הערכת סיבולת סיכון

[Powerslave]

אהלן, חדש כאן בסביבה. קורא מרחוק כבר שנה, ובחודש האחרון החלטתי להיכנס לעניינים יותר ברצינות במטרה להשקיע בקרוב.

בכל פעם שמדברים על הערכת סיבולת הסיכון של משקיע השיחה היא תמיד באחוזים. התחלתי לנסות לדמיין תרחישים שונים בראש. אני אביא כדוגמה שלושה תרחישים של איבוד 40% מהתיק:
ירידה מ-100k ל-60k
ירידה מ-500k ל-300k
ירידה 5M ל-3M

לכאורה, רציונלית, אני אמור להגיב בצורה זהה לכל תרחיש. בפועל התרחיש השני קצת מבהיל אותי והערכתי שאת האיבוד בתרחישים הראשון והשלישי אני מוכן לספוג. (נכון שמה שאני מדמיין לא אומר שככה אגיב במציאות, אבל זה האומד הכי טוב כרגע).
התחלתי לחשוב למה אני מרגיש ככה. בתרחיש הראשון, המסקנה העיקרית שלי היא שהאובדן לא ירגיש לי משמעותי כי הסכום הוא נמוך מבחינה אבסולוטית עבורי. בלי לזלזל בסכום, אני ער למה אפשר (ומה אי אפשר) לרכוש בסכום, כמה זמן ייקח לי לחסוך אותו וכו'.
על האפשרות השלישית אני חושב בתור "אינסוף": הסכום שנשאר מרגיש לי כל כך גבוה, שיכול להספיק לכל מה שאני אצטרך בחיים. אז היה לי אינסוף כסף, הפסדתי כסף, ונשארתי עם אינסוף כסף. לא נורא...

פותח לדיון: איך אתם חושבים על סיבולת הסיכון שלכם? רק באחוזים או גם אבסולוטית? האם גם אתם מעריכים שיש תקרה ורצפה שמעליהם/מתחתיהם הסכומים לא כאלה רלוונטים, ורק בטווח האמצעי הרגש נכנס לפעולה?
מעניין גם לשמוע איך זה משתנה עם הזמן.

מעט הקשר על עצמי: בשנות העשרים לחיי. אני מסוגל להבין את המשמעויות "ולתמחר" סכומים של עשרות אלפי שקלים (כמה זמן צריך לעבוד כדי לחסוך לטיול הגדול, עלות קנייה של רכב וכו') ואני מניח שבגלל זה התרחיש של מאות אלפי שקלים הוא זה שמפחיד אותי. תוהה כמה זה הולך להשתנות עם הגיל, כאשר עסקאות בסכומים רציניים יותר (נדל"ן כדוגמה)

*לא הייתי בטוח אם רלוונטי לפורום הזה או אולי לפורום דיונים על פוסטים מהבלוג. מקווה שבחרתי נכון

 

[Yevgeny]

על סיכון צריך לחשוב גם בהקשר רחב יותר.

למשל - שלב בחיים/קריירה.
במקרה הראשון נאמר, סכום החיסכון אינו גבוה במיוחד ואם מדובר בחוסך צעיר יחסית - עיקר ה"הון" של אותו חוסך הוא ההון העתידי אותו הוא ירוויח בעתיד בשנות העבודה, ולא תיק ההשקעות הנוכחי. במקרה כזה נפילה של הבורסה בשלב מוקדם בקריירה היא דבר מבורך דווקא - אופק השקעה ארוך ובינתיים החיסכון מעבודה יושקע בקניית נכסים במחירים נמוכים ואטרקטיביים.
הדוגמא האחרונה לעומת זאת - זה אולי נראה לך סכום גדול כרגע, אבל אם זה חיסכון של זוג/משפחה שכבר אינם עובדים או קרובים לפרישה, שרמת ההוצאות שלהם גבוהה יחסית ואין להם אופק השקעה ארוך לחכות לשוק לחזור, זה עלול לפגוע בתוכניות הפרישה / רמת החיים המתוכננת שלהם.

הקשר חשוב נוסף הוא אופק ההשקעה / מתי נדרש הכסף.
אם אין לך בעיה לחכות 5-10 שנים עד לשימוש בכסף והוצאותו משוק ההון - אז בהנחה שמדובר בהשקעה במדדי מניות רחבים סביר מאוד ששווי התיק יצמח בחזרה (אם האבדן ערך נובע מהשקעה ספקולטיבית בכמה חברות או נכסים בודדים שקרסו - יכול להיות שזה אבדן ערך קבוע ולא זמני). אם לעומת זאת תכננת על הכסף הזה להוצאה בתקופה הקרובה לטיול/רכישת רכב/דירה וזו תוכנית לא גמישה - תיאלץ למשוך את הכסף מתיק ההשקעות ולקבע את ההפסדים בעל כורחך.

 

[אנון נימוס]

1. יותר כואב ליפול מ 2 מטר מאשר מחצי מטר
2. לגבי נפילה מ 30 מטר (התרחיש האחרון) כנראה שכשלא מדמיינים שאי פעם תטפס בלי חבל וריתמה ל 30 מטר אז גם הנפילה לא מלחיצה

ונסכם בבדיחה
בצילה של שנות ה 70 לפני המהפכה של הדיקטטור פינושה הגיעה משלחת של הממשלה הסוציאליסטית להדריך את האיכרים בכלכלה הסוציאליסטית שיוויון וסולידאריות.
מגיעים לאיכר מסבירים לו
ובסוף בוחנים אותו
אם היו לך שתי בתים מה היית עושה ?
אחד בשבילי ואחד למפלגה
אם היו לך 2 מטוסים ?
אחד בשבילי ואחד למפלגה
אם היו לך 2 מרצדסים?
אחד בשבילי ואחד למפלגה
ושני מליון דולר ?
אחד בשבילי אחד למפלגה
ושאלה אחרונה
אם היו לך שתי פרות ?
האיכר חושב מגרד בראש עושה חישובים באצבעות , מסתובב סביב עצמו ושוב מגרד בראש,
מזיע ומנגב את הזעה במטפחת.
הקומיסארים לא מבינים,
היית כל כך טוב ענית על הכל מושלם מה הבעיה עם הפרות ?
עונה האיכר
אבל שתי פרות יש לי ...

 

[DavidA]

יש שאלות שאין דרך לתמחר חוץ מאינטואיציה. המרצה שלי לסטטיסטיקה באוניברסיטה נתן לנו דוגמא מעניינת בנושא באחת ההרצאות:
אתה משתתף במשחק שבו יש שתי מעטפות, כאשר בכל מעטפה רשום סכום כלשהו, אתה יודע שבאחת המעטפות יש סכום כפול מהשניה, וחושפים בפניך את אחת המעטפות ושואלים האם אתה רוצה לקבל את הסכום הרשום עליה או להחליף למעטפה השניה- ששם אולי יש כפול מהסכום שכבר חשוף- או חצי ממנו.
סטטיסטית שווה להחליף, כי התוחלת בבחירת החלפה היא גבוהה יותר אם בוחרים להחליף תמיד. עם זאת המרצה עצמו אמר שאף על פי שהוא סטטיסטיקאי, הוא עצמו היה פשוט מסתכל על הסכום שהוא רואה במעטפה הראשונה- ואם הוא מספיק משמעותי אז לא יחליף. כלומר אם היה רואה 10 שקל- היה מחליף כדי אולי לקבל 20. אבל אם היה רשום 2 מיליון, לא היה מחליף כדי לא להפסיד מיליון שקל.
כלומר הוא יותר מפחד להפסיד מיליון שקל מאשר הוא רוצה להרויח 2 מיליון שקל.

 

[אנון נימוס]

יש שאלות שאין דרך לתמחר חוץ מאינטואיציה. המרצה שלי לסטטיסטיקה באוניברסיטה נתן לנו דוגמא מעניינת בנושא באחת ההרצאות:
אתה משתתף במשחק שבו יש שתי מעטפות, כאשר בכל מעטפה רשום סכום כלשהו, אתה יודע שבאחת המעטפות יש סכום כפול מהשניה, וחושפים בפניך את אחת המעטפות ושואלים האם אתה רוצה לקבל את הסכום הרשום עליה או להחליף למעטפה השניה- ששם אולי יש כפול מהסכום שכבר חשוף- או חצי ממנו.
סטטיסטית שווה להחליף, כי התוחלת בבחירת החלפה היא גבוהה יותר אם בוחרים להחליף תמיד. עם זאת המרצה עצמו אמר שאף על פי שהוא סטטיסטיקאי, הוא עצמו היה פשוט מסתכל על הסכום שהוא רואה במעטפה הראשונה- ואם הוא מספיק משמעותי אז לא יחליף. כלומר אם היה רואה 10 שקל- היה מחליף כדי אולי לקבל 20. אבל אם היה רשום 2 מיליון, לא היה מחליף כדי לא להפסיד מיליון שקל.
כלומר הוא יותר מפחד להפסיד מיליון שקל מאשר הוא רוצה להרויח 2 מיליון שקל.

גם לגודל התמורה יש משמעות ולא דין פרוטה כדין מאה וגם העובדה שלא מדובר בניסוי ברנולי אלא ארוע חד פעמי ולכן עבור אותו שחקן אין משמעות לחישובי תוחלת

 

[כימאי]

אין משמעות לחישובי תוחלת

נכון, אבל האם אין חישוב התוחלת מועיל בקבלת החלטה?

 

[חתול לילה]

סטטיסטית שווה להחליף, כי התוחלת בבחירת החלפה היא גבוהה יותר אם בוחרים להחליף תמיד.

זה כמובן לא נכון, אבל אפשר למכור את הטענה הזו לרוב האנשים

כלומר הוא יותר מפחד להפסיד מיליון שקל מאשר הוא רוצה להרויח 2 מיליון שקל.

מסתדר עם הדעה הכללית שלי שהתועלת בכסף היא לוגריתמית.

 

[Powerslave]

על סיכון צריך לחשוב גם בהקשר רחב יותר.

למשל - שלב בחיים/קריירה.
.

נכון, אני מאמין שחלק מצורת החשיבה שלי מושפעת מאיך שאני מעריך את "השווי הנקי" העתידי שלי. אם אני צופה לעצמי כושר השתכרות גבוה (עם אחוז חסכון נאה כמובן) בעתיד (מי מאיתנו לא מאמין שהוא יכבוש את העולם כשהוא צעיר?) אני מן הסתם אהיה מוכן לספוג הפסד אבסולוטי גדול יותר בתחילת הדרך.

גם לגודל התמורה יש משמעות ולא דין פרוטה כדין מאה וגם העובדה שלא מדובר בניסוי ברנולי אלא ארוע חד פעמי ולכן עבור אותו שחקן אין משמעות לחישובי תוחלת

אחרי הבדיחה המשעשעת, אני אגיב בסיפור (אאל"ט מתוך לחשוב מהר לחשוב לאט של כהנמן):
הוא מספר על פגישה עם מנכ"ל של בית השקעות מצליח ו-20 מנהלי החטיבות שלו. הוא עשה סבב, ושאל כל אחד ממנהלי החטיבות אם הם היו מוכנים לקבל [עסקה שאני לא זוכר את פרטיה, הפואנטה היא סיכון גדול למרות שיש תוחלת חיובית]. כמעט כל מנהלי החטיבות ענו שהם לא היו לוקחים על עצמם את הסיכון. אחרון הוא שאל את המנכ"ל, שענה: "הייתי רוצה שכולכם תיקחו את הסיכון".

כהנמן טוען בספר שאנחנו צריכים להסתכל על כל החיים שלנו כרצף של ניסויי ברנולי, ולכן למרות שאנחנו מסתכלים פר-סיטואציה כניסוי בודד הוא ממליץ כן להשתתף אם התוחלת חיובית. אם נחזור על האסטרטגיה הזאת מספיק פעמים בכל החיים שלנו... אתה יודע מה יקרה
(אלא אם כן מציעים לך מיליון שקל)

 

[tdc]

כלומר הוא יותר מפחד להפסיד מיליון שקל מאשר הוא רוצה להרויח 2 מיליון שקל.

תופעה ידועה - שנאת הפסד.

 

[אנון נימוס]

שאל את המנכ"ל, שענה: "הייתי רוצה שכולכם תיקחו את הסיכון".

כהנמן טוען בספר שאנחנו צריכים להסתכל על כל החיים שלנו כרצף של ניסויי ברנולי, ולכן למרות שאנחנו מסתכלים פר-סיטואציה כניסוי בודד הוא ממליץ כן להשתתף אם התוחלת חיובית. אם נחזור על האסטרטגיה הזאת מספיק פעמים בכל החיים שלנו... אתה יודע מה יקרה
(אלא אם כן מציעים לך מיליון שקל)

מבחינת המנכ"ל זה באמת ניסויי ברנולי שבו יש לו תוחלת רווח, מבחינת הסמנכ"ל שיפול מהאולימפוס הנזק האישי גדול מידי כי אולי לא יתנו לו לחזור לשולחן המהמרים הכבדים אלא רק למלא פעם בשבוע לוטו ב 20 שקל ...

 

[DavidA]

זה כמובן לא נכון, אבל אפשר למכור את הטענה הזו לרוב האנשים

למה לא נכון? התוחלת היא יותר גבוהה עבור בחירה בהחלפה.

גם לגודל התמורה יש משמעות ולא דין פרוטה כדין מאה וגם העובדה שלא מדובר בניסוי ברנולי אלא ארוע חד פעמי ולכן עבור אותו שחקן אין משמעות לחישובי תוחלת

אם יש לך בחירה של 50/50 ויש לך אפילו אינדיקטור יחיד שמצביע על ההחלטה הנכונה- אני לא הייתי פוסל מייד.

 

[חתול לילה]

למה לא נכון? התוחלת היא יותר גבוהה עבור בחירה בהחלפה.

חבל לי להרוס פרדוקס יפה, אז בספויילר. מי שלא מכיר כדאי שיחשוב קודם.

ספוילר: פתרון הפרדוקס

קודם כל, הניסוח שאני מכיר הוא שאתה בוחר את המעטפה. ואז מה שקורה זה שאתה בוחר מעטפה ותמיד עובר למעטפה השנייה. אז ברור שזה לא הגיוני...
העניין הוא שאחרי שראית את הסכום במעטפה, אז ההסתברות לסכום במעטפה השנייה היא כבר הסתברות מותנה. לדוגמה, נניח שאתה יודע שבמעטפות יש שטר ישראלי. אז אם ראית 200, לא כדאי לך לעבור כי אין שטר של 400. עכשיו, ואת זה רוב האנשים מפספסים, אם ההתפלגות לא ידועה, זה לא אומר שהיא חצי חצי. זה פשוט אומר שלא ניתן לענות על השאלה "מה ההסתברות?"

 

[DavidA]

חבל לי להרוס פרדוקס יפה, אז בספויילר. מי שלא מכיר כדאי שיחשוב קודם.

ספוילר: פתרון הפרדוקס

קודם כל, הניסוח שאני מכיר הוא שאתה בוחר את המעטפה. ואז מה שקורה זה שאתה בוחר מעטפה ותמיד עובר למעטפה השנייה. אז ברור שזה לא הגיוני...
העניין הוא שאחרי שראית את הסכום במעטפה, אז ההסתברות לסכום במעטפה השנייה היא כבר הסתברות מותנה. לדוגמה, נניח שאתה יודע שבמעטפות יש שטר ישראלי. אז אם ראית 200, לא כדאי לך לעבור כי אין שטר של 400. עכשיו, ואת זה רוב האנשים מפספסים, אם ההתפלגות לא ידועה, זה לא אומר שהיא חצי חצי. זה פשוט אומר שלא ניתן לענות על השאלה "מה ההסתברות?"

אתה מבלבל עם פרדוקס מונטי הול, זה פרדוקס אחר. ההסתברות היא לא מותנה אחרי שנחשף בפניך הסכום, זה תמיד 50/50 ( או שיש בשניה חצי או שלא) התוחלת עבור החלפה היא יותר גבוהה מהתוחלת עבור הישארות, נניח מצאת במעטפה הראשונה 100:
נחשב תוחלת לאחר שיש בפנינו המידע ואנחנו צריכים להחליט:
50% *200 + 50% * 50 = 125 כלומר אם אתה בפוזיציה שבה אתה צופה להרוויח 100, התוחלת אומרת- שאתה צריך לצפות ל 125, כלומר עדיף לך להחליף, במיוחד אם אתה משחק אין סוף משחקים. עכשיו אם זה נכון עבור אין סוף משחקים, זה נכון גם עבור משחק אחד כל עוד שאר המשתנים זהים. הכל כאן מתמטי כמובן- בלי להתחשב בעובדה שאנחנו מדברים על בן אדם, זה מה שנכון לעשות לוגית.
דרך נוספת להסתכל היא לחשב ככה:
50% * 100 + 50% * (50-) = 25

 

[The Doctor]

ברור שאין סיבה להחליף מעטפה
https://en.wikipedia.org/wiki/Two_envelopes_problem#Problem
The puzzle: The puzzle is to find the flaw in the very compelling line of reasoning above. This includes determining exactly why and under what conditions that step is not correct, in order to be sure not to make this mistake in a more complicated situation where the misstep may not be so obvious. In short, the problem is to solve the paradox. Thus, in particular, the puzzle is not solved by the very simple task of finding another way to calculate the probabilities that does not lead to a contradiction.

הבעיה היא בבחירת הערכים האקראיים, אפשר לבחור X ו 2X, ולערבב את המעטפות, אז ברור שהחלפה היא X+-.

 

[Ron B]

לכאורה, רציונלית, אני אמור להגיב בצורה זהה לכל תרחיש. בפועל התרחיש השני קצת מבהיל אותי והערכתי שאת האיבוד בתרחישים הראשון והשלישי אני מוכן לספוג. (נכון שמה שאני מדמיין לא אומר שככה אגיב במציאות, אבל זה האומד הכי טוב כרגע).
התחלתי לחשוב למה אני מרגיש ככה. בתרחיש הראשון, המסקנה העיקרית שלי היא שהאובדן לא ירגיש לי משמעותי כי הסכום הוא נמוך מבחינה אבסולוטית עבורי. בלי לזלזל בסכום, אני ער למה אפשר (ומה אי אפשר) לרכוש בסכום, כמה זמן ייקח לי לחסוך אותו וכו'.
על האפשרות השלישית אני חושב בתור "אינסוף": הסכום שנשאר מרגיש לי כל כך גבוה, שיכול להספיק לכל מה שאני אצטרך בחיים. אז היה לי אינסוף כסף, הפסדתי כסף, ונשארתי עם אינסוף כסף. לא נורא...

הטעות שלך ושל עוד הרבה אנשים זה שהם חושבים במונחים של כמה הפסדתי עכשיו. אם היה לי 5 מליון והפסדתי 2, אז זה הכסף שהפסדתי.
בפועל, בד"כ, אנשים שוגים בהערכת חסר עוד כמה זמן הם יצטרכו את הכסף. אם אצטרך את ה-500k עוד 40 שנה, אז מה אכפת לי שהוא ירד ל-300k?
ולמה זה חשוב בהקשר למה שאתה מציג? כי ככל שיש לי עוד הרבה זמן עתידי כך יש לי פחות כסף.
כלומר, אם אני בן 20 ויש לי 500 אש"ח זה כלום, אבל בגלל שאני בן 20 אצטרך את הכסף הזה עוד 50 שנה, שזה בקירוב פי 30 (בהנחת 7% בשנה) אז יהיה לך 15 מליון ש"ח כשתצטרך את הכסף.
בקיצור, החישובים שלך צריכים לכלול את המשתנה של מתי תצטרך את הכסף.

 

[Rahash]

כמו שאומרת הסולידית, אם אתה צריך את הכסף בקרוב, מה הוא עושה בבורסה? ואם אתה לא צריך את הכסף, מה איכפת לך מה השווי שלו על הנייר?
(וזו מחשבה יפה אבל ברור שאף אחד לא יאהב לראות את הכסף שלו נחתך בחצי, גם אם זה על הנייר והוא לא צריך אותו עכשיו)

 

[Powerslave]

החישובים שלך צריכים לכלול את המשתנה של מתי תצטרך את הכסף

הדיון על סיכון שאני מקיים עם עצמי לא נובע משאלה של ספיגת הפסד מקסימלי לעומת המאזן הכספי כולל, אלא שיחה על הרגש. איזה הפסד אני מסוגל לספוג מבלי לנעול הפסדים מתוך פאניקה

ואם אתה לא צריך את הכסף, מה איכפת לך מה השווי שלו על הנייר?

כי התשואה בסופו של דבר מוגבלת. גם אם תיאורטית לא, אי אפשר להניח שבתוך 10 שנים נקבל תשואה של 800%. לשווי על הנייר יש השפעה על עמידה במטרה בסוף

מבחינת המנכ"ל זה באמת ניסויי ברנולי שבו יש לו תוחלת רווח, מבחינת הסמנכ"ל שיפול מהאולימפוס הנזק האישי גדול מידי כי אולי לא יתנו לו לחזור לשולחן המהמרים הכבדים אלא רק למלא פעם בשבוע לוטו ב 20 שקל ...

שינית את העסקה: הוספת את פוטנציאל הנזק האישי שיגרם למנהל חטיבה, וכעת התוחלת היא כנראה שלילית עבורו. אפשר לנטרל את זה למשל ע"י אישור מראש של המנכ"ל שאמור לראות את התמונה הכוללת. בכל מקרה הנקודה הייתה להתסכל על החיים של כל אדם כרצף של ניסויים ולא על כל סיטואציה בנפרד.

 

[אנון נימוס]

שינית את העסקה: הוספת את פוטנציאל הנזק האישי שיגרם למנהל חטיבה, וכעת התוחלת היא כנראה שלילית עבורו. אפשר לנטרל את זה למשל ע"י אישור מראש של המנכ"ל שאמור לראות את התמונה הכוללת. בכל מקרה הנקודה הייתה להתסכל על החיים של כל אדם כרצף של ניסויים ולא על כל סיטואציה בנפרד.

לא שיניתי דבר, פשוט מנקודת המבט של המנכ"ל הוא ירוויח הרבה יותר אם כל גורם תחתיו יעז יותר , מבחינתו ההסתברות שאחד מהם יביא לו את המכה היא כמעט אחד.

אפשר כמובן להסתכל על המציאות כרצף סיטואציות בילתי תלויות, מה לעשות שהמציאות אינה רצף של הטלות מטבע בילתי תלויות, יש לנו זכרון, לסביבה יש זכרון ולכן המודל הזה טוב לקואצרים שרוצים לתת מוטיבציה אבל זה לא באמת המציאות.

 

[גרהם]

אהלן, חדש כאן בסביבה. קורא מרחוק כבר שנה, ובחודש האחרון החלטתי להיכנס לעניינים יותר ברצינות במטרה להשקיע בקרוב.

בכל פעם שמדברים על הערכת סיבולת הסיכון של משקיע השיחה היא תמיד באחוזים. התחלתי לנסות לדמיין תרחישים שונים בראש. אני אביא כדוגמה שלושה תרחישים של איבוד 40% מהתיק:
ירידה מ-100k ל-60k
ירידה מ-500k ל-300k
ירידה 5M ל-3M

לכאורה, רציונלית, אני אמור להגיב בצורה זהה לכל תרחיש. בפועל התרחיש השני קצת מבהיל אותי והערכתי שאת האיבוד בתרחישים הראשון והשלישי אני מוכן לספוג. (נכון שמה שאני מדמיין לא אומר שככה אגיב במציאות, אבל זה האומד הכי טוב כרגע).
התחלתי לחשוב למה אני מרגיש ככה. בתרחיש הראשון, המסקנה העיקרית שלי היא שהאובדן לא ירגיש לי משמעותי כי הסכום הוא נמוך מבחינה אבסולוטית עבורי. בלי לזלזל בסכום, אני ער למה אפשר (ומה אי אפשר) לרכוש בסכום, כמה זמן ייקח לי לחסוך אותו וכו'.
על האפשרות השלישית אני חושב בתור "אינסוף": הסכום שנשאר מרגיש לי כל כך גבוה, שיכול להספיק לכל מה שאני אצטרך בחיים. אז היה לי אינסוף כסף, הפסדתי כסף, ונשארתי עם אינסוף כסף. לא נורא...

פותח לדיון: איך אתם חושבים על סיבולת הסיכון שלכם? רק באחוזים או גם אבסולוטית? האם גם אתם מעריכים שיש תקרה ורצפה שמעליהם/מתחתיהם הסכומים לא כאלה רלוונטים, ורק בטווח האמצעי הרגש נכנס לפעולה?
מעניין גם לשמוע איך זה משתנה עם הזמן.

מעט הקשר על עצמי: בשנות העשרים לחיי. אני מסוגל להבין את המשמעויות "ולתמחר" סכומים של עשרות אלפי שקלים (כמה זמן צריך לעבוד כדי לחסוך לטיול הגדול, עלות קנייה של רכב וכו') ואני מניח שבגלל זה התרחיש של מאות אלפי שקלים הוא זה שמפחיד אותי. תוהה כמה זה הולך להשתנות עם הגיל, כאשר עסקאות בסכומים רציניים יותר (נדל"ן כדוגמה)

*לא הייתי בטוח אם רלוונטי לפורום הזה או אולי לפורום דיונים על פוסטים מהבלוג. מקווה שבחרתי נכון

שאלה יפה.
אני חושב שיש עוד הרבה פרמטרים שמשפיעים פסיכולוגית.
האם זה כסף שהרווחת בשוק או בעבודה? אם התיק עלה ממליון לחמישה מליון ואז ירד לשלושה מליון זה פחות נורא מאשר אם פשוט הפסדת 2 מליון שחסכת בעבודה.
מה שמביא לנקודה הבאה - גיל וכמה אתה חוסך.אם אתה חוסך 10K בחודש זה יפה מאד יחסית לסביבה ולרוב האנשים לא יבוא בקלות. במונחי קרן ההפסד של 2 מליון משקף חסכון של יותר מ-15 שנה. תחשוב שאתה בן 40 ובעצם הפסדת כל מה שחסכת במונחי קרן מאז שהתחלת לעבוד. לא קל.
למה נועד הכסף? כל אחד והמטרות וסדר העדיפויות שלו. לרוב האנשים יהיה יותר קל להפסיד כסף של "לא יודע, טוב שיהיה, אולי ניסע יותר לחו"ל" מאשר כסף שמיועד ללימודים לילדים או סיוע להורים בבית אבות.
מהיכן הכסף? כל אחד והתפיסה שלו אבל זה קיים. חש הבדל בין כסף שקמת בשבילו בבוקר שנים רבות לבין עליית ערך דירה שלא עשית בשבילו כלום או כספי ירושה שנפלו באמצע החיים.

לא יודע מה היה קשה לי אבל כן יודע שאם הייתי מפסיד מאינסוף לאינסוף הייתי מרגיש גרוע מאד כי אני בעצם מהמר. למה להסתכן בבורסה כשכבר יש לי מעבר לכל צרכיי וכל צרכי ילדיי.
בכל מקרה, מעשית אין דבר כזה אינסוף. לעשירים מאד כואב להפסיד אחוז משמעותי מכספם גם כשזה לא משפיע על רמת החיים.

 

[FIYaacov]

האם זה כסף שהרווחת בשוק או בעבודה?

למה זה משנה? שקל הוא שקל.