דייר להשכיר
משתמש רשום
- הצטרף ב
- 4/7/25
- הודעות
- 1
- דירוג
- 2
היי חברים מה שלומכם
אני קורא ולומד מהקהילה המון, החלטתי לפתוח משתמש ולשתף בבעיה שיש לי בעניין רכישת דירה.
ספויילר, אבא שלי רשם דירה על שמי לפני יותר מ20 שנה.
אני בן 38, נשוי +4
גרים בשכירות בפריפריה, ומאוד מנוהלים ומחושבים כלכלית.
שנינו עובדים בתחום המחשבים, מרוויחים בסדר, מספיק כדי להשאיר בצד כל חודש כ3500 שח לאחר הוצאות, ועדיין להישאר בפלוס בעו"ש, שמושקעים בחשבון מסחר עצמאי (רוכש מדדי מניות מובילים באופן חודשי).
בנוסף לזה, קיימת קרן ביטחון בדמות קרן כספית ל3 חודשי הוצאות, וביטוחי חיים לנו, ובריאות מורחבים לכל המשפחה. אין תלונות ברוך ה'.
דירוג אשראי 985 כבר שנים. אין הלוואות, דואגים להפרש הכנסות/הוצאות חודשי מבוקר עם כמה שפחות הפתעות.
לפני 20+ שנה, אבא שלי, שכבר היו בבעלותו מס' דירות, רכש דירה על שמי כדי להימנע מתשלומי מס.
מעבר לזה שהדירה רשומה עלי, אני לא נהנה ממנה ולא אחראי על כלום בתחזוקה שלה.
כל הדירות מושכרות ומניבות לו הכנסה יפה.
בזמנו חשבתי שזה מעולה, עזרתי לו לשלם פחות, ומבחינתו הדירה תהיה שלי אחרי ה120 שלו. WIN WIN מה שנקרא.
אבל בשנים האחרונות אני מבין שהדירה הזו היא סוג של משקולת זהב, עול כלכלי.
אני לא זכאי להשתתף במחיר למשתכן ודומיהן, השתתפות הבנק במשכנתא מוגבלת ל50%, מה שאומר שאני צריך להביא הון עצמי גבוה יותר, וכמובן תוספת תשלום מס רכישה במידה וארכוש דירה כעת.
מעבר לנתונים היבשים, אני גם נכנס למחלוקות וריבים רגשיים עם אישתי, היא מאוד רוצה לקנות דירה אחרי שנים בשכירות, והנתונים הנ"ל לא מעודדים בלשון המעטה. ואני בהחלט יכול להבין אותה.
המחשבה הראשונה שלי הייתה לבקש מאבא שימכור את הדירה, כך שסכום מסוים יעביר אלינו ללקיחת משכנתא לדירה שלנו, היתר אצלו בהשקעותיו השונות, ובנוסף עד ה120 שלו, נשלם לו חודשית 80% משכר הדירה שהיה נוהג לקבל על הדירה כדי לא לפגוע ברמת החיים שהתרגל אליה.
כשהצבתי את העובדות בפני אבא שלי והרצון שלנו לממש את עצמנו בדיור, הוא הציע פתרונות בדמות 'בוא נעביר את הדירה על אחיך הצעיר', או 'בוא פשוט נחזיר את הדירה על שמי'. או במילים אחרות, אני לא רוצה למכור את הדירה.
הסברתי לו שזה לא כזה פשוט, המוסדות והבנקים בישראל לא מטומטמים, ומסתכלים גם על היסטוריה של בעלות, כך שאם נמכור/נעביר דירה בתוך המשפחה, ומיד לאחר מכן ניגש לקנות דירה באמתלת "חסר דירה" – תידלק נורה אדומה במערכות, ויכולות לעורר שאלות מהותיות וחשדות להונאה במס.
בנוסף, יש תקופות צינון שאני צריך לעבור שאחשב חסר דירה לפני שאוכל לקבל מימון 75% למשכנתא או לפני שאוכל להשתתף בתוכניות המחיר למשתכן. ומעבר לזה, לגלגל את העול הזה על אחי הצעיר יציב אותו בדיוק בבעיה שלי בעוד שנתיים שלוש.
מה שנקרא, אין איך לקדם את הסיפור.
אבא שלי שלח אותי לעו"ד שהוא מכיר, שכמובן הציע לנו עוד טריקים, הפעם שנעשה הסכם ממון כך שאישתי תיחשב חסרת דירה ואז נוכל לרשום את הדירה על שמה.
לא רוצה ללכת בכיוון הזה בכלל, מוסרית לא.
וגם אילו הייתי פחות מוסרי, תידלקנה מספיק נורות אדומות אם יבוצע הסכם ממון לפני רכישת דירה על שמה.
---
בקיצור, אני מרגיש חבוט מכל הכיוונים
לא אשקר, יש פה סוג של כפיות טובה מסוימת מצידי. אני מניח שאין הרבה הזוכים לקבל דירה מהוריהם בלי שהתאמצו שקל בשבילה, אבל בשקלול הנתונים הכלכליים והרגשיים אני חושב שאני בהפסד.
מרגיש שאם הדירה לא הייתה רשומה על שמי, עם הניהול הכלכלי שלנו בשנים האחרונות, והשתתפות בתוכנית כזו או אחרת, היינו מצליחים לקנות דירה בעצמנו.
עם כל זה, אני עדיין מחויב בכבוד הוריי.
אני לא מתכוון לפוצץ שום קשר משפחתי בגלל כסף. אני מסתכל על ההישגים שלנו כמשפחה כיום, ואני יודע להעריך את זה היטב, אין תלונות, אבל כמובן בשאיפה ליותר כל הזמן. אז כרגע אנחנו בציפייה להגדיל את ההכנסות שלנו, הן בעבודה, הן בשוק ההון ואולי בהלוואות אם נצטרך, גם מהמשפחה. ואולי גם לשינוי בעמדת אבא שלי ולמכור את הדירה.
רק רציתי לוודא שאני יודע מה הקלפים שיש לי ביד כרגע, בהינתן המצב הנוכחי:
-לגייס את כל ההון העצמי הנדרש (כ-50% לפחות)
-לקחת את יתרת המימון כמשכנתא רגילה
-לשלם את מס הרכישה בהתאם
פיספסתי משהו?
ולסיום, אם יש כאן הורים שמתכננים לקנות דירה על שם ילדיהם, בבקשה לא.
החיים עפים ברגע, מה שנראה מהלך נכון כלכלית לכם בנקודת זמן מסוים, עלול להתגלגל לבעיה כלכלית ואישית של ילדכם מול בן/בת זוג שנים לאחר מכן.
אני קורא ולומד מהקהילה המון, החלטתי לפתוח משתמש ולשתף בבעיה שיש לי בעניין רכישת דירה.
ספויילר, אבא שלי רשם דירה על שמי לפני יותר מ20 שנה.
אני בן 38, נשוי +4
גרים בשכירות בפריפריה, ומאוד מנוהלים ומחושבים כלכלית.
שנינו עובדים בתחום המחשבים, מרוויחים בסדר, מספיק כדי להשאיר בצד כל חודש כ3500 שח לאחר הוצאות, ועדיין להישאר בפלוס בעו"ש, שמושקעים בחשבון מסחר עצמאי (רוכש מדדי מניות מובילים באופן חודשי).
בנוסף לזה, קיימת קרן ביטחון בדמות קרן כספית ל3 חודשי הוצאות, וביטוחי חיים לנו, ובריאות מורחבים לכל המשפחה. אין תלונות ברוך ה'.
דירוג אשראי 985 כבר שנים. אין הלוואות, דואגים להפרש הכנסות/הוצאות חודשי מבוקר עם כמה שפחות הפתעות.
לפני 20+ שנה, אבא שלי, שכבר היו בבעלותו מס' דירות, רכש דירה על שמי כדי להימנע מתשלומי מס.
מעבר לזה שהדירה רשומה עלי, אני לא נהנה ממנה ולא אחראי על כלום בתחזוקה שלה.
כל הדירות מושכרות ומניבות לו הכנסה יפה.
בזמנו חשבתי שזה מעולה, עזרתי לו לשלם פחות, ומבחינתו הדירה תהיה שלי אחרי ה120 שלו. WIN WIN מה שנקרא.
אבל בשנים האחרונות אני מבין שהדירה הזו היא סוג של משקולת זהב, עול כלכלי.
אני לא זכאי להשתתף במחיר למשתכן ודומיהן, השתתפות הבנק במשכנתא מוגבלת ל50%, מה שאומר שאני צריך להביא הון עצמי גבוה יותר, וכמובן תוספת תשלום מס רכישה במידה וארכוש דירה כעת.
מעבר לנתונים היבשים, אני גם נכנס למחלוקות וריבים רגשיים עם אישתי, היא מאוד רוצה לקנות דירה אחרי שנים בשכירות, והנתונים הנ"ל לא מעודדים בלשון המעטה. ואני בהחלט יכול להבין אותה.
המחשבה הראשונה שלי הייתה לבקש מאבא שימכור את הדירה, כך שסכום מסוים יעביר אלינו ללקיחת משכנתא לדירה שלנו, היתר אצלו בהשקעותיו השונות, ובנוסף עד ה120 שלו, נשלם לו חודשית 80% משכר הדירה שהיה נוהג לקבל על הדירה כדי לא לפגוע ברמת החיים שהתרגל אליה.
כשהצבתי את העובדות בפני אבא שלי והרצון שלנו לממש את עצמנו בדיור, הוא הציע פתרונות בדמות 'בוא נעביר את הדירה על אחיך הצעיר', או 'בוא פשוט נחזיר את הדירה על שמי'. או במילים אחרות, אני לא רוצה למכור את הדירה.
הסברתי לו שזה לא כזה פשוט, המוסדות והבנקים בישראל לא מטומטמים, ומסתכלים גם על היסטוריה של בעלות, כך שאם נמכור/נעביר דירה בתוך המשפחה, ומיד לאחר מכן ניגש לקנות דירה באמתלת "חסר דירה" – תידלק נורה אדומה במערכות, ויכולות לעורר שאלות מהותיות וחשדות להונאה במס.
בנוסף, יש תקופות צינון שאני צריך לעבור שאחשב חסר דירה לפני שאוכל לקבל מימון 75% למשכנתא או לפני שאוכל להשתתף בתוכניות המחיר למשתכן. ומעבר לזה, לגלגל את העול הזה על אחי הצעיר יציב אותו בדיוק בבעיה שלי בעוד שנתיים שלוש.
מה שנקרא, אין איך לקדם את הסיפור.
אבא שלי שלח אותי לעו"ד שהוא מכיר, שכמובן הציע לנו עוד טריקים, הפעם שנעשה הסכם ממון כך שאישתי תיחשב חסרת דירה ואז נוכל לרשום את הדירה על שמה.
לא רוצה ללכת בכיוון הזה בכלל, מוסרית לא.
וגם אילו הייתי פחות מוסרי, תידלקנה מספיק נורות אדומות אם יבוצע הסכם ממון לפני רכישת דירה על שמה.
---
בקיצור, אני מרגיש חבוט מכל הכיוונים
לא אשקר, יש פה סוג של כפיות טובה מסוימת מצידי. אני מניח שאין הרבה הזוכים לקבל דירה מהוריהם בלי שהתאמצו שקל בשבילה, אבל בשקלול הנתונים הכלכליים והרגשיים אני חושב שאני בהפסד.
מרגיש שאם הדירה לא הייתה רשומה על שמי, עם הניהול הכלכלי שלנו בשנים האחרונות, והשתתפות בתוכנית כזו או אחרת, היינו מצליחים לקנות דירה בעצמנו.
עם כל זה, אני עדיין מחויב בכבוד הוריי.
אני לא מתכוון לפוצץ שום קשר משפחתי בגלל כסף. אני מסתכל על ההישגים שלנו כמשפחה כיום, ואני יודע להעריך את זה היטב, אין תלונות, אבל כמובן בשאיפה ליותר כל הזמן. אז כרגע אנחנו בציפייה להגדיל את ההכנסות שלנו, הן בעבודה, הן בשוק ההון ואולי בהלוואות אם נצטרך, גם מהמשפחה. ואולי גם לשינוי בעמדת אבא שלי ולמכור את הדירה.
רק רציתי לוודא שאני יודע מה הקלפים שיש לי ביד כרגע, בהינתן המצב הנוכחי:
-לגייס את כל ההון העצמי הנדרש (כ-50% לפחות)
-לקחת את יתרת המימון כמשכנתא רגילה
-לשלם את מס הרכישה בהתאם
פיספסתי משהו?
ולסיום, אם יש כאן הורים שמתכננים לקנות דירה על שם ילדיהם, בבקשה לא.
החיים עפים ברגע, מה שנראה מהלך נכון כלכלית לכם בנקודת זמן מסוים, עלול להתגלגל לבעיה כלכלית ואישית של ילדכם מול בן/בת זוג שנים לאחר מכן.
