דילמה פסיכולוגית עקב הפרשי שערי מטבע.

[MMM]

לדעתי כולנו, כמי שחיים עם הוצאות בשקלים, נמצאים באותה סירה. אין פה דילמה. יש פה הפסד בתיק. הרי ממש לא מעניין אם ההפסד נגרם בגלל שערי מטבע או בגלל מזג האוויר העולמי או בגלל חברנו טראמפ או בגלל ידידנו כחלון. אם קשה לנו עם ההפסד אז אולי התיק שלנו בנוי עם רמת סיכון גדולה יותר ממה שמתאים לנו.
אם אנחנו בשלב הצבירה אז נוכל להתנחם בזה שעכשיו אנחנו יכולים לקנות ניירות ערך במחירים נמוכים יותר. כמו שאומרת הסולידית "למה להתלונן, אם יש מוצרים טובים במחירי סוף עונה אז פשוט לרוץ לקנות..."

 

[אורי ג.]

למה להתלונן, אם יש מוצרים טובים במחירי סוף עונה אז פשוט לרוץ לקנות..."

איפה הם?

 

[ogi]

להבנתי @c881 ו- @Golan שניהם חישבו את המס נכון או לפחות הגיעו לתוצאה נכונה, כל אחד בדוגמאות הספציפיות שהביא.
@c881 התייחס (כאן) למקרים בהם שער החליפין ומחיר המניה נעים באותו כיוון.
ואילו @Golan התייחס (כאן) למקרה בו שער החליפין ומחיר המניה נעים בכיוונים מנוגדים.
לסיכום שמכסה את כל המקרים, ראו כאן.

(לא מבטיח לענות להשגות, כי הנושא כבר נמאס...).

---------------
* אני לא איש מקצוע.

 

[123W]

גידור מט"ח נידון בפורום דיי הרבה. ממליץ לחפש.

בגדול, התוחלת של זה שלילית בקטנה.

כרגע זה לא נראה רעיון רע... אבל לך תדע מה יהיה מחר?

 

[גרהם]

עכשיו תגיד שאם הדולר היה עולה, הייתי מתלונן כי הייתי מפסיד את הפער (החיובי הפעם) ועל כך אני אומר שאני לא גרידי, אם הרווחתי 1000 שקל (נגיד) ולא 1100 (נגיד) בגלל פערי המטבע אז דיינו. מה? גם להרוויח וגם לבכות? לא חבל?

בחרת את התרחיש האופטימי, אבל יש גם אחרים.
למשל, במקרה של קטסטרופה גלובלית שקשורה או לא קשורה לישראל (בטחונית, אקלימית וכו'), סביר מאד שגם השוק יתרסק וגם הדולר יתחזק. אם הארועים קשורים לישראל, אז בנוסף לנוסף השקל ייחלש מאד. במקרה כזה, בקרן המגודרת אתה מפסיד כפול ודווקא הקרן הלא מגודרת נותנת לך הגנה מסויימת נגד תרחישי קיצון.

 

[breezblock]

כמי שחיים עם הוצאות בשקלים,

לא יודע חברה..
אנחנו מוציאים המון במט"ח.
לפעמים נראה לי שלמעט מזון, כל הצריכה של היא במטח... קוסמטיקה, תוספי מזון, ביגוד, אלקטרוניקה, נופש.
אצלי ההתלבטות היא דווקא האם להשתמש במאגרי המטח, או להמיר שקלים.

 

[Leo]

איך רכישת דירה מגדרת כנגד סיכון מט"ח?

בשלב המשיכה, אם תמכור חלק מהתיק שנקוב במט"ח ותרכוש דירה תוכל להפחית מסיכון המט"ח וכבונוס אתה תקבל גידור מצויין מאינפלציה (אלמנט חשוב הרבה יותר מגידור סיכון מט"ח).

מקבל את מה ש @רוני אמר, 20% מקדם ביטחון לשלב המשיכה יאפשר לי לישון יופי בלילה.

יותר מזה.. בנק ישראל יום אחד ימכור את הדולרים שלו מה שיחזק את השקל עוד יותר

סביר להניח שבנק ישראל ימכור את הדולרים ברווח כאשר השקל יופחת יתר על המידה על מנת למתן את הפיחות.

 

[nicepo1]

התשובה שלי לא פופולרית אבל אם במנטלית הכוונה פסיכולוגית אז אני שמח ששמת את הביטוי הזה כי זה מה שחשוב בסוף, ולא החישובים המתמטיים. השיטה שלי הייתה פשוט להשקיע בקרנות מגודרות וכך ירידת הדולר לא השפיעה במאומה.

עכשיו תגיד שאם הדולר היה עולה, הייתי מתלונן כי הייתי מפסיד את הפער (החיובי הפעם) ועל כך אני אומר שאני לא גרידי, אם הרווחתי 1000 שקל (נגיד) ולא 1100 (נגיד) בגלל פערי המטבע אז דיינו. מה? גם להרוויח וגם לבכות? לא חבל?

ממש צורם ההודעה הזאת.
נתחיל בזה שלא להרוויח שקל שווה ללהפסיד שקל.
הדוגמא שנתת לא קשורה למצב שתואר, ההקבלה הנכונה למצב שתואר היא שהבורסה עולה והשקל מתחלש מאוד ואז החשבון המגודר כן יהיה מופסד.
גידור לא עובד כמו ביטוח רגיל אתה משלם פרמיה כדי להיות צמוד לשקל, לטוב ולרע ולא רק לטוב כמו בביטוח רגיל.

 

[מייקל]

אני משקיע לטווח הארוך ואני מאמין שבתוך 10 שנים מהיום, דולרית ריאלית הערך דל ההשקעה יכפיל את עצמו. לגבי שער המטח, אני לא מאמין שהוא יגיע למתחת ל3. כלומר שקלית אהיה מורווח.
בתוך 20 שנה, אני מאמין שגם שקלית אהיה בלפחות פי שלוש מההשקעה...

במילים אחרות, שערי מטח בטווח הרחוק לדעתי לא משתנים דרסטית אז הביטוח לא שווה את עלותו.

 

[ברננקי]

אם כבר גלשנו לענייני גידור...
אני לא מגדר דווקא בגלל שאני כן חושב שיתכנו שינויים דרסטיים בשערי מטבע (אבל לא רק בגלל זה). אני חושש מתרחיש של פיחות חד בשקל, אבל לא כ"כ מתרחיש של ייסוף חד (לא רק כי זה לדעתי פחות סביר, אלא בעיקר כי ההשלכות יהיו פחות הרסניות להבנתי)

 

[רוני]

אני משקיע לטווח הארוך ואני מאמין שבתוך 10 שנים מהיום, דולרית ריאלית הערך דל ההשקעה יכפיל את עצמו. לגבי שער המטח, אני לא מאמין שהוא יגיע למתחת ל3. כלומר שקלית אהיה מורווח.
בתוך 20 שנה, אני מאמין שגם שקלית אהיה בלפחות פי שלוש מההשקעה...

במילים אחרות, שערי מטח בטווח הרחוק לדעתי לא משתנים דרסטית אז הביטוח לא שווה את עלותו.

בחודש מאי 2005 מכרתי דירה בלונדון, שער החליפין של הפאונד היה 8.3 ש"ח, לאחר משבר בשוק הנדל"ן באנגליה חזרתי לרכוש נכסים כאשר שער החליפין של הפאונד היה בטווח של 5.5 ו 5.7 ש"ח, שער חליפין אטרקטיבי, כיום לאחר הברקזיט שער החליפין הוא 4.7 ש"ח. לכן אני טוען, גם כאשר רוכשים בעיתוי טוב כאשר שער החליפין אטרקטיבי, צריך לקחת מקדם ביטחון של 20% נוספים ביעד לעצמאות כלכלית בכל הנוגע להכנסות במט"ח (אני בעד לגדר שליש מההכנסות החודשיות כהכנסות שקליות). החשיפה שלי להכנסות חודשיות בדולרים ופאונדים גרמה לירידה של 5,000 ש"ח בחודש החל מהקיץ האחרון, למזלי דאגתי למקדם בטחון.

 

[מייקל]

בחודש מאי 2005 מכרתי דירה בלונדון, שער החליפין של הפאונד היה 8.3 ש"ח, לאחר משבר בשוק הנדל"ן באנגליה חזרתי לרכוש נכסים כאשר שער החליפין של הפאונד היה בטווח של 5.5 ו 5.7 ש"ח, שער חליפין אטרקטיבי, כיום לאחר הברקזיט שער החליפין הוא 4.7 ש"ח. לכן אני טוען, גם כאשר רוכשים בעיתוי טוב כאשר שער החליפין אטרקטיבי, צריך לקחת מקדם ביטחון של 20% נוספים ביעד לעצמאות כלכלית בכל הנוגע להכנסות במט"ח (אני בעד לגדר שליש מההכנסות החודשיות כהכנסות שקליות). החשיפה שלי להכנסות חודשיות בדולרים ופאונדים גרמה לירידה של 5,000 ש"ח בחודש החל מהקיץ האחרון, למזלי דאגתי למקדם בטחון.

אני חושב שאצלך קרו שני דברים. ייסוף של השקל מול סל מטבעות ופיחות של הלישט מול סל מטבעות. אצל משקיע אוניברסלי שחי בישראל שמפוזר על כל העולם בהשקעתו, הסיכון של פיחות של מטבע ספציפי (שאינו השקל) לא קיים. הוא פשוט לא רלוונטי אם מושקעים בכל המטבעות. עדיין קיימת אפשרות להתחזקות השקל.
אני חושב שההתמודדות איתה היא:
1. בדיקה שבתרחיש של פיחות סביר, תקציב העצמות היבשות כפי שהסולידית קראה לו, לא יצריך משיכה מעל הרף המקסימלי שנקבע באחוזים.
2. לא להשקיע הכל רק בשוק ההון במטבע זר. למשל השקעה באגח ישראלי והגדלה של מרכיב האגח הזה לקראת פרישה.

 

[רוני]

אני חושב שאצלך קרו שני דברים. ייסוף של השקל מול סל מטבעות ופיחות של הלישט מול סל מטבעות. אצל משקיע אוניברסלי שחי בישראל שמפוזר על כל העולם בהשקעתו, הסיכון של פיחות של מטבע ספציפי (שאינו השקל) לא קיים. הוא פשוט לא רלוונטי אם מושקעים בכל המטבעות. עדיין קיימת אפשרות להתחזקות השקל.
אני חושב שההתמודדות איתה היא:
1. בדיקה שבתרחיש של פיחות סביר, תקציב העצמות היבשות כפי שהסולידית קראה לו, לא יצריך משיכה מעל הרף המקסימלי שנקבע באחוזים.
2. לא להשקיע הכל רק בשוק ההון במטבע זר. למשל השקעה באגח ישראלי והגדלה של מרכיב האגח הזה לקראת פרישה.

אני מודה שאיני משקיע בשוק ההון, אני מבין שישנם משקיעים המשתתפים בפורום הרוכשים ניירות ערך בבורסה בניו יורק וחשופים לשינוי בשער החליפין של השקל אל מול הדולר, אם אני טועה אשמח לשמוע במה בדיוק.

 

[FIYaacov]

אם אני טועה אשמח לשמוע במה בדיוק.

הרוב כאן מושקעים בקרן מניות עולמית או בקרן מניות אמריקאיות. בכל מקרה הם חשופים למגוון המטבעות העולמיים (רוב החברות האמריקאיות הן רב לאומיות ומרוויחות לא רק בדולר).

 

[מתכנת]

בכל מקרה הם חשופים למגוון המטבעות העולמיים (רוב החברות האמריקאיות הן רב לאומיות ומרוויחות לא רק בדולר).

+1
אפשר גם לראות שבתקופות בהן הדולר יורד (ביחס לשאר המטבעות ולא רק דולר-שקל) הקרן VXUS שמחירה נקוב בדולר - עולה בשיעור דומה.

 

[adamshalev]

+1
אפשר גם לראות שבתקופות בהן הדולר יורד (ביחס לשאר המטבעות ולא רק דולר-שקל) הקרן VXUS שמחירה נקוב בדולר - עולה בשיעור דומה.

קורלציה שלילית עקבית רוב הזמן. קישור

 

[איש(3718)]

כל מי שקונה ניי"ע בחו"ל וחי בארץ נמצא בעצם בשורט על השקל.
אם חוסכים לקניית מוצר בשקלים (למשל דירה), אז יש סיכון בחסכון בדולרים ועדיף לחסוך בשקלים, אני מכיר אנשים שחסכו בדולרים לקניית דירה בארץ, ובסוף הדולר צנח יחסית לשקל ובנוסף, להוסיף חטא על פשע, מחירי הדירות בשקלים זינקו...
לפי תחושתי הסובייקטיבית שורט שקל הוא טרייד צפוף, ביחוד כשהשקל הוא מטבע זניח יחסית בעולם.

מה הפתרון? להגדיל המינון של מניות בארץ, ולאו דווקא מניות יצוא.

 

[גרהם]

כל מי שקונה ניי"ע בחו"ל וחי בארץ נמצא בעצם בשורט על השקל.
אם חוסכים לקניית מוצר בשקלים (למשל דירה), אז יש סיכון בחסכון בדולרים ועדיף לחסוך בשקלים, אני מכיר אנשים שחסכו בדולרים לקניית דירה בארץ, ובסוף הדולר צנח יחסית לשקל ובנוסף, להוסיף חטא על פשע, מחירי הדירות בשקלים זינקו...
לפי תחושתי הסובייקטיבית שורט שקל הוא טרייד צפוף, ביחוד כשהשקל הוא מטבע זניח יחסית בעולם.

מה הפתרון? להגדיל המינון של מניות בארץ, ולאו דווקא מניות יצוא.

אם נגעת בפן הצריכה, אז השאלה באיזה מטבע אתה צורך היא די מורכבת.
דירה אכן מושפעת מעט ממט"ח (אם כי יש גם עניין של עלויות בניה שמושפעות מחומרי גלם).
רכב (כולל הוצאות שוטפות), מזון, ביגוד, למשל, מושפעים מאד משינויי שע"ח.
בעצם נדמה לי שכל רכיבי ההוצאה הלא זניחים של משפחה, למעט דיור, מושפעים מאד משינויי שע"ח.

 

[איש(3718)]

בעצם נדמה לי שכל רכיבי ההוצאה הלא זניחים של משפחה, למעט דיור, מושפעים מאד משינויי שע"ח.

נכון, אבל:
1) יעד החסכון מספר 1 של רוב המשפחות שאני מכיר הוא דיור
2) שכר הדירה ועלות העבודה (מוצרים מקומיים) של בית העסק משפיעים על מחירי המוצרים שהוא מוכר, אפילו אם הוא מוכר מוצרי יבוא.

אני מסכים איתך שסל הצריכה הישראלי מושפע משער החליפין, אבל יש גם אלמנט מקומי (נניח לצורך הדיון שהאלמנט המקומי הוא 50% ) , האם אנשים בפורום מחזיקים 50% מתיק ההשקעות שלהם במניות ישראליות שקשורות לשוק המקומי? התחושה שלי היא שלא.

הטענה בפורום (וגם של אסף נתן) היא שבטווח הארוך שערי החליפין מתקזזים בינם לבין עצמם, זה נכון עקרונית, אבל שים לב לשני דברים:
1) זה יכול לקחת המון זמן, שער החליפין של 3.5 שקלים לדולר היה ב 1998 וחזר רק ב 2008 , כלומר צריך לחכות 10+ שנים
2) ישראל היא מדינה חריגה, מדינה קטנה מוקפת אויבים. יכולים להיות שינויים גאו-פוליטים קבועים במצב של ישראל, לטוב או לרע, ובמובן הזה זה כמו לעשות לונג או שורט על מניית יתר קטנה. יש סיכון גבוה לצל"ש או טר"ש. בגלל הקיבעון המחשבתי שלנו ("מדינה קטנה מוקפת אויבים") , יש סכנה לאובר-שוט לצד השני של עודף השקעה במט"ח גם של המוסדיים וגם פרטיים (כלומר - טר"ש).

כל מה שכתבתי זה תחושות סובייקטיביות שלי שלא מגובות בכלום

 

[FIYaacov]

האם אנשים בפורום מחזיקים 50% מתיק ההשקעות שלהם במניות ישראליות שקשורות לשוק המקומי?

כי הם חשים שסיכון בהשקעה במדינה ששוי השוק שלה הוא 0.2% מהשווי העולמי, עולה על הסיכון מט"ח, במיוחד בהפקדות שוטפות בכניסה להשקעה, ומשיכות שוטפות לאחר פרישה.