אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה. הנה, ציינת שהגעת למשכורת לא רעה יחסית, בוודאי טובה מזאת של ג׳וניור בהייטק. יציבות תעסוקתית יש במגזר הציבורי הרבה יותר מאשר בהייטק, אין פיטורים המוניים של צוותים רפואיים בשומקום. לא יחליפו אותך ב-AI ולא יחליפו אותך בעובדים זולים בהודו. גם אם מרגיש שהמערכת ״לא שמה עלייך״, זה לפעמים יותר טוב מחברות גדולות מסויימות שמחפשות לקצץ כל שנה. עוד משהו שכדאי לקחת בחשבון: אח/ות זה מקצוע שאפשר בהחלט להגר איתו. לא מעט מדינות מערביות סובלות ממחסור וייתנו לך ויזת מקצוע.
לגבי אנשים שמחכים להעביר כרטיס בשלוש-אפס-אפס: את זה ראיתי גם אצל עובדי FAANG. אנשים מגיבים לתמריצים בכל מקום עבודה, ומסתבר שלהישאר אחרי שעות העבודה זה לא מתגמל כספית, וגם לא מקרב אותך לקידום. המקום היחיד שבו ראיתי עובדים נשארים אקסטרא במשרד, אגב, היה במשרד שלנו ביפן. הטיסו אותי לשם לסוג של הכשרה פעם, והם לא קמים מהכיסא עד שהבוס הולך הביתה. הם היו ממציאים לעצמם עבודה ושולחים לנו שאלות קטנוניות, רק כדי לקטלג את התשובות ולהצדיק את קיומם או משהו. הבדל תרבותי כנראה.
אני מבינה שהדוגמה של להעביר כרטיס בשלוש באה להדגים מקום עבודה שאנשים באים אליו בלי מוטיבציה. אולי הקולגות עייפים וחסרי עניין בתחום העבודה שלהם. אטען שגם עובדים במקצועות זוהרים כביכול הם כאלה, רק שאין קביעות אז צריך להעמיד פנים שאתה חיובי ונמרץ כל הזמן. ההייטק מלא בישיבות מעצבנות על כלום, עם באזוורדס, פוליטיקה אירגונית וטופסולוגיה מיותרת.
לדעתי רוב העבודות אינן מרגשות ומלהיבות, במיוחד אחרי שעושים אותן כל יום, כל היום. אם היה לך עניין בתחום - אחרי 40 שעות בשבוע כפול איקס שנים, זה יידעך.העלית נקודות חשובות נוספות, כמו הקושי לקחת חופשה בשל העובדה שאחים/יות הם מקצוע חיוני, במיוחד למשק במלחמה ממושכת. וזה אכן משהו שיותר קל יחסית בהייטק - אם כי כן עושים לי בעיות לפעמים, יש כוננויות 24X7 לצוותים טכניים. מעירים אותך באמצע הלילה כי יש איזו תקלה בסרבר או משהו. גם בהייטק יש עבודה בסופ״שים ובערבים, כי שינויים במוצר צריכים להתבצע מחוץ לשעות הפעילות. לא תמיד זה מתוגמל. הייתי מקבלת עוד קצת כסף, אבל הייתי מותשת מזה.
ההייטק הוא חלק גדול מאוד באתוס הישראלי, זה משהו שאני לא רואה במקום מושבי בחו״ל באותה מידה. זו תעשייה שהיא איזושהי גאווה לאומית, וויז ו-8200 וכו׳, וההישגים שלה אכן מרשימים. התקשורת עושה איזושהי גלוריפיקציה של זה, אבל המציאות עלולה להיות הרבה יותר אפורה. אני בד״כ אומרת לאנשים שמחפשים ריגוש בעבודה: עיזבו, זה נדיר. תתרכזו בלמקסם רווחים, לחסוך אגרסיבית ולהקדים את גיל הפרישה, אז תעשו מה שמעניין אתכם באמת. או תצאו מוקדם ותבנו חיים אחרי שעות העבודה.
ממליצה לקרוא את הפוסט על ״
מגבלות המשחק הקרייריסטי״ של הסולידית.
לא יודעת אם קורסים שאינם תואר זה מספיק כדי להגיע לתפקידים בהייטק אגב, לא חיה בישראל אבל זה נשמע כמו הימור. אם אתה באמת רוצה הייטק, אני מציעה לחשוב על הפרמטרים הבאים:
1. כמה יעלה לנסות לעשות את השינוי הזה? אם לא יילך, כמה זמן וכסף הפסדת? זה סכום שאפשר להרשות לעצמך לבזבז?
2. האם התחום מעניין אותך ואתה נהנה לתכנת? האם יש לך פרוייקטים, אפליקציות ותוכנות שאתה בונה קצת כתחביב למשל? (אגב, קח בחשבון שמתכנתים כותבים היום הרבה פחות קוד ידנית)
3. אם תרצה לעזור לעבוד כאח, האם זה יהיה מיידי או כרוך בהכשרה מחדש? עד כמה יהיה קשה לחזור לעבודה בתחום?
4/ עד כמה אתה רוצה את זה? האם ניתן ללמוד אונליין לבד בשעות הערב, ולבנות לעצמך לו״ז קפדני? האם ניתן להתחיל ללמוד באונ׳ הפתוחה במקום קורס פרטי?
5. האם אתה מוכן להתחיל מלמטה - חברות קבלן, משרות סטודנט, עבודות של תמיכה טכנית טלפונית ללקוחות וכו׳. כי לפעמים זה מה שצריך לעשות בשנים הראשונות, כשאין תואר ונסיון.
