כמה כסף צריך כדי לפרוש?

[yanosh34]

תודה. לא כל כך הבנתי. אתה יכול לכתוב דוגמא עם מספרים?

זה מסובך מדי בשביל דוגמה עם מספרים בפוסט בודד.
אבל אני יכול להפנות אותך לזה:

Thread 'הכלי של ERN לחישוב שיעור משיכה בטוח (ומרחק מפרישה)'

8/3/18

אני משתף כלי נחמד שאני משתמש בו לחישוב שיעור משיכה בטוח, שממנו אני גם גוזר את המרחק מעצמאות כלכלית.
הכלי הוא של הבלוגר ERN.
מה שאהבתי בכלי:
1. הוא מבוסס על סדרת הפוסטים שלו בנושא ולכן מתחשב בנתונים היסטוריים החל משנת 1871 כך שהוא לא סתם מציב את כלל ה4% של טריניטי אלא מתבסס על נתונים מהמחקר היותר מעמיק שהוא ביצע.
2. הוא מאפשר לקחת בחשבון תשלומים עתידיים כגון קצבת פנסיה וקצבת זקנה.

קישור: המחשבון המקורי.
אדגים איך למלא אותו עם תשלומים עתידיים מקרן פנסיה וביטוח לאומי עם העתק שיצרתי כאן...

• yanosh34
• תגובות: 35
• פורום: שוק ההון

• 

 

[זבדיאל]

זה מסובך מדי בשביל דוגמה עם מספרים בפוסט בודד.
אבל אני יכול להפנות אותך לזה:

הכלי שלך נמחק

 

[חי-את-החיים]

ברמה התאורטית, האם ראוי לחשב ירושות עתידיות בחישוב ההון הדרוש לפרישה. אפשר כמובן הנחות מאוד נוקשות, כמו שהירושה תתקבל שתהיה בן 70, ושהיא תהיה רק 50% מההון היחסי שיחולק בין האחרים. להרבה אנשים מדובר בעוד כמה מאות אלפים ואפילו מליונים שיכולים להקדים פרישה בכמה שנים.

 

[HHH]

ברמה התאורטית, האם ראוי לחשב ירושות עתידיות בחישוב ההון הדרוש לפרישה. אפשר כמובן הנחות מאוד נוקשות, כמו שהירושה תתקבל שתהיה בן 70, ושהיא תהיה רק 50% מההון היחסי שיחולק בין האחרים. להרבה אנשים מדובר בעוד כמה מאות אלפים ואפילו מליונים שיכולים להקדים פרישה בכמה שנים.

לא נראה לי שזה בריא נפשית ומקל על החיים לבנות על כסף שיגיע רק אחרי מוות של קרובי משפחה במועד לא ידוע בעתיד.
כמובן שהכל בערבון מוגבל - אם לסבתא בת 100 יש אחוזה בסביון לא צריך להתכחש למציאות...

 

[גרהם]

ברמה התאורטית, האם ראוי לחשב ירושות עתידיות בחישוב ההון הדרוש לפרישה. אפשר כמובן הנחות מאוד נוקשות, כמו שהירושה תתקבל שתהיה בן 70, ושהיא תהיה רק 50% מההון היחסי שיחולק בין האחרים. להרבה אנשים מדובר בעוד כמה מאות אלפים ואפילו מליונים שיכולים להקדים פרישה בכמה שנים.

כן, אבל ככל שהאירוע יותר רחוק והמשפחה יותר מורכבת, הייתי נותן מקדם נמוך יותר לסכום הזה.
יש הבדל גדול בן אדם בן 60 שיש לו אח אחד והורה אחד בן 90 שמקבל פנסיה תקציבית וגר בדיור מוגן לבין אדם בן 30 עם הורים גרושים בני 55 שנישאו שנית והולידו ילדים במשפחה החדשה, שהם עצמאים בתחומים עתירי סיכון.
עריכה: שאלת רק על הפן הכלכלי. @HHH צודק לגמרי לגבי הפן הפסיכולוגי.

 

[קפיצת הדרך]

ברמה התאורטית, האם ראוי לחשב ירושות עתידיות בחישוב ההון הדרוש לפרישה. אפשר כמובן הנחות מאוד נוקשות, כמו שהירושה תתקבל שתהיה בן 70, ושהיא תהיה רק 50% מההון היחסי שיחולק בין האחרים. להרבה אנשים מדובר בעוד כמה מאות אלפים ואפילו מליונים שיכולים להקדים פרישה בכמה שנים.

לדעתי בשום פנים ואופן לא.
זה אולי נמצא שם ברקע כמקדם ביטחון, אבל בשום פנים ואופן לא הייתי פועלת לפי זה (לא מפסיקה לעבוד/מקדימה פרישה/מגדילה משמעותית סיכון שבלי הכסף הזה לא הייתי עושה וכו׳).

אגב, דווקא בגלל שכך אני חושבת, אז גם מהצד השני (של ההורה הנותן) אם יש ירושה גדולה, חשוב לי לעזור (לפחות חלקית) ביד חמה.
רוצה לראות את ילדי (ונכדי העתידיים אם יהיו) נהנים מרווחה כלכלית גם בחיי.
כמובן בגבול הטעם הטוב ובתקווה שזה לא יהרוס להם את המוטיבציה האישית שלהם.

 

[Zorg]

לדעתי בשום פנים ואופן לא.
זה אולי נמצא שם ברקע כמקדם ביטחון, אבל בשום פנים ואופן לא הייתי פועלת לפי זה (לא מפסיקה לעבוד/מקדימה פרישה/מגדילה משמעותית סיכון שבלי הכסף הזה לא הייתי עושה וכו׳).

למה לא ?

נניח שלהורים יש בית בשווי 10 מיליון הם מעל 90 ונקיים חובות, שיזכו לחיים ארוכים, את בת יחידה בגיל 55 עם חסכונות של 7 מיליון והוצאות של 20,000 בחודש. לפי כלל ה 3% לכאורה את צריכה 8 מיליון כדי לחיות את חייך בהנאה מרובה באושר ואושר ללא תלות בעבודה.

עדיין תגידי לעצמך, אני אמשוך עוד 5 שנים עד שאצבור עוד מיליון ואז אחיה ללא תלות במקום עבודה ?

האם התשובה תשתנה אם נניח שההורים, שיזכו לשנים ארוכות, הם בני 99 ? בני 100 ולא בדיוק בריאים חס וחלילה ?

 

[עידו ג]

למה לא ?

נניח שלהורים יש בית בשווי 10 מיליון הם מעל 90 ונקיים חובות, שיזכו לחיים ארוכים, את בת יחידה בגיל 55 עם חסכונות של 7 מיליון והוצאות של 20,000 בחודש. לפי כלל ה 3% לכאורה את צריכה 8 מיליון כדי לחיות את חייך בהנאה מרובה באושר ואושר ללא תלות בעבודה.

עדיין תגידי לעצמך, אני אמשוך עוד 5 שנים עד שאצבור עוד מיליון ואז אחיה ללא תלות במקום עבודה ?

האם התשובה תשתנה אם נניח שההורים, שיזכו לשנים ארוכות, הם בני 99 ? בני 100 ולא בדיוק בריאים חס וחלילה ?

לדעתי עצם הציפייה והמחשבה פסולה ויכולה ליצור אכזבות גדולות.
סבא שלי, שהיה גרוש ונפטר כשהייתי בכיתה א' בעקבות מחלת הסרטן, הוריש לאבא שלי רק חובות של הימורים לא חוקיים.
במשך שנים אבא שלי טיפל בו וגם סעד אותו בשנתיים האחרונות לחייו.
את הדירה שלו, אגב, ירש לבחורה צעירה, נוכלת סדרתית ש"קופצת" מחולה אחד לאחר במחלקה האונקולוגית. להגיד לך שהוא לחלוטין היה מודע למעשיו? לא יכול להגיד דבר כזה.

לא חושב שנכון וראוי במצב של מפח נפש עקב פטירת ההורים להגדיל את הסיכון למפח נפש עקב ירושה שלא קיבלת.
מה שתקבל זה בונוס ולא מעבר. לא משהו שאפשר לבנות עליו, לדעתי.

 

[קפיצת הדרך]

נניח שלהורים יש בית בשווי 10 מיליון הם מעל 90 ונקיים חובות, שיזכו לחיים ארוכים, את בת יחידה בגיל 55 עם חסכונות של 7 מיליון והוצאות של 20,000 בחודש. לפי כלל ה 3% לכאורה את צריכה 8 מיליון כדי לחיות את חייך בהנאה מרובה באושר ואושר ללא תלות בעבודה.

עדיין תגידי לעצמך, אני אמשוך עוד 5 שנים עד שאצבור עוד מיליון ואז אחיה ללא תלות במקום עבודה ?

בוודאי שאמשיך לעבוד עוד חמש שנים.
ובמקביל אמשיך לאחל להורי לחיות עד 120 פלוס פלוס פלוס.

מעדיפה את זה פי מליון מאשר שיהיה לי אפילו קמצוץ של מחשבה על כך שאני תלויה במוות של הורי לרווחתי הכלכלית.
חוץ מזה, אם חס וחלילה הם יצטרכו טיפולים יקרים שיצריכו את מכירת הבית נראה למישהו הגיוני שאיזה שהו חלק במחשבה ילך למקום שאולי זה ״לא כדאי״ לי כי אני תלויה בכסף הזה?…

האם התשובה תשתנה אם נניח שההורים, שיזכו לשנים ארוכות, הם בני 99 ? בני 100 ולא בדיוק בריאים חס וחלילה ?

לא.
ואם זה יקרה כל כך מהר אז ממילא לא תצטרך לעבוד חמש שנים…

 

[optimum]

לדעתי עצם הציפייה והמחשבה פסולה ויכולה ליצור אכזבות גדולות.

אבל אין פה שום דבר ייחודי לגבי ירושה. גם שוק ההון יכול ליצור אכזבות גדולות באותה מידה.
הציפיה שתוכל למשוך 4% בשנה בלי שיגמר לך הכסף, שלא יהיה משבר כלכלי עמוק בדיוק בשנה שתחליט לפרוש בה, שלא יפטרו אותך מהעבודה, שהאינפלציה לא תשתולל. שום דבר מזה לא מובטח ויכול להוביל למפח נפש גדול.
לפחות על ההתנהלות הפיננסית של ההורים שלך יש לך מידה חלקית כלשהי של שליטה, בניגוד לאינפלציה ולתנודות של סנופי שעליהם אתה לא שולט בכלל.

ובמקביל אמשיך לאחל להורי לחיות עד 120 פלוס פלוס פלוס.

מעדיפה את זה פי מליון מאשר שיהיה לי אפילו קמצוץ של מחשבה על כך שאני תלויה במוות של הורי לרווחתי הכלכלית

משמח אותי לשמוע שזכית בהורים כאלו שאת אוהבת כל כך. אבל לדעתי צריך לבחון כל מקרה לגופו.

 

[עידו ג]

אבל אין פה שום דבר ייחודי לגבי ירושה. גם שוק ההון יכול ליצור אכזבות גדולות באותה מידה.
הציפיה שתוכל למשוך 4% בשנה בלי שיגמר לך הכסף, שלא יהיה משבר כלכלי עמוק בדיוק בשנה שתחליט לפרוש בה, שלא יפטרו אותך מהעבודה, שהאינפלציה לא תשתולל. שום דבר מזה לא מובטח ויכול להוביל למפח נפש גדול.
לפחות על ההתנהלות הפיננסית של ההורים שלך יש לך מידה חלקית כלשהי של שליטה, בניגוד לאינפלציה ולתנודות של סנופי שעליהם אתה לא שולט בכלל.

לדעתי השליטה באחוז המשיכה, כמות המשיכה, מועדי המשיכה, וכמו כן האפשרות לחזור לעבוד ולהרוויח כסף במידת הצורך - מקנה הרבה יותר שליטה מאשר החלטה של אדם אחר, במיוחד שאנשים נהיים פחות בריאים וההחלטות שלהם עלולות להיות שנויות במחלוקת.

 

[Michel]

לדעתי בשום פנים ואופן לא.

אני גם לא מסכים. אנשים פה מתייחסים לחוק 3 או 4 אחוז אבל זה לא כל הסיפור. יש לחלקנו הגדול ילדים שחלקם יצטרך לא מעט עזרה בהמשך חייהם. נניח שאני יכול לפרוש לפי חוק 3% אבל מה עם לעזור לילדים ללמוד, להתחתן, לקנות דירה? אם יש ירושה צפויה מתישהו באופק (בתקווה שבגיל 120) אז הרבה יותר קל עם ההבנה שבשלב מסוים ייכנס כסף שיוכל להיות מופנה לעזרתם. היה לי הרבה יותר קשה לחשוב על פרישה בלי הידיעה שבעתיד כנראה ייכנסו סכומים שיאפשרו לי לתמוך בילדים.

 

[optimum]

לדעתי השליטה באחוז המשיכה, כמות המשיכה, מועדי המשיכה, וכמו כן האפשרות לחזור לעבוד ולהרוויח כסף במידת הצורך - מקנה הרבה יותר שליטה מאשר החלטה של אדם אחר, במיוחד שאנשים נהיים פחות בריאים וההחלטות שלהם עלולות להיות שנויות במחלוקת.

אם אתה יכול לחזור לעבוד (הנחה לא סבירה לדעתי) אז אתה יכול לעשות את זה גם במקרה שההורים שלך לא יתנו לך את הירושה שציפית לה.

אני גם לא מסכים. אנשים פה מתייחסים לחוק 3 או 4 אחוז אבל זה לא כל הסיפור. יש לחלקנו הגדול ילדים שחלקם יצטרך לא מעט עזרה בהמשך חייהם. נניח שאני יכול לפרוש לפי חוק 3% אבל מה עם לעזור לילדים ללמוד, להתחתן, לקנות דירה? אם יש ירושה צפויה מתישהו באופק (בתקווה שבגיל 120) אז הרבה יותר קל עם ההבנה שבשלב מסוים ייכנס כסף שיוכל להיות מופנה לעזרתם. היה לי הרבה יותר קשה לחשוב על פרישה בלי הידיעה שבעתיד כנראה ייכנסו סכומים שיאפשרו לי לתמוך בילדים.

צודק. ואני מניח שיש פה גם קורלציה מסויימת.
הורים טובים יהיו גם סבים וסבתות טובים, ויעזרו בטיפול בילדים בעודם בחיים כדי לחסוך כסף על צהרונים וקייטנות ומורים פרטיים וכו'.

הורים אנטיפתים - נקווה שהם שימותו מהר.

 

[קפיצת הדרך]

נניח שאני יכול לפרוש לפי חוק 3% אבל מה עם לעזור לילדים ללמוד, להתחתן, לקנות דירה? אם יש ירושה צפויה מתישהו באופק (בתקווה שבגיל 120) אז הרבה יותר קל עם ההבנה שבשלב מסוים ייכנס כסף שיוכל להיות מופנה לעזרתם. היה לי הרבה יותר קשה לחשוב על פרישה בלי הידיעה שבעתיד כנראה ייכנסו סכומים שיאפשרו לי לתמוך בילדים.

אז אל תפרוש…
תכנן את הפרישה שלך כך שתוכל גם לתת לילדים שלך את מה שאתה רוצה לתת להם בבסיס (נניח לימודים, איזה הון עצמי מינימלי לדירה).
למה לעשות פעולות (בלתי הפיכות אולי) שיגרמו לכך שחס וחלילה צרכים, שלך חשוב שהילדים *שלך* יקבלו, יהיו תלויים בכך שהסבים שלהם ימותו.
זה כל כך לא נכון (פסיכולוגית) בעיניי…

הירושה בסוף תגיע (כנראה). וזה בסדר להינות ממנה כשהיא מגיעה. אז אם זה אקסטרא אקסטרא, סוג של מקדם ביטחון אם העולם יתהפך עלייך, עוד ניחא. אבל לעשות פעולות אקטיביות (כמו להפסיק לעבוד) ולסמוך ולתכנן על הירושה שתמלא צרכים שחשובים לך שיתמלאו, שיש מצב שיגיעו הרבה לפני שההורים הולכים לעולמם בשיבה טובה (וברור לך שאין לך את הכסף הזה גם אם כלל ה-4% דופק כמו שעון)… זה ביג NO NO מבחינתי, ומאוד לא בריא לקשר עם ההורים.
אבל כל אחד ודעתו.

הורים טובים יהיו גם סבים וסבתות טובים, ויעזרו בטיפול בילדים בעודם בחיים כדי לחסוך כסף על צהרונים וקייטנות ומורים פרטיים וכו'.

נכון. גם לדעתי.

הורים אנטיפתים - נקווה שהם שימותו מהר.

ואז יש מצב שזה בכלל לא יעזור כי הם הורישו את הכסף לחתול

משמח אותי לשמוע שזכית בהורים כאלו שאת אוהבת כל כך

+1
תודה. גם אותי.

 

[גרהם]

נכון. גם לדעתי

המשפט שהגבת לו ממש מקומם בעיני. אני מניח שמי שכתב אותו אינו הורה.
להורים יש מחוייבות לילדים. לסבים וסבתות מותר שיהיה סדר עדיפויות אחר מאשר לשמש כבייביביטר. זה לא פסול בשום מובן.
ואם הם בוחרים כן לעשות את זה, היחס לכך בעיקר כאל "חסכון כספי" פסול בעיני.
סליחה על הסטיה, אבל המשפט הזה ממש מרגיז והוא משקף לצערי תפיסה שקיימת אצל רבים בישראל.

 

[optimum]

המשפט שהגבת לו ממש מקומם בעיני. אני מניח שמי שכתב אותו אינו הורה.
להורים יש מחוייבות לילדים. לסבים וסבתות מותר שיהיה סדר עדיפויות אחר מאשר לשמש כבייביביטר. זה לא פסול בשום מובן.
ואם הם בוחרים כן לעשות את זה, היחס לכך בעיקר כאל "חסכון כספי" פסול בעיני.
סליחה על הסטיה, אבל המשפט הזה ממש מרגיז והוא משקף לצערי תפיסה שקיימת אצל רבים בישראל.

אני לא מבין את כל ההתנצחויות המוסרניות האלו.
עד לפני דקה לא היה עוררין על כך שאדם המעוניין להגיע לעצמאות כלכלית צריך להשתמש בכל העומד לרשותו בכדי למקסם את הונו האישי. מילא התגובות לפניך שמנסות לטעון שזה יגרום יותר נזק מתועלת עבור החוסך, איתן יש על מה לדון. אבל כאן אתה מכניס מושג חדש של "חיסכון פסול", ובזאת איבדת אותי.

 

[גרהם]

אני לא מבין את כל ההתנצחויות המוסרניות האלו.
עד לפני דקה לא היה עוררין על כך שאדם המעוניין להגיע לעצמאות כלכלית צריך להשתמש בכל העומד לרשותו בכדי למקסם את הונו האישי. מילא התגובות לפניך שמנסות לטעון שזה יגרום יותר נזק מתועלת עבור החוסך, איתן יש על מה לדון. אבל כאן אתה מכניס מושג חדש של "חיסכון פסול", ובזאת איבדת אותי.

החיסכון אינו פסול.
הציפייה שהיא למעשה דרישה מההורים המזדקנים לסיוע מהסוג שנח לילדים, כי אחרת הם לא מספיק טובים, פסולה בעיני.
הראייה של הקשר החשוב בין סבא וסבתא לנכדים ככזה שמטרתו להגדיל את חסכונות ההורים, פסולה לא פחות.

 

[optimum]

החיסכון אינו פסול.
הציפייה שהיא למעשה דרישה מההורים המזדקנים לסיוע מהסוג שנח לילדים, כי אחרת הם לא מספיק טובים, פסולה בעיני.
הראייה של הקשר החשוב בין סבא וסבתא לנכדים ככזה שמטרתו להגדיל את חסכונות ההורים, פסול לא פחות.

פסול, פסול, אבל שווה הרבה כסף.

 

[גרהם]

פסול, פסול, אבל שווה הרבה כסף.

נכון. הרעיון של יחסים משפחתיים ובכלל יחסי קרבה בין אנשים לא תמיד מתיישב עם עקרונות הקפיטליזם.

 

[optimum]

נכון. הרעיון של יחסים משפחתיים ובכלל יחסי קרבה בין אנשים לא תמיד מתיישב עם עקרונות הקפיטליזם.

צודק.
זו טענה חסרת כל קשר לדיון הנוכחי, אבל היא נכונה כשלעצמה.