רבות נכתב על חשיבות התזונה הבריאה, לשם שמירה על איכות החיים הפרטית ועל החברה כולה. במסגרת זו הוקמה במשרד הבריאות תחת חזון "לעתיד בריא 2020" הוועדה להתנהגויות בריאות, שתחתיה תתי ועדות העוסקות בין היתר בתזונה נבונה ובמניעת השמנה. בחינה של דוחות הוועדות, כמו גם מחקרים חיצוניים, מבהירה כי יש צורך בשינוי הרגלי התזונה של הצרכן הישראלי, במוסדות החינוך ובמקומות ציבוריים ובאופן פרטי.
עם זאת, אזרחים המבקשים לצרוך מזון בריא, בין היתר בעקבות פעילויות ההסברה של משרד הבריאות, נתקלים בקושי ניכר – מחירי המזון הבריא גבוהים בהרבה ממחיריהם של המוצרים המקבילים להם שאינם בריאים או שהם בריאים פחות.
כך, משרד הכלכלה מפקח על לחם אחיד, לחם לבן או חלה, אך אינו מפקח על מחירו של לחם מלא או לחם דגנים. באופן דומה, מפוקחים מוצרי חלב פרה אך לא מוצרים מקבילים.
מצב זה מוביל לקושי בו נתקלות בעיקר משפחות מאוכלוסיות מוחלשות אשר נמנע מהן בשל כך לנהל אורח חיים בריא. בכך, מחמיר הפער שבין מצבם הבריאותי של בני אוכלוסיות מוחלשות, החשופים גם כך למצוקה בריאותית קשה יותר, לבין שאר הציבור הישראלי.
משרד הבריאות הכין רשימה מפורטת של מוצרי מזון בריא אותם יש להכניס לרשימת המוצרים בפיקוח ממשלתי. בין היתר, המליץ משרד הבריאות להכניס לרשימת המוצרים בפיקוח: לחם מדגן מלא, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות עונתיים, טחינה גולמית, שמן זית, אגוזי מלך ושקדים ועוד.
מוצע כי שר האוצר ושר הבריאות ויקבעו בתקנות רשימת מוצרי מזון בריא בסיסיים עליהם יחול פיקוח לפי חוק זה, כדי ליצור סל מוצרים בסיסי מזין במחירים מפוקחים.
