(עוד דוגמא לכך היא שיש כאן כל כך הרבה שרשורים על אופיטמיזציות של השקעות ומיסוי למשך עשרות שנים קדימה כשכבר מדברים על השפעות מיסוי על היורשים בעוד שנראה לי שבעולם האמיתי יש מיעוט זניח של אנשים שבאמת מחזיקים באותם ניירות למשך 50 (או אפילו 30) שנה. אני לא אומר שלא כדאי לתכנן בצורה הכי אופטימלית, אבל הרבה פעמים התחושה היא שמגיע לפורום מישהו בן עשרים/שלושים שקרא את כל התיאוריה, וכבר כל כך ברור לו שעדיף להשקיע הכל בשוק במקום לקנות דירה והוא בטוח שהוא לא יימכור כלום עד הפנסיה או עד שהוא מת. בעולם האמיתי, ייתכן מאוד שהכותב (או משפחתו) כן יירצו דירה בשלב כלשהו ולכן הוא ימכור פעם ראשונה, אחר כך הם יעברו למדינה אחרת למספר שנים והוא יימכור שוב. אחר כך הילדים ייגדלו והוא יירצה לעזור להם ויימכור פעם שלישית.