גם אנחנו עבדנו ככה עם ילדינו עבור הדברים שהם רצו לקנות .
אני חושב שאת הסיפור שלך היה צריך לסיים ללא הפואנטה. היא מקלקלת את כל הסיפור. לא מסכים עם הפואנטה "החיובית" כביכול בה האבא שם החצי שלו בחסכון עבור הילד. האבא לא חייב לעשות את זה, והילד לא צריך לצפות לזה. מה אם האבא או האמא או מישהו אחר במשפחה צריכים את הכסף לטיפול רפואי כלשהו? הם יהפכו פתאום הורים רעים? יש פה הנחה סמויה שההורים היו צריכים לשלם על הכל, ובמתן החסכון לילד הוא תיקן את המצב.
הדבר העיקרי שהורים צריכים לתת לילדיהם זה חינוך וכישורי חיים, לא כסף. מי שנותן כסף ולא נותן כישורי חיים מועל בתפקידו כהורה.
יותר מזה, מתן כסף ללא מאמץ, פוגע בהשגת כישורי החיים של הילדים.