הטענה הזאת הועלתה גם ע״י הסולידית ואני ממש ממש לא מסכים איתה: חברה מנפיקה מניות כי היא רוצה לגייס כסף בתמורה לחלק מרווחיה. אם יעקב קנה מניות מהחברה, ואז מכר אותה ליצחק, ויצחק מכר אותה לאברהם, שקול מתמטית לשזה שהחברה מכרה את המניות שלה ישירות לאברהם. רוצה לומר: אברהם בדוגמא שלנו, נתן את כספו לחברה וע״י כך עזר לה. זה שהיו מתווכים בדרך לא ממש משנה.
מבחינה מוסרית: אברהם מוסרי בדיוק כמו יעקב ואני מקווה שזה ברור.
אבל, אין באמת הצדקה אמיתית לערב בין מוסר להשקעות, כי גודל חברות נקבע עפ״י צרכים אנושיים ומוסר הוא יחסי. החברות פועלות עפ״י חוק, וקביעה שמשהו חוקי הוא מוסרי יותר או פחות מאד סובייקטיבית. אני למשל חושב, שנכון להיום תעשיית המשקעות הקלים גורמת יותר תחלואה ותמותה מחברות הטבק וחברות הנשק ביחד. אבל האוכלוסיה הכללית בעולם צורכת משקאות קלים ולי אין זכות לקבוע לאנשים מה לשתות, כל עוד זה חוקי.
