@LevAizik
ברוך הבא לפורום!
אני מוצאת את עצמי קצת נרתעת מסגנון הכתיבה שלך, אף כי מסכימה איתך בחלק מהדברים.
אם אתה "יודע" באופן מוחלט משהו, תוסיף לינק שיחזק את דבריך - מחקר, גרף, סטטיסטיקה, חוק, מאמר...משהו.
ולעצם העניין - בשנות ה-90 אנחנו בנינו את ביתנו על גבול לבנון (מבחירה, לא כי אין ברירה). שנינו ישראלים בני ישראלים ולא קיבלנו מענקי עליה, שנינו יצאנו מהקיבוץ בלי פרוטה ובלי צפי לירושה או עזרה כלכלית, קיבלנו מענקי מקום בשפע (בכל זאת ישוב ספר באזור מלחמה), עדיין לא היו הנחות מס לפי ישובים. אגב, דירות בת"א היו די זולות אז ובכלל מחירי הנדל"ן היו בירידה.
אז בוא נשים בצד את העליה הרוסית שהצליחה לקנות דירה כי נורא חרוצים, מוצלחים, סולידים, חסכנים.
לגבי הריבית - בשנות ה-90 ריבית המשכנתאות היתה מינימום 4% (לחלק שבערבות המדינה לזכאים), לא היה דבר כזה ריבית פריים או ריבית ללא הצמדה. כולם שילמו ריבית קבועה צמודה ופרסו תשלומים ל-28 שנים (לא כולם, עשירים תמיד יכלו לקבל בזול יותר).
אבל היחס בין המשכורת למחיר הדירה היה אכן שפוי הרבה יותר ולכן אחוז בעלי הבתים היה גבוה מאד. לרובם, ההחזר החודשי לא חנק אותם.
תמיד אפשר למצוא יחס משכורת/דירה בפחות מ-100 אבל בתלות במשכורתך. כלומר, אם אתה משתכר 10K בחודש - תקנה דירה באזור שמתאים למשכורת כזאת (עפולה למשל, ולא בשכונת נרקומנים). אם יש לך בן זוג שמשתכר כמוך, תוכלו לקנות ביחד בשולי המרכז. אם אתה/אתם משתכרים 30K וצפונה בחודש - ברכותיי, תוכל לקנות דירה במרכז.
אם העולם יחזור לסביבית ריבית של 5-6% כמו שהיה בעבר הלא רחוק האוויר יצא מהבלונים מהר מאוד.
אני לא בטוחה שיש מתאם גבוה בין הדברים. ניסיתי לחפש בהיסטוריה של בנק ישראל איזה גרף השוואתי אבל נכשלתי. אם תצליח למצוא, אשמח שתביא לכאן.