• התוכן שלפניכם איננו ייעוץ פיננסי. הוא אולי נחזה ככזה, ואף נשמע ככזה, אבל למרבה הפלא, הוא איננו כזה, וממילא לא יכול להיחשב תחליף לייעוץ מטעם בעל הרישיון המתאים, לרבות ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם. מכאן שאין לראות בתכני הפורום המלצה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך או בנכסים אחרים, וכל הסתמכות עליהם תהיה באחריות הקורא בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה, ובכלל זה החובה לעמוד בהוראות כל דין, היא על מחברה בלבד ואין לייחס את האמור בה לבעלת האתר.

בן 40, לא מצליח לצאת מבית ההורים.

  • פותח הנושא פותח הנושא yoyo1
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך

yoyo1

משתמש רשום
הצטרף ב
24/4/21
הודעות
10
דירוג
17
שלום חברים.

מרגיש אבוד,

בן 40, רווק וגר עם ההורים, די הכרחתי את עצמי לקנות דירה כדי לעבור לגור לבד, הפעם היחידה שגרתי לבד היתה בגיל 30 למשך שנתיים.

הדירה ריקה כבר חצי שנה, לא מצליח להחליט אם לעבור או להשכיר אותה בינתיים, מצד אחד מאוד מפחד לעשות את הצעד ומצד שני אני יודע שאני יכול להיתקע עם ההורים לעוד שנים.

עבדתי מאוד קשה וחסכתי במשך השנים כדי לחסוך לדירה והיא אפילו בלי משכנתא.
הדירה במרכז הארץ ובמרחק של 25 דקות מבית ההורים ו-30 דקות נסיעה לעבודה הנוכחית במקום 10 דקות כיום.

מצד אחד לא כ״כ שמח ונהנה בחיים, אין זוגיות, כמעט ואין לי חברים אך יש לי סוג של נוחות והרגל למצב הקיים.
מצד שני מפחד להרגיש את הבדידות, מרגיש שאני לא מספיק עצמאי ומוכן לחיים הבוגרים.
כל זה מוביל ללחץ בלתי נסבל, לייאוש, לדיכאון ולהתבייש מהתקיעות וחוסר קבלת החלטה.

ממש קשה לי לטפל בדברים שקשורים בסידור הדירה, היא ראויה למגורים אך רציתי לשפץ קצת, להחליף מטבח וריצוף אך בגלל חוסר הבטחון במעבר לא עושה, הדרך היחידה היא להכריח את עצמי ולקחת איתי מזרון וריהוט ממש בסיסי שיש לי ולעבור באותו יום.

נ.ב
נמצא בטיפול כבר 5 שנים, מייאש שזה לא מספיק עוזר.

אשמח לכל תובנה, עצה, חיזוק או כל תגובה אחרת.

תודה חברים.
 
אתה כנראה יודע להתמיד בעבודה, מרוויח לא רע אם חסכת סכום לדירה ויש לך משפחה תומכת. אלו נקודות חוזק ומקור לגאווה בשבילך.
אני מאד חושש לכתוב יותר לעומק כי נפש האדם היא דבר מורכב וניתוח שלה בפורום על ידי הדיוט כמוני זה דבר לא אחראי ואף עלול להוות מסוכן.
אתייחס רק לטיפול- טוב מאד שאתה מטופל, אבל שהעובדה הזו לא תרדים אותך במסע לשיפור חייך. האחריות היא עליך ועליך בלבד ולכן עליך להחליט אם הטיפול עוזר ואם לא, מה צריך לשנות בו (כולל החלפת מטפל, אבל לא בהכרח). ומעבר לטיפול מה עוד אתה עושה כדי לצאת מהמצב ממנו אתה לא מרוצה?
מצורת הכתיבה שלך ניכר שאתה מכיר בגורמים למצוקה ולא משקר לעצמך. שב ותכין דרך פעולה לשיפור. סביר שתצטרך לכך סיוע ושהשיפור לא יהיה מאד מהיר. זה בסדר. מסע ארוך מתחיל בצעד קטן, או כל מקבילה מספרי העזרה העצמית לגמרי נכונים כאן.
המון בהצלחה.
 
הפעם היחידה שגרתי לבד היתה בגיל 30 למשך שנתיים
מה היה אז? יכול לפרט יותר?

הדירה ריקה כבר חצי שנה, לא מצליח להחליט אם לעבור או להשכיר אותה בינתיים, מצד אחד מאוד מפחד לעשות את הצעד ומצד שני אני יודע שאני יכול להיתקע עם ההורים לעוד שנים.
חבל על התשואה המפוספסת, אבל זה לא נראה לי כמו משהו שכל כך מעסיק אותך במצבך.
אתה יכול להשכיר אותה בכיף.
וכשתחליט שרוצה לצאת מהבית של ההורים - לשכור דירה אחרת בכיף.
לא מבין למה יש פה Trade off שהוא כל כך דיכוטומי בעיניך.

מצד אחד לא כ״כ שמח ונהנה בחיים, אין זוגיות, כמעט ואין לי חברים אך יש לי סוג של נוחות והרגל למצב הקיים.
לאנשים בדיכאון קליני לא תעזורנה עצות וכו'.
מה שאני יכול לומר לך, שבמקרים שבהם קשה להניע לפעולה, וכל עוד אתה לא אנטי-סוציאלי, השיטה היחידה שכן עבדה לי היא להתחבר.
פשוט לעשות ולהתחבר.
אני לא צריך חברים, ואני לא צריך איתי אף אחד. אני פשוט אעשה משהו שמסביבו יש אנשים.
כן, בהתחלה זה מרגיש לבד ומוזר, אבל אחרי כמה פעמים הפכתי את זה להרגל.
זו לא "עצה". זה מה שעבד לי.

1. טיולים בארץ - משלמים קצת, אבל מסיעים אותך לאן שצריך עם מדריך וממש ממש כיף (פה: טיולים בארץ). תראה בזה טיול שנתי למבוגרים.
2. הליכות/שוטטות - לצאת מהבית, לשים אוזניות, להתחיל ללכת ולשוטט. להביט בכבישים. במדרכות. בבניינים. בעצים. בנוף העירוני והלא עירוני. רק ברגל. תיק קטן עם בקבוק מים, ולצאת לזוז. לנשום. לנוע.
3. ספורט קבוצתי - לא מכון כושר שמתאמנים עם עצמך לבד. CrossFit זה נהדר. פשוט שיעור ספורט למבוגרים.
כל ספורט קבוצתי, גם כזה בתשלום, יוציא אותך מהבית לזוז, לנוע, להתחבר, להשתפשף, לכאוב, להתאמץ.

מצד שני מפחד להרגיש את הבדידות, מרגיש שאני לא מספיק עצמאי ומוכן לחיים הבוגרים.
מרוב פחד - לא נשאר מקום לרגשות.
למה אתה כל כך מפחד?

ממש קשה לי לטפל בדברים שקשורים בסידור הדירה, היא ראויה למגורים אך רציתי לשפץ קצת, להחליף מטבח וריצוף אך בגלל חוסר הבטחון במעבר לא עושה, הדרך היחידה היא להכריח את עצמי ולקחת איתי מזרון וריהוט ממש בסיסי שיש לי ולעבור באותו יום.
תשמע הצעה...
קח קצת כסף, תקרא לו "שכר לימוד". נניח 5-10K.
שכור דירת AirBnB או סאבלט כלשהוא באיזור מגוריך. שבוע. אולי שבועיים.
תעשה על עצמך ניסוי.
פשוט תעשה.
קח תיק, כלי רחצה, בגדים, ותן לעצמך את האפשרות לצאת מהבית, לחוות את העולם, את הלבד, את החופש, את העצמאות.
מהדירה המסובלטת לעבודה ובחזרה.
לבד זה לא בודד!!!
אפילו דודו טופז אמר את זה ב"מלךך הרייטינג" (הוא היה מניאק, אבל איש חכם ולא טיפש בכלל).

נמצא בטיפול כבר 5 שנים, מייאש שזה לא מספיק עוזר.
מה יש להתייאש?
או שתחליף מטפל, או שתבין שלפעמים זה עוזר רק בשנה ה- 10.

אשמח לכל תובנה, עצה, חיזוק או כל תגובה אחרת.
בבקשה.
מקווה שהאנגלית שלך טובה, אפילו ששלי מצויינת, הרבה פעמים אני לא מבין ומחזיר רוורס כדי להבין.
הסרטונים שלו כל פעם מצחיקים אותי (bebe!!!), מהממים אותי, מסקרנים, מעניינים בטירוף, נכונים לעילא, ופשוט ממכרים.
הם באמת שמשפרים את ההרגשה!
כולם נ-ה-ד-ר-י-ם!!!
 
מה היה אז? יכול לפרט יותר?
אחרי שוק של כמה חודשים התרגלתי והיה לי יחסית טוב, עד שנכנס שכן שלא נתן לי לישון עד 3 בלילה (היו דירות מתחת לוילה שכל דבר שומעים, גם סתם ישיבה של חברים שמדברים) חיפשתי דירה אחרת ולצערי כשלא מצאתי חזרתי להורים עד שאמצע כוויכול ומאז נתקעתי.

חבל על התשואה המפוספסת, אבל זה לא נראה לי כמו משהו שכל כך מעסיק אותך במצבך.
אתה יכול להשכיר אותה בכיף.
וכשתחליט שרוצה לצאת מהבית של ההורים - לשכור דירה אחרת בכיף.
לא מבין למה יש פה Trade off שהוא כל כך דיכוטומי בעיניך.
כי גם לדירה שכורה יהיה לי קשה, מפחד לסגור לעצמי את האופציה היחסית נוחה שזו הדירה שלי.

לאנשים בדיכאון קליני לא תעזורנה עצות וכו'.
מה שאני יכול לומר לך, שבמקרים שבהם קשה להניע לפעולה, וכל עוד אתה לא אנטי-סוציאלי, השיטה היחידה שכן עבדה לי היא להתחבר.
פשוט לעשות ולהתחבר.
אני לא צריך חברים, ואני לא צריך איתי אף אחד. אני פשוט אעשה משהו שמסביבו יש אנשים.
כן, בהתחלה זה מרגיש לבד ומוזר, אבל אחרי כמה פעמים הפכתי את זה להרגל.
זו לא "עצה". זה מה שעבד לי.

1. טיולים בארץ - משלמים קצת, אבל מסיעים אותך לאן שצריך עם מדריך וממש ממש כיף (פה: טיולים בארץ). תראה בזה טיול שנתי למבוגרים.
2. הליכות/שוטטות - לצאת מהבית, לשים אוזניות, להתחיל ללכת ולשוטט. להביט בכבישים. במדרכות. בבניינים. בעצים. בנוף העירוני והלא עירוני. רק ברגל. תיק קטן עם בקבוק מים, ולצאת לזוז. לנשום. לנוע.
3. ספורט קבוצתי - לא מכון כושר שמתאמנים עם עצמך לבד. CrossFit זה נהדר. פשוט שיעור ספורט למבוגרים.
כל ספורט קבוצתי, גם כזה בתשלום, יוציא אותך מהבית לזוז, לנוע, להתחבר, להשתפשף, לכאוב, להתאמץ.


מרוב פחד - לא נשאר מקום לרגשות.
למה אתה כל כך מפחד?
מפחד להתמודד לבד עם הדברים, לקנות ריהוט וכל מיני סידורים שצריך לעשות.


ותודה לך
 
מה היה אז? יכול לפרט יותר?


חבל על התשואה המפוספסת, אבל זה לא נראה לי כמו משהו שכל כך מעסיק אותך במצבך.
אתה יכול להשכיר אותה בכיף.
וכשתחליט שרוצה לצאת מהבית של ההורים - לשכור דירה אחרת בכיף.
לא מבין למה יש פה Trade off שהוא כל כך דיכוטומי בעיניך.


לאנשים בדיכאון קליני לא תעזורנה עצות וכו'.
מה שאני יכול לומר לך, שבמקרים שבהם קשה להניע לפעולה, וכל עוד אתה לא אנטי-סוציאלי, השיטה היחידה שכן עבדה לי היא להתחבר.
פשוט לעשות ולהתחבר.
אני לא צריך חברים, ואני לא צריך איתי אף אחד. אני פשוט אעשה משהו שמסביבו יש אנשים.
כן, בהתחלה זה מרגיש לבד ומוזר, אבל אחרי כמה פעמים הפכתי את זה להרגל.
זו לא "עצה". זה מה שעבד לי.

1. טיולים בארץ - משלמים קצת, אבל מסיעים אותך לאן שצריך עם מדריך וממש ממש כיף (פה: טיולים בארץ). תראה בזה טיול שנתי למבוגרים.
2. הליכות/שוטטות - לצאת מהבית, לשים אוזניות, להתחיל ללכת ולשוטט. להביט בכבישים. במדרכות. בבניינים. בעצים. בנוף העירוני והלא עירוני. רק ברגל. תיק קטן עם בקבוק מים, ולצאת לזוז. לנשום. לנוע.
3. ספורט קבוצתי - לא מכון כושר שמתאמנים עם עצמך לבד. CrossFit זה נהדר. פשוט שיעור ספורט למבוגרים.
כל ספורט קבוצתי, גם כזה בתשלום, יוציא אותך מהבית לזוז, לנוע, להתחבר, להשתפשף, לכאוב, להתאמץ.


מרוב פחד - לא נשאר מקום לרגשות.
למה אתה כל כך מפחד?


תשמע הצעה...
קח קצת כסף, תקרא לו "שכר לימוד". נניח 5-10K.
שכור דירת AirBnB או סאבלט כלשהוא באיזור מגוריך. שבוע. אולי שבועיים.
תעשה על עצמך ניסוי.
פשוט תעשה.
קח תיק, כלי רחצה, בגדים, ותן לעצמך את האפשרות לצאת מהבית, לחוות את העולם, את הלבד, את החופש, את העצמאות.
מהדירה המסובלטת לעבודה ובחזרה.
לבד זה לא בודד!!!
אפילו דודו טופז אמר את זה ב"מלךך הרייטינג" (הוא היה מניאק, אבל איש חכם ולא טיפש בכלל).


מה יש להתייאש?
או שתחליף מטפל, או שתבין שלפעמים זה עוזר רק בשנה ה- 10.


בבקשה.
מקווה שהאנגלית שלך טובה, אפילו ששלי מצויינת, הרבה פעמים אני לא מבין ומחזיר רוורס כדי להבין.
הסרטונים שלו כל פעם מצחיקים אותי (bebe!!!), מהממים אותי, מסקרנים, מעניינים בטירוף, נכונים לעילא, ופשוט ממכרים.
הם באמת שמשפרים את ההרגשה!
כולם נ-ה-ד-ר-י-ם!!!

תודה חבר.
רק לא הבנתי של מי הסרטונים, Bebe?
 
נמצא בטיפול כבר 5 שנים, מייאש שזה לא מספיק עוזר.
מטפל הכוונה פסיכולוג? 5 שנים אותו מטפל?מה הוא אומר על המצב ועל התקיעות הזו?
 
מטפל הכוונה פסיכולוג? 5 שנים אותו מטפל?מה הוא אומר על המצב ועל התקיעות הזו?
מחזק את השאלה. אולי תוכל לפרט קצת יותר על הטיפול? מתי פנית ומה הניע אותך לפנות לטיפול, ומה קורה בטיפול מבחינת התקדמות וקשר עם המטפל/ת?
 
מטפל הכוונה פסיכולוג? 5 שנים אותו מטפל?מה הוא אומר על המצב ועל התקיעות הזו?
כן, פסיכולוג קליני.
שיש לי תלות בהורים ובאנשים אחרים בקבלת החלטות.
ושהפחד מנהל אותי.
פתרונות קסם אין.
 
ברור שאין פתרונות קסם. האם אתה מרגיש שהטיפול עוזר לך? אפילו בקצת? דיברתם על המצב התקוע?
באיזה סוג עבודה אתה עובד? האם אתה מרוצה ממנה?
 
ברור שאין פתרונות קסם. האם אתה מרגיש שהטיפול עוזר לך? אפילו בקצת? דיברתם על המצב התקוע?
באיזה סוג עבודה אתה עובד? האם אתה מרוצה ממנה?
לשאלתך הקודמת: פניתי כשעברתי מקום עבודה והייתי בלחץ גדול מאוד, לא משהו נורמלי והגיוני.

כן, אני מעלה את זה לפעמים, טוען שצריך לעבוד על הרגשות ושזה גם תלוי בי בהצלחה (לצאת לחוגים, להתנדב, לעדות ספורט) חלק עשיתי תקופה. מרגיש אולי שזה עוזר במודעות לבעיות.

ואני עובד בתחום המחשבים, סיסטם - אם מכיר.
 
כן, פסיכולוג קליני.
שיש לי תלות בהורים ובאנשים אחרים בקבלת החלטות.
ושהפחד מנהל אותי.
פתרונות קסם אין.
אוקי, תודה שאתה משתף.
בכל אופן, זה לא רציני לתת עצות ספציפיות בפורום לכן אסתפק רק באמירה אחרונה בנושא. לעיתים קרובות צריך שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול שיחתי כדי להשיג התקדמות אמיתית. הייתי מציע לך לשקול את זה (אולי להתייעץ גם עם פסיכיאטר טוב) אם אתה עוד לא עושה את זה.

המון בהצלחה!
 
אוקי, תודה שאתה משתף.
בכל אופן, זה לא רציני לתת עצות ספציפיות בפורום לכן אסתפק רק באמירה אחרונה בנושא. לעיתים קרובות צריך שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול שיחתי כדי להשיג התקדמות אמיתית. הייתי מציע לך לשקול את זה (אולי להתייעץ גם עם פסיכיאטר טוב) אם אתה עוד לא עושה את זה.

המון בהצלחה!

גם את זה עשיתי וניסיתי כל מיני תרופות, לא עזר כ״כ.

ותודה רבה!
 
כן, פסיכולוג קליני.
שיש לי תלות בהורים ובאנשים אחרים בקבלת החלטות.
ושהפחד מנהל אותי.
פתרונות קסם אין.
לא תחליף לפסיכולוג,
אבל אם בא לך גם עבודה עצמית, ממליץ על הספרים הבאים:
- להרגיש את הפחד ובכל זאת... לעשות (סוזן ג'פרס)
- לקפוץ למים: מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים (אנאבלה שקד).

(הספרים בקישורים ששמתי נמצאים ב"ספריה ציבורית דיגיטלית" -
אפשר לשאול את הספרים בחינם).
 
לא תחליף לפסיכולוג,
אבל אם בא לך גם עבודה עצמית, ממליץ על הספרים הבאים:
- להרגיש את הפחד ובכל זאת... לעשות (סוזן ג'פרס)
- לקפוץ למים: מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים (אנאבלה שקד).

(הספרים בקישורים ששמתי נמצאים ב"ספריה ציבורית דיגיטלית" -
אפשר לשאול את הספרים בחינם).
אתה יכול מעט להרחיב על הספרים?
 
אתה יכול מעט להרחיב על הספרים?
סגנון:
שני הספרים הם ספרי "עזרה עצמית" שכתובים בשפה פשוטה יחסית
(למרות שמדי פעם משולבים מחקרים, הספרים אינם ספרי מדע).

תוכן:
מצאתי את עצמי מתקשה לסכם בקיצור, בדומה לסיפור על צ'רציל
[הסיפור מתאר איך בזמן מלחמת העולם השנייה, מועצה מקומית כלשהי באנגליה הזמינה את צ'רצ'יל לדבר בקיצור על משהו.
צ'רצ'יל סירב, ואמר שקשה לו להכין נאומים.
שאלו אותו איך זה הגיוני, הרי הוא נואם כל הזמן בכל רחבי המדינה...
הוא ענה שאין לו בעיה לתת נאום ארוך,
אבל לתת נאום קצר שיעביר את כל המסר שהוא רוצה להעביר - לזה כבר הכנה מיוחדת.
צריך להיות סגור מאוד על המסר המרכזי כדי שיהיה אפשר להעביר אותו בקיצור]

בכל אופן, ברוח הספרים של "פשוט לעשות", אנסה לסכם בקצרה בתגובות הבאות.
 
עקרונות מרכזיים שאני זוכר מהספר "להרגיש את הפחד ובכל זאת... לעשות":

1. בשורש כל הפחדים, עומד הפחד שלא אוכל להתמודד עם מה שקורה.
למשל על פני השטח יכול להיות לי פחד מחיפוש עבודה, ברמה עמוקה יותר יכול להיות שאני מפחד מכישלון בראיון, וברמה עמוקה עוד יותר - אני מפחד שלא אוכל להתמודד עם הכישלון.

כנ"ל גם לגבי פחדים שנראים מעשיים/טכניים
(למשל אני מפחד מהזדקנות --> מפחד מחוסר האונים שמגיע בתקופה הזו --> מפחד מכך שלא אוכל להתמודד איתו).

לכן הדרך להתגבר על פחדים היא שיפור הביטחון העצמי - הידיעה שאוכל להתמודד עם דברים.
יכול להיות שיהיה לא הכי נעים, אבל צרות ובעיות לא יפילו אותי. יש לי יכולת להתמודד.

2. הרעיון שהפחד ייעלם מתישהו [כשיקרה משהו, כשאגיע לאיזושהי נקודה, אם לא אעשה משהו וכו'] - הוא פשוט שגוי.
הפחד מגיע מיציאה מאיזור הנוחות, והוא תמיד קיים (אם כי כמובן - ברמות שונות).

הדרך היחידה להרגיש טוב זה פשוט לעשות למרות הפחד.
כמובן שבהמשך יצוצו פחדים נוספים, אבל כשהם יגיעו - נתגבר גם עליהם...

אם אני בוחר לחיות כך, אני מאמן את שריר הביטחון העצמי שלי והידיעה שאני יכול להתמודד.
כשאני בוחר להימנע מפעולה בגלל הפחד, אני למעשה משדר לעצמי שאין לי יכולת להתמודד, לכן אני דווקא מגביר את רמות הפחד שלי.

3. לגבי פחדים שמגיעים מקבלת החלטות -
אנחנו רגילים לחשוב לפי מודל ההפסד הבטוח:
יש לי כמה אפשרויות, אחת נכונה, והאחרות לא.
אם אבחר באפשרות הנכונה - התוצאה תהיה טובה, ואם לא - התוצאה שגוייה, ואשלם מחיר אישי על הטעות.

במודל הזה יש חרדה ופחד מהבחירה, כי הכול תלוי בתוצאה (האם בחרתי "נכון" או לא?).
גם אחרי הבחירה יש ספקות אם בחרתי "נכון",
ואם ארצה לשנות - אהיה חרד מלעבור שוב את כל התהליך המייסר של הבחירה.

לעומת זאת, אפשר גם להסתכל על הדברים לפי מודל הרווח הנקי:
כל בחירה שאעשה מציעה לי דרך שונה בחיים, שיש בה הטבות מסוימות.
הדגש כאן הוא לא על התוצאה (כאילו שיש בכלל תוצאה אחת ויחידה בחיים), אלא על הכלים שאני רוכש לאורך הדרך, על החוויות, ועל אורח החיים שבחרתי לעצמי.

במודל כזה, יש הרבה פחות פחד מהבחירה, כי אני מתמקד בתהליך שאעבור ולא בתוצאה אחת.
אם אין פחד וחרדה, גם קל יותר לעשות התאמות לאורך הדרך -
אין צורך "להגן" על הדרך שבחרתי בה ולומר שהיא הנכונה,
אפשר פשוט לומר שעד עכשיו רציתי לצעוד בדרך אחת, ועכשיו אני רוצה לצעוד בדרך שונה במקצת כדי לחוות חוויות אחרות.

יש עוד הרבה מאוד מה לכתוב -
יש פרקים על איך לא להתמקד בחיים בתחום אחד בלבד (למשל: עבודה, משפחה, מערכות יחסים, תחביב ועוד), כך שיש פחות סיבה לפחד מכך שערעור של תחום אחד יפיל אותי,
פרקים על איך לדעת לתת, איך לשחרר ולבטוח ועוד.

אבל כבר כתבתי ארוך מדי :)
מקווה שזה טיזר מספק כדי לקרוא את הספר.
 
עקרונות מרכזיים שאני זוכר מהספר "להרגיש את הפחד ובכל זאת... לעשות":

1. בשורש כל הפחדים, עומד הפחד שלא אוכל להתמודד עם מה שקורה.
למשל על פני השטח יכול להיות לי פחד מחיפוש עבודה, ברמה עמוקה יותר יכול להיות שאני מפחד מכישלון בראיון, וברמה עמוקה עוד יותר - אני מפחד שלא אוכל להתמודד עם הכישלון.

כנ"ל גם לגבי פחדים שנראים מעשיים/טכניים
(למשל אני מפחד מהזדקנות --> מפחד מחוסר האונים שמגיע בתקופה הזו --> מפחד מכך שלא אוכל להתמודד איתו).

לכן הדרך להתגבר על פחדים היא שיפור הביטחון העצמי - הידיעה שאוכל להתמודד עם דברים.
יכול להיות שיהיה לא הכי נעים, אבל צרות ובעיות לא יפילו אותי. יש לי יכולת להתמודד.

2. הרעיון שהפחד ייעלם מתישהו [כשיקרה משהו, כשאגיע לאיזושהי נקודה, אם לא אעשה משהו וכו'] - הוא פשוט שגוי.
הפחד מגיע מיציאה מאיזור הנוחות, והוא תמיד קיים (אם כי כמובן - ברמות שונות).

הדרך היחידה להרגיש טוב זה פשוט לעשות למרות הפחד.
כמובן שבהמשך יצוצו פחדים נוספים, אבל כשהם יגיעו - נתגבר גם עליהם...

אם אני בוחר לחיות כך, אני מאמן את שריר הביטחון העצמי שלי והידיעה שאני יכול להתמודד.
כשאני בוחר להימנע מפעולה בגלל הפחד, אני למעשה משדר לעצמי שאין לי יכולת להתמודד, לכן אני דווקא מגביר את רמות הפחד שלי.

3. לגבי פחדים שמגיעים מקבלת החלטות -
אנחנו רגילים לחשוב לפי מודל ההפסד הבטוח:
יש לי כמה אפשרויות, אחת נכונה, והאחרות לא.
אם אבחר באפשרות הנכונה - התוצאה תהיה טובה, ואם לא - התוצאה שגוייה, ואשלם מחיר אישי על הטעות.

במודל הזה יש חרדה ופחד מהבחירה, כי הכול תלוי בתוצאה (האם בחרתי "נכון" או לא?).
גם אחרי הבחירה יש ספקות אם בחרתי "נכון",
ואם ארצה לשנות - אהיה חרד מלעבור שוב את כל התהליך המייסר של הבחירה.

לעומת זאת, אפשר גם להסתכל על הדברים לפי מודל הרווח הנקי:
כל בחירה שאעשה מציעה לי דרך שונה בחיים, שיש בה הטבות מסוימות.
הדגש כאן הוא לא על התוצאה (כאילו שיש בכלל תוצאה אחת ויחידה בחיים), אלא על הכלים שאני רוכש לאורך הדרך, על החוויות, ועל אורח החיים שבחרתי לעצמי.

במודל כזה, יש הרבה פחות פחד מהבחירה, כי אני מתמקד בתהליך שאעבור ולא בתוצאה אחת.
אם אין פחד וחרדה, גם קל יותר לעשות התאמות לאורך הדרך -
אין צורך "להגן" על הדרך שבחרתי בה ולומר שהיא הנכונה,
אפשר פשוט לומר שעד עכשיו רציתי לצעוד בדרך אחת, ועכשיו אני רוצה לצעוד בדרך שונה במקצת כדי לחוות חוויות אחרות.

יש עוד הרבה מאוד מה לכתוב -
יש פרקים על איך לא להתמקד בחיים בתחום אחד בלבד (למשל: עבודה, משפחה, מערכות יחסים, תחביב ועוד), כך שיש פחות סיבה לפחד מכך שערעור של תחום אחד יפיל אותי,
פרקים על איך לדעת לתת, איך לשחרר ולבטוח ועוד.

אבל כבר כתבתי ארוך מדי :)
מקווה שזה טיזר מספק כדי לקרוא את הספר.
תודה רבה. נשמע מעניין.
 
הספר "לקפוץ למים - מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים":

הרעיון המרכזי הוא שהתופעה של הימנעות מקורה בפרפקציוניזם.
יש לי שאיפות או ציפיות גבוהות מדי, ואם הן לא יתגשמו - אני מגדיר את החיים ככישלון.
לכן יש לי מחשבה (לרוב לא מודעת) שעדיף לי להימנע מעשייה מאשר לעשות ו"להיות כישלון".

הפיתרון להורים:
- לשדר ציפיות נכונות
- לפעמים כדאי לא לשתף פעולה עם ההימנעות ע"י מימון אורח חיים כזה.
לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו עושים טובה לילדים, אבל למעשה אנחנו גורמים להם נזק בכך שאנחנו מאפשרים את ההימנעות (לפעמים עד לשלב שבו קשה מאוד לשנות אותה).
[תלוי כמובן באיזה מצב הילד. יש כמובן מצבים קליניים שבהם המימון של ההורים הוא דווקא טוב...]

הפתרון לאדם שמוצא את עצמו בדרך של הימנעות:
- לשדר לעצמי ציפיות ריאליות,
לא לחשוב שאני חייב להיות או "מושלם" או "כישלון".

- לגלות כלפי עצמי חמלה והבנה.
להרשות לעצמי לטעות כחלק מתהליך של התקדמות, או אפילו סתם כך.

לא זוכר אם זה בספר עצמו או באחת ההרצאות שלה,
אבל זכור לי שהיא הביאה את הדוגמא של תינוק שנופל המון פעמים עד שהוא לומד ללכת.
אף אחד לא חושב שהתינוק מוגדר ככישלון בגלל שהוא נופל,
וכך גם כדאי להתייחס לפעולות של מבוגרים.

כל עוד אנחנו מנסים לפעול ולעשות - זה בסדר ליפול וזה לא כישלון.
אבל אם אני מוותר מראש על הפעולה רק בגלל חשש מהתוצאה - יוצא שנכשלתי באופן וודאי
.
 
אשמח לכל תובנה, עצה, חיזוק או כל תגובה אחרת.

הי,
אנסה להתנסח בזהירות, כרגע אתה כלוא באזור נוחות מסוים, כדי לשנות את המצב
בגיל יחסית מתקדם, זה אך ורק בידיים שלך, זה להחליט על שינוי ולהתמודד עם החששות
וחוסר הנוחות בהתחלה.

אנחנו חיים את ההחלטות שקיבלנו, ואם אנחנו לא מרוצים נצטרך להחליט בהתאם,

בהצלחה !
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
A בן זוג רשום מיסים 1
A משכנתא עם שיעבוד של בן אדם אחר נדל"ן 0
T בן 23 - מחשבות על צעדי ההמשך ! יומני מסע אישיים 1
K הפקדת כספים *** מחשבון של בן משפחה מדרגה ראשונה ברוקרים ופלטפורמות מסחר 3
T עדכון תמהיל משכנתא בן 3 עבור דירה להשקעה נדל"ן 15
ג השקעה לטווח ארוך מאוד - איך אני משקיעה עבור ילד בן שנתיים דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 13
S בן 35 רוצה אבל מפחד לעזוב את הבית של ההורים אוף טופיק 40
L לשתות משהו קר בלב מדבר - בן 34 מתחיל (כמעט) מאפס יומני מסע אישיים 18
M בן 15 שמנסה ללמוד ולהתפתח יומני מסע אישיים 17
V איזה מסלול בקרן פנסיה עדיף למישהו בן 35 - מניות, עוקב סנופי או משהו אחר? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 17
M לימודים בניגוד להיגיון - בן 24 יומני מסע אישיים 46
N לא בלב שלם לגבי המקצוע שאני לומד, הנדסאי בניין בן 27 אוף טופיק 6
N בחירת מסלול השקעה פנסיה והשתלמות לשכיר בן 51 פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 15
T עצמאי בן 70, כדאי לפתוח השתלמות או פנסיה? פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 4
מ דוח למס הכנסה -בן זוג רשום במערכת צרופות לרווק פוסטים מאיכות נמוכה 2
S בן 16 - היכן כדאי לפתוח חשבון בנק? צרכנות פיננסית 1
Elliott ממוצע 83 מדעי המחשב מהאוניברסיטה הפתוחה צריך עצה + שאלה על בן גוריון תואר שני התפתחות אישית 12
E מתלבט איך להשקיע- בן זוג אמריקאי מיסים 11
H בן 26, יומן שיתוף יומני מסע אישיים 11
כ בן 30 ולא רואה את האופק התפתחות אישית 27
B סטודנט בן 28 למנהל עסקים ומדעי המחשב ומאוד מבולבל. התפתחות אישית 3
Y ייעוץ לגבי תיק השקעות - בן 28, רווק שוק ההון 18
T בן 25 מתחיל מסע יומני מסע אישיים 10
I בן 26 - יוצא לדרך, טייק 2# יומני מסע אישיים 8
Bosco התלבטות קשה - השקעה עבור בן משפחה שוק ההון 32
E בן 19 חדש בתחום דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 2
E בן 19 לא יודע איפה להתחיל שוק ההון 7
T בן 18 שלא יודע מאיפה להתחיל שוק ההון 11
O מס רכישה בדירה של בן זוג אחד עם הסכם ממון מיסים 18
N כיוון החיים של בן 24 התפתחות אישית 5
ג לבטים של בן 22 יומני מסע אישיים 8
נגב איך מסתדר בן זוג הייטקיסט של קרייריסטית שקיבלה משרה בארה"ב מבחינת ויזת עבודה ומיסים? מיסים 13
E בן 15, מחפש איפה להשקיע את הכסף יומני מסע אישיים 18
Gun איך לחסוך כסף בתור בן 18 שגר לבד (לפני הצבא?) מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 23
TheTieMan המסע שלי - מלא למידה, מתחיל עם משהו ומסיים בלא נודע (בן 23) יומני מסע אישיים 17
Mufasa קניית דירה ראשונה להייטקיסט בן 26 נדל"ן 87
מ בן משפחה שמשחק משחק מסוכן אוף טופיק 15
R בן 18 לפני שירות צבאי מתחיל בהרהורים יומני מסע אישיים 12
M בן 24 שוקל לקנות דירה נדל"ן 9
Y האם בן 14 צריך לשלם מס \ לדווח למס הכנסה על רווחים מפרסומות ב youtube? מיסים 9
T דירוג אשראי לצעיר בן 24 אוף טופיק 4
הoוליד חייל משוחרר | בן 23 רוצה להבין יותר בכסף יומני מסע אישיים 20
Omer Daniel השקעה ראשונה - בן 23 שוק ההון 4
E תמהיל השקעה לחוסך צעיר בן 30 פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 6
D חייל בן 19, קצת הלכתי לאיבוד מהאופציות ואני אשמח לקבל קצת הכוונה יומני מסע אישיים 4
C פתרון ליצירת קשר עם ילד בן שבע בבית צרכנות פיננסית 26
B אריחים בקירות חיצוניים של בניין חדיש (בן כ15) שהחלו ליפול נדל"ן 9
ס בן 27 שמתחיל לחסוך לפנסיה פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 1
G לדברים יש נטיה להסתדר - יומנו של בן 26 יומני מסע אישיים 14
E איך נער בן 15 יכול להשקיע כסף? שוק ההון 8

נושאים דומים

Back
למעלה