004 – 2014) היא 10.52, לפני ניכוי דמי ניהול (נראה לי), כשהתשואה השלילית הכי משמעותית שלו הייתה ב-2008 – מינוס 21.2.
    -ב-2014 למשל – התשואה (כל הנתונים אגב מהאתר של ביטוחנט) הייתה 5.17.

    החשש היחיד שלי (לאור הקריאה בבלוג כאן) – הוא שאין לי זהב בתיק וכל מה שנגזר מזה בתרחישים שהוצגו של היפר-אינפלציה וכו'.

    מה דעתכם? האם זה אפיק סביר+ להשקעה או שיש כאן איזה קאץ' שאני מפספס? (דורין, אשמח מאוד לשמוע את דעתך). קראתי את הפוסט שלך אך אחת הנקודות המרכזיות שהעלית שם – דמי הניהול של 1.3-1.7 אחוז לא כל כך רלוונטיים עבורי, כי דמי הניהול יהיו 0.6 או אפילו 0.5 עוד מספר שנים.

    אורן.

    • היי תודה רבה על התגובה!!

      אולי זה נבלע בבליל החפירה שלי, אבל הצלחתי להגיע לדמי ניהול של 0.5-0.6 אחוז לשנה, שהם כמו או פחות מדמי הניהול במרבית התיקים שהוצגו כאן (כאשר סוכמים את כל הדברים), ואם הבנתי נכון לא עונים להגדרה "אסטרונומיים".

      שוב, קראתי את הנאמר בפוסט שלך, אבל אם נזניח כעת את דמי הניהול שאינם גבוהים, בפועל הקופה עשתה תשואות יפות לאורך מעל עשור כפי שכתבתי ותמהיל ההשקעה בה על אף שאינו ידוע במלואו ברור מבחינת מרכיביו העיקריים (%מניות, % פיזור בישראל מול חו"ל).

      האם תחת תנאים אלו זה עדיין גרוע לדעתך?

      שוב תודה,
      אורן.

  82. היי דורין,
    תוכלי להסביר את הרציונל בבחירת תעודת סל ולא קרנות נאמנות עבור המניות בתיק?
    ובאיזה מצב כן עדיף לבחור בקרנות נאמנות?
    אני מרגיש שאני יותר מבין איך קרן הנאמנות עובדת, ולכן מרגיש יותר בטוח בהשקעה בה.

    תודה!

  83. דורין שלום,
    פוסט מעולה כמו שאר הפוסטים שלך.
    אשמח לשמוע מה דעתך על סיכון מנפיק מול סיכון מט"ח:
    להבנתי, סיכון המנפיק של תעודות הסל בישראל, המחקות מדדים שונים מהעולם, גבוה יותר מהחשיפה למט"ח כאשר קונים לדוגמא XWD (כלומר
    iShares MSCI World Index ETF).

    אני לא שואל אותך כיועצת השקעות, רק מעניינת אותי מה דעתך.
    תודה על התכנים שהיו והתכנים שיבואו אני מקווה בהמשך
    סער

  84. הי דורין, מעניין אותי איך קבעת את האחוזים של השקעה במדינות ארה"ב (54%), בריטניה (10%), יפן, (9%), קנדה (4%), צרפת (4%), שוויץ (4%), גרמניה (3%)
    רשמת לפי שווי שוק יחסי אבל לא ראיתי מדד כזה, אם הסתכלת על תמ"ג לנפש, על שנת 2014 לדוגמא, אז לארצות הברית יש אחוז הרבה יותר נמוך, אלא אם כן הסתכלת על תמ"ג בלי התייחסות לנפש.

  85. פוסט מעולה ואקורד הסיום (לינק ליוטיוב) מעורר השראה 🙂
    תודה על כל המידע!

  86. תודה רבה על הפוסט המנומק.

    1. כיצד חישבת שמשקיע צריך להיות מוכן לספוג ירידה של 28% מהתיק?
    2. מדוע בחרת לפצל את החלק המנייתי לתת-קרנות שונות, ולא בחרת במקום זה בקרן שעוקבת אחרי מדד רחב יותר?

  87. דורון שלום,
    איך לומדים את כל מה שאת יודעת?? איך צברת את כל הידע??
    אני מעוניין מאוד להשקי,, בצורה פסיבית, בטוחה ומאוזנת. אני מעוניין לרכוש ידע מקיף, כדי שאבין מה אני עושה. איך ? איפה לומדים את זה?
    תודה

  88. אני רואה בטבלה המסכמת כי המדדים (העולמיים) שנקנו מכילים שמות של חברות ביטוח ישראליות. האם זה אומר שהקניה שלהן היא בבורסה הישראלית?
    האם זה אומר שתשלומי המס על הדיווידנדים המתקבלים (כפי שכתוב בפוסט הזה: http://www.hasolidit.com/הדוד-סאם-התקשר-והוא-רוצה-את-המיסים-שלו) אינם חלים על האפיקים הללו?

  89. דרוש תיקון
    רשמת בטעות "משלמים עמלת קנייה בגובה 0.01% לעסקה, מינימום 10 ש"ח לעסקה."
    אני חושב שצריך לכתוב 0.1 לעסקה.

השאר תגובה