מה שלא פתור לי הוא האם רמות השכר והאינפלציה קורלטיביות זו לזו באופן כללי או לא.
יש קורלציה בין השניים אבל זה לא אחד לאחד. ברור שככל שהמחירים עולים, כך שכר העובדים נשחק. לעובדים יש פחות מוטיבציה, ומי שיכול לעבור למקום אחר שמשלם יותר, סביר שגם יעשה זאת. זה מפעיל לחץ על מעסיקים להגדיל שכר, וגם מאפשר לחברות להגדיל את הרווח הנומינלי, מה שמשאיר להם אפשרות להעלות שכר לעובדים.
אבל לא תמיד למעסיקים יש את היכולת או הרצון להעלות שכר בהתאם. אם למשל ישנה אבטלה בינונית-גבוהה, עובדים יהיו מוכנים לעבוד גם כאשר שכרם הריאלי נשחק כי אין להם אפשרות טובה יותר ואז מעסיקים לא ימהרו להעלות שכר (אלא אם הסכם ההעסקה מחייב אותם בכך).
בעיה נוספת היא שהאינפלציה הרשמית והאינפלציה האישית יכולות להיות שונות מאוד זו מזו, ואז יכול להיות ששינוי השכר כלל לא יהיה קורלטיבי לאינפלציה שפלוני חווה.
באופן טבעי הייתי אומר שאי עליית השכר בשנות ה80 אינה נובעת מהאינפלציה אלא מירידת ערך העבודה משום מה באותן שנים, כמו שאם העגבניות לא היו מדביקות את פער האינפלציה הייתי מניח שמדובר בירידת ערך של עגבניות ולא כתוצאה מאינפלציה.
משפט קצת מוזר בעיניי.
ראשית, הייתה עלייה בשכר בשנות השמונים ואפילו די רצינית. במגזר הציבורי חלק נכבד מהעובדים היו עם תוספת יוקר והצמדה למדד. בסביבה של אינפלציה גבוהה זה מייצר למעסיק כאב ראש גדול - אתה לא יכול לתכנן תקציב בצורה טובה כי אתה צריך להעלות שכר בצורה ניכרת מספר פעמים במהלך השנה. אז הפתרון הוא לחסוך ככל הניכר בהעסקת עובדים (צמצומים, פיטורים), ולהחתים עובדים חדשים על שכר התחלתי נמוך יותר ממה שהיית יכול לשלם במצב של יציבות המטבע.
הדבר השני הוא שעובדים זה בסוף זה משהו שאתה צריך. אם מחירי העגבניות יעלו מאוד, הרוב הגדול של האנשים יכולים להסתדר בלי לצרוך עגבניות. שום חברה לא יכולה להסתדר בלי עובדים, והרוב הגדול של העובדים (בניכוי משתתפי הפורום) לא יכול לסגור את החודש בלי עבודה, אז יש פה עניין של ביקוש והיצע (וכמובן תקנות, כמו שכר מינימום, הסכמי עבודה עם הצמדה למדד) שקובעים את קצב עליית השכר.
אם אכן, באופן כללי השכר עוקב אחרי האינפלציה בצורה מתואמת (ואגב, זה נוגע במיוחד למי שההכנסות שלו צמודות למדד מאיזו סיבה, הסכם/קיצבה וכדומה), תסכים איתי שעדיף המינוף הדולרי?
זה דורש שהרבה הנחות יסוד יתממשו במציאות, כדי לקבוע ש
עדיף. אני אישית אעדיף מינוף שקלי, גם על פני מינוף דולרי בריבית נמוכה יותר.
