ממש ממש לא.
רוב הציבור החילני פשוט לא רוצה להתעסק בפוליטיקה.
השאלה למה הם לא רוצים להתעסק בפוליטיקה, והתשובה היא בגלל שהם לא חושבים שזה חשוב, הם לא רואים בחרדים את הסכנה שאתה רואה בהם, ולא בגלל הם קצרי רואי, אלא בגלל שהם חושבים אחרת ממך.
הטענה שהרוב חושבים אחרת ממך, רק לא מספיק נבונים היא טענה שצריכה להיסמך על נתונים.
באופן כללי, זו בדיוק הבעיה שלי עם המחאה.
אני בהחלט מבין את החששות של המוחים, אבל לא מבין לאן הם מובילים.
הרי על שתי רגליים עומדת דמוקרטיה ליברלית:
1. עיקרון הרוב.
2. זכויות אדם, ליברליזם וכו'.
השיטה מבוססת על האמונה שדעת הרוב תוביל לליברליזם.
והנה הגענו למצב שרוב העם תומך במה שנראה למוחים ההפך הגמור מליברליזם. פשיזם, מדינת הלכה, דיכוי הממיעוט.
הליברלים מצידם נלחמים על הבית. אבל לטווח הארוך לאן הם מובילים?
נניח שהמחאה הצליחה, הממשלה נפלה, ואם בבחירות הבאות שוב תורכב ממשלה דומה מה אז?
ונניח שבעקבות המחאה תכונן חוקה ליברלית, מה נעשה אם בעוד X שנים יבוא שוב הרוב, וירצה לבצע בה שינויים אנטי דמוקרטים?
כלומר, לעד ינסה המיעוט הליברלי להגן על עצמו באמצעות כוח חוץ פרלמנטרי (הפגנות סירוב להתנדב למילואים וכו')?
זה לא תקין, כי אז אומנם שמרנו על הליברליזם אבל איבדנו את רגלה האחרת של הדמוקרטיה שהיא עיקרון הרוב.
אפשר לטעון שהממשלה הזו היא רק תקלה קטנה, ובבחירות הבאות הליברלים יקבלו רוב. אבל לטווח הארוך אני לא רואה סיבה לחשוב כך.
לדעתי, הליברלים היו צריכים לנקוט הרבה יותר בדרך של הסברה וחינוך. כמו שלדתיים יש הרצאות וסמינרים להחזרה בתשובה, צריך להיות מערך של הסברה שינסה לסחוף את הציבור הימני לכיוון של ליברליזם.