השקעה מפוזרת מסוג שונה

[Oren]

מצאתי פגם חמור במחקר: הם לא הפרידו בין חברות שקיבלו סיקור חיובי לחברות שקיבלו סיקור שלילי. אם רוב הכתבות בעיתון על החברות בצרות, והחברות שכתבו עליהן בעיתון עושות אחר כך ביצועים פחות טובים מהשוק, אז כביכול להשקיע לפי מה שאתה קורא בעיתון עוזר...

 

[shuli]

קודם כל הקניות והמכירות "יאכלו" לך מהתשואה וזה הרבה כסף... לאורך שנים.
דבר נוסף זה מה שאת רוצה לעשות כל היום? לא כדאי לקנות מדדים ולשכוח מהם (רק לאזן מדי פעם) ולפנות לך זמן לדברים אחרים שאת נהנת לעשות?

 

[Sailor]

חברה , לגבי השערת השוק היעיל. אני חוזר פה על כמה הגדרות מהסולידית ומויקיפדיה
———————————————————————————————————–
[סולידית] –>
(*) חשוב להבין: אין מדובר ב[תאוריה], אלא ב[השערה]: "הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק". ככזו, [היפותזת] השוק היעיל אינה שואפת לדיוק מופתי.
———————————————————————————————————–
ויקיפדיה -->
"המדע שואף להסביר את המציאות בצורה מקיפה, מדויקת ועקבית. מכאן בא צורך בגיבוש תאוריות ברות הפרכה, חסרות סתירות פנימיות ושאינן סותרות זו את זו. בניגוד לתפיסה הרווחת בעיקר בקרב לא-מדענים, במדע אין [[הוכחה|הוכחות], אלא אישושים והפרכות‏[1]."
———————————————————————————————————–
תקפות ההשערה
"קיים מספר לא רב של משקיעים, כגון וורן באפט, ביל מילר, ביל גרוס ופיטר לינץ', שהצליחו לאורך זמן ובאופן מובהק להשיג תשואה עודפת על השוק. על כן לא ניתן לקבוע שההשערה נכונה לגמרי, ודאי שלא בצורתה החזקה. כמו כן קיימות בשוק אנומליות, תופעות שמתרחשות בניגוד לתאוריית השוק היעיל וקשה להסבירן.
עם זאת אין ספק שבעידן אוטוסטרדת המידע, מידע הפך להיות זמין ליותר ויותר שחקנים בשוק, בזמן קצר יותר ובעלות נמוכה יותר מאי פעם בעבר. כתוצאה מכך קשה יותר מבעבר לאתר אי-יעילות בשווקים הפיננסיים."
———————————————————————————————————–

מאחר וההיפותזה אינה שואפת לדיוק מופתי אפשר להשתמש בה ככלל אצבע ,מפה או תפריט להבנה כללית של השוק.
כמו שאנו לא אוכלים את התפריט במסעדה אני מציע לא לנסות לאכול את ההשערה ורק להיעזר בה על מנת שלא יקרה לנו המקרה הבא...

=======================================
"בעשור שבין יולי 96' ליוני 2006 עלה מדד שוק המניות של תל אביב, תל אביב
100 ב, -%301. לכל הדעות, זה היה אחד העשורים הטובים בתולדות שוק
המניות הישראלי – רק שעצוב לשאול את השאלה "טוב למי". הציבור הישראלי,
ככל הנראה, לא הצליח ליהנות מכך.
דני טולידאנו, אסטרטג ההשקעות של קבוצת פסגות, כיום בית ההשקעות הגדול
בישראל, ניסה לבחון מה קרה למשקיע הממוצע בשוק המניות של תל אביב
באותן שנים. הוא בחן את ההשקעות בענף קרנות הנאמנות המתמחות במניות –
ההפקדות והמשיכות שהיו בקרנות לאורך התקופה. כאשר נערך החישוב,
התברר כי בממוצע, המשקיע הישראלי בקרנות הנאמנות המנייתיות הפסיד
%60 מההשקעה שלו , כן. בעשור שבו שוק המניות עלה ב-%301 הצליח
הישראלי הממוצע להפסיד %60 מהשקעתו, וזאת בגלל הנטייה העקבית של
הישראלי להיכנס ולצאת מהשקעתו בשוק המניות בתדירות גבוהה – ולעשות
זאת בעיתויים הכי גרועים."
=======================================
מתוך – "חמישה כללים להשקעה בשוק המניות בזמן משבר"
מאת ארלוזורוב מירב 03.11.2008

 

[בלבושקה :)]

קצת מוזר שאת כותבת שהמטרה היא לחקות את תיק הסולידית ומודה לסולידית שעזרה לך לעצב את גישתך להשקעות בעוד שבפועל, כל מה שכתבת מעבר לכך בערך, מנוגד לחלוטין למתודה הסולידית.

אין לי גישה להשקעות כי אני מתחילה. עוד זמן מה אולי תהיה לי איזושהי גישה. כרגע אני מחפשת משהו התחלתי, מכווין, לומדת ככל הניתן, בוחנת דרכים שונות, אקטיביות, פאסיביות, נדלניסטיות וחברותיהן.
הסולידית פתחה בפניי עולם חדש של השקעה-חסכון שלא הכרתי כמותו, ועל כך התודה לה! *סביר להניח שהמידע שאני סופגת מכאן ירכיב את תיק ההשקעות העתידי שלי. מפנימה ומבקרת כל מילה שאתם אומרים(וגוגל עובד שעות נוספות בפירוש מושגים חדשים)

אגב, ובסטיה מהנושא, אם תוכלו לעזור:
1. האם אין סיכון של נפילת המנפיק בקרנות נאמנות? מה קורה אם המנפיק פושט את הרגל? הבנתי שאם קניתי תעודת סל אז אכלתי אותה במקרה כזה...
2. כמו כן, אם ברצוני לקנות קרן סל אמריקאית מחקה מדד (בדולרים) אני בעצם אמורה להתעלם משער הדולר? הוא אינו רלוונטי? או שרצוי לחכות שהדולר ירד?
3. קרן מגודרת מטח ישראלית על מדד זר(נניח S&P500) - איך בדיוק היא מגדרת מטח? הבנתי שהמנפיק משתמש באופציות כדי לגדר(אני טועה?) והאם יש סיכון גדול יותר כתוצאה מכך?
4. אם קונים קרן נאמנות ישראלית על מדד זר - קונים אותה בשקלים נכון? זה לא אומר שהיא בהכרח מגודרת מטח?

תודה

 

[הסולידית]

1. קיים סיכון כזה. אך הנכסים מנוהלים בנאמנות ומפוקחים על ידי רו"ח חיצוני (נאמן הקרן). במקרה של קריסת מנהל הקרן זכויותיך לבעלות על חלק יחסי בנכסי הקרן נשמרות מכוח רגולציה מחמירה.
2. לא. את לא יכולה להתעלם מהתנודות בשער הדולר (בהנחה שהוצאותיך הן בשקלים). התשואה על ההשקעה תהיה פועל יוצא הן של השינויים במדד הייחוס והן של שינויים בשער הדולר/שקל. את יכולה לחכות שהדולר ירד אבל מכיוון שאין שום דרך לדעת מה יקרה לדולר בעתיד את יכולה להמתין הרבה מאוד זמן.
3. אכן, נעשה שימוש בקניית אופציות מכר (put) על הדולר בשער גבוה יותר. אפשר לומר שזו דרך להקטין אלמנט אחד של סיכון (סיכון המט"ח) אבל מצד שני גידור עולה כסף. זה כמו ביטוח.
4. לא. יש כל מיני וריאציות של קרנות ישראליות על מדדי חו"ל:
א. קרנות ישראליות מגודרות מט"ח
ב. קרנות ישראליות שאינן מגודרות מט"ח
ג. קרנות ישראליות הנקובות ב-$ מלכתחילה (כלומר, שכדי לקנות את יחידות ההשתתפות שלהן יש להמיר שקלים לדולרים).

 

[אלון]

@בלבושקה :), קבלי טיפ שיעזור לך להבין במהירות את החשיפה שלך למט"ח. נסתכל על 2 קרנות מחקות S&P500:
1. 5117601 - איביאי סל S&P 500. ד"נ 0.03%. חשיפה 4D.
2. 5117965 - MTFי S&P 500 מגודרת מט"ח. ד"נ 0.04%. חשיפה 4A.

המספר 4 אומר שמדובר בחשיפה מלאה למניות.
האות D אומרת שמדובר בחשיפה מלאה למט"ח. עלייה או ירידה של הדולר תשפיע על הקרן באותו יחס.
האות A אומרת שיש חשיפה קטנה למט"ח (עד 10%). שינוי בשער הדולר בקושי יורגש אצלך.

עלות הגידור במקרה הספציפי הזה לא משמעותית, הפרש של 0.01%. יש כאלה שנחרדים מהמחשבה שהדולר יתרסק ויש כאלה שאדישים לדולר כי לפעמים הוא עולה ולפעמים יורד. אני אישית לא מגדר.

 

[outernet]

1. קיים סיכון כזה. אך הנכסים מנוהלים בנאמנות ומפוקחים על ידי רו"ח חיצוני (נאמן הקרן). במקרה של קריסת מנהל הקרן זכויותיך לבעלות על חלק יחסי בנכסי הקרן נשמרות מכוח רגולציה מחמירה.
2. לא. את לא יכולה להתעלם מהתנודות בשער הדולר (בהנחה שהוצאותיך הן בשקלים). התשואה על ההשקעה תהיה פועל יוצא הן של השינויים במדד הייחוס והן של שינויים בשער הדולר/שקל. את יכולה לחכות שהדולר ירד אבל מכיוון שאין שום דרך לדעת מה יקרה לדולר בעתיד את יכולה להמתין הרבה מאוד זמן.
3. אכן, נעשה שימוש בקניית אופציות מכר (put) על הדולר בשער גבוה יותר. אפשר לומר שזו דרך להקטין אלמנט אחד של סיכון (סיכון המט"ח) אבל מצד שני גידור עולה כסף. זה כמו ביטוח.
4. לא. יש כל מיני וריאציות של קרנות ישראליות על מדדי חו"ל:
א. קרנות ישראליות מגודרות מט"ח
ב. קרנות ישראליות שאינן מגודרות מט"ח
ג. קרנות ישראליות הנקובות ב-$ מלכתחילה (כלומר, שכדי לקנות את יחידות ההשתתפות שלהן יש להמיר שקלים לדולרים).

@הסולידית

ראשית תודה על התגובה המפורטת! כל תגובה שלך ושל שאר חברי הפורום באמת מעשירה את הדעת
1. לפי כמה תשקיפים שקראתי, למרבית קרנות הנאמנות יש את האפשרות להשקיע באג"ח זבל, ולא רק זה, אלא גם למנף את ההשקעה הזו. בנוסף, יש הרבה שימוש באופציות ונגזרים. במקרה שהקרן קורסת בגלל השקעות כושלות כאלו, איך יעזור לי נאמן שפיקח על כספי הקרן? הרי הבעיה היא לא במנהל הקרן, הוא מצידו ביצע את מה שהתחייב לו בתשקיף. זה שהאג"ח שבו השקיע התאדה לא אומר שהוא חרג ממה שהוא התחייב לו בתשקיף.

2. ניסיון לתזמן את שער הדולר הוא (לדעתי) שווה ערך לניסיון לתזמן את השוק. האם יש בכך הגיון, במיוחד לאור העובדה שההשקעה מתבצעת לטווח ארוך?

3.אנו חוזרים כאן לסעיף 2, ומתווסף אלמנט נוסף- אולי אני דווקא כן אעדיף שחלק מהכסף יהיה במט"ח. כמו שאיליה כתב כאן, אנחנו נמצאים בשכונה די אלימה בעולם.

4. למעשה קרנות ישראליות לא מגודרות מט"ח וקרנות ישראליות הנקובות ב-$ מלכתחילה, חשופות שתיהן לתנודות שער הדולר. האם (באופן כללי) האחת יקרה מהשניה? מה היתרונות של כל אחת מהן?

מקווה שלא גלשתי מדי מהנושא של בלבושקה, אך אני מאמין שאלו שאלות מכוונות שיתרמו לה (ולנו) לא מעט.

 

[אלון]

1. לא נראה לי שכל הקרן תקרוס לגמרי כי יש גם פיזור בזבל אבל לפעמים באמת יש הלוואות שלא חוזרות. אם זה נראה לך מפוקפק, אפשר פשוט לא לגעת בקרנות האלה. יש כאלה שמעדיפים לבכות בשדרות רוטשילד על התספורות של הטייקונים אבל השיטה שלי יותר אפקטיבית: לא להלוות להם כסף.
2. אי אפשר לתזמן את שער הדולר. לפעמים הוא עולה במשך כמה שנים רצופות ולפעמים גם יורד במשך כמה שנים.
3. בכיף. רק חשוב להיות מודעים לשערי ההמרה ובמידת הצורך להתמקח עליהם. גם לשים לב בקנייה ובמכירה לא להמיר כספים לשני הצדדים אלא שיהיה חשבון דולרי שבזמן המכירה הכסף חוזר אליו.
4. בקרנות נקובות בדולר יש הפרשי המרה כשאתה קונה דולרים. כדאי שתבדוק את דמי הניהול/נאמנות בקרנות האלה ותשווה מול וואנגרד. היתרון של הקרנות השקליות הוא שלא צריך להמיר מטבעות. היתרון של הקרנות הזרות הוא שהן מחזיקות פיזית במניות במקום להיצמד למדד ע"י חוזים עתידיים.