מסכימה עם זה. ומה אתה יודע? יכול להיות שגם לו יש צד בזבזני אבל הוא לא שיתף אותנו בו כי מבחינתו זה חשוב ולגיטימי?
זה טיעון מסוג false equivalency, כלומר אם יש שני צדדים מנוגדים, וצד אחד נוקט בטקטיקות לא סבירות, אז טוענים שאם צד אחד עושה משהו לא בסדר אז כנראה שהצד השני גם. ואז התנהגות שלילית מצד אחד כביכול מכשירה התנהגות שלילית מהצד השני.
לא אומר שהוא מושלם אבל בהיעדר ראיות לזה שהוא עושה משהו לא בסדר לא רואה סיבה לחשוד בו מראש.
וגם אם הוא בן אדם נורא ואיום זה לא משנה את חוסר הלגיטימיות של פעולה חד צדדית במערכת יחסים.
נולי, בהתחלת השרשור הוא כתב מהי ההכנסה החודשית בבית וכמה עובר לחיסכון כל חודש (המון!). בהתחשב בכך, מה הבעיה בסכום הזה (שאולי את לא היית מוציאה גם אם היה באפשרותך אבל כן היית מוציאה על משהו אחר)? נשות טייקונים מוציאות עשרות אלפי ש"ח בחודש על בגדים, מסעדות, תכשיטים ופינוקים וזה הגיוני ביחס להכנסות.
כל העיסוק בסכום לא רלוונטי לדעתי, זה לא משנה גם אם זה 10 שקל. השאלה אם זה משהו שמבחינת בן הזוג השני הוא תקין ללא קשר לסכום. למשל, אם הגבר מחליט "לפנק" אישה אחרת בקפה של "קופיקס" אחת לחודש על בסיס קבוע תוך כדי הרעפת תשומת לב עליה באופן חריג, אני בטוח שהאישה הייתה מזדעקת שמשהו לא בסדר פה מבחינה עקרונית לא כי 5 שקל זה הרבה אלא בגלל האופי הלא סביר של הדבר שעליו יוצא הכסף. הגבר יכול במצב הזה להסביר מליון פעם שהוא נהנה מאוד לחזר אחרי האישה האחרת אבל לא נראה לי שזה ייתקל בהבנה רבה ובצדק.
באותו אופן, הוצאת כסף משותף על פעילות הדוניסטית של אחד הצדדים היא סבירה רק בהסכמת שני הצדדים ולא במעמד צד אחד. מותר אגב גם להסכים בדיעבד, כמובן שלא כל דבר שואלים, אבל כשבן הזוג מגיע לרמה שהוא מעיר לך, צריך להקשיב במקום לנסות לעשות דרמות ולהתחמק מדיון.
אני תוהה אם היית מפרשן את אותו הדבר לגבי מי שהיה מוציא סכום חודשי כזה על משהו שמקובל עליך?
אצלה זה מסעדות, אצל אחר זה גאדג'טים, אצל השלישי זה 3 פעמים חו"ל בשנה, אצל הרביעית חדר כושר ואופניים משובחות וכן הלאה.
לכל אדם כמעט יש את ההוצאה הכספית שנראית מיותרת לאחר.
אני מאוד אשמח שבת הזוג שלי תוציא גם 5 אלף בחודש על משהו שמקובל עליי כי הוא מקובל עליי. למה שאני אתנגד להוצאה שמקובלת עליי?
מה שאתה שואלת זה האם יש הוצאה שעקרונית מקובלת עליי אבל החל מסכום מסויים היא לא. אני מניח שיש דברים כאלה ולכל אחד יש את הגבולות שלו. במצב הנוכחי אני מניח שפותח השרשור לא מתנגד עקרונית לאכילה במסעדות פה ושם אבל הוא כן מתנגד להוצאה בגובה המדובר ולנורה האדומה שזה מדליק אצלו ביחס לעתיד היחסים כשהוא מעיר לבת זוגתו שזה מפריע לו.
זה לא כל כך משנה מה ההוצאה ואני לא נכנס למערכת הערכים של אף אחד. אני שופט את הסיטואציה ב-100% מנקודת מבטו של פותח השרשור ואני מודיע לו שמדובר בסימן אזהרה ברור שיש לטפל בו, לא כי ההוצאה באופייה לא סבירה לדעתי (זה לא רלוונטי) ולא כי זה יותר מידי כסף (גם לא רלוונטי) אלא אך ורק בגלל התגובה הלא הגיונית של אישתו לנסיון של בן זוגה לייצר תקשורת זוגית בריאה.
