לא רואה איך זה סותר מה שכתבתי. מבין האנשים שבאותו מעמד כלכלי, נראה לי ברור שיש מאפיינים אישיותיים מסויימים לאלו שברחו לעומת אלו שנשארו. מעבר לכך שהבריחה התרחשה בכל השלבים, לא רק לפני המלחמה, אלא גם במהלכה כשכבר היה ברור שלרכוש אין הרבה ערך.
זה סותר, אם במעמד כלכלי מסויים יש יותר בעלי מאפיינים אישיותיים מסויימים.
אפשר לטעון שבעלי הרכוש והנכסים הם בעלי אינסטינקטים הישרדותייים יותר טובים, והעניים הם בעלי אינסטינקטים הישרדותיים פחות טובים, כי לא צברו רכוש וכח כלכלי. כלומר, אינסטינקטים כלכלים טובים=אינסטינקטים השרדותיים טובים.עם זאת, במדינות בהן אין ניידות חברתית, והעושר עובר בירושה לפי מוצא ולא לפי כישורים , הטענה לא נכונה.
בקיצור , התאוריה הלא מבוססת שלי, היא שמהגרים בעלי כישורים הישרדותיים טובים באים בעיקר ממדינות בהן אין שוויון הזדמנויות ויכולת מיצוי פוטנציאל עבורם. אנשים מוכשרים ו\או מצליחים , ישארו להילחם עבור מה שבנו.
נ"ב: יש גם את נושא הקשר בין הרכוש למיקום. מי שמחזיק כל רכושו בנדלן מקומי שונה ממי שמחזיק כל רכושו במניות חו"ל. עם זאת בישראל, ואני מניח שגם בהרבה מדינות אחרות, רוב השווי של רוב אנשים נמצא בנדלן.
מעבר לכך שהאיום הקרקעי על ישראל אפסי ונמוך מאי פעם ולא מצדיק את ***** הצבא, אלא אם אתה קורא עיתון פעם בשנה כשדנים על תקציב הביטחון.
זה התרחיש האופטימי, והלוואי ואתה צודק. אבל אם הולכים לתרחיש הפסימי של התקפה מלבנון וסוריה, יחד עם איום צבאי התקפי מירדן ומצרים, יחד עם התקוממות של ערביי ישראל וחסימת כבישים, מקבלים צורך גדול בכוחות , ואפילו אם זה רק כוחות שיטור ונהגי תובלה (ראה הסתמכות הצבא על חברות אזרחיות עם נהגים ערביים שלא היו מוכנים לעבוד).
הסיבה העיקרית שהערבים לא תוקפים אותנו היא כוחנו. אם נהיה חלשים נותקף. ראה לדוגמא את השלום עם מצרים , החינוך שם עד היום הוא לשינאת ישראל.
בגלל זה יש לי כמה חשבונות עו"ש מפוזרים במספר מדינות בעולם.
מחייב הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה.
