לא מצליח לצאת מהבית של ההורים

[דניאל כאהני]

אין לי מספיק חסכונות לדירה. אני חוסך למען המטרה הזו.

 

[Shadows]

אין לי מספיק חסכונות לדירה. אני חוסך למען המטרה הזו.

ראשית, לא חייב לקנות דירה. זאט מנטרה מאוד ישראלית לחשוב שכל אחד צריך קורת גג.
אם כבר החלטת לקנות דירה ואתה מציב את זה כיעד עליון, אתה צריך להחליט מהם הצעדים שעליך לנקוט כדי להשיג את המטרה.
כמה כסף אתה חוסך כרגע בכל חודש (בממוצע) כשאתה גר אצל ההורים?
כמה חודשים כאלה יהיה עליך לחסוך כדי לקנות דירה? איזו דירה תוכל להרשות לעצמך?
אם זה לא נראה ריאלי, 2 אפשרויות:
1. לוותר על רכישת דירה. אפשר לשכור דירה ולגור שם בפרטיות ולזמן ארוך. עם הכסף שחסכת ניתן להשיג תשואה אלטרנטיבית, לרוב טובה יותר ממה שדירות בארץ מניבות היום.
2. לשפר את כושר ההשתכרות. להשיג מקצוע אחר, להשקיע בעסק (בעצמך או עם שותף), ללמוד, לחפש הזדמנויות שונות.

 

[מכל מלמדי השכלתי]

אני מעל לגיל 30 וגר במרכז הארץ. המשכורת החודשית שלי לא קבועה ולכן איני יכול לשכור דירה מכיוון שאני פוחד שלא יתאפשר לי לשלם את שכר הדירה כמדי חודש. דבר שני, אני רואה את מחיריי שכירויות וקשה לי נפשית לשלם לבן אדם זר מעל 3000 ש"ח בחודש, לא כולל הוצאות חשמל מים וכדומה. עם שותפים אני לא מתכון לגור כי לא יהיה לי פרטיות. לגור לבד יעלה לי מלא כסף. לקנות דירה במרכז יעלה לי מעל מיליון וחצי ולא נותנים לי משכנתה כי אין לי הכנסה קבועה. אני מעל 30 שנה גר באותם 4 קירות, אותה מיטה, מתוסכל וממורמר ומרגיש שאני מבזבז את חיי. מה הייתם מציעים לי לעשות? עם שותפים אני לא אגור בחיים מכיוון שלא מתאים לי שעוד אנשים חולקים איתי את המטבח, השירותים והמקלחת, עושים לי רעש מהסלון, תופסים לי את הטלוויזיה ועוד ועוד. זה פשוט לא יקרה.

תפוס לך חודש חודשיים בטבע "בחינם" לחשוב על העתיד שלך
אוהל ושק"ש מאגורה, דוחה יתושים עלי..

 

[Kramer89]

אני מעל לגיל 30... אני מעל 30 שנה גר באותם 4 קירות, אותה מיטה, מתוסכל וממורמר ומרגיש שאני מבזבז את חיי...

ממש כואב לקרוא את זה (לא בציניות). אין שום סיבה שתסתובב בעולם עם תחושות קשות כאלה. ניסית לפנות לעזרה מקצועית?

 

[munmun]

הכלכלה בארץ בנוייה על זה שתעבוד כמו חמור כל החיים ובפנסיה תנוח.
אם אתה רוצה לחיות חיים של בן אדם מאושר, הפתרון היחיד לחסוך פה כסף, לעבור לחו"ל ולקנות שם דירה.

 

[yossik]

הכלכלה בארץ בנוייה על זה שתעבוד כמו חמור כל החיים ובפנסיה תנוח.
אם אתה רוצה לחיות חיים של בן אדם מאושר, הפתרון היחיד לחסוך פה כסף, לעבור לחו"ל ולקנות שם דירה.

מה הקשר לנושא השרשור?

 

[Lucy]

ראשית, הפוסט שכתבתי רציני. דבר שני, אם אני אשלם שכר דירה + ההוצאות שזה יגיע לפחות ל5000 ש"ח אז איך בדיוק אקנה דירה בעתיד? אני לא רוצה להיות כמו הומלס שכל שנה צריך לחפש דירה לשכור. אני רוצה יציבות ובטחון כלכלי ולא להגיע לסוף שנת השכירות ופתאום המחיר עולה או שאני צריך לחפש דירה לשכור. דבר שלישי אני רוצה פרטיות בשביל דברים אינטימיים וזה לא יתאפשר לי עם שותפים.

הכל נכון, ובכל זאת אולי כדאי לך לצאת מאיזור הנוחות שלך. ברגע שאתה יודע שאתה חייב לשלם שכ"ד כל חודש, לא משנה מה, זה תמריץ מצוין לעבודה סדירה ולהגדלת ההכנסות.

 

[munmun]

מה הקשר לנושא השרשור?

ראשית, הפוסט שכתבתי רציני. דבר שני, אם אני אשלם שכר דירה + ההוצאות שזה יגיע לפחות ל5000 ש"ח אז איך בדיוק אקנה דירה בעתיד? אני לא רוצה להיות כמו הומלס שכל שנה צריך לחפש דירה לשכור. אני רוצה יציבות ובטחון כלכלי ולא להגיע לסוף שנת השכירות ופתאום המחיר עולה או שאני צריך לחפש דירה לשכור. דבר שלישי אני רוצה פרטיות בשביל דברים אינטימיים וזה לא יתאפשר לי עם שותפים.

הקשר שבן אדם מחפש חיים נורמליים.

 

[AlexNOSAM]

אם אתה רוצה להמשיך לחיות באזור עוד הרבה שנים, אז הייתי מציע לך להמשיך לגור עם ההורים ולהמשיך לחסוך לדירה באזור.
יש אנשים עם הורים מטורללים/מתעללים ובשבילם באמת רצוי להתרחק מההורים כמה שיותר מהר. אבל אם ההורים שלך הם בסדר (לא ראיתי טענות עליהם), אז תישאר איתם ותמשיך לחסוך.
ותתחיל לחשוב איך אתה מסדר את החיים שלך ככה שבעוד כמה שנים הבנק יסכים לתת לך משכנתא. אולי הגיע הזמן להפסיק עם העבודות הזמניות, אם זה לא נותן לך להתקדם בחיים בכיוון שאתה רוצה.
לגור בשכירות זה בשביל אנשים שמאיזושהי סיבה הם לא יכולים להסתמך על ההורים או שהחיים מושכים אותם למקום גיאוגרפי אחר. אני לא חושב שאתה מפסיד בחוץ כלום, כולל בתחום הדייטינג - שזו הטענה המרכזית של הרבה אנשים ללמה כן לצאת.

עריכה: אגב, לא התכוונתי שיש לך אישור להתבטל אצל ההורים. אתה חייב שתהיה לך עבודה אחת קבועה במהלך היום, רצוי צווארון לבן. ואתה חייב לפחות עוד עבודה נוספת בערב וליום שישי.
צריך להבין what's at stake: אם אתה לא מסוגל למשמעת הזו, אז ממילא אתה לא תגיע למגורים בבעלות אף פעם. אז מוטב כבר לאסוף את מה שנשאר מהכבוד העצמי ולצאת מבית ההורים, אם אתה יודע שאתה לא מסוגל.

 

[munmun]

עריכה: אגב, לא התכוונתי שיש לך אישור להתבטל אצל ההורים. אתה חייב שתהיה לך עבודה אחת קבועה במהלך היום, רצוי צווארון לבן. ואתה חייב לפחות עוד עבודה נוספת בערב וליום שישי.

מה? למה?

 

[AlexNOSAM]

מה? למה?

לגבי עבודת-יום צווארון לבן, זה חשוב שזו תהיה עבודה שהגוף מתעייף בה. רק העיקר לקום פעם ב- למתוח שרירים. וגם שהיא תהיה יציבה במידת-מה עם תנאים - בשביל שהבנק יתן משכנתא.
ועבודה נוספת גם חייב אם אין לך השכלה. אם אתה עובד הייטק שמרוויח 25 אלף, עבודה נוספת יכולה אפילו להזיק בגלל שזה מדרגת מס 35% בערך. אבל אם אתה מרוויח שכר מינימום+במבה (עד 6,500 שקל), אז אתה לעולם לא תצליח להתקדם משמעותית בחיים על עבודה אחת. וגם אז, הייתי אומר שהשאיפה צריכה להיות להגיע ל-11 אלף לפחות. קצב חיסכון איטי מדי גם מזיק.

 

[קורא הדוק]

אני מעל לגיל 30 וגר במרכז הארץ. המשכורת החודשית שלי לא קבועה ולכן איני יכול לשכור דירה מכיוון שאני פוחד שלא יתאפשר לי לשלם את שכר הדירה כמדי חודש. דבר שני, אני רואה את מחיריי שכירויות וקשה לי נפשית לשלם לבן אדם זר מעל 3000 ש"ח בחודש, לא כולל הוצאות חשמל מים וכדומה. עם שותפים אני לא מתכון לגור כי לא יהיה לי פרטיות. לגור לבד יעלה לי מלא כסף. לקנות דירה במרכז יעלה לי מעל מיליון וחצי ולא נותנים לי משכנתה כי אין לי הכנסה קבועה. אני מעל 30 שנה גר באותם 4 קירות, אותה מיטה, מתוסכל וממורמר ומרגיש שאני מבזבז את חיי. מה הייתם מציעים לי לעשות? עם שותפים אני לא אגור בחיים מכיוון שלא מתאים לי שעוד אנשים חולקים איתי את המטבח, השירותים והמקלחת, עושים לי רעש מהסלון, תופסים לי את הטלוויזיה ועוד ועוד. זה פשוט לא יקרה.

רק אני לא מבין למה הפוסט הזה ב"פינת המשקיעים"?

למרות שענו לך כבר (ובתקווה שזה לא טרול ואני לא מבזבז זמן יקר בלכתוב את זה) אני אוסיף את השני סנט שלי:

1. קניית דירה - למה במרכז? תמיד אפשר להתרחק קצת. חוץ מזה, דיברת עם ההורים? אולי הם יכולים לעזור בזה.
2. שכר - במקומך הייתי מתגבר על האגו (שכנראה מפריע לך) ומתחיל שינוי דווקא מלחפש עבודה אחרת/שינוי מקצוע. השכר הממוצע במשק הוא סביבות 10 אלף ולדעתי אתה צריך לשאוף לפחות לזה, כי בכסף הזה אתה בהחלט יכול להחזיק יחידת דיור קטנה (לא ארמון) בהרצליה/ראשל"ץ שזה ממש לא פריפריה, רכב ולהיות מסוגל לשלם על בחורה בדייט.
3. לעזוב את ההורים - חד משמעית כן! כי אחרת אין לך את הדרייב לעשות את כל שאר הדברים וכמו שכבר ציינו פה גם להורים מגיע זמן איכות.
4. שכירות זה ממש לא זריקת כסף לפח - יש בפורום ובבלוג עצמו מלא הסברים למה. כמו שכבר ציינו פה, ההבדל בין לשכור דירה איפה שאתה רוצה לחיות לבין משכנתא על אותה הדירה יכול להיות מופנה להשקעות שיניבו לך תשואה יפה ויתרמו לבטחון הכלכלי שאתה מחפש.
5. לגור עם שותפים זה ממש לא נורא - אולי אתה חושב ככה כי כנראה שבחיים לא ניסית.

בכללי נשמע שאתה בוכה על מר גורלך במקום לקחת את עצמך בידיים (כיעה למישהו בגיל 30) ולפעול. זה אולי נשמע טיפה בוטה אבל אתה חייב שמישהו יגיד לך את זה כי הרי בשביל זה אתה כותב כאן.

בהצלחה!

 

[yossik]

רק אני לא מבין למה הפוסט הזה ב"פינת המשקיעים"?

+1

 

[munmun]

לגבי עבודת-יום צווארון לבן, זה חשוב שזו תהיה עבודה שהגוף מתעייף בה. רק העיקר לקום פעם ב- למתוח שרירים. וגם שהיא תהיה יציבה במידת-מה עם תנאים - בשביל שהבנק יתן משכנתא.
ועבודה נוספת גם חייב אם אין לך השכלה. אם אתה עובד הייטק שמרוויח 25 אלף, עבודה נוספת יכולה אפילו להזיק בגלל שזה מדרגת מס 35% בערך. אבל אם אתה מרוויח שכר מינימום+במבה (עד 6,500 שקל), אז אתה לעולם לא תצליח להתקדם משמעותית בחיים על עבודה אחת. וגם אז, הייתי אומר שהשאיפה צריכה להיות להגיע ל-11 אלף לפחות. קצב חיסכון איטי מדי גם מזיק.

הבעיה עם זה שזה לא אנושי. אנחנו מדברים על בן אדם, לא על בהמה או רובוט.
בן אדם לא צריך וזה לא בריא לעבוד מעבר ל8-9 שעות ביום, וצריך לפחות יומיים חופש בשבוע.

 

[AlexNOSAM]

הבעיה עם זה שזה לא אנושי. אנחנו מדברים על בן אדם, לא על בהמה או רובוט.
בן אדם לא צריך וזה לא בריא לעבוד מעבר ל8-9 שעות ביום, וצריך לפחות יומיים חופש בשבוע.

צר לי, באמת שאני לא בקטע של להשתלח באף אחד, אבל עם גישה כזאת לא תגיע לשום מקום.
Greatness doesn't come from a 40-hour workweek.

לעבוד 40 שעות בשבוע זה בינוניות. זה המינימום שהחברה (as in, society) מצפה ממך בכל עבודה נורמלית. אני לא מחלק ציונים, מותר לשאוף להיות בינוני בחיים, אבל לא ככה מגיעים למגורים בבעלות/פרישה מוקדמת וכל שאר הדברים היפים שמדברים עליהם בפורום.
סטודנטים ממוצעים שאין להורים שלהם כסף ממלצרים אחרי יום לימודים ארוך.
חיילים עובדים אחרי יום של -עבדות-... כלומר שירות בבסיס.
ואנשים בלי השכלה צריכים לעבוד ב-2-3 עבודות אם הם רוצים שיהיה להם כסף כדי להתקיים מעבר ל-"מהיד אל הפה".

 

[munmun]

צר לי, באמת שאני לא בקטע של להשתלח באף אחד, אבל עם גישה כזאת לא תגיע לשום מקום.
Greatness doesn't come from a 40-hour workweek.

לעבוד 40 שעות בשבוע זה בינוניות. זה המינימום שהחברה (as in, society) מצפה ממך בכל עבודה נורמלית. אני לא מחלק ציונים, מותר לשאוף להיות בינוני בחיים, אבל לא ככה מגיעים למגורים בבעלות/פרישה מוקדמת וכל שאר הדברים היפים שמדברים עליהם בפורום.
סטודנטים ממוצעים שאין להורים שלהם כסף ממלצרים אחרי יום לימודים ארוך.
חיילים עובדים אחרי יום של -עבדות-... כלומר שירות בבסיס.
ואנשים בלי השכלה צריכים לעבוד ב-2-3 עבודות אם הם רוצים שיהיה להם כסף כדי להתקיים מעבר ל-"מהיד אל הפה".

צריך לעבוד עם המוח ולא עם כוח.
לא מרוויח מספיק? לך תלמד, תשתפר, תעשה שיקולים נכונים בחיים.
http://www.oecdbetterlifeindex.org/topics/work-life-balance/
תסתכל באינדקס הזה אנחנו בין האחרונים, נראה שאנשים לא חיים במדינה הזאת, כל הזמן בעבודה.
מדינות כמו הולנד דווקא כן הגיעו למקום הנכון, בלי לעבוד כמו בהמות מסביב לשעון.

 

[AlexNOSAM]

צריך לעבוד עם המוח ולא עם כוח.
לא מרוויח מספיק? לך תלמד, תשתפר, תעשה שיקולים נכונים בחיים.
http://www.oecdbetterlifeindex.org/topics/work-life-balance/
תסתכל באינדקס הזה אנחנו בין האחרונים, נראה שאנשים לא חיים במדינה הזאת, כל הזמן בעבודה.
מדינות כמו הולנד דווקא כן הגיעו למקום הנכון, בלי לעבוד כמו בהמות מסביב לשעון.

בכל מקום בעולם אנשים שרוצים להתקדם לאנשהו בחיים עובדים קשה. הרבה מעל 40 שעות בשבוע. גם בהולנד, דנמרק והשאר. שבוע עבודה של 40 שעות זו פריווילגיה ששמורה לאנשים שיש להם כבר קריירה (כלומר, הם השיגו השכלה או בנו עסק חזק). יש כאלה שבוחרים להוריד הילוך בנקודה הזו, ואחרים ממשיכים לקדם את עצמם בדרכים אחרות בבית בערב. נגיד בהייטק, אנשים לומדים על חידושים בתחום כדי לקדם את עצמם.

 

[RustyJ]

בהולנד

בהולנד (למשל, גם בעוד מקומות) עבודה מסודרת של צווארון כחול זה גם קריירה. ולא צריך לקרוע את התחת בשביל פרנסה מסודרת.

 

[Lucy]

בכל מקום בעולם אנשים שרוצים להתקדם לאנשהו בחיים עובדים קשה. הרבה מעל 40 שעות בשבוע. גם בהולנד, דנמרק והשאר. שבוע עבודה של 40 שעות זו פריווילגיה ששמורה לאנשים שיש להם כבר קריירה (כלומר, הם השיגו השכלה או בנו עסק חזק). יש כאלה שבוחרים להוריד הילוך בנקודה הזו, ואחרים ממשיכים לקדם את עצמם בדרכים אחרות בבית בערב. נגיד בהייטק, אנשים לומדים על חידושים בתחום כדי לקדם את עצמם.

ליפנים יש אפילו מונח למוות מעודף עבודה: קארושי.

 

[חתול לילה]

ליפנים יש אפילו מונח למוות מעודף עבודה: קארושי.

מצד שני יש להם גם מונח ל"לנסות חרב חדשה על עובר אורח".