לדעתי בדיונים עדיף להקשיב לצד השני ולא מיד להחליט שהוא שטחי ומתנשא.
חחח זה מאוד מאוד קשה עם ישראלים באופן כללי. באיזור 2014-2018 כשדיברתי עם אנשים ומשפחה על השקעות אצלות, זה היה מגוון התגובות שקיבלתי. מעט מהם היו אנשים אקראיים שפגשתי במסגרות עבודה או מסגרות אחרות, שניים בני משפחה וחבר אחד:
- התעלמות וגלגול עיניים (כשבן השיח פתח את הנושא ואני רק שאלתי אם מכיר את הסולידית וסיפקתי רקע)
- "תפסיק לחפור עם השטויות שלך"
- "איזה משועמם אתה, מה אתה קורא בלוגים יא חסר חיים?"
- מוזכר איזשהו עניין חדשותי לא קשור בטלויזיה, או שמשדרים מערכון בארץ נהדרת "מה הסולידית הייתה אומרת על זה?" עם קול מלגלג ומזלזל
- "קראתי טיפה, היא הזויה לגמרי ויצאתי מהבלוג מהר"
- "אתה באמת חושב שיש לך סיכוי בשוק ההון? כולם מפסידים בסוף"
- "דיי נו, אתה לא מבין בדברים האלו" / "אתה מבזבז את הזמן שלך" / "היא לא חידשה לי כלום, אני יכול ללמד אותה" (הבחור השקיע במניות FOMO בודדות והפסיד)
- משהו שהלך בערך ככה לפי מיטב זיכרוני: "בטח מי שעוקב אחרי הבלוג שלה גר באוהל, אוכל מג'דרה ומרושש" (בערך ככה)
אגב, גם איזה בית השקעות שדיברתי עם הנציג שלו ב-2014 ירה עלי אמירות בסגנון "אתה מבין בזה בכלל? יש לך הסמכה בייעוץ השקעות? כמה פעולות אתה מתכוון לעשות? המסלול המינימלי אצלינו הוא 25 פעולות בשנה/בחודש [לא זוכר בדיוק]" (זה הכניס אותי לחרדות ולא פתחתי חשבון)
הדבר הכי עצוב בישראל הוא, שדווקא האנשים בעלי התפיסות השטחיות הללו והחזה הנפוח, הם אלו שמשגשגים בסופו של דבר. לא כי הם עמוקים או מכושרים במיוחד, אלא פשוט כי הכלכלה הישראלית ממש עקומה ומקורותיה ההיסטוריים ריכוזיים לחלוטין ולא באמת מושתתים על רעיונות ליברלים עמוקים כמו במדינות אחרות. לא פלא שזאת הרמה כאן.
כמובן שלאחר כמה שנים, חלק מהאנשים הללו התיימרו להסביר לי בעצמם כל מה שהסולידית כתבה, ורצו להכיר לי בלוג מטורף בשם "הסולידית" (שהם בקושי קראו, פשוט החברים שלהם אימלקו להם).
מהחוויה שלי הרבה אנשים מעדיפים לחשוב שהם מבינים לגמרי למה הבחירות שלהם הן אופטימליות מאשר לקבל שיש הרבה דרכים שההבדל ביניהן קשה לניבוי. לא צריך להזדהות עם הבחירות הטכניות כלכליות שלנו. אני חושב שהזהות שלנו הרבה יותר עמוקה ומגוונת מאשר אם בחרנו מדד עולמי/סנופי/20 מניות שונות. גם הזדהות חזקה יותר מדי יכולה לפגוע בשיקול הדעת.
תזכור את מה שכתבת כאן כאשר נחווה בישראל משהו סטייל 2008 בארה"ב או שהעולם כולו יכנס לכמה שנים של ירידות ובריחת הכסף מהבורסה. זאת לא חוכמה לעבור מתפיסה פילוסופית שבה יש הלימה בין אורח החיים שלך למסוגלות של התיק שלך לצמוח, למוד של "ווייב אינבסטינג" שבו פתאום אפשר להתגמש, "להכיל" פלורליזם של דרכי השקעה וכן הלאה.. כל זה חביב ונחמד עד שמגיעה תקופה שבה כל אחד מאיתנו חוטף סתירה מצלצלת מהשוק בגין חטא הפלורליזם האישי שלו. אני מאמין שגם יומו של חשבון הדיבידנדים של הסולידית עוד יגיע.. וכמובן של חשבון מפוזר. בונה על כך שמה שיגן עלי זה היותי רווק בלי מחוייבויות, בלי נושים בצורת בנק ומשכנתא, בלי ילדים להאכיל ועם גמישות במובן הרחב וחוסר מחוייבות בזירת קזינו כלכך בעייתית כמו הכלכלה הישראלית.