בת/בן זוג לא קואופרטיבי

[סולידי]

מנסה לראות את זה מנקודת מבטה, לא להעלב מנסה לעזור.
מעניין שהמקום הראשון שבו אתה רוצה לחסוך הוא בהוצאות שלה, ובמה שהיא נהנית ממנו. אני מניחה (ותקן אותי אם טעיתי) שהכסף על האכילה בחוץ בו בזמן העבודה. כולם יוצאים לאכול ביחד או משהו בסגנון. זה מרגיש כאילו קראת משהו באינטרנט והחלטת שמה שיהיה הכי טוב אם היא תשנה את ההרגלים שלה, תתקמצן, תהפוך למוזרה בעבודה כשאתה עוקב אחרי מה שהיא עושה באקסל.

נשמע מעצבן, מתנשא ועוד כמה מילים שאשמור לעצמי.
רוצה שינוי אמיתי? רוצה שותפה לתהליך ממקום טוב של ביחד ולא מצב שאתה אומר לה מה לעשות? תזכור שאתה זה ששינה פה את הכללים וההתנהגות ולא היא (קצת כמו חוזרים בתשובה שלא מקבלים את זה שכל המשפחה לא חוזרת איתם).

ולמשהו קצת יותר מעשי.
1. דבר ראשון תשתוק. כבר עצבנת והתקטננת איתה מספיק והיא לא רוצה לשמוע על זה יותר.תתחיל לפעול והחיסכון יבוא עם זה.
2. תבשל, ותבשל טוב. לא חסרים ברשת מתכונים מעולים גם למי שהוא לא שף (ממליצה על בצק אלים). ארוחת ערב מפנקת שמכינים בבית היא גם דייט, גם חיסכון על מסעדה וגם אם נשארת שארית טעימה במיוחד לקחת למחרת לעבודה פנטסטי. ולא סיר של מג'דרה לשבוע, משהו משובח וטעים (המלצות ימסרו בשמחה, מג'דרה אל תעלבי).
3. תסדר את הבית. תעיף חצי ארון (שלך) ואת כל הגאגטים הישנים שיש בבית ואין בהם שימוש. אל תכנס לדברים שלה, ותזכור לשתוק. אתה מסדר כי יהיה לך יותר נעים אם זה יהיה מסודר. מה זה יתן? דבר ראשון היא תראה שאתה מתאמץ, זה כבר טוב. ובנוסף כשאני רואה את הסדר המופתי של בן זוגי בארון אני מנסה להגיע לדבר דומה. כשהבגדים מסודרים ואני מוצאת פריטים שלא לבשתי שנים זה גורם לי לא לרכוש עוד (כי כבר יש לי 5 חולצות לבנות מכופתרות ואין סיבה לעוד אחת, גם אם היא במבצע).
4. קניות. בהמשך לעצת הבישול תקח עלייך את קניות המזון לבית (או ביחד אם היא אוהבת) אחרי שהמזווה והמטבח יהיה בסדר מופתי. אחרי שתעיף חצי ארון כי יש לך שימורים שנגמר להם התוקף לפני שנתיים (טרו סטורי) תוכל לקנות מוצרים הגיוניים ולהשתלט על רכישות המזון. בתקווה שבעתיד (לא עכשיו, זוכר כמה עיצבנת אותה?!) זה גם יעזור להוביל לצימצום הוצאות המזון בחוץ.
5. תיזום פעילויות משותפות כיפיות וזולות. טיול בטבע, או טבע עירוני, בקבוק יין על החוף ושיחה לתוך הלילה? מפגש חברים בייתי (במקום פאב שכל כוס עולה המון) מוזיאון? מה שבאופי שלכם. מה עדיף, מסעדה ב-200 ש"ח או סיבוב ארוך במוזיאון ובסיומו פיקניק בפארק. גם תצא רומנטי וגם תחסוך 100 ש"ח.
6. אם יש לכם כבלים תתקין קודי. תשתמשו בזה קצת, ואחרי תקופה תגיד לה שאתם בכלל לא צריכים את המנוי ותבטלו.
7. יש לך מנוי לחדר כושר? תבטל, תתחיל לרוץ/ללכת וקנה משקולות.

הקו הכולל של כל העצות האלה היא לעשות, דברים שלא פוגעים באיכות החיים שלה (להפך, הלוואי שמישהו יסדר לי את המטבח ויתכנן בילוי כיפי משותף ומושקע במחשבה ולא רק כסף). זו בעצם תהיה עלייה באיכות החיים שלכם והפחתה בהוצאות. אחרי כמה חודשים תעלה שוב את עניין החיסכון הכספי. ואז כשתדבר זה כבר יהיה מגובה במעשים ולא רק בדרישות ממנה.

אנשים נוטים להתרגל כשמישהו עושה הכל עבורם. את מציעה לו לקחת את כל עול תחזוקת הבית וכל עול הזוגיות על כתפיו ולתחזק פרינססה בבית. מה יגרום לכללים להשתנות אם הם לא השתנו עד עכשיו?

 

[ron2]

@סולידי.
למה לקרוא בשמות? לא חושבת שזוגתו של הכותב היא פרינססה. הוא ביקש עצות מה לעשות אז הצעתי שיפתור דברים בדרך של פעולה ולא בשיחות (שלא הובילו אותו לשום מקום עד כה).
"עול הבית" לסדר את הדברים שלו, לעשות סדר חד פעמי במטבח (לוקח שעתיים גג) ולבשל ארוחה טובה. להציע לעשות יחד פעילויות משותפת.

 

[__________]

אני אוכל כל יום עבודה בחוץ. ארוחה ממוצעת בעסקית של הצהריים עולה 50 שקל. 20 ימים זה 1000 שקל.. 800 יורד מהתן ביס של העבודה.
נגיד הייתי אוכל במסעדה הטובה יותר שעולה 80 ומשהו בעסקית בצהריים, נעגל ל90 - 1800 שקל. ואין מצב שאוכלים כלללל יום במסעדה הכי יקרה שיש ליד העבודה. לרוב בא משהו פשוט.
איך היא מצליחה להגיע ל2500?
אז בנוסף לעצות הטובות שנאמרו, בעיקר של RON2, הייתי פשוט מנסה לשכנע לאכול יותר בכיוון של 1000 שקל בחודש ולא 2500.

 

[סולידי]

@סולידי.
למה לקרוא בשמות? לא חושבת שזוגתו של הכותב היא פרינססה. הוא ביקש עצות מה לעשות אז הצעתי שיפתור דברים בדרך של פעולה ולא בשיחות (שלא הובילו אותו לשום מקום עד כה).
"עול הבית" לסדר את הדברים שלו, לעשות סדר חד פעמי במטבח (לוקח שעתיים גג) ולבשל ארוחה טובה. להציע לעשות יחד פעילויות משותפת.

אני לא יודע מה היא עכשיו ולא כתבתי שהיא פרינססה.
אבל את מציעה לו: לשתוק, לבשל, לסדר את הבית, לעשות קניות וליזום פעילויות זוגיות. אם ככה מה יישאר לה לעשות?
כתבתי שאם הוא ייקח את העצות שנתת, אז תתפתח ביניהם זוגיות שהיא לא תורמת לה דבר מלבד פשוט להיות שם. אני חושב שזה עונה בקלות להגדרה של פרינססה.

את גם כותבת שכשאת רואה את בן זוגך מסודר, את מנסה להיות גם מסודרת. אבל זאת את וזו ההתנהגות הרגישה שלך לבן זוגך ולסביבתך. אני מניח שאם היית רואה את בן זוגך חוסך, לא היית נוהגת פזרנות בכספים משותפים. לא ניתן להשליך מן ההתנהגות שלך על ההתנהגות של בת זוגו של הכותב, בודאי כשאנו כבר רואים שהיא אינה לומדת ואינה מאמצת את הדוגמא האישית שלו בנושא חיסכון.

 

[ron2]

@סולידי, כיף להתווכח איתך, באמת
תחזוקת בית היא הרבה מעבר לקניות וקצת סדר. לא כתבתי מילה על ניקיונות, כביסות, עציצים, תחזוקת הקשר עם ההורים (במקרה שלי הלוואי וזה היה נופל עליו), תשלום חשבונות, חיפוש דירה אם עוברים, עיצוב הבית, לקום ראשון בבוקר ולהכין קפה.... אם הכותב יישם חלק מעצותיי כלומר ילך לסופר מדי פעם, יקדיש שעה פעמיים בשבוע לבישול (אפשר גם ביחד, הכי כיף) ויקדיש שעות מעטות לסידור הארון (שזו משימה שעושים פעם אחת) זה ממש לא אומר שה"עול" הוא עליו.
להציע ללכת לטיול בשבת או לבקר בתערוכה במקום מסעדה זה לא איזשהי משימה גרנדיוזית (מקסימום 5 דקות חיפוש מסלול ושוב יותר נחמד ביחד).

אגב, הכותב לא אמר כלום על צעדים שהוא עשה פרט למלא קובץ אקסל ולהגיד לזוגתו שהם (כלומר היא) יכולים לצמצם את עלות האכילה מחוץ לבית.

ואמרתי לו לשתוק כי אם זה הגיע למצב שכשהוא מנסה לשוחח בנושא היא מדברת על אובדן חירות, עדיף שיפחית במילים וייתן למעשים לדבר עבורו.

 

[Lali]

לאף אחד לא נראה שלהוציא 2500 ש"ח בחודש על אוכל בחוץ זו שחיתות באופן אבסולוטי? זה החלק שהכי צורם לי בסיפור.

לי זה מאד נראה שחיתות. עם זאת, נראה לי שכולנו מסכימים על זה, מלבד האדם החשוב בסיפור וזה אשתו של הכותב :-P עם זאת, אני חושבת שזכותו של כל אחד להחליט איך להוציא את כספו, כל עוד זה לא כסף של הבנק. אם זה היה מקובל על שני בני הזוג, לא היינו שומעים על זה, נכון?

כפי שכתבתי קודם, אני גם חושבת שבמקרה הספציפי הזה לעשות מו"מ לגבי הסכום זה בעייתי, בגלל שבשביל אשתו, היכולת להוציא כסף על מסעדות מספקת איזה צורך רגשי מסוים.

 

[Lali]

הכותב לא אמר כלום על צעדים שהוא עשה פרט למלא קובץ אקסל ולהגיד לזוגתו שהם (כלומר היא) יכולים לצמצם את עלות האכילה מחוץ לבית.

אני חושבת שזו בדיוק הבעיה, שכל עוד כל ה"עבודה" נעשית בצד אחד של הזוגיות, זה בעצם הרגשה ש"מתקנים" מישהו. אף אחד לא אוהב שמתקנים אותו, גם כשהביקורת מוצדקת.

 

[Yam]

תודה לכולם על התגובות והעצות, הפרקטיות והפחות פרקטיות. לגבי ההערות על פריננסה והתרומה שלי לבית: החלוקה בינינו בעבודות הבית ובכללן בישול שיוויוניות. בנוסף, אישתי ממש לא מרגישה אשמה או מגבלה בשל פערי המשכורות שלנו. היא מוציאה סכומים כאלה על אוכל בחוץ מכיוון שיש לה סטנדרטים גבוהים בקולינריה, היא לא הולכת למסעדות להגדרתה "בינוניות". לכל צופי העתיד שציינו חוסר התאמה זוגית, אני לא מסכים. השקפת העולם שלנו דומה בתחומי דת, חינוך, תחביבים. פשוט היא פזרנית ללא מודעות לערך הכסף ואני לא. זה לא משהו שמפיל זוגיות לראייתי האישית.

 

[Lali]

זה לא משהו שמפיל זוגיות לראייתי האישית.

טוב, מאחלת לך בהצלחה.

 

[Roi]

@ron2 ו @סולידי למרות שהדיון בינכם מאוד מעניין, לדעתי עדיף לחכות לתשובת המשורר, אחרת כל מה שאצם אומרים זה באוויר.
היו פה מספר שאלות מאוד טובות שהתשובה עליהן תאיר את הדרך לפתרון.
אין לנו מושג איך הזוגיות מתנהלת בינהם, מי עושה מה אם בכלל, האם יש להם חשבון בנק משותף וכו
@Yam הכדור במגרש שלך

****עריכה****
אני רואה שהוא הגיב

 

[Roi]

סטנדרטים גבוהים בקולינריה, היא לא הולכת למסעדות להגדרתה "בינוניות"

מעניין...אני בעד לחתוך כרטיס אשראי במיידי, אם יש לה סטנדרטים גבוהים הפתרון הוא בישול בבית, אין יותר סטנדרט קולינרי גבוה מזה, שליטה של 100% ברכיבים ובתוצאה !

 

[שלי]

תודה לכולם על התגובות והעצות, הפרקטיות והפחות פרקטיות. לגבי ההערות על פריננסה והתרומה שלי לבית: החלוקה בינינו בעבודות הבית ובכללן בישול שיוויוניות. בנוסף, אישתי ממש לא מרגישה אשמה או מגבלה בשל פערי המשכורות שלנו. היא מוציאה סכומים כאלה על אוכל בחוץ מכיוון שיש לה סטנדרטים גבוהים בקולינריה, היא לא הולכת למסעדות להגדרתה "בינוניות". .

גם אנחנו מאוד אוהבים לאכול במסעדות טובות והיינו מוציאים שם הרבה כסף.

האם היא הולכת איתך למסעדה או לבד?
כשהולכים יחד יש הרבה אפשרויות לצמצם את ההוצאה:
להזמין שתי ראשונות ולחלוק מנה עיקרית.
לא להזמין יין או קוקטייל
לא להזמין שתיה קלה
לחלוק בקינוח
וכמובן לצמצם את כמות הפעמים שהולכים

אם קולינריה זה ה-דבר עבורה, אפשר להחליף מדי פעם ארוחה במסעדת יוקרה בדברים אחרים:
*ארוחה באמת שווה שמכינים יחד בבית. מהחומרים הכי טובים.
*סדנת אוכל שבו אוכלים ולומדים להכין מנות. אצל מאיר השמן יש סדנאות שף מצויינות וכל ההכנסות תרומה להזנת ילדים. לפחות הכסף ילך למקום טוב.. ואולי היא תתחבר גם לכך שיש ילדים בישראל שאין להם כסף לאוכל.
*יש לנו חברים שאוהבים לבשל ולאכול ואנחנו עושים יחד ארוחות נהדרות. ההוצאה היא הרבה יותר קטנה ממסעדה. ועל הדרך נהנים מהחברים , מהיין ומהחויה
* פיקניק על הים מול השקיעה עם בקבוק יין.

בנוסף, אולי נכון יהיה לגשת לנושא הזה מהכוון הבריאותי ולא הכלכלי. למשל לגבי לחלוק קינוח, ולבשל בבית או עם חברים לעומת לאכול במסעדה אוכל שיש בו הרבה סוכר, שומן ומלח.

האם יש לה דברים נוספים שמאוד חשוב לה להוציא עליהם כסף?

 

[אנא-אל]

אני חייבת להגיד שבעיני כל 'הסיבובים', של ללכת למסעדה אבל להתחלק, לבשל כדי שתשתכנע שגם אוכל בבית יכול להיות גורמה וכו' לא שווים הרבה אם היא לא מסכימה עם העקרון והחשיבות של חסכון. במקרה הטוב זה לא יעיל לטווח הארוך במקרה הרע זה תחמני.
מה שלא יעבוד עם תקשורת פשוט לא יעבוד.

 

[גל_יציב]

@Yam הי הסתבכת קצת ואולי קצת הרבה
אני חושבת שזה בסדר להסתכל על כמה הקן המשפחתי שלכם מכניס וכמה הוא מוציא ועל אלו דברים הוא מוציא
אני חושבת שזה לא בסדר שאתה לבד בסיפור
אני חושבת שיהיה לך בלשון המעטה, ממש לא נוח, להמשיך להיות לבד בסיפור.
אני בעיקר חושבת שזה לא בסדר
שכאשר מדובר ב-כסף
אז פתאום אין פתיחות, אין תקשורת פתוחה ושקופה
אין סובלנות, להכיל שוני והתפתחויות של כל פרט בתוך הזוג
אין שיתוף דעת בריא בכדי להגיע הבנה משותפת
אין עמק השווה, יש אני ואיך שאני ומה שאני וזה אני ועוד פעם אני וגם אחכ אני
אין שיח אמיתי ובונה על כסף ולפיכך בניית אופק פיננסי משותף / מטרות כספיות אחידות / שאיפות זהות/חופפות לאורח חיים מסוים
אין סבלנות, לא לשיחה ולא למה שהיא תביא ולא להסתגלות הדרגתית

ייתכן מאד שבכל דבר שאינו נוגע לכסף כל התכונות שציינתי מתקיימות למהדרין וזה מעולה
אני לא שופטת ואני לא ביקורתית, אני חושבת שבחרת זוגיות ויש אתגר לפניך
האתגר הוא כנראה פסיכולוגי, בראש ובראשונה, לנצח את מה שכסף מהווה עבור אשתך.
זה אומר בעקרון להתמודד עם תפיסות שגויות, מודל לחיקוי נוראי, אזכורים מילוליים מטופשים ועוד שלל דברים שגרמו ל-כסף להיות מגונה ולא ממונף.

מעבר לכך, אני פשוט חושבת שכבני אדם, בזוגיות שחשובה לנו ובמצב האופטימלי,
אנו לבסוף בוחרים להתעלות על עצמנו ולהפגין התנהגויות כמו שציינתי גם כשלא מתאים לנו וגם כשלא נוח לנו
יש מלא נושאים לא פעם ולא פעמיים שפשוט בלתי נסבלים בעיני אנשים
אבל הם שם, והם משתדלים, בעבור הזוגיות.

יש כאלו שעושים השתדלות ויש כאלה שלא עושים השתדלות. צריך לבחור איך לחיות עם כל אחד.

 

[האופטימית]

קודם כל אל תגיד לה דבר על זה שאתה מרוויח יותר ממנה. אלא אם כן בא לך להתגרש, במקרה הזה תזכיר לה את זה כל יום זה כבר יעשה את העבודה. גם לא כדאי להגיד לה שהיא הבזבזנית ביניכם ולהגיד לה שהיא מוציאה כסף על שטויות, בטח ובטח לא לפני שאתה התחלת ליישם צעדים בעצמך של התייעלות.

גם אני נתקלתי במכשול הזה בתחילת הדרך ויש שני דברים שהם סופר סופר חשובים כדי שבן הזוג יהיה חלק מהתהליך. הדבר הכי חשוב לדעתי זה להתחיל מדוגמא אישית, אל תבוא תגיד לה איפה היא יכולה לחסוך, תראה לה איפה אתה חסכת, איפה אתה התייעלת. אולי אתה יכול להתחיל לנקות במקום להביא מנקה? אולי תלמד לעשות תספורת במקום ללכת לספר? אולי תתקשר לכל הספקי תקשורת ותתמקח על מחירים? ואולי תתחיל להכין לה ארוחות ערב ולהשקיע בה ואז אולי ירד לה קצת ממסעדות? תראה לה את הכסף שחסכת הולכת לתוכנית חיסכון או להשקעה כל חודש כדי שהיא תראה שזה אמיתי וזה עובד. תראה לה שאתה מאושר מהתהליך וממש לא אומלל. הדבר השני זה מטרה משותפת. כדי שהיא תהיה חלק מהתהליך צריך להבין מה היא רוצה, מה החלום שלה ואיך חופש כלכלי יכול לתת לה את זה. אולי זה שתרד לחצי משרה כדי להיות איתה והילדים יותר בבית? אולי זה טיול מסביב לעולם? לא משנה מה, אחרי שנתת דוגמא אישית, התחלת לצבור כסף אך ורק מחיסכון שלך בלי לדרוש ממנה דבר ורק שיתפת אותה בתהליך. בדרך הזאת תתחיל לסקרן אותה בתהליך, היא תראה שאתה לא וויתרת על דברים אלא פשוט התייעלת, היא תראה שאתה לא סובל מהתהליך אלא להיפך, והיא תראה את קופת החיסכון גדלה בצד. זה מסקרן, זה מעניין זה יגרום לה מרצונה לרצות לנסות, ואז, ורק אז כשזה מגיע ממנה היא באמת תוכל לעשות את התהליך.

האמת שזה הזכיר לי שהשקעתי בפוסט מאוד אורך על תוכנית 7 שלבים לרתימת בן הזוג אם בא לך לקרוא משהו יותר מעמיק ושיטתי.

 

[Roi]

אמת שזה הזכיר לי שהשקעתי בפוסט מאוד אורך על תוכנית 7 שלבים לרתימת בן הזוג אם בא לך לקרוא משהו יותר מעמיק ושיטתי.

אחלה פוסט, מאוד נהנתי לקרוא !

 

[גרהם]

עברתי ברפרוף אז אני לא יודע אם מישהו כבר כתב, אבל להגיד שלבזבז כסף בלי חשבון זו חירות זה ממש משפט מתוך "1984".
יש אנשים שצריך להזכיר להם ש"בזבוז" הוא פשוט פחות צריכה בעתיד ו"חסכון" הוא יותר צריכה בעתיד (ולדקדקנים - מבחינתי גם ירושה עם צריכה בעתיד). שתעשה חשבון כמה הנאה היא מפיקה מ-2500 ש"ח בחודש על מסעדות (או הפער בין הסכום הזה לסכום הכרחי / סביר בתחום הזה) ותחשוב אם זה באמת הניצול הכי טוב שיש לכסף. כך אפשר להמשיך לתחומים אחרים.
גישה אחרת היא להפנים שהכנסה גבוהה אינה מובטחת לעד. אם השכר ירד בכמה אלפי ש"ח, יהיה צריך לקצץ הרבה יותר כשאין עתודות של חסכונות.

 

[מתכנת]

@האופטימית האם הבלוג שלך מופיע בשרשור שפתח @yossik ?

 

[האופטימית]

אחלה פוסט, מאוד נהנתי לקרוא !

תודה רבה!

@האופטימית האם הבלוג שלך מופיע בשרשור שפתח @yossik ?

כן, רשמתי אותו שם לא ממזמן.

 

[ogi]

להגיד שלבזבז כסף בלי חשבון זו חירות זה ממש משפט מתוך "1984".

זה לא הרעיון שעליו מבוססת מדינת הרווחה? -- "אם אין לי מספיק כסף כדי לעשות משהו שאני רוצה לעשות, אני לא חופשי".

יש אנשים שצריך להזכיר להם ש"בזבוז" הוא פשוט פחות צריכה בעתיד ו"חסכון" הוא יותר צריכה בעתיד (ולדקדקנים - מבחינתי גם ירושה עם צריכה בעתיד). שתעשה חשבון כמה הנאה היא מפיקה מ-2500 ש"ח בחודש על מסעדות (או הפער בין הסכום הזה לסכום הכרחי / סביר בתחום הזה) ותחשוב אם זה באמת הניצול הכי טוב שיש לכסף. כך אפשר להמשיך לתחומים אחרים.
גישה אחרת היא להפנים שהכנסה גבוהה אינה מובטחת לעד. אם השכר ירד בכמה אלפי ש"ח, יהיה צריך לקצץ הרבה יותר כשאין עתודות של חסכונות.

כן, אבל זאת לא רק חלוקה בין הווה ועתיד, אלא גם חלוקה בינו ובינה: כל שקל שהיא מוציאה עכשיו על עצמה זה שקל שהיא מקבלת. כל שקל שהיא חוסכת זה שקל שלא ברור איך יתחלק ביניהם. (זה אולי לא יפה להסתכל כך על הדברים, אבל זה נראה לי רלוונטי להתנהגות שתוארה).