אז לפי "150 משכורות" - מדובר ב-2,190 שח. ממש לא מישהו בשכר מינימום.
בתל-אביב תמיד שכר העבודה הממוצע היה גבוה משאר הארץ. אי אפשר למדוד ממוצע כלל ארצי ולהשליך על ת"א.
אבל מה יקרה למחירי הדיור ב-10 בשנים? יעלו. במילים אחרות טחנת מים.
תדבר יפה, זה קצת הופך בלתי נסבל הטון הזה.
לענייננו, אדם שרוצה לקנות דירה (רוצה, לא חייב - חשוב להדגיש) צריך לתכנן את החסכון שלו לעניין זה. בדיוק כמו שמתחשק לו לקנות רכב או לנסוע לחופשה.
הבן שלי הצליח לחסוך במהלך 5 השנים אחרי הקבע סכום שיספיק לו להון עצמי לקניית דירה במרכז. לא בלב ת"א ולא בצפונה, אבל כן בר"ג למשל. אין לו עזרה מאיתנו, הוא גר בת"א, הוא חוסך די אגרסיבי והוא גם השקיע במגוון השקעות בשוק ההון.
הבת שלי חסכה במהלך 4 שנים אחרונות כמה עשרות אלפי ש"ח, שוכרת לבדה, מחזיקה רכב, והיא תוכל לקנות בתוך כמה שנים באזור החביב עליה (העמק, מאורת נרקומנים ידועה) מפני שהיא ממשיכה לחסוך ולהשקיע.
שניהם ממש לא בטוחים שהם רוצים לקנות דירה למגורים, או בכלל, והם חיים בנוחות בשכ"ד בהתאם למשכורותיהם ולטעמם האישי (ההפוך).
אתה יכול להמשיך לבכות שאין לעניים מספיק כסף לרכוש דירה, מישהו אחר יבכה שאין לעניים אפשרות לקנות רכב או לנסוע לחופשה.
האמת היא שהם יכולים לקנות דירה, לקנות רכב, לנסוע לחופשה - רק בהתאם לשכרם ויכולת החסכון שלהם ולא בהתאם לפנטזיות שלהם.
ההורים שלך קנו דירה באשדוד (שהיתה זולה מאד אז) כי הם בחרו מקום תואם לשכרם, קיבלו מענק יפה מהמדינה וידעו לשרת את שאר החוב במשך השנים.