אז החלטתי לעשות בדיקה קטנה לגביי החשיבות של מיסוי ריאלי ביחס למדד המחירים לצרכן, לעומת מיסוי ריאלי ביחס לשער מטח, ולכמת את גודל הרווח שמתקבל משימוש בשיטה הראשונה.
בגלל שיש חלקים טכניים, נתחיל משורה תחתונה (התכלס), רקע (כללי על מיסוי ריאלי), והנחות (החלק הטכני שעליו מבוססים החישובים).
מדובר פה על שיתוף כי חשבתי שיכול להיות מעניין, מאוד לא ממליץ לאנשים לבצע החלטות על בסיס מה שאני כותב פה מבלי לבדוק את האמירות בעצמם.
שורה תחתונה:
תחת הנחות שיפורטו בהמשך, ניתן לראות ש:
* מיסוי ריאלי נותן לנו יתרון ששווה ערך לתוספת של בין חצי אחוז לשניים וחצי אחוזים גודל ההשקעה הסופי - כאשר גודל התוספת היא מעל 2 אחוזים בטווחי זמן של בין 7 ל 20 שנה.
להלן גרף של האחוז שנחסך לנו באמצעות שימוש במיסוי ריאלי, מתוך שווי ההשקעה הסופי, אם קנינו את ההשקעה, עזבנו אותה ל t שנים, ומכרנו את כולה בבת אחת.
* מיסוי ריאלי נותן לנו יתרון ששווה ערך לתוספת שנתית של בין 0.3 ל 0.45 אחוזים ב 6 השנים הראשונות של ההשקעה, אבל אם מדובר בהשקעה לפרק זמן של 20 שנה, התשואה השנתית יורדת 0.1 אחוז, ובפרקי זמן של 40 שנה, יורדת ל 0.02 אחוזים בלבד.
והנה גרף זהה לגרף הקודם, רק בחישוב של תשואה שנתית (ולא תשואה לאורך כל טווח ההשקעה).
מסקנות שאפשר לגזור מפה:
להשקעה לטווח הבינוני (בין 7 ל 20 שנה), השקעה במיסוי נומינלית עשוייה לעלות יותר מעמלות חד פעמיות בסך 2%.
בחישוב שנתי, מיסוי ריאלי יחסית משמעותי כשמסתכלים על טווח הזמן הקצר, אך ערכו דועך במהירות, ולטווח ההשקעה הארוך הוא הופך להיות לדיי זניח.
רקע:
כיום, מיסוי של מניות וקרנות סל עומד על 25% מהרווח הריאלי, כאשר יש 2 גישות להגדיר ריאלי:
1. ריאלי ביחס למדד המחירים לצרכן - אנחנו לא משלמים מס על כסף שרק "הדביק את קצב עליית המחירים", וכן משלמים על יתר הרווח.
2. ריאלי ביחס לשער המטח - אנחנו לא מלשמים מס על כסף שאנחנו הרווחנו כי "שער המטח עלה", וכן משלמים על יתר הרווח.
הגישה הראשונה ננקטת בניירות ערך ישראלים, ברוב הקרנות הישראליות ובחלק מקרנות החוץ הנסחרות בארץ.
הגישה השנייה ננקטת בניירות הנקובים בשער מטח, ובחלק מהקרנות הישראליות וקרנות החוץ הנסחרות בארץ.
חיפוש בפורום יוביל להרבה דיונים על "איזו שיטת מיסוי עדיפה" ובעיקר על השאלה של "בכמה מיסוי ריאלי ביחס למדד המחירים לצרכן תורם לנו".
הנחות:
הנחות סטנדרטיות הן הנחת אינפלציה עולמית שנתית של 2 אחוזים, תשואה מנייתית שנתית ריאלית של 7 אחוזים, וששערי המטח לא משתנים בתוחלת.
על בסיס זה, הנחתי שחישוב ריאלי ביחס לשער המטח שקול לחישוב נומינלי.
כמו כן - מונח שחוקי המס לא ישתנו בעתיד.
אחוזי התשואה של המיסוי הריאלי מחושבים כמספר השקלים שנחסכו, חלקי מספר השקלים הכולל שהיה לנו בהשקעה רגע לפני המכירה (ברוטו ממס)
בחישובים ובגרפים הנחתי שההשקעה נקנית בתאריך מסויים, מוחזקת t שנים, ואז נמכרת כולה במיסוי בשיעור של 25%, ללא התחשבות במדרגות מס, נקודות זיכוי או מס הכנסות גבוהות.
אפשר להתאים את ההשלכות לגביי תיק שנמשך לאט לאט בפרישה ובשיעורי מס נמוכים יותר - דוגמה זו ככל הנראה תוריד משמעותית את הערך שנותן מיסוי ריאלי על פני מיסוי נומינלי.
מצורף ה google sheet שאיתו התבצעו החישובים - כאשר אפשר לשנות את הנחות האינפלציה והתשואה הריאלית כרצונכם.
בגלל שיש חלקים טכניים, נתחיל משורה תחתונה (התכלס), רקע (כללי על מיסוי ריאלי), והנחות (החלק הטכני שעליו מבוססים החישובים).
מדובר פה על שיתוף כי חשבתי שיכול להיות מעניין, מאוד לא ממליץ לאנשים לבצע החלטות על בסיס מה שאני כותב פה מבלי לבדוק את האמירות בעצמם.
שורה תחתונה:
תחת הנחות שיפורטו בהמשך, ניתן לראות ש:
* מיסוי ריאלי נותן לנו יתרון ששווה ערך לתוספת של בין חצי אחוז לשניים וחצי אחוזים גודל ההשקעה הסופי - כאשר גודל התוספת היא מעל 2 אחוזים בטווחי זמן של בין 7 ל 20 שנה.
להלן גרף של האחוז שנחסך לנו באמצעות שימוש במיסוי ריאלי, מתוך שווי ההשקעה הסופי, אם קנינו את ההשקעה, עזבנו אותה ל t שנים, ומכרנו את כולה בבת אחת.
* מיסוי ריאלי נותן לנו יתרון ששווה ערך לתוספת שנתית של בין 0.3 ל 0.45 אחוזים ב 6 השנים הראשונות של ההשקעה, אבל אם מדובר בהשקעה לפרק זמן של 20 שנה, התשואה השנתית יורדת 0.1 אחוז, ובפרקי זמן של 40 שנה, יורדת ל 0.02 אחוזים בלבד.
והנה גרף זהה לגרף הקודם, רק בחישוב של תשואה שנתית (ולא תשואה לאורך כל טווח ההשקעה).
מסקנות שאפשר לגזור מפה:
להשקעה לטווח הבינוני (בין 7 ל 20 שנה), השקעה במיסוי נומינלית עשוייה לעלות יותר מעמלות חד פעמיות בסך 2%.
בחישוב שנתי, מיסוי ריאלי יחסית משמעותי כשמסתכלים על טווח הזמן הקצר, אך ערכו דועך במהירות, ולטווח ההשקעה הארוך הוא הופך להיות לדיי זניח.
רקע:
כיום, מיסוי של מניות וקרנות סל עומד על 25% מהרווח הריאלי, כאשר יש 2 גישות להגדיר ריאלי:
1. ריאלי ביחס למדד המחירים לצרכן - אנחנו לא משלמים מס על כסף שרק "הדביק את קצב עליית המחירים", וכן משלמים על יתר הרווח.
2. ריאלי ביחס לשער המטח - אנחנו לא מלשמים מס על כסף שאנחנו הרווחנו כי "שער המטח עלה", וכן משלמים על יתר הרווח.
הגישה הראשונה ננקטת בניירות ערך ישראלים, ברוב הקרנות הישראליות ובחלק מקרנות החוץ הנסחרות בארץ.
הגישה השנייה ננקטת בניירות הנקובים בשער מטח, ובחלק מהקרנות הישראליות וקרנות החוץ הנסחרות בארץ.
חיפוש בפורום יוביל להרבה דיונים על "איזו שיטת מיסוי עדיפה" ובעיקר על השאלה של "בכמה מיסוי ריאלי ביחס למדד המחירים לצרכן תורם לנו".
הנחות:
הנחות סטנדרטיות הן הנחת אינפלציה עולמית שנתית של 2 אחוזים, תשואה מנייתית שנתית ריאלית של 7 אחוזים, וששערי המטח לא משתנים בתוחלת.
על בסיס זה, הנחתי שחישוב ריאלי ביחס לשער המטח שקול לחישוב נומינלי.
כמו כן - מונח שחוקי המס לא ישתנו בעתיד.
אחוזי התשואה של המיסוי הריאלי מחושבים כמספר השקלים שנחסכו, חלקי מספר השקלים הכולל שהיה לנו בהשקעה רגע לפני המכירה (ברוטו ממס)
בחישובים ובגרפים הנחתי שההשקעה נקנית בתאריך מסויים, מוחזקת t שנים, ואז נמכרת כולה במיסוי בשיעור של 25%, ללא התחשבות במדרגות מס, נקודות זיכוי או מס הכנסות גבוהות.
אפשר להתאים את ההשלכות לגביי תיק שנמשך לאט לאט בפרישה ובשיעורי מס נמוכים יותר - דוגמה זו ככל הנראה תוריד משמעותית את הערך שנותן מיסוי ריאלי על פני מיסוי נומינלי.
מצורף ה google sheet שאיתו התבצעו החישובים - כאשר אפשר לשנות את הנחות האינפלציה והתשואה הריאלית כרצונכם.
אקסל חישוב ערך מיסוי ריאלי
docs.google.com
נערך לאחרונה ב: