חוק המשיכה הבטוח לאזרח ישראלי לעומת אמריקאי לפי המחקרים

[צליל]

משהו לא ברור לי במה שכתבת…
האינפלציה האישית שלך הייתה 6.5% בשש שנים.

לכאורה כוונתו לשנה.

 

[קפיצת הדרך]

לכאורה כוונתו לשנה.

במקרה כזה זה אכן משמעותית יותר מהאינפלציה בארץ, אבל זה עדיין לא מסביר את ההקשר ל- 6% משיכה מהתיק.
אז זה עדיין לא ברור…

בכל מקרה, אדם שהעלייה בהוצאות שלו כל כך דרמטית לא מוכן לפרישה מוקדמת איך שלא מסתכלים על זה.
צריך להגיע לאיזון בהוצאות לאורך זמן בשביל לשקול לפרוש לפי כלל טריניטי (או דומה), כי על זה זה מבוסס (בלי קשר על איזו מדינה בוצע המחקר).

או לחילופין לפרוש לפי הגישה של @A42 של איזו משכורת בסיס כלשהי שהיא יותר ״כרית ביטחון״ שמאפשרת להתנסות, מאשר ״תוכנית סדורה״.

 

[molimar]

משהו לא ברור לי במה שכתבת…
האינפלציה האישית שלך הייתה 6.5% בשש שנים.
זו אינפלציה מאוד מאוד נמוכה. נמוכה משמעותית מהאינפלציה בפועל בישראל בשש השנים האחרונות (לא כולל 2026).
....
בנוסף לא ברור ההקשר שאתה עושה למשיכה *מהתיק* של 6%.

הכוונה שלי הייתה אינפלציה ממוצעת של 6.5% בשנה. לא מצטברת בכל שש השנים.
מה שעשיתי זה בדקתי בשש האחרונות, כל שנה וראיתי שזה שנה מסוימת 7%, שנה אחריה 5%, אבל זה בדר"כ היה 6.5%.
ונכון לגבי זה ש 6% זה מוגזם, גם אם יש לי אינפלציה אישית של 10% כל שנה - פשוט לא חישבתי נכון את גידול באינפלציה כשתרגמתי את זה למשיכה באחוזים מהתיק.

בכל מקרה, אדם שהעלייה בהוצאות שלו כל כך דרמטית לא מוכן לפרישה מוקדמת איך שלא מסתכלים על זה.
צריך להגיע לאיזון בהוצאות לאורך זמן בשביל לשקול לפרוש לפי כלל טריניטי (או דומה), כי על זה זה מבוסס (בלי קשר על איזו מדינה בוצע המחקר).

אז אני היחידי שהאינפלציה האישית 6.5% בשנה?
אני לא יודע למה זה קורה, אני כל שנה קונה אותם דברים... זה בעיקר אוכל, הוצאות רכב (אותו רכב כבר עשר שנים) ודיור.
אני לא נוסע לחו"ל או חופשות אחרות, לא יוצא כמעט לבילויים, לא שותה קפה או אוכל במסעדות אלא אוכל ושותה רק אוכל שאני מכין...
לדעתי פשוט המחירים של המוצרים שאני קונה עלו ב 6.5% בממוצע לשנה או שלא יודע

 

[Gari]

(בכוונה מתעלם מאגח כי בשנים האחרונות הוא פחות משחק את התפקיד המאזן בפועל אז הרבה אנשים מתעלמים ממנו או מאזנים את התיק נניח עם נדלן)

אז איזה תפקיד יש לאג"ח בתיק? מאז 2022 אני לא מצליח להבין בשביל מה אני צריך אג"ח (ממשלתי או קונצרני)... גם תשואה נמוכה שבקושי מכסה את האינפלציה אם בכלל, וגם הפך להיות בקורלציה למניות.
אני מבין שלא צריך להתעלם מההיסטוריה של אג"ח בתוך אפיק ההשקעה שהיו בורחים אליו כששוק המניות היה נופל (מוכרים מניות וקונים אג"ח) אבל מאז שכל עניין ההשקעות באינטרנט והידע הפיננסי של האנשים עלה אז פחות עושים את הטעות הזאת של למכור מניות בהפסד ולברוח לאג"ח, בימינו כששוק המניות נופל הם עושים buy the dip ע"י זה שמוכרים אג"ח וקונים בזה מניות שהפכו זולות יותר.
רק בשנים האחרונות התחלתי לקנות אג"ח כי "כולם עושים את זה" שעד אז הייתי ב 100% מניות והייתי סבבה עם הירידות... באמת לא מבין מה אני מפספס באטרקטיביות של האפיק הזה

 

[unsullied]

הוצאות הדיור שלך עלו ב 6% בשנה? לאותו מוצר? איך זה קרה?
ורכב, שלא חידשת, הוצאותיו עלו ב 6% בשנה?
גם אם אוכל עלה, כמה ההוצאה הזו באחוזים מכלל ההוצאות כדי שיצליח להזיז את המחט? (או שהאוכל עלה בעשרות אחוזים?)

אולי זה לא לשרשור הזה, אבל שווה לך לעשות ניתוח לנתון הזה.

 

[גרביל מרוץ]

אז איזה תפקיד יש לאג"ח בתיק? מאז 2022 אני לא מצליח להבין בשביל מה אני צריך אג"ח

כנראה כבר יש לך אגח בקרן הפנסיה, זו סיבה טובה כדי שלא תוסיף עוד מעצמך לאיזון

כן יש טעם באגח מסיבות אחרות, למשל כדי לנעול ריבית לתקופה קצרה או כדי לנצל את ה- 15% מיסוי נומינלי במצב שהוא עדיף על 25% ריאלי

 

[קפיצת הדרך]

אז אני היחידי שהאינפלציה האישית 6.5% בשנה?

אצלי זה מאוד מאוד שונה.
מאז שנת 2019 אני עושה מעקב על ההוצאות שלנו, והאינפלציה האישית שלנו היא פחות מאחוז וחצי לשנה (כלומר פחות מהאינפלציה בארץ).

אני לא יודע למה זה קורה, אני כל שנה קונה אותם דברים... זה בעיקר אוכל, הוצאות רכב (אותו רכב כבר עשר שנים) ודיור.
אני לא נוסע לחו"ל או חופשות אחרות, לא יוצא כמעט לבילויים, לא שותה קפה או אוכל במסעדות אלא אוכל ושותה רק אוכל שאני מכין...
לדעתי פשוט המחירים של המוצרים שאני קונה עלו ב 6.5% בממוצע לשנה או שלא יודע

אז במקום לא לדעת - תבדוק…
תעשה מעקב וכך תוכל לדעת האם עשית שינויים באורך החיים שלך שגרמו לאינפלציה האישית שלך לקפוץ בכמעט 50% בשש שנים, או שיש הסבר אחר...

אגב, נשמע לפי תיאור ההוצאות שלך שהן יחסית נמוכות ולכן, כנראה, מאוד רגישות לשינויים.
בתקציב נמוך, כל הוצאה חריגה (אפילו בקצת) יכולה להקפיץ את האחוזים.
לדוגמא בתקציב חודשי של 10,000₪ שינוי של 500 ש״ח בממוצע בחודש יקפיץ את האינפלציה האישית שלך ב- 5%.
לעומת זאת בתקציב חודשי של 40,000₪ אותו שינוי ממוצע ישנה את האינפלציה האישית רק ב- 1.25%.
ובאופן אבסולוטי - תנודות של מאות שקלים בודדות מתרחשות בקלות (יחסית), אך מייצרות אינפלציה אישית באחוזים גבוהים כאשר התקציב נמוך.

אגב, הנושא עלה כאן כבר מספר פעמים. כאשר מתכננים פרישה על סמך תקציב ״העצמות היבשות״ (כלומר תקציב מינימלי בלי כמעט בכלל ״שומנים״) אז זו פרישה מאוד ״שבירה״. לעומת זאת כאשר יש תקציב עם הרבה שומנים זה מאפשר גמישות רבה, כך שבתקופות בהן יש ירידות בשוק אפשר יחסית בקלות להצטמצם, בלי להרגיש שיורדים ברמת החיים הבסיסית הרצויה.
ראה שרשור בנושא למשל כאן.

 

[בת העמק]

אז אני היחידי שהאינפלציה האישית 6.5% בשנה?
אני לא יודע למה זה קורה, אני כל שנה קונה אותם דברים... זה בעיקר אוכל, הוצאות רכב (אותו רכב כבר עשר שנים) ודיור.
אני לא נוסע לחו"ל או חופשות אחרות, לא יוצא כמעט לבילויים, לא שותה קפה או אוכל במסעדות אלא אוכל ושותה רק אוכל שאני מכין...
לדעתי פשוט המחירים של המוצרים שאני קונה עלו ב 6.5% בממוצע לשנה או שלא יודע

הגיוני מאד, אלה שלושת הרכיבים הכי גדולים בהוצאות החודשיות לאדם עובד ממוצע (כלומר כזה שלא גר בדירה בלי משכנתא/שכ"ד, ולא אוכל ונוסע ע"ח מעסיקיו ושכרו ממוצע). המזון התייקר לא מעט, שכר הדירה גם (וארנונה, ואולי ועד בית) ובקשר לרכב - יש זינוק במחיר הדלק בשנה האחרונה (לגבי מחירי מוסך אני פחות בקיאה).

נשמע לפי תיאור ההוצאות שלך שהן יחסית נמוכות ולכן, כנראה, מאוד רגישות לשינויים.

כאשר מתכננים פרישה על סמך תקציב ״העצמות היבשות״ (כלומר תקציב מינימלי בלי כמעט בכלל ״שומנים״) אז זו פרישה מאוד ״שבירה״.

מסכימה עם זה.

 

[קפיצת הדרך]

הגיוני מאד, אלה שלושת הרכיבים הכי גדולים בהוצאות החודשיות לאדם עובד ממוצע (כלומר כזה שלא גר בדירה בלי משכנתא/שכ"ד, ולא אוכל ונוסע ע"ח מעסיקיו ושכרו ממוצע). המזון התייקר לא מעט, שכר הדירה גם (וארנונה, ואולי ועד בית) ובקשר לרכב - יש זינוק במחיר הדלק בשנה האחרונה (לגבי מחירי מוסך אני פחות בקיאה).

גם אצלכם (אם אני זוכרת נכון) התקציב צנוע ומורכב בעיקר מהמרכיבים הללו.
האם גם אצלך התקציב עלה בכ-50% בשש השנים האחרונות?
כי האינפלציה (גם אם מסתכלים רק על הרכיבים הללו) לא עלתה ככה (לפחות לא זו המדווחת…)

 

[בת העמק]

גם אצלכם (אם אני זוכרת נכון) התקציב צנוע ומורכב בעיקר מהמרכיבים הללו.
האם גם אצלך התקציב עלה בכ-50% בשש השנים האחרונות?
כי האינפלציה (גם אם מסתכלים רק על הרכיבים הללו) לא עלתה ככה (לפחות לא זו המדווחת…)

שכר הדירה לא עלה לנו מאז הפעם היחידה שכן (לפני 4 שנים אאל"ט) והוא כולל ארנונה (והוא התייקר אז ב-12%) ומדובר על 12 שנה שאנחנו כאן.
החלפנו רכב לפני שנתיים (מישן יותר לישן פחות ) ויש תמיד "מחלות ילדות" כשקונים רכב בשנה הראשונה, מצד שני אני ירדתי מההגה זמנית לפני שנתיים, והוצאות האופנוע נופלות על העסק אז לא יכולה להגיד בשלוף אם וכמה התייקר הטיפול. לדעת בעלי אין יותר מדי אינפלציה אישית בעניין, התקציב של הסעיף נשאר אותו הדבר.
לגבי מזון, כאן יש לנו הרבה יותר שליטה יומיומית ופשוט עשינו שינויים בהרגלים שהשאירו אותנו כמעט על אותו תקציב על אף ההתייקרויות הפסיכיות. עלינו ב-10% בעשור.

לגבי איך מדווחת האינפלציה בישראל - את יודעת שאני לא סומכת על הלמ"ס/בנק ישראל/משרד האוצר יותר מדי. בסוף יש עניין של אינפלציה אישית, ואם בונים תקציב מול ביצוע חודשי אז גם אפשר לראות שינוי מהר מאד וגם אפשר לתקן מהר.

ועוד משהו אישי מבחינת ההתנהלות שלנו - התקציב כולל רק את ההוצאות השוטפות לקיום משק הבית ואנחנו באמת, יחסית לאחרים, בסגנון העצמות היבשות כי לא זקוקים ליותר מזה. מחוץ לתקציב השוטף יש לנו הוצאות חד פעמיות כמו חתונה, חופשות, לידת נכד נוסף, מתנה גדולה כשצריך. זה לא כולם כל שנה, לא בהכרח יודעים מראש, אבל יש לזה כסף בקרן הכספית. גם החיסכון שלנו הוא לא חודשי, כשמצטבר מספיק לטעמנו אז מעבירים לתיק. וכמובן מקווים שהעסק שלנו יימשך הרחק בתוך שנות הפנסיה.

 

[קפיצת הדרך]

שכר הדירה לא עלה לנו מאז הפעם היחידה שכן (לפני 4 שנים אאל"ט) והוא כולל ארנונה (והוא התייקר אז ב-12%) ומדובר על 12 שנה שאנחנו כאן.
החלפנו רכב לפני שנתיים (מישן יותר לישן פחות ) ויש תמיד "מחלות ילדות" כשקונים רכב בשנה הראשונה, מצד שני אני ירדתי מההגה זמנית לפני שנתיים, והוצאות האופנוע נופלות על העסק אז לא יכולה להגיד בשלוף אם וכמה התייקר הטיפול. לדעת בעלי אין יותר מדי אינפלציה אישית בעניין, התקציב של הסעיף נשאר אותו הדבר.
לגבי מזון, כאן יש לנו הרבה יותר שליטה יומיומית ופשוט עשינו שינויים בהרגלים שהשאירו אותנו כמעט על אותו תקציב על אף ההתייקרויות הפסיכיות. עלינו ב-10% בעשור.

לגבי איך מדווחת האינפלציה בישראל - את יודעת שאני לא סומכת על הלמ"ס/בנק ישראל/משרד האוצר יותר מדי. בסוף יש עניין של אינפלציה אישית, ואם בונים תקציב מול ביצוע חודשי אז גם אפשר לראות שינוי מהר מאד וגם אפשר לתקן מהר.

ועוד משהו אישי מבחינת ההתנהלות שלנו - התקציב כולל רק את ההוצאות השוטפות לקיום משק הבית ואנחנו באמת, יחסית לאחרים, בסגנון העצמות היבשות כי לא זקוקים ליותר מזה. מחוץ לתקציב השוטף יש לנו הוצאות חד פעמיות כמו חתונה, חופשות, לידת נכד נוסף, מתנה גדולה כשצריך. זה לא כולם כל שנה, לא בהכרח יודעים מראש, אבל יש לזה כסף בקרן הכספית. גם החיסכון שלנו הוא לא חודשי, כשמצטבר מספיק לטעמנו אז מעבירים לתיק. וכמובן מקווים שהעסק שלנו יימשך הרחק בתוך שנות הפנסיה.

כן, אני יודעת שההתנהלות שלכם מאוד מחושבת.

פשוט התפלאתי שענית לפות״ש שהאינפלציה האישית שלו הגיונית כשהוא מדבר על אינפלציה של כמעט 50% בשש שנים

הגיוני מאד, אלה שלושת הרכיבים הכי גדולים בהוצאות החודשיות לאדם עובד ממוצע (כלומר כזה שלא גר בדירה בלי משכנתא/שכ"ד, ולא אוכל ונוסע ע"ח מעסיקיו ושכרו ממוצע). המזון התייקר לא מעט, שכר הדירה גם (וארנונה, ואולי ועד בית) ובקשר לרכב - יש זינוק במחיר הדלק בשנה האחרונה (לגבי מחירי מוסך אני פחות בקיאה).

אז נכון שהדברים הללו מאוד התייקרו אבל לא ברמה שזה התייקר אצל פות״ש...

לכן לדעתי, מעבר לעובדה שהתקציב שלו כנראה מצומצם ולכן מאוד רגיש לשינויים/חריגות, הוא כנראה בכל זאת ביצע שינויים שגרמו לאינפלציה האישית הזו…
ומכאן שלדעתי כדאי לו לבדוק את זה

אז במקום לא לדעת - תבדוק…
תעשה מעקב וכך תוכל לדעת האם עשית שינויים באורך החיים שלך שגרמו לאינפלציה האישית שלך לקפוץ בכמעט 50% בשש שנים, או שיש הסבר אחר...

ולפני כל דיון על מחקר פרישה כזה או אחר, הוא צריך להגיע פחות או יותר לאיזון תקציבי (לאורך זמן).

 

[בת העמק]

פשוט התפלאתי שענית לפות״ש שהאינפלציה האישית שלו הגיונית כשהוא מדבר על אינפלציה של כמעט 50% בשש שנים

לפי הפירוט שלו, ההוצאות האלו הן אחוז מאד ניכר מהוצאותיו החודשיות.
יש כאלה שאחוז גדול הולך על חופשות בחו"ל, על מסעדות, על ביגוד/הנעלה/קוסמטיקה, על חדר כושר, על יועצים למיניהם, על ילדים וחינוך.
יש כאלה שהדירה לא עולה להם כסף מבחינת משכנתא/שכ"ד, שרוב האוכל מגיע מתן ביס ודומיו, שיש להם רכב מהעבודה או השתתפות יפה.

אם לדבריו הוא בעיקר מכין אוכל לבד, גר בשכירות, ומתחזק רכב ישן - אז הוא רגיש מאד להתייקרויות הספציפיות האלו, ולא נהנה מהוזלה בתחומים אחרים כמו חו"ל או ביגוד והנעלה. מספיק שהוא עובר כל שנה-שנתיים לדירה יקרה יותר (או בכלל עובר דירה, עליית התשלום גבוהה יותר סטטיסטית מאשר עליה בדירה הנוכחית), לא עושה חשבון למחירי המזון שקונה, ומטפל ברכב אצל מוסך יקרן במיוחד (או מתחזק כל צ'ופצ'יק ברכב, או נוסע המון וכו') - בהחלט יכולה להיות אינפלציה ניכרת.
מצד שני, אולי ההכנסות עלו ב-200% והרוב הולך לצמיחת התיק ורק חלק קטן לצמיחת רמת החיים בהווה? אין כאן מספיק פרטים להבין את כל התמונה.

 

[A42]

אז איזה תפקיד יש לאג"ח בתיק? מאז 2022 אני לא מצליח להבין בשביל מה אני צריך אג"ח (ממשלתי או קונצרני).

אני גם לא ממש מבין (להוציא אגח מדינה יעודי שהיה פעם מובטח בקרנות פנסיה)

ואני לא משקיע במה שאני לא מבין...

החלופות שלי לאיזון התיק הם:
נדלן (בעיקר בית המגורים)
רכב חשמלי

הרעיןן הוא להןריד את ההוצאות החודשיות גם במחיר של קניית דירה/ רכב בסכום חדש פעמי
ואז תנןדות בשוק ההון או בעולם בכלל פחות משפיעות עליך

 

[דנרוק54]

'האנומליה' הכי גדולה בישראל היא חוק פנסיה חובה. בניגוד לארה"ב, תהיה לרובנו קצבה מגיל 60-7 עד סוף החיים. הסכום אולי לא יהיה מספיק, אבל הכסף לא ייגמר.

 

[פשוט]

הסתקרנתי אז בדקתי את השינוי בהוצאות שלנו 6 אחורה.
בממוצע הן עלו ב-4.1% לשנה.
אני מעריך שהחלק הארי של העליה משקף אינפלצית מחירים אמיתית בסל הצריכה שלנו והשאר הוא תוצאה של יד פחות קמוצה.

יש גם שונות רבה:
למשל בשנה האחרונה ירדנו בכ-14% אחרי עליה של 27% שנה קודם.

גם בחישוב של עשר שנים אחורה נקודת ההתחלה והסיום משפיעות מאד:
הפרש של חצי שנה גורר אינפלציה שנתית של 3.2% לעומת 3.9%.

אבל בכל מקרה ההוצאות שלנו גדלות בקצב גדול מהאינפלציה הרשמית בישראל.

דיור לא רלבנטי בחישוב הזה כי גרים בדירה משל עצמנו.
אנחנו יותר קרובים ל- lean fire.

 

[molimar]

הוצאות הדיור שלך עלו ב 6% בשנה? לאותו מוצר? איך זה קרה?
ורכב, שלא חידשת, הוצאותיו עלו ב 6% בשנה?

חקרתי קצת יותר את ההוצאות שלי בהתאם להמלצות פה:
לגבי הוצאות דיור, אולי הייתי צריך לציין שהכוונה היא התחזוקה של הדירה (אני גר בדירה ללא משכנתא) ולא שכירות.
ומה שראיתי שהקפיץ את הסכום זה שיפוץ דירה שעשיתי לפני שנה, שבגללו גם קניתי כל מידי דברים חדשים לבית.
לגבי הוצאות רכב ראיתי שמדובר בתיקון גדול שנעשה של כמה אלפי ש"ח, אחד גדול ב 2024 (תאונה שהייתי אשם בה ב 2025 ואני שילמתי על התיקונים של שני הרכבים) ועוד שניים קטנים יחסית ב 2022 ו 2023.
עוד דברים חשובים מבחינת הוצאות:
הוספתי מטרייה ביטוחית בשנים האלה שהקפיצו לי את סעיף הביטוח ב 50% בערך (זה משהו שהיועצת הפנסיונית הציעה לעשות ויש בו צורך במקרה שלי).
זה יורד באשראי אז רק בפירוט אשראי הבנתי מה זה.
ראיתי שלא לקחתי בחשבון הלוואה שלקחתי שאני משלם עליה 500 ש"ח לחודש, משהו שלא היה לי לפני שש שנים וזה נוסף לשורת ההוצאות.

אגב, נשמע לפי תיאור ההוצאות שלך שהן יחסית נמוכות ולכן, כנראה, מאוד רגישות לשינויים.
בתקציב נמוך, כל הוצאה חריגה (אפילו בקצת) יכולה להקפיץ את האחוזים.

אגב, הנושא עלה כאן כבר מספר פעמים. כאשר מתכננים פרישה על סמך תקציב ״העצמות היבשות״ (כלומר תקציב מינימלי בלי כמעט בכלל ״שומנים״) אז זו פרישה מאוד ״שבירה״. לעומת זאת כאשר יש תקציב עם הרבה שומנים זה מאפשר גמישות רבה, כך שבתקופות בהן יש ירידות בשוק אפשר יחסית בקלות להצטמצם, בלי להרגיש שיורדים ברמת החיים הבסיסית הרצויה.

ההוצאות החודשיות שלי כרגע זה בערך 4700 ש"ח כולל הלוואות (כל חודש קצת שונה, לא יודע אם זה הרבה או מעט לרווק), אז כשהיה לי תיקון לרכב של 4500 ש"ח באותה שנה והחלפת כמה דברים לבית שעלו לי 5000 ש"ח - זה מקפיץ את אחוזי האינפלציה באותה שנה אבל יורד כשאני שנה אח"כ, נראה שההוצאות החד-פעמיות לוקחות לא מעט מההוצאות הכוללות.
אני מרגיש את התנודתיות ואני מרגיש מידה מסוימת של שבירות אבל המשכורת היא יותר מכפול ההוצאות שלי אז אין בעיה לשלם כרג, ומה שלא הולך להוצאות האלה או להוצאות השוטפות - הולך לתיק השקעות.
אולי אני אעשה שרשור נפרד תחת הפורום "צרכנות פיננסית" פה עם יותר פירוט של מה שאני משלם לכל סעיף (ביטוח, רכב, אוכל וכ"ו) ואז אולי אני אמצא מה לא סביר שם.
אני לא מכיר הרבה בני 49 ללא זוגיות וללא ילדים שגרים לבד בדירה ללא משכנתא אז קשה לי כרגע להשוות, כי ההוצאות ממש אחרות (סטטוס קצת חריג ומוזר): גובה הביטוחים לא קטן ולגור לבד ללא שותפים\בן זוג זה הוצאות שלא מתחלקות, ומצד שני אין משכנתא או הוצאות ילדים ואין נופש בכלל ואין בילויים.

כרגע מ 2018 עד 2025 (7 שנים) יש לי אינפלציה של 37.08% (זה 5.3% לשנה, לא?)

אגב, הנושא עלה כאן כבר מספר פעמים. כאשר מתכננים פרישה על סמך תקציב ״העצמות היבשות״ (כלומר תקציב מינימלי בלי כמעט בכלל ״שומנים״) אז זו פרישה מאוד ״שבירה״. לעומת זאת כאשר יש תקציב עם הרבה שומנים זה מאפשר גמישות רבה, כך שבתקופות בהן יש ירידות בשוק אפשר יחסית בקלות להצטמצם, בלי להרגיש שיורדים ברמת החיים הבסיסית הרצויה.

לגבי העניין של להחליט על תקציב עם שומנים: כרגע ההוצאות שלי הן 4700 ש"ח לחודש כולל הלוואות ו 4200 ש"ח ללא הלוואות. (ההלוואה תסתיים ב 2027)
כשאני אהיה בפרישה - לא יהיו לי הלוואות אז לצורך העניין המחיה החודשית שלי כרגע היא 4200 ש"ח.
אז חשבתי לכוון לפרוש כשאני אוכל לכסות הוצאה של של 6200 ש"ח לחודש לפי חוק המשיכה הבטוח מתואם אינפציה כמובן.
לא יצא אי פעם להוציא יותר מ 6000 ש"ח לחודש בחישוב שנתי (הוצאה חד פעמית אני תמיד מחלק לכמה שיותר תשלומים בלי ריבית).
החישוב הוא ליחיד והוא כרגע תיאורתי כי במקרה ואני מתחתן עם ילדים אז הכל שונה שאז אני מוכר את הדירה, קונה יחד עם האישה דירה גדולה יותר או גר בשכירות ובכלל אני כנראה אחזור לעבוד כי הסכומים שאני צריך אחרים לגמרי אבל זה אולי צריך שירשור משלו - בשירשור הזה אני מנסה להבין איך האינפלציה האישית שלי נכנסת במחקרים על משיכה לפי החוק הבטוח

 

[פשוט]

היום התפרסם פוסט בדיוק על נושא זה:

פרישה מוקדמת לחרדתיים | תועלת שולית

כלל ה-4% הוא תשובה לשאלה בת שלושים שנה. מה קורה לו בפרישה מוקדמת בגיל 40, לאופק של חמישים שנה ומעלה, ועם מס רווחי הון, דמי ניהול ושער חליפין ישראליים.

shulit.com

 

[Therealdeal]

היום התפרסם פוסט בדיוק על נושא זה:

פרישה מוקדמת לחרדתיים | תועלת שולית

כלל ה-4% הוא תשובה לשאלה בת שלושים שנה. מה קורה לו בפרישה מוקדמת בגיל 40, לאופק של חמישים שנה ומעלה, ועם מס רווחי הון, דמי ניהול ושער חליפין ישראליים.

shulit.com

מוצלח מאוד, החכמתי. תודה על הקישור!

 

[molimar]

היום התפרסם פוסט בדיוק על נושא זה:

מאוד מעניין ומאוד מקיף, הבעיה זה שבמקום לענות לי השאלות הוא שואל אותם ואומר שיש חשיבות לעצם השאלות האלה.
הוא מזכיר גם את עניין האינפלציה הלא סימטרית מול ארה"ב וגם מדבר על סיכון ייסוף השקל אבל לא אומר מה האסטרטגיה שצריך להשתמש בה לעניינים האלה.
אם הבנתי נכון - הפתרון שהוצע לכל הבעיות הוא להוריד את אחוז המשיכה ל 3.25% או נמוך מזה

 

[רק לעזור]

השאלות שלך במקום, אבל צריך להפריד בין שני דברים.

מחירי דיור, מזון, מספר ילדים וכו' משפיעים על כמה כסף אתה צריך למשוך, לא על אחוז המשיכה הבטוח עצמו. אם אתה צריך 200 אלף בשנה במקום 120 אלף, פשוט צריך תיק גדול יותר.

לעומת זאת, אופק של 50 שנה, אינפלציה ישראלית ומבנה תיק של ACWI + אג"ח ישראלי הם בהחלט רלוונטיים. ופה חשוב להבין: טריניטי לא "הוכיח" ש - 3% או 4% בטוחים לכל משקיע בעולם. זה מחקר היסטורי בתנאים מסוימים.

לכן הייתי מתייחס ל - 3% כנקודת פתיחה שמרנית, לא כחוק טבע. ובאופק של 50+ שנה, בעיניי גמישות במשיכות בשנים קשות חשובה לא פחות מהוויכוח אם המספר המדויק הוא 2.8%, 3% או 3.2%.

אני אישית לא הייתי אומר: "טריניטי הוכיח ש 3% בטוח גם בישראל."
הייתי אומר משהו הרבה יותר צנוע: 3% הוא נקודת מוצא שמרנית שניתן לבחון מול מחקרים אמריקאיים ובינלאומיים, אבל לא הבטחה.

GPT?

אם לא אני ממש מתנצל.

אבל האם גם אתם שמתם לב ש GPT מתנסח כך.
"מה שאתה אומר נכון אבל....
ולכן לא הייתי ממהר להגיד...
הייתי אומר...."
וזה בלי קשר למה הנושא.

ספוילר: תגובת GPT

כן, זה נכון. אבל צריך להפריד בין שני דברים.

יש הבדל בין זה ש־GPT באמת מנסה לענות על השאלה, לבין זה שהוא עושה את זה באמצעות תבנית ניסוח מאוד אופיינית:

"מה שאתה אומר נכון, אבל..."
"ולכן לא הייתי ממהר להגיד..."
"הייתי אומר..."

וזה לא בהכרח קשור לנושא עצמו. אפשר לשאול אותו על השקעות, טכנולוגיה, היסטוריה או כל דבר אחר — ועדיין לקבל את אותו מבנה.

לכן לא הייתי אומר ש־GPT תמיד מתנסח ככה, כי זה יהיה ניסוח גורף מדי.

הייתי אומר משהו הרבה יותר צנוע: יש ל־GPT נטייה די ברורה להסכים עם חלק מהטענה, להוסיף הסתייגות, ואז להציע ניסוח מדויק יותר.