אג"ח ממשלתי של ישראל מול ארה"ב - פער גדול מאד בתשואות היסטוריות (לטובת ישראל), מנסה להבין מדוע

[stamEhad]

בדקתי 2 קרנות מחקות אג"ח ממשלתי - אחת של ארה"ב (GOVT של ISHARES) והשנייה של ישראל (קרן 5112271).
ממה שקראתי הקרנות אמורות לרכוש נכסים עם מאפיינים דומים (אג"חים במגוון מח"מים, צמודות ולא צמודות).
להפתעתי גיליתי שהתשואות שונות מאד.

בנוסף לכך, אני זוכר שבבלוג של הסולידית מודגש כי ישנה חשיבות גדולה להקצאת הנכסים (כמה % מהכסף לשים בהשקעות סולידיות כמו מזומן ואג"ח ממשלתי, וכמה % בהשקעות עתירות סיכון), וחשיבות מופחתת לנכסים של איזה שוק (מדינה) בפועל לרכוש. לדוגמא בפוסט של 25 תיקי השקעה לדוגמא, יש תיקים עם הקצאה דומה - ודוגמאות גם של ניירות אמריקאים וגם של ניירות ישראליים, כלומר ההנחה היא שחשוב להבין באיזה נכס רוצים להשקיע יותר מאשר אם זה יהיה השוק האמריקאי או הישראלי.
לכן ההנחה שלי היא שלאורך השנים, התשואות אמורות להיות דומות באופן יחסי [בוא נגיד אותם סדרי גודל]

יש בידי נתונים רק משנת 2012, ואני יודע גם שזה לא הרבה זמן בשביל למדוד, וגם יודע שהעבר לא מעיד על העתיד. אבל - ההבדל בתשואות נראה מאד גבוה אני פשוט מנסה להבין למה [מניח גם שלהיחלשות דולר מול השקל בשנים אלו יש אפקט פה. אם כן - אשמח להסבר למה בדיוק זה קורה מבחינה מתמטית].

נתונים יבשים [מסתכל באגרגציה של חודשים]:
GOVT - במרץ 2012 עמדה על 24.82, ונכון לחודש הנוכחי עומדת על 26.51 - עלייה של 6.84%
קרן מחקה אג"ח ממשלת ישראל - במרץ 2012 עמדה על 283.14, ונכון לחודש הנוכחי עומדת על 395.06 - עלייה של 39.5%
מדד הדולר\שקל - במרץ 2012 היה 3.77, נכון לחודש הנוכחי עומד על 3.09- ירידה של 22%

בפועל - אם הייתי משקיע בשנים אלו באג"ח ישראלי והיום פודה את ההשקעה - הייתי עושה תשואה עודפת של 32.66% באג"ח הישראלי.
כלומר התשואה בשוק הישראלי היתה מניבה פי 5.7(!) יותר.

אשמח להבין מניין נובע הפער הגדול הזה. יש רעיונות ?

 

[dani91]

כנראה בדקת קרן אחת כולל קופונים וקרן אחת לא כולל קופונים.

 

[Yoss]

כנראה בדקת קרן אחת כולל קופונים וקרן אחת לא כולל קופונים.

ליתר דיוק, הישראלית לא מחלקת אלא צוברת את הקופונים.

 

[stamEhad]

כנראה בדקת קרן אחת כולל קופונים וקרן אחת לא כולל קופונים.

ליתר דיוק, הישראלית לא מחלקת אלא צוברת את הקופונים.

הבנתי, תודה.

מכירים את המקבילה האמריקאית לקרן הישראלית המדוברת?

 

[yik - financial planner]

נראה לי שנות אמריקאיות מחויבות לחלק

 

[FIYaacov]

אשמח להבין מניין נובע הפער הגדול הזה. יש רעיונות ?

יש לך כאן TR של הקרן:

והשנה בינתיים:

אם סוכמים (מכפילים) הכל מקבלים תשואה כוללת של 20.5% דולרי מתחילת 2013, ואם נוסיף את תשואת 2012 נקבל 23.3%.

 

[כימאי]

ממה שקראתי הקרנות אמורות לרכוש נכסים עם מאפיינים דומים (אג"חים במגוון מח"מים, צמודות ולא צמודות).

מאפיינים של אגרות-חוב הינם מועד הפריון, צמוד/לא-צמוד, הריבית, וזהות המנפיק.
כל אחד מהם, ובמיוחד האחרון, הם מהותיים להבנת התשואה הפוטנציאלית.

 

[stamEhad]

יש לך כאן TR של הקרן:
צפה בקובץ המצורף 593
והשנה בינתיים:
צפה בקובץ המצורף 594
אם סוכמים (מכפילים) הכל מקבלים תשואה כוללת של 20.5% דולרי מתחילת 2013, ואם נוסיף את תשואת 2012 נקבל 23.3%.

יש לך כאן TR של הקרן:
צפה בקובץ המצורף 593
והשנה בינתיים:
צפה בקובץ המצורף 594
אם סוכמים (מכפילים) הכל מקבלים תשואה כוללת של 20.5% דולרי מתחילת 2013, ואם נוסיף את תשואת 2012 נקבל 23.3%.

וואו, תודה רבה על הביאור המדוייק!
אז זה מעמיד אותנו על +- הבדל בין 23.3% באמריקאי לבין 39.5% בישראלי - זה עדיין יותר מפי 2, שזה עדיין המון
זה כן קשור אולי להתחזקות השקל מול הדולר? (כמו שציינתי, הדולר נחלש מול השקל ב22% שזה גם סכום לא קטן. לא יודע אם זה באמת נכון, אבל אם נחבר 23%+22% נקבל באזור 45%, שזה כבר נשמע יותר בסדר גודל של39.5%).

מאפיינים של אגרות-חוב הינם מועד הפריון, צמוד/לא-צמוד, הריבית, וזהות המנפיק.
כל אחד מהם, ובמיוחד האחרון, הם מהותיים להבנת התשואה הפוטנציאלית.

נראה לי שאת שלושת הראשונים אני לגמרי מבין.
לגבי הרביעי - זהות המנפיק, אין לי מושג מה הכוונה. או יותר נכון אין לי מושג איך זה יכול להשפיע על תשואת אג"ח שזה כביכול חוזה מוגדר מראש

יש מצב להסבר?
תודה

 

[yik - financial planner]

על מי אתה יותר סומך שיחזיר לך את הכסף מדינת ישראל או ארצות הברית של אמריקה?

 

[כימאי]

לגבי הרביעי - זהות המנפיק, אין לי מושג מה הכוונה. או יותר נכון אין לי מושג איך זה יכול להשפיע על תשואת אג"ח שזה כביכול חוזה מוגדר מראש

יש מצב להסבר?

ההיסטוריה מראה שוב ושוב שלא כל הלוואה שניתנה גם מוחזרת (במלואה, בזמן, ועם הריבית המוסכמת) למלווה, בין אם זה מתוך החלטה של הלווה ובין אם מחוסר יכולת, חדלות פרעון, או חדלות קיום.

מנפיקים של אגרות חוב יכולים להיות ממשלה של מדינה מסויימת, מסודרת, דמוקרטית, ובעלת מוניטין, או של ממשלה של מדינה אחרת, לא כל כך מסודרת, ואולי נתונה ללחצים גיאו-פוליטיים וסוציו-אקונומיים כאלה ואחרים. מנפיקים של אגרות חוב גם יכולים להיות חברות מסחריות שונות - גדולות, קטנות, פועלות בסקטור מסוים, פועלות תחת רגולציה מסויימת, ועוד. לכל מגוון המדינות והממשלות על פני כדור הארץ ולכל החברות המנפיקות חוב ציבורי וסחיר השוק מקנה רמת סיכון מסויימת שהחוב בסופו של דבר לא יפרע בזמן ובמלואו. בצורה זו המלווים (מי שרוכש את אגרות החוב) מחליטים האם הם בכלל מעוניים לרכוש אג"ח של ארה"ב, של ישראל, או של ארגנטינה, ואולי של טבע, מיקרוסופט, או אנרון. עכשיו, אם כל אגרות החוב היו משלמות אותה ריבית, כלומר אותו החזר תשואה, אז השוק מן הסתם היה רוכש רק את האגרות של הגוף המנפיק הבטוח ביותר. מכיוון שגם גופים פחות בטוחים מעוניינים ללוות כסף, הם עושים זאת על ידי כך שהם מציעים ריבית גבוהה יותר (תשואה גבוהה יותר) על ההלוואה.

מבין?

 

[stamEhad]

ההיסטוריה מראה שוב ושוב שלא כל הלוואה שניתנה גם מוחזרת (במלואה, בזמן, ועם הריבית המוסכמת) למלווה, בין אם זה מתוך החלטה של הלווה ובין אם מחוסר יכולת, חדלות פרעון, או חדלות קיום.

מנפיקים של אגרות חוב יכולים להיות ממשלה של מדינה מסויימת, מסודרת, דמוקרטית, ובעלת מוניטין, או של ממשלה של מדינה אחרת, לא כל כך מסודרת, ואולי נתונה ללחצים גיאו-פוליטיים וסוציו-אקונומיים כאלה ואחרים. מנפיקים של אגרות חוב גם יכולים להיות חברות מסחריות שונות - גדולות, קטנות, פועלות בסקטור מסוים, פועלות תחת רגולציה מסויימת, ועוד. לכל מגוון המדינות והממשלות על פני כדור הארץ ולכל החברות המנפיקות חוב ציבורי וסחיר השוק מקנה רמת סיכון מסויימת שהחוב בסופו של דבר לא יפרע בזמן ובמלואו. בצורה זו המלווים (מי שרוכש את אגרות החוב) מחליטים האם הם בכלל מעוניים לרכוש אג"ח של ארה"ב, של ישראל, או של ארגנטינה, ואולי של טבע, מיקרוסופט, או אנרון. עכשיו, אם כל אגרות החוב היו משלמות אותה ריבית, כלומר אותו החזר תשואה, אז השוק מן הסתם היה רוכש רק את האגרות של הגוף המנפיק הבטוח ביותר. מכיוון שגם גופים פחות בטוחים מעוניינים ללוות כסף, הם עושים זאת על ידי כך שהם מציעים ריבית גבוהה יותר (תשואה גבוהה יותר) על ההלוואה.

מבין?

הבנתי. הסבר מצויין, תודה.

אז אנחנו מניחים שארה"ב מדינה חזקה בהרבה מישראל והרבה יותר בטוח לקנות אג"חים שלה

אם כך, אז עבור אג"ח בעלת אותו מח"מ ואותו סוג (צמודה/לא צמודה) - עבור ארה"ב סביר שהתשואה שיציעו תהיה נמוכה יותר כי זו השקעה בטוחה יותר?

אז בעצם 4 הפאקטורים האלו

מאפיינים של אגרות-חוב הינם מועד הפריון, צמוד/לא-צמוד, הריבית, וזהות המנפיק

בעצם יהפכו ל3 פאקטורים, כאשר הריבית משקללת בתוכה את זהות המנפיק.

מה דעתך? זו אמירה נכונה?

 

[אוגורן]

ההיסטוריה מראה שוב ושוב שלא כל הלוואה שניתנה גם מוחזרת (במלואה, בזמן, ועם הריבית המוסכמת) למלווה, בין אם זה מתוך החלטה של הלווה ובין אם מחוסר יכולת, חדלות פרעון, או חדלות קיום.

כשמדובר במדינה שמנפיקה אג"ח במטבע של עצמה, אין סיכון אמיתי של אי פרעון. תמיד אפשר להדפיס כסף.
הסיכון במקרה הזה הוא נפילת ערך המטבע.
מי שקונה אג"ח שקלי של ממשלת ישראל מסתכן בנפילה של השקל.

 

[AlexNOSAM]

@stamEhad מה כל כך מפתיע אותך? אתה לא אמור להבין את זה, בתור L?

המצב הפיסקלי והמוניטרי באמריקה עכשיו על הפנים. אפילו היונים בפורום הזה שהתווכחתי איתם שנים על זה כבר לא יכולים להכחיש. והריביות בהתאם...

 

[כימאי]

בעצם יהפכו ל3 פאקטורים, כאשר הריבית משקללת בתוכה את זהות המנפיק.

כן.
על זה מבוססת כל תעשיית הדירוגים (AAA, AA... B) וכ'ו.
(שים לב שדירוג הוא דעתו והערכתו של המדרג, ולא בהכרח דעתך צריכה להיות דומה).

 

[גרהם]

הבנתי. הסבר מצויין, תודה.

אז אנחנו מניחים שארה"ב מדינה חזקה בהרבה מישראל והרבה יותר בטוח לקנות אג"חים שלה

אם כך, אז עבור אג"ח בעלת אותו מח"מ ואותו סוג (צמודה/לא צמודה) - עבור ארה"ב סביר שהתשואה שיציעו תהיה נמוכה יותר כי זו השקעה בטוחה יותר?

אז בעצם 4 הפאקטורים האלו

בעצם יהפכו ל3 פאקטורים, כאשר הריבית משקללת בתוכה את זהות המנפיק.

מה דעתך? זו אמירה נכונה?

שים לב שתשואה של קרן אג"ח ותשואה לפדיון של אג"ח אלו שני דברים שונים. נדמה לי שבתחילת השרשור שאלת על הראשון ועכשיו אתה מדבר על השני.
אחד הדברים הבלתי נסבלים באתרים פיננסיים בארץ הוא הבלטה של תשואת קרנות האג"ח, אבל את הריבית לפדיון הגלומה בנכסים המוחזקים קשה מאד למצוא.

 

[דנרוק54]

התפתחות הדרוג של אג״ח ממשלת ישראל לאורך השנים: