לא רק החרדים. גם הדתיים עושים לצהל טובה שהם מתגיסים, גם הם מתגיסים רק בתנאי שצה״ל יקבל את התנאים שלהם, וגם בפניהם צה״ל מתכופף:
החילונים מגויסים בגיל 18-19 גברים לשלוש שנים נשים לשנתיים, עם פלקטואציות קלות.
לחילונים אין זכות בחירה - מוצבים לפי צרכי הצבא, או
משלמים בחתימה.
חילוני שמתעקש ללמוד חייב בשירות
נוסף וכמובן גם מוגבל ללימודים ולמיכסות
שנדרשים לצבא.
אחוזי גיוס חילונים: גברים 88.4% ונשים 88.5% .
דתיים מכתיבים לצבא את התנאים שלהם.
גברים הדתיים מקבלים זכות בחירה. הם יכולים להתגייס לשירות מלא אבל הם יכולים
לבחור. הם יכולים לבחור מסלול, לבחור חצי שירות בישיבת הסדר, לבחור הכשרה מקצועית על חשבון הצבא, דחיית שירות למועד בו יהיו זכאים גם למשכורת משפחה וגם לשירות מקוצר, וכו׳. - כל זה כמובן ללא התחיבות לחתימה נוספת אלה להפך, שירות מקוצר.
לימודים דתיים הם תירוץ לקיצור ודחית השירות -- ההפך מלימודים מדעיים. והם כמובן שלא מוגבלים ע״י צריכי הצבא.
אני משער שכשצה״ל מפרסם שכ 85.1% מהגברים הדתיים מתגיסים, הוא מכניס בספירה את
כל משרתי השירות המקוצר כמתגיסים,
וזה לעומת 88.4% מהגברים החילונים שמגייסים לשלוש שנים לפחות,
בלי אפשרות לבחירות אישיות וקיצורים.
הנשים הדתיות רובן (70%) לא מתגייס. חלקן בוחרות באפשרות של שנת שירות לאומי, בהצבה
לבחירתן, בשעות נוחות ועיסוק שאינו בהכרח ״לאומי״ כמו הדתה או שירות פוליטי אחר.
מכינות צבאיות מוקצות במספר שווה לדתיים וחילונים- כלומר לדתיים תמיד יש מקום בעוד שלחילונים אין כמעט סיכוי להתקבל למכינה.
לא ברור לי כל ההתחשוביות הללו באוכלוסיות אחרות פרט לאוכלוסיה החילונית.
הסובלנות החילונית לפוליטיקה שמאפשרת את הפריווילגיות שמקבלים הדתיים, היא הבסיס שמאפשר את הפריוולגיות של החרדים.
החרדים רק דורשים עוד מאותו דבר. עוד פריוולגיות פוליטיות, בכל התכומים.
צעד שיוצר מעמדות מבחינת החוק אינו צעד טוב.