בתור חסכנית (או קמצנית בלשון הבן זוג), שיוצאת עם אדם ללא תודעה כלכלית, אני חייבת להגיש שהגישה התוקפנית מעולם לא עבדה אצלנו, היא פשוט הביאה לפיצוצים וריבים.
מה שכן עובד לי זה לתת דוגמא אישית, לדוגמא הוא התחיל להזין לאפליקציה הוצאות שלו בעקבותיי ומתחיל גם להסיק מסקנות ולצמצם. בנוסף, בכל פעולה אקטיבית הכי חשוב זה להתחיל עם בני הזוג בצעדים קטנים, לדוגמא לצמצם רק יום אחד בשבוע של אכילה בחוץ בעבודה על ידי הבאת מזון מהבית, ואחרי שרואים שהשד לא נורא, אפשר להתקדם לאט לאט.
אני כרגע עובדת עם בן זוגי בעיקר על ״שריר החיסכון״, כך שהוא התחיל לשים כסף בצד גם לחסכון חירום וגם לקופת גמל להשקעה (ניהול עצמי זה ממש יותר מידי עבורו, אבל כן קופת גמל להשקעה במסלול פסיבי).
יש לציין שאנחנו בהפרדת רכוש מוחלטת ואני מעדיפה שזה יישאר ככה, כך שיותר קל לי לקבל את הבזבוזים שלו, מאשר אם הייתי מרגישה שזה יוצא לנו מחשבון משותף.