בית זעיר

[אורי ג.]

להלן יישוב פיראטי עם קראוונים לא ממש חוקיים שהוקם ב-1999. רק עכשיו הם קיבלו אישורים בכלל להתיישב שם ולהתחיל לבנות כל מיני בתים ווילות. אני שכן שלהם :P

זה בשטחים, אתה מתכנן שם? החוק הרשמי והלא רשמי שם אכן שונה. להזכירך זה לא נחשב לחלק ממדינת ישראל והריבון שם הוא הצבא.
יתכן מאד ושם זה יהיה אפשרי ואולי אפילו תקבל תמריצים לשם כך.

בכמעט כל מקום כזה יש לא מעט קראוונים נייחים חאפריים מחוברים לתשתיות, שזה הרבה יותר "רציני" מבית זעיר.

לא חוקי.

 

[123W]

בימי קום המדינה אולי, לא ב30 שנים האחרונות.

בשטחים - עד עצם היום הזה ככה...
בנגב אני לא זוכר את השמות, אבל קמו ככה גם בשנות ה90 והאלפיים.

@Edward
תשמע, אם אתה שם כיפה, ומבלבל משהו על זכות אבות, מועצת ישע תסדר לך משהו כזה בשומרון.... אפילו יחברו אותך לחשמל ומים.

--
@אורי ג.

ובכלל, אתה מעריך את רשויות החוק בארץ יותר מידי.

בנוסף, במושבים/ קיבוצים בשרון התושבים מגדלים המון קרוואנים בחצרות ומשכירים אותם לצעירים כהכנסה פאסיבית.

 

[איש(3718)]

במושבים/ קיבוצים בשרון התושבים מגדלים המון קרוואנים בחצרות ומשכירים אותם לצעירים כהכנסה פאסיבית.

כנראה גידול יחידות דיור זה גם סוג של חקלאות

הלובי החקלאי מנסה למנוע הגבלות במושבים בנושא חוק פיצול צמודי הקרקע החדש:

http://www.themarker.com/realestate/1.3255255

בנוסף, בעוטף עזה אפשר לרכוש בית על חצי דונם ב 750K שקל, עם הטבות מס הכנסה משמעותיות.

 

[פיטר]

בעוטף עזה אפשר לרכוש בית על חצי דונם ב 750K שקל, עם הטבות מס הכנסה משמעותיות.

כמה מטרים דרומה לתוך עזה והמחיר בכלל כמעט מתאפס... שלא לדבר על מנהרות חינם מתחת לבית וגם קסאמים מעת לעת...

 

[TunaGolem]

כמה מטרים דרומה לתוך עזה והמחיר בכלל כמעט מתאפס... שלא לדבר על מנהרות חינם מתחת לבית וגם קסאמים מעת לעת...

קסאמים תועים הם הבעיה הכי קטנה של תושבי עזה.
ג"נ: ראיתי מקרוב.

 

[נולי]

בית כזה לא נחשב לבית אלא לנגרר

לא בדיוק..
אם המבנה מוצב באופן קבוע על קרקע, הוא חייב בהיתר.. שלא לדבר על התחברות לכל התשתיות.
אבל - במדינת ישראל, זה לא נאכף בכל מקום.
למעשה יש שוק דיור פירטי שלם במושבים שמסתמך על אי אכיפת החוק..
אז בהצלחה.

 

[Edward]

זה בשטחים, אתה מתכנן שם? החוק הרשמי והלא רשמי שם אכן שונה. להזכירך זה לא נחשב לחלק ממדינת ישראל והריבון שם הוא הצבא.
יתכן מאד ושם זה יהיה אפשרי ואולי אפילו תקבל תמריצים לשם כך.

החוק בשטחים הוא החוק הישראלי, פשוט הנציב הצבאי מהווה חותמת גומי לכל דבר שמנפיקה הכנסת. בתכלס כבר סיפחנו את יהודה ושומרון.

לדעתי זו אופציה מצויינת גם מבחינת מחירים וגם מבחינת מיקום גיאוגרפי. אני גר תקופה קצרה ביישוב ביהודה ושומרון בעצמי, והחיים פה ממש טובים.

כמה מטרים דרומה לתוך עזה והמחיר בכלל כמעט מתאפס... שלא לדבר על מנהרות חינם מתחת לבית וגם קסאמים מעת לעת...

ליד עזה זה קצת רחוק גיאוגרפית מהמרכז, צריך משהו בית גדרה לחדרה לאריאל.

לא בדיוק..
אם המבנה מוצב באופן קבוע על קרקע, הוא חייב בהיתר.. שלא לדבר על התחברות לכל התשתיות.
אבל - במדינת ישראל, זה לא נאכף בכל מקום.
למעשה יש שוק דיור פירטי שלם במושבים שמסתמך על אי אכיפת החוק..
אז בהצלחה.

אמרנו כבר שלא מתחברים לתשתיות בשום אופן קבוע. לא צריך את זה בכלל.

מכיוון שחוקית מדובר בכלי רכב אז זה לא מוגדר כמבנה. יכולים אולי לבוא מאוחר יותר ולנסות לטעון שמדובר במבנה קבע בשלב מסויים, ואז מזיזים אותו כמה מטרים והופ! - כבר לא מבנה קבע.

משפטית מותר להחנות רכב (ונגרר הוא רכב) בכל מקום שהוא לא "דרך" ציבורית. יענו שטח בבעלות או שכירות זה 100% מותר.

כל הויכוח יכול להיות על נסיון של רשות מקומית לבלבל את המוח אם זה מבנה קבע או לא. את זה כמובן צריך להסדיר מראש עם הרשות המקומית שבה עושים את זה, ובא לציון גואל. בערים זה לא יעבוד, ביישובים יותר כפריים כנראה שאפשר להסתדר.

לעשות את זה פיראטית זה לא כל כך אופטימלי כי בשלב מסויים יתחילו לבלבל את המוח ועדיף לסגור את הפינה הזו מראש.

 

[פיטר]

לא בדיוק..
אם המבנה מוצב באופן קבוע על קרקע, הוא חייב בהיתר.. שלא לדבר על התחברות לכל התשתיות.
אבל - במדינת ישראל, זה לא נאכף בכל מקום.
למעשה יש שוק דיור פירטי שלם במושבים שמסתמך על אי אכיפת החוק..
אז בהצלחה.

לפני שבאים בטענות על חוסר אכיפה במושבים, קיבוצים והתנחלויות, כדאי להבין שהכי כדאי ומשתלם לבנות באופן בלתי חוקי בנגב, להוליד כמה שיותר ילדים מכמה שיותר נשים, ואז לקבל מגרשים בגודל דונם כל אחד עבורך, עבור כל אשה, וגם עבור כל ילד! וגם מאות אלפי שח כפיצוי על הריסת המבנים הבלתי חוקיים. אבל רק אם אתה מוסלמי: http://www.20il.co.il/כתבת-וידאו-קלמן-אום-אל-חיראן2/

 

[נולי]

לפני שבאים בטענות[/QUOTE
אני לא באתי בטענות לאף אחד.

 

[אורי ג.]

בנוסף, במושבים/ קיבוצים בשרון התושבים מגדלים המון קרוואנים בחצרות ומשכירים אותם לצעירים כהכנסה פאסיבית.

לא אומר שלא, רק אומר ש לא חוקי זה הכל.

ואז מזיזים אותו כמה מטרים והופ! - כבר לא מבנה קבע.

אתה חושב שכולם מטומטמים? אז זהו שהם לא הזזה בכמה מטרים בהחלט כן תחושב בתור מבנה קבע וגם במקרה שלא אז השימוש הוא לא בהתאם לתב"ע, הרי על קרקע חקלאית מותר לגדר מלפפונים והוא לא מיועד בתור חניון אז בהנחה שהחוק יאכף צו פינוי אתה תקבל בכל מקרה.

 

[Edward]

אתה חושב שכולם מטומטמים? אז זהו שהם לא הזזה בכמה מטרים בהחלט כן תחושב בתור מבנה קבע וגם במקרה שלא אז השימוש הוא לא בהתאם לתב"ע, הרי על קרקע חקלאית מותר לגדר מלפפונים והוא לא מיועד בתור חניון אז בהנחה שהחוק יאכף צו פינוי אתה תקבל בכל מקרה.

לאחר בדיקה בעניין עם זוג שחיים במשאית שעברה הסבה לאוטוקראוון כבר שנתיים וחצי, אין בעיה של איפה לחנות. יש למשל קהילות אקולוגיות שלמות בישראל שבהן זה מקובל לשים קראוון במתחם לתקופות ארוכות. כך שנראה שלא צריך לפחד יותר מידי. לדוגמא: https://www.facebook.com/shdemama/

כנראה שהם עושים את זה בתיאום עם הרשות המקומית ולכן לא מטרידים אותם יותר מידי, צריך לברר בדיוק מה הקטע. בכל מקרה, נראה שהשאלה של איפה חונים היא לא מי יודע מה אקוטית ברמה הפרקטית.

הזוג בנה בית על משאית משא אחוד עם ארגז בעלות של 200,000 שקל כולל הכל, אגב.

לעניינים יותר מעניינים:

התקדמתי עוד עם השאלה של איך בונים את המבנה ועל איזה בסיס. הלכתי להתייעץ עם חברה שבונה קראוונים באריאל בשם גאיה קראוונים. התשובה שקיבלתי מהם היא שאני בכלל לא צריך את שירותיהם, כי מה שאני רוצה לא חייב להיות קראוון בכלל ולקבל אישורים כלשהם מבחינה מבנית. הקטע שקראוון זה מבנה אחוד שחייב לשמור על קשיחות מבנית מסויימת ולכן יש בעיה עם צורות חריגות כגון כאלה שנראות כמו בית.

מה שנאמר לי שאני צריך לעשות זה לרכוש נתמך של משאית עד 10 טון, ולהעמיד עליו מבנה שלא עולה על 4 מטר מהרצפה (כלומר גובה הבית עצמו עד 3 מטר בערך). הנתמך צריך להיות שטוח כמובן ומחברים אליו את המסגרת של הבית עם ברגים שלא יזוז בהובלה ובכלל. הבית עצמו נחשב למטען שמובילים ולא לחלק מהגוף של הנגרר או המשאית, ולכן הבית יכול להיראות איך שרוצים ויזואלית.

המימדים של המטען שניתן להוביל במשאית זה רוחב 2.5 מטר, גובה כ-3 מטר, ואורך לפי האורך של מה שקונים, יש נתמכים של 5 מטר ויש של 10 מטר (יותר נדיר). לצרכים שלנו גם 6 מטר זה מספיק, אבל אפשר "להתפנק" על 8 מטר.

אז כרגע הרעיון הוא כזה: לחפש נתמך של משאית שטוח באורך 8 מטר. ללכת למסגר ולהזמין מסגרת מתכת של הבית, ולאחר מכן להתנייד בין בעלי מקצוע נוספים, כל אחד בתחומו עד השלמת העבודה על הבית. כשהבית גמור, לנסוע לאיזו קהילה אקולוגית ולהתמקם

לגבי התניידות, שתי אפשרויות:

1. לשכור משאית על פי הצורך. החיסרון זה בנראות של הנתמך ללא משאית ושלא ניתן לזוז על פי דרישה. מגביל את החופש.

2. לרכוש משאית ישנה ולעשות הסבה לרכב אספנות. למשאית רגילה ביטוח וטסט זה 8,000 שקל בשנה, אבל לאספנות זה ככל הנראה 2,000 ש"ח. חוקית אסור להוביל מטען ברכב אספנות אבל לגרור מותר - שזה פותר את הבעיה כי גוררים נתמך. זו כרגע האופציה המועדפת עליי.

 

[123W]

ראש היחידה לאכיפת בנייה לא חוקית גר בבית לא חוקי
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.3424311

@אורי ג.
אוווווו לא חוקי!

 

[אורי ג.]

@אורי ג.
אוווווו לא חוקי!

עוד הפעם, דוגמא מהשטחים שלא בשטח מדינת ישראל, שם אכן זה המערב הפרוע, בתוך המדינה זה לא עובד ככה (אלא אם כן אתה ערבי כמובן, החוקים בפועל לערבים הוא שונה).

 

[123W]

עוד הפעם, דוגמא מהשטחים שלא בשטח מדינת ישראל, שם אכן זה המערב הפרוע, בתוך המדינה זה לא עובד ככה (אלא אם כן אתה ערבי כמובן, החוקים בפועל לערבים הוא שונה).

האמת שזה תלוי ברשות המקומית בתכלס...

אבל בכל מקרה, העלתי את הלינק בעיקר כי הוא משעשע...

 

[בת העמק]

אלא אם כן אתה ערבי כמובן, החוקים בפועל לערבים הוא שונה).

מקוממת אותי האמירה הזאת ( וגם של @פיטר ).
בתור אחת שחיה בפריפריה הצפונית, אין לכם מושג כמה אזרחים יהודים כשרים ומקומבנים מקבלים הכשר לבנייה בתוך יערות ושטחי חקלאות. אם נצרף את זה ליהודים שלא קיבלו תעודת הכשר אבל כן עצימת עיניים מהרשויות- מדובר על אחוזים ניכרים מהתושבים הכפריים היהודים בארץ. אין כמעט מושבניק אחד שלא עבר על החוקים בנושאים האלה.
לגבי הבדווים בדרום, כל אחד כנראה קורא במקומות אחרים ואת מה שהוא מעדיף לקרוא.
אני למשל קראתי שההסכמים שהמדינה מנסה לעשות איתם זה אחרי היסטוריה שלמה של העברתם ממקום למקום תוך הבטחות שווא (בערך מקום המדינה).

 

[פיטר]

@נולי
אז לפני שטוענים כי “יש שוק דיור פירטי שלם במושבים שמסתמך על אי אכיפת החוק...”

אני הרי ציטטתי בדיוק את מה שכתבת. אם זו לא טענה, אז איך היית מגדירה את מה שכתבת, הרי זו לא עובדה אלא רק אמירה שלך, קרי טענה.

 

[פיטר]

מקוממת אותי האמירה הזאת ( וגם של @פיטר ).
בתור אחת שחיה בפריפריה הצפונית, אין לכם מושג כמה אזרחים יהודים כשרים ומקומבנים מקבלים הכשר לבנייה בתוך יערות ושטחי חקלאות. אם נצרף את זה ליהודים שלא קיבלו תעודת הכשר אבל כן עצימת עיניים מהרשויות- מדובר על אחוזים ניכרים מהתושבים הכפריים היהודים בארץ. אין כמעט מושבניק אחד שלא עבר על החוקים בנושאים האלה.
לגבי הבדווים בדרום, כל אחד כנראה קורא במקומות אחרים ואת מה שהוא מעדיף לקרוא.
אני למשל קראתי שההסכמים שהמדינה מנסה לעשות איתם זה אחרי היסטוריה שלמה של העברתם ממקום למקום תוך הבטחות שווא (בערך מקום המדינה).

מקוממת אבל עובדתית במגזר הערבי אכיפת חוקי תכנון ובניה שואפת לאפס, כמו גם גביית ארנונה או אכיפה במקרים של אי תשלומה. אלה העובדות והנתונים היבשים ללא בדל פרשנות.

 

[בת העמק]

אני הרי ציטטתי בדיוק את מה שכתבת

אתה ציטטת את @נולי ולא אותי.
אני מכירה את הנושא מקרוב לצערי (של המושבים, לא של הבדווים).

 

[בת העמק]

מקוממת אבל עובדתית במגזר הערבי אכיפת חוקי תכנון ובניה שואפת לאפס, כמו גם גביית ארנונה או אכיפה במקרים של אי תשלומה.

אנא הבא סימוכין.
לגבי חוקי תיכנון, עד לשנים האחרונות ממש- מדינת ישראל עשתה הכל כדי לא לאפשר תכניות מתאר לישובים הערבים. כשאין תכנית מתאר- כל בית וכל קומה בבית הם מחוץ לחוק. מה לעשות כשאנשים ממשיכים להיוולד?
גביית הארנונה השתפרה מאד בשנים האחרונות, כמו גם אצל מועצות אזוריות מסוימות בפריפריה הרחוקה שבמשך שנים נסמכו על שולחן הממשלה ולא טרחו לגבות ארנונה.

 

[פיטר]

אתה ציטטת את @נולי ולא אותי.
אני מכירה את הנושא מקרוב לצערי (של המושבים, לא של הבדווים).

לגבי המושבים בצפון ספציפית אין לי מושג, אבל לגבי המגזר הערבי בהשוואה לשאר המגזרים בארץ , האכיפה בתכנון ובניה וארנונה משמעותית כמעט ולא קיימת. אגלה לך עוד סוד שמעטים יודעים, אפילו בנקים מעדיפים שלא לממש משכנתאות שניתנו לגבי נכסים במגזר הערבי. מעדיפים למחוק את החוב וזהו מאשר לנקוט בהליכי פינוי וכינוס. （וכתוצאה מכך, נפגעים רבים מהמגזר כי אז גם מתקשים לקבל הלוואות בנקאיות מצד שני）.