לאור ריבוי הכתבות לאחרונה על מה שקורה בהייטק יצא לי להרהר על המשבר של תחילת המילניום. אמנם לא יצא לי לחוות אותו בתור מבוגר, אבל קראתי לא מעט על מה שקרה שם ועושה רושם שאנחנו פחות או יותר צועדים לאותן הכיוון.
הייתי שמח לדעת ממי שחווה את המשבר, במה שונה האווירה היום ממה שהיה אז.
אמנם אני יחסית צעיר, אך יצא לי לדבר עם מבוגרים ממני (חלקם קרובי משפחה) שרכבו על גלי ה00 ו08 , כל אחד בדרכו שלו.
כל אחד בעל דיעות אחרות , ודרכים שונות להתמודד.
מה שמשותף לכולם הוא האמרה שבהייטק ישנם גלים. חלקם אומרים לרכב עליו עד הקריסה , חלקם אומרים שעדיף למצוא מסתור לפניה. אף אחד לא אומר שהיא לא באה.
כלומר כמו בשוק ההון, הכל זה עניין של ניהול סיכונים. אף פעם אל תשים את כל הביצים בסל אחד, ואף פעם אל תנסה לתזמן את השוק.
לעניין, את הבועה יכלת לחוות כבר לפני 5 שנים. מאז השוק עלה, וגם המשכורות. האם זה אומר שאנחנו לפני הפיצוץ ? אין לדעת .
האם זה אומר שיש בועות בהייטק ? בהכרח.
לעניין האווירה, חייב להגיד שלאחר שיחות עם אנשים שעברו את הכל , זה נראה שהאווירה ב08 הייתה פחותה מהיום, אבל החגיגה ב00 הייתה גדולה עשרות מונים.
אנשים מספרים לי דברים באמת דימיוניים , שנראה כאילו לקוחים מסרט על קרטל סמים קולומביאני.
כמו״כ , הם מספרים בתוגה על כל החברים מאז- שמאז או שרכבו על הגל הייטב ופרשו, או שלא רכבו הייטב והיום עובדים במקומות low tech יחסי (בגלל הטראומה).
העניין הוא שזה נראה שב00 היה תחלופה מאוד גדולה בשפיץ ההייטק הישראלי. כלומר האנשים שלפני אינם האנשים שאחרי.(כל אחד מסיבותיו) .
קשה מאוד למצוא אנשים שהיו בקצה הטכנולוגיה ב00, והם עדיין נמצאים שם כיום (לא בתור משקיעים)