האם לצאת מהבית?

[Thesaver]

היי, קצת פרטים עלי, בן 26, יש לי חסכון יפה, עובד במשרת סטודנט בסטארטאפ ומרוויח טוב, נשאר לי עוד שנתיים לתואר.
הבעיה שכרגע החיים שלי מבחינה חברתית וזוגית שואפים לאפס, אני גר בפריפריה ומתלבט אם לצאת מהבית ולעבור למרכז, אני פשוט חושב על הסכום כסף שאוכל לחסוך במידה ואשאר בבית, במיוחד במצב של היום, אני לא יודע מה יהיה המצב מבחינת העבודה בעוד שנתיים ולא רוצה שיהיה מצב שאשאר בלי עבודה ואצטרך לשלם שכירות וחשבונות נוספים.
אשמח לתובנות

 

[EOFibz]

בן 26

כן.

 

[חתול לילה]

כן.

לא ברור, סכום שנחסך בתחילת החיים הוא הרבה יותר משמעותי מסכום שנחסך מאוחר יותר (משיקולי ריבית דריבית).

אין תשובה אחת נכונה לשאלה של פות"ש, השאלה מה מתעדפים.

 

[EOFibz]

לא ברור, סכום שנחסך בתחילת החיים הוא הרבה יותר משמעותי מסכום שנחסך מאוחר יותר (משיקולי ריבית דריבית).

מסכים. אך זה לא רלוונטי. להורים שלו מגיע לנוח ממנו ולהנות מהפנסיה שלהם. יש גבול עד כמה הורה נדרש לסייע לבן שלו לחסוך לפרישה מוקדמת.

הבחור מרוויח טוב בהייטק, הוא יכול להסתדר לבד, אז שייתחשב בהוריו ויפנה את החדר שלו.

 

[בת העמק]

להורים שלו מגיע לנוח ממנו ולהנות מהפנסיה שלהם

איך הגעת להחלטה שהם בפנסיה?
אבל מסכימה שלטובת הפות"ש (ולאו דווקא ההורים) כדאי לצאת לעצמאות בגיל סביר, כמה שנים לפני זוגיות ומשפחה, כדי לפתח בגרות ואחריות אישית ולהתערות בין בני גילו.

 

[wake_up]

גר בפריפריה ומתלבט אם לצאת מהבית ולעבור למרכז

האם אתה יכול לעבוד מרחוק והאם בעבודה שלך יקבלו את זה? מה לגבי התואר?

 

[Homer]

טוב לך בבית? יש לך מספיק מרחב אישי? אתה עוזר להורים מפעם לפעם? כמה פריפריה אנחנו מדברים פה?
באוניברסיטה ובעבודה אין חברים / בחורות?

 

[Dončić]

לפי הנתונים היבשים הייתי ממליץ לצאת מהבית ולהיות יותר עצמאי, אבל חסרים הרבה פרטים.
האם יש קשרים חבריים אבל בגלל המרחק אתה לא פוגש אותם? או שיש קשיים אחרים?
מעבר לדירה במרכז לאו דווקא יפתור את הבעיה הזאת, תצטרך עדיין ״לעבוד״ על זה. איפה הלימודים? נחיתה יחסית רכה מבחינת כלכלית וחברתית יכולה להיות מעבר לדירת שותפים עם עוד סטודנטים קרוב לאוניברסיטה

 

[SolidState]

נשמע שלפות"ש מפריע עניין הזוגיות והמעגלים החברתיים ש"שואפים לאפס".
לגור עם ההורים לא יעזור בזה.
לכן ההמלצה הטריוויאלית בגיל כזה ובסטטוס שלך היא לצאת מהבית, במיוחד שאתה מרוויח יחסית טוב.
נכון, זה ידרוש כמה אלפים בחודש להוציא על דירת שותפים והחשבונות מסביב, אבל אם לא עכשיו, עד מתי תמשיך לגור בחדר הילדים שלך עם אמא שעושה לך ארוחות וכביסה?

 

[Lali]

אני חושבת שלפני שמתחילים מלעבור לגור לבד (או עם שותפים) כדאי לטפל בבעיה החברתית. קודם כל להכיר בכך שיש בעיה, ובחור בן 26 שאין לו חיים חברתיים למרות שמכיר אנשים בגילו באונ' או בעבודה, זה מישהו שקשה לו. כדאי לחשוב על השקעת הכסף בטיפול קצר טווח שיעזור לך להחליט על מטרות ברות השגה וללמד אותך איך להתחבר (מהמילה חברה ולא חיבור) עם אנשים שמתאימים לך. בשיחות שלי עם בני גילך הרבה פעמים אני שומעת ציפיות לא ריאליות של אנשים מופנים וסגורים להיות פתאום מרכז חיי החברה של תל אביב.

אני מנחשת שאתה לא כזה וגם לא תהיה כזה אם תגור במרכז תל אביב. שם פשוט הייאוש יעשה יותר יקר. טיפול טוב (אולי אפילו אימון? מישהו שמאתגר אותך לצאת קצת מהקליפה ונותן לך משימות שבועיות, ולא רק מדבר איתך על הילדות ועל הקשר עם ההורים) יכול מאד לעזור לך לפתח קשר עם 2-3 אנשים בגילך שדומים לך. מכאן תוכל להרחיב טיפה את המעגלים וגם לקבל פרופורציה, קבוצת שייכות ותמיכה - אנחנו ה"זקנים" לא קבוצת תמיכה מספיק טובה כדי לעזור לך להבין מה הכללים החברתיים בגיל ובמעגלים שלך. אולי אפילו תמצא שותפים

את הכסף הייתי משקיעה בזה, קודם כל, משהו כמו חודשיים שלושה. אחרי שיהיו לך טיפה יותר קשרים, תוכל כבר לשאול את השאלה הזו את החברים שלך. כלכלית זה תמיד יותר טוב לגור אצל מישהו, מבחינת התפתחות אישית ועצמאות תמיד יותר טוב לגור בצורה עצמאית, אבל זה לא השיקולים היחידים.

 

[efrat]

אני גר בפריפריה ומתלבט אם לצאת מהבית ולעבור למרכז

חד משמעית כן ויפה שעה אחת קודם.

תפתח קצת עצמאות והתמודדות עם החיים כמו שהם (כיבסה בישולים, חשבונות, לקבוע עם טכנאי). שלא נדבר על בת זוג (או בן זוג) שיקבלו אותך יותר בשל למערכת יחסים רצינית.

אז כמה שיותר מהר. ברור שלא לקחת הלואה, אבל אם אתה מסתדר כלכלית לצאת מהבית.

לא הייתי הולכת כל הדרך לתל אביב לעבור לגור בעיר גדולה קרובה לפריפריה ולמרכז החיים שלך זה גם סבבה.

 

[EOFibz]

איך הגעת להחלטה שהם בפנסיה?

האם זה מה שחשוב בתגובה שכתבתי?
אם יש להם עוד כעשור עד הפנסיה, אז על אחת כמה וכמה. הוא יושב על נדל"ן בבעלות הוריו, שאחרת הם יכלו להשכיר ולעשות ממנו הכנסה שתעלה את רמת החיים שלהם בפרישה. וכמו שכבר אמר @חתול לילה כסף שנחסך מוקדם שווה יותר משיקולי ריבית דריבית, כך שעדיף שהוא יעוף מהבית כמה שיותר מוקדם כדי לאפשר לאמא שלו לחסוך יותר לפנסיה שלה.

אבל מסכימה שלטובת הפות"ש

למה את מסכימה עם דבר שלא אמרתי?
בוודאי שזה לא לטובת פות"ש, ואני לא רואה איך זה מועיל לשקר לו שכן. הרי ברור שחייו יהיו קשים יותר מחוץ לבית הוריו, ואני לא יודע על סמך מה את מניחה שהוא יפתח אחראיות ובגרות אישית כשבאותה מידה הוא יכול להתדרדר לסמים וזונות. יש כאלה שמסתדרים בכוחות עצמם, ויש כאלה שלא.

זה פשוט לא רלוונטי לדיון בשום צורה האם הוא יהפוך להיות בוגר ואחראי או שהוא ישאר תינוק מגודל. כל מה שחשוב זה שההורים חסכו כל חייהם לפנסיה שלהם, ולא לפנסיה של בנם. והוא צריך לכבד את זה.

 

[בת העמק]

למה את מסכימה עם דבר שלא אמרתי?

בעיה עם הבנת הנקרא וגם עם תרבות שיחה???

זה פשוט לא רלוונטי לדיון בשום צורה האם הוא יהפוך להיות בוגר ואחראי או שהוא ישאר תינוק מגודל. כל מה שחשוב זה שההורים חסכו כל חייהם לפנסיה שלהם, ולא לפנסיה של בנם. והוא צריך לכבד את זה.

אתה מדבר על הדיון שהמצאת לעצמך בשרשור אישי של מישהו אחר?
אז רק משפט קצר לסגירת הדיון שלך מבחינתי: יש הורים שדווקא רוצים שהילדים שלהם יישארו בבית עד למציאת זוגיות. לא כולם מבקשים לעצמם שהצאצאים יעופו מהבית. אני המלצתי לילדיי לפרוש כנפיים בגיל צעיר וזה מה שהם עשו, וראיתי במו עיניי את הטוב שזה עשה להם. ואין לך מושג כמה אני מתגעגעת לזמנים שגרו בבית, אבל האחריות ההורית שלי (לדעתי האישית בלבד) העדיפה את התבגרותם המוקדמת.

 

[עידו ג]

@EOFibz
למה לכתוב בבוטות כזו?
מיותר לגמרי.

 

[Shlomi Z]

אשמח לתובנות

חדמש כן.
כי לדעתי: כל מה שהדודה מהעמק אומרת נכון לחלוטין. [על בשרי]

יש הורים שדווקא רוצים שהילדים שלהם יישארו בבית עד למציאת זוגיות. לא כולם מבקשים לעצמם שהצאצאים יעופו מהבית. אני המלצתי לילדיי לפרוש כנפיים בגיל צעיר וזה מה שהם עשו, וראיתי במו עיניי את הטוב שזה עשה להם.

כדי לפתח בגרות ואחריות אישית ולהתערות בין בני גילו.

בהצלחה!

 

[yahud]

יש חברים שהם במרכז? או שאתה צריך למצוא חברים?
אתה סטודנט + בעבודה. יש לך זמן לזוגיות וחברים?
האוניברסיטה איפה? העבודה איפה? נוסע רחוק כל יום להגיע למקומות?

תן עוד פרטים נוכל לתת טיפים יותר סציפיים

 

[Thesaver]

מסכים. אך זה לא רלוונטי. להורים שלו מגיע לנוח ממנו ולהנות מהפנסיה שלהם. יש גבול עד כמה הורה נדרש לסייע לבן שלו לחסוך לפרישה מוקדמת.

הבחור מרוויח טוב בהייטק, הוא יכול להסתדר לבד, אז שייתחשב בהוריו ויפנה את החדר שלו.

יש חברים שהם במרכז? או שאתה צריך למצוא חברים?
אתה סטודנט + בעבודה. יש לך זמן לזוגיות וחברים?
האוניברסיטה איפה? העבודה איפה? נוסע רחוק כל יום להגיע למקומות?

תן עוד פרטים נוכל לתת טיפים יותר סציפיים

חד משמעית כן ויפה שעה אחת קודם.

תפתח קצת עצמאות והתמודדות עם החיים כמו שהם (כיבסה בישולים, חשבונות, לקבוע עם טכנאי). שלא נדבר על בת זוג (או בן זוג) שיקבלו אותך יותר בשל למערכת יחסים רצינית.

אז כמה שיותר מהר. ברור שלא לקחת הלואה, אבל אם אתה מסתדר כלכלית לצאת מהבית.

לא הייתי הולכת כל הדרך לתל אביב לעבור לגור בעיר גדולה קרובה לפריפריה ולמרכז החיים שלך זה גם סבבה.

נשמע שלפות"ש מפריע עניין הזוגיות והמעגלים החברתיים ש"שואפים לאפס".
לגור עם ההורים לא יעזור בזה.
לכן ההמלצה הטריוויאלית בגיל כזה ובסטטוס שלך היא לצאת מהבית, במיוחד שאתה מרוויח יחסית טוב.
נכון, זה ידרוש כמה אלפים בחודש להוציא על דירת שותפים והחשבונות מסביב, אבל אם לא עכשיו, עד מתי תמשיך לגור בחדר הילדים שלך עם אמא שעושה לך ארוחות וכביסה?

חד משמעית כן ויפה שעה אחת קודם.

תפתח קצת עצמאות והתמודדות עם החיים כמו שהם (כיבסה בישולים, חשבונות, לקבוע עם טכנאי). שלא נדבר על בת זוג (או בן זוג) שיקבלו אותך יותר בשל למערכת יחסים רצינית.

אז כמה שיותר מהר. ברור שלא לקחת הלואה, אבל אם אתה מסתדר כלכלית לצאת מהבית.

לא הייתי הולכת כל הדרך לתל אביב לעבור לגור בעיר גדולה קרובה לפריפריה ולמרכז החיים שלך זה גם סבבה.

לפי הנתונים היבשים הייתי ממליץ לצאת מהבית ולהיות יותר עצמאי, אבל חסרים הרבה פרטים.
האם יש קשרים חבריים אבל בגלל המרחק אתה לא פוגש אותם? או שיש קשיים אחרים?
מעבר לדירה במרכז לאו דווקא יפתור את הבעיה הזאת, תצטרך עדיין ״לעבוד״ על זה. איפה הלימודים? נחיתה יחסית רכה מבחינת כלכלית וחברתית יכולה להיות מעבר לדירת שותפים עם עוד סטודנטים קרוב לאוניברסיטה

בעקרון אפשר להגיד שהמשפחה שלי מאוד קטנה, אין לי תמיכה מההורים וגדלתי כבן יחיד, יש לי חברים מהאוניברסיטה, אבל זה לא כמו שלאנשים יש חבורת ילדות, נפגשים פעם בחודש במקרה הטוב, אולי הציפייה שלי זה להפגש לפחות פעם בשבוע לא נכונה.. וגם המרחק הפיזי משפיע והנסיעות הארוכות
בדיוק בגלל הקטע שאין לי תמיכה כלכלית (אז במקרה של נפילה - לא תהיה לי רשת בטחון ואני לא רוצה שתהיה לי האופציה להיות במצב הזה) אני חושב שאני אצטרך לבזבז באזור ה50K בשנה רק על לחיות לבד, ולחסוך במשך השנתיים הללו 100K נשמע מאוד מפתה.
מבחינת זוגיות, המרחק ואזור המגורים מאוד משפיע גם מבחינת היצע וגם מבחינת מרחק פיזית.
אז בעצם הissue זה האם להסתפק בחסכון של כ3K בחודש, או של 7-8K (וזה ההבדל אם אצא מהבית)

 

[yahud]

בעקרון אפשר להגיד שהמשפחה שלי מאוד קטנה, אין לי תמיכה מההורים וגדלתי כבן יחיד, יש לי חברים מהאוניברסיטה, אבל זה לא כמו שלאנשים יש חבורת ילדות, נפגשים פעם בחודש במקרה הטוב, אולי הציפייה שלי זה להפגש לפחות פעם בשבוע לא נכונה.. וגם המרחק הפיזי משפיע והנסיעות הארוכות
בדיוק בגלל הקטע שאין לי תמיכה כלכלית (אז במקרה של נפילה - לא תהיה לי רשת בטחון ואני לא רוצה שתהיה לי האופציה להיות במצב הזה) אני חושב שאני אצטרך לבזבז באזור ה50K בשנה רק על לחיות לבד, ולחסוך במשך השנתיים הללו 100K נשמע מאוד מפתה.
מבחינת זוגיות, המרחק ואזור המגורים מאוד משפיע גם מבחינת היצע וגם מבחינת מרחק פיזית.
אז בעצם הissue זה האם להסתפק בחסכון של כ3K בחודש, או של 7-8K (וזה ההבדל אם אצא מהבית)

תודה על המידע.
כמה כסף יש לך כרגע? רק לחסוך בשביל החיסכון זה לא מטרה מספיק טובה, אבל בהחלט אתה צריך רשת ביטחון מספקת.

האם לחזור לגור אצל ההורים במקרה שיהיה בעיה במרכז ותצטרך לחזור זה משהו שיכול לעמוד על הפרק?

אפשר לשאול באיזה עיר או אזור אתה גר ואיפה העבודה? (מניח העבודה בתל אביב?)

- עובד לך לגור עם שותפים? יכול לעזור כלכלית ובכללי לגור עם שותפים בתל אביב זה משהו יחסית גמיש ואפשר בדרך כלל לצאת באמצע חוזה אם מוצאים מישהו אחר.

 

[עידו ג]

בעקרון אפשר להגיד שהמשפחה שלי מאוד קטנה, אין לי תמיכה מההורים וגדלתי כבן יחיד, יש לי חברים מהאוניברסיטה, אבל זה לא כמו שלאנשים יש חבורת ילדות, נפגשים פעם בחודש במקרה הטוב, אולי הציפייה שלי זה להפגש לפחות פעם בשבוע לא נכונה.. וגם המרחק הפיזי משפיע והנסיעות הארוכות
בדיוק בגלל הקטע שאין לי תמיכה כלכלית (אז במקרה של נפילה - לא תהיה לי רשת בטחון ואני לא רוצה שתהיה לי האופציה להיות במצב הזה) אני חושב שאני אצטרך לבזבז באזור ה50K בשנה רק על לחיות לבד, ולחסוך במשך השנתיים הללו 100K נשמע מאוד מפתה.
מבחינת זוגיות, המרחק ואזור המגורים מאוד משפיע גם מבחינת היצע וגם מבחינת מרחק פיזית.
אז בעצם הissue זה האם להסתפק בחסכון של כ3K בחודש, או של 7-8K (וזה ההבדל אם אצא מהבית)

הפרמטר היחיד הרלוונטי הוא הלימודים והעבודה.
כמה זמן אתה נוסע ללימודים? בתחב"צ או באוטו?
כמה זמן אתה נוסע לעבודה? בתחב"צ או באוטו?

מה יהיה זמן הנסיעה אם תעבור לגור במרכז?

אם אתה מסוגל לחסוך ולעבור לגור לבד אין כאן ספק לדעתי. צא. תתרכז בלימודים, תצליח, ובעתיד ההצלחה בתואר תחזיר דיבידנד.
לגבי חיי חברה, זה בונוס - לא העיקר לדעתי.

 

[InvestingNoob]

האמת שבגיל ובסטטוס שלך להשאר עוד שנה שנתיים, זה בהחלט מקובל.