זקנתי וחכמתי, אבל שאלה אחת נשארה פתוחה בעיני. לא הצלחתי להבין את פשר נפשו של האדם בהקשר לזה.
למה אנשים ממנפים את עצמם לדעת (משכנתא) כולל תשלום פרמיה עצומה לבנק בנדל״ן, אבל לא מוכנים למנף את עצמם בשוק ההון (מניות).
למה בנדל״ן אנשים רצים בשמחה ובששון לשלם 30% ממחיר הנכס (פחד אלוהים... מאיפה האומץ?), ותעודת סל ממונפת על ה-S&P זה נחשב ״הימורים״ ולא מיועד לאנשים רגילים.
מה הפסיכלוגיה שמובילה לזה? זה הרי נוגד כל רציונל: אם אתה בעניין של מינוף, תמנף. אם לא: אל תמנף. אבל למה נדל״ן זה ״נורמלי״? מישהו מבין?