הערכת סיבולת סיכון

[לנצח נתהה]

מבחינתי:
רציונלי=חסר סתירות לוגיות

רווח/מקסום רווח זו כבר הנחה של כלכלנים שהאדם תמיד פועל למקסם את הרווח שלו

נכון. רציונלי=ללא סתירות לוגיות.
כל פעולה של אדם באה למלא חסר, ומקסום רווח. לאו דווקא כלכלי. אם אדם עושה דרך ארוכה יותר כדי לזכות בחוויה יותר חיובית הרי שהמהלך עקבי לוגית ונעדר סתירות תוך מקסום הרווח הסובייקטיבי.

 

[Rahash]

דווקא קל לתת דוגמאות ללא רציונלי.
חזרתי מהבריכה וחם לי.
היום אני שותה מים קרים עם לימון.
מחר אשתה בלי לימון.
אני מודע וכך מחליט בכל אחת מהפעמים.
עקביות זו תכונה בסיסית שנראה נכון לדרוש מרציונליות (אבל כמובן כמו בכל הגדרה, אתה רשאי להגדיר אחרת, כולל כ"כל דבר").

אתה מניח שבין היום למחר אתה לא השתנית, אבל אתה כן. אולי היום תשתה מים קרים עם לימון ותחווה תחושה לא נעימה. אולי רק התת מודע או החלק הלא מודע של המוח שלך יבחין בזה, אבל ברגע זה הקשרים בין הנוירונים שלך השתנו, ולכן מחר, באופן אוטומאטי ולא מודע, אתה תשתה בלי לימון. וזה עדיין יהיה רציונלי לחלוטין

 

[Powerslave]

כל פעולה של אדם באה למלא חסר, ומקסום רווח

מבחינתי לא. אני מאמין שיש החלטות שלנו שהן אקראיות לחלוטין ולא מושפעות מחשיבה של רווח כלשהו. כלומר, אני לא מניח שתמיד אנחנו פועלים למקסם רווח.
אם ניקח את ויכוח הלימון של גרהם ו-Rahash למעלה: אתם יכולים לטעון שהאדם פועל למקסם רווח בשינוי ההחלטה שלו כי (הוא חווה תחושה לא נעימה בפעם הקודמת/כל סיבה אחרת). אני אטען שזה עניין הסתברותי בלבד וזהו ואין פה עניין של מקסום רווח.
כמובן שאי אפשר להכריע בין הגישות... הכול תלוי בהנחת המוצא.
(ואם אתם מקבלים שיש החלטות שהן אקראיות, אז בהחלט ייתכן שעושים פועלים שסותרות מקסום רווח->לכאורה אי-רציונליות)

 

[גרהם]

אתה מניח שבין היום למחר אתה לא השתנית, אבל אתה כן. אולי היום תשתה מים קרים עם לימון ותחווה תחושה לא נעימה. אולי רק התת מודע או החלק הלא מודע של המוח שלך יבחין בזה, אבל ברגע זה הקשרים בין הנוירונים שלך השתנו, ולכן מחר, באופן אוטומאטי ולא מודע, אתה תשתה בלי לימון. וזה עדיין יהיה רציונלי לחלוטין

בדיוק להיפך. אני לא לא מניח כלום ומסכים איתך לגמרי שבני אדם אינם רציונלים וההסבר שלך הוא אחד מבין רבים האפשריים.
כפי שכתבתי קודם, הבסיס לרציונליות הוא הנושא של "העדפה". אפשר לדרוש כל מיני דברים בקשר להעדפות ואחד הבסיסיים בהם הוא עקביות.
יש סתירות לרציונליות גדולות מהדוגמה שנתתי. למשל, שבאותו רגע, אותו אדם, מעדיף את א' על ב', את ב' על ג' ואת ג' על א' (טרנזיטיביות בלעז). סותר כל מה שלומדים בשנה א' וכל אחד מכיר מהמציאות.
עוד דוגמה למה לימודי תואר ראשון בכלכלה יכולים להזיק לתפיסת המציאות.