העלאת הריבית במשק שנת 2022 - איפה זה פוגש כל אחד מאיתנו

[Harvey]

אני לא חושב שזה תמיד נכון כי גם ההלוואה התייקרה (לא בהכרח באותו שיעור של המוצר/שירות).

אם אתה קונה/מוכר בלי הלוואה אז בעצם שמרת על הערך הריאלי של הכסף (כי אתה שומר על אותו כוח קניה), אם לקחת הלוואה אז בעצם הפסדת כסף כי ההלוואה גדלה.

אבל יש מצב שאני מפספס משהו

נקודת המוצא היא שיהיה רווח על מסלול קל״צ. במקרה כזאת ההלוואה לא מתייקרת.
בפריים המצב פחות טוב אבל עדין סביר, והמסלול הצמוד במקרה של אינפלציה אתה מפסיד ״כפלים״ - גם החזר חודשי וגם החוב שעולה.

לגבי הדוגמא שהבאת למטה נשמע הגיוני, אבל מעניין אותי ההשפעה ספציפית על משכנתא ודירות שאני כן חושב שזה יהיה ״אחיד״

 

[vigaror]

נקודת המוצא היא שיהיה רווח על מסלול קל״צ. במקרה כזאת ההלוואה לא מתייקרת.

אני חושב שיהיה לך רווח על הקל״צ רק במצב קיצון - כי הריבית שלו מראש יותר יקרה (כלומר לקחו בחשבון שתהיה עליה) ביחס לשאר המסלולים.

כלומר נכון שההלוואה לא מתייקרת, אבל זה לא אומר שהרווחת כי מראש היא הייתה יקרה יותר ביחס לאופציות אחרות

 

[amit]

אני לא חושב שזה תמיד נכון כי גם ההלוואה התייקרה (לא בהכרח באותו שיעור של המוצר/שירות).

אם אתה קונה/מוכר בלי הלוואה אז בעצם שמרת על הערך הריאלי של הכסף (כי אתה שומר על אותו כוח קניה), אם לקחת הלוואה אז בעצם הפסדת כסף כי ההלוואה גדלה.

אבל יש מצב שאני מפספס משהו

בטח שאתה מפספס .
אם הנכס שומר על ערכו הריאלי וההלוואה שווה פחות -אתה מרוויח .
בשנות השמונים כשהיתה אינפלציה של מאות אחוזים ,הלוואות קלצ נשחקו לאפס והבתים שמרו על ערכם הריאלי . היו אנשים שהבנק ביקש מהם למחוק את המשכנתא (החזרים של שקל בחודש ,עלה לבנק יותר לשלוח את המכתב החודשי).

 

[amit]

אני חושב שיהיה לך רווח על הקל״צ רק במצב קיצון - כי הריבית שלו מראש יותר יקרה (כלומר לקחו בחשבון שתהיה עליה) ביחס לשאר המסלולים.

ההפרש בין קלצ לשאר המסלולים הוא בדרך כלל 1-3% , אם הריבית או הריבית + מדד יעלו מעבר לזה במצטבר -הרווחת.

 

[בת העמק]

בשנות השמונים כשהיתה אינפלציה של מאות אחוזים ,הלוואות קלצ נשחקו לאפס

זה נכון אבל אף פעם לא הבנתי מי זכה לריבית קל"צ כי ברירת המחדל היתה אחת - ריבית קבועה צמודה למדד. אז מי היו ברי המזל?

 

[amit]

זה נכון אבל אף פעם לא הבנתי מי זכה לריבית קל"צ כי ברירת המחדל היתה אחת - ריבית קבועה צמודה למדד. אז מי היו ברי המזל?

כשהאינפלציה משתוללת הכל יוצמד ואין ברירה , אבל מי שלקח משכנתא כמה שנים לפני הבלאגן יכל לבחור .

 

[האזרח הקטן]

כשהאינפלציה משתוללת הכל יוצמד ואין ברירה , אבל מי שלקח משכנתא כמה שנים לפני הבלאגן יכל לבחור .

גם בשנות השבעים המדד לא נפל מ 10% (והרבה יותר, רוב השנים).
בשנות השישים היו מדדים חד ספרתיים, אולי אלו האנשים שלקחו קל"צ.

לדעתי לא היו הרבה אנשים (ואולי גם הסכומים לא היו גבוהים) שנהנו מאיפוס המשכנתא שלהם בשנות השמונים, למרות שכולם מכירים את הסיפורים על כך.

 

[מיסטרובוט]

אף אחד לא יודע בוודאות. מה שכן יודעים הוא שלנגיד בישראל לא יהיה שיקול דעת -הוא ישנה בהתאם לארהב ואירופה .
חשוב לזכור שריבית נורמלית היא סביב ה5% , מה שהיה כאן ב14 השנים האחרונות הוא החריג.

התסריט שלדעתי הכי סביר - הריבית בישראל תישאר מאחורה. בנק ישראל דחק את עצמו לפינה בכך שכרה קבר לעשרות אולי מאות אלפי ישראלים ששיעבדו את עצמם ל20-30 שנה במשכנתאות מנופחות. בנק ישראל לא רוצה לראות כותרות על ימין ועל שמאל של זוגות אומללים שהמשכנתא חונקת אותם כי כל החצים יופנו אליו.
עדיף לבנק ישראל אינפלציה ולשחק עם מדד המחירים לצרכן. בינתיים הוא יפנה את החיצים לפוטין, קורונה, סין או כל תרוץ אחר כמו שעשה עד עכשיו לגבי מחירי הדירות.

 

[האזרח הקטן]

בנק ישראל דחק את עצמו לפינה בכך שכרה קבר לעשרות אולי מאות אלפי ישראלים ששיעבדו את עצמם ל20-30 שנה במשכנתאות מנופחות.

בנק ישראל כרה להן קבר? מי שלוקח משכנתא מנופחת עם ריבית משתנה בלי להבין את ההשלכות של עליית הריבית הוא זה שכרה את הקבר לעצמו. בנק ישראל לא מכריח אף אחד לקנות דירה, ובטח לא עם כסף שאין לו.
אם בנק ישראל לא יעלה את הריבית והאינפלציה תשתולל, מי שישלם (הרבה יותר) הוא מי שמחזיק במסלול צמוד מדד.

 

[amit]

התסריט שלדעתי הכי סביר - הריבית בישראל תישאר מאחורה. בנק ישראל דחק את עצמו לפינה בכך שכרה קבר לעשרות אולי מאות אלפי ישראלים ששיעבדו את עצמם ל20-30 שנה במשכנתאות מנופחות. בנק ישראל לא רוצה לראות כותרות על ימין ועל שמאל של זוגות אומללים שהמשכנתא חונקת אותם כי כל החצים יופנו אליו.
עדיף לבנק ישראל אינפלציה ולשחק עם מדד המחירים לצרכן. בינתיים הוא יפנה את החיצים לפוטין, קורונה, סין או כל תרוץ אחר כמו שעשה עד עכשיו לגבי מחירי הדירות.

לדעתי זה לא סביר. לבנק ישראל אין לאן לברוח, אנחנו משק קטן שתלוי בייצוא , אם הריבית במערב תעלה ואצלנו תישאר נמוכה -אין ייצוא ואין הייטק.
לדעתי התרחיש הסביר הוא עליית ריבית כמו בשאר המערב ותוכנית לאומית להצלת לוקחי המשכנתאות. (לא בגלל שזה מה שצריך לעשות, אלא בגלל הפופוליזם ששולט בתקשורת ובממשלות האחרונות).

 

[האזרח הקטן]

ותוכנית לאומית להצלת לוקחי המשכנתאות.

אם ניקח את תכנית הסיוע מהקורונה כרפרנס, סיוע כזה, אם יהיה, יבוא בדמות הקפאה זמנית או פריסה מחדש ליותר שנים והקטנת ההחזר - בשני המקרים העלות למדינה נמוכה יחסית, ומבחינת הלווה מדובר רק בייקור המשכנתא.