בחירת מוסד לימודים (עזרה מהייטקיסטים)

[Et1]

לא הבנתי מה רשום פה.

התפקששה המ'
באף קורס הממוצע לא מעל 56.

 

[ת.אוקהם]

לאחרונה ראיתי גרף ציונים במדמ"ח שנה א' באחת האוניברסיטאות שעליהן דנו כאן בפוסט.
באף קורס הממוצע לא על 56.
משיחות עם חברים, המצב לא טוב יותר בשאר האוניברסיטאות וגם שם אנשים יוצאים עם תואר בפקטור.

האם היום, באמת בוגר מדמח מתל אביב באמת טוב יותר מבוגר מדמח בבינתחומי לצורך העניין?

לא הבנתי למה העובדה שבוגר תואר בת"א למשל קיבל פקטור במבחן מאוד קשה עם 70% נכשלים הופכת אותו לשקול לבוגר הבינתחומי? איפה פה הנביעה הלוגית?

ובתשובה לשאלתך, סטודנט באוניברסיטה יותר מוצלח משני טעמים עיקריים:
1. הוא עבר סלקציה גבוהה בהרבה (שקשורה למוח ולא לכסף) בתנאי הקבלה.
2. הוא צלח תואר קשה בהרבה - מה שמעיד על היותו חרוץ, יודע להתמודד עם קושי ואוטודידקט.

 

[Oringa]

גם להוציא ציון של 700+ בפסיכומטרי מחשל ונותן אינדיקציה טובה על יכולת לימוד (ישיבה על התחת והתמדה). לא רואה סיבה למה צריך 4 שנים של זה. בסוף למראיין לא אכפת מזה בדיוק כמו שלא שאכפת לו שאתה יוצא סיירת מטכ"ל כשהוא צריך לקחת אותך בשביל לערבב חומרים במבחנות.

כי יש הבדל עצום בין פסיכומטרי (שלא תורם להשכלתך במאומה) ובין 4 שנים במוסד להשכלה גבוהה, שמרחיב ומעמיק את ידיעותך בצורה מהירה.

 

[sogi]

האינטרס הציבורי הוא שאנשים יוכלו ללמוד במקום שתואם לרמתם. האקדמיה לא אמורה להיות מוסד הכשרה לפי צרכי השוק הנוכחיים.

אין שום הגיון בלהוציא יותר בוגרים ממה שהאקדמיה או שוק העבודה מוכנים לקלוט.
זה מבזבז משאבים גם מצד האקדמיה וגם מצד אותם אנשים שפשוט מבזבזים שנים רבות מהחיים.

תואר מתקדם מלמד אותך לעבוד ללמוד ולפתח דברים באופן עצמאי, מתרגל אותך בעבודה עצמאית ומדגים למעסיק הפוטנצילי שאתה מסוגל.
בראיון הוא כבר יבדוק מה באמת עשית.
מצוינות מחקרית של המוסד משפיעה על הרמה והדרישות מהסטודנטים לתואר ראשון כי המרצים רואים בהם פוטנציל לתואר מתקדם.

בראיון שואלים אותך חידות הגיון ושאלות במבני נתונים, גם אם אתה בוגר תואר מתקדם ולמדת עוד דברים אחרי שנה א' בתואר ראשון ואחרי שפתרת חידות להנאתך בגיל 10 כשלמדת ביסודי (חידות שקילת מטבעות וכד' שהמעסיקים כל כך אוהבים).
שוק העבודה לא פחות הזוי מהאקדמיה.

 

[Henchman34]

שמרחיב ומעמיק את ידיעותך בצורה מהירה.

אם הייתי מחפש הרחבת אופקים הייתי הולך ללמוד פילוסופיה ולא קורסים שעוסקים בטורי פוריה או פיזיקה מודרנית כשכל מה שאני רוצה זה להיות מהנדס כימיה. הסמכה בהנדסה (שלוקחת 4 שנים של מעל 150 נקודות אקדמיות) צריכה להוציא אותך מוכן לשוק העובדה ולא ל"מוכן להרחבת אופקים נוספת" במסגרת תואר שני או ושלישי.

 

[Et1]

לא הבנתי למה העובדה שבוגר תואר בת"א למשל קיבל פקטור במבחן מאוד קשה עם 70% נכשלים הופכת אותו לשקול לבוגר הבינתחומי? איפה פה הנביעה הלוגית?

ובתשובה לשאלתך, סטודנט באוניברסיטה יותר מוצלח משני טעמים עיקריים:
1. הוא עבר סלקציה גבוהה בהרבה (שקשורה למוח ולא לכסף) בתנאי הקבלה.
2. הוא צלח תואר קשה בהרבה - מה שמעיד על היותו חרוץ, יודע להתמודד עם קושי ואוטודידקט.

לא כתבתי שבוגר בינתחומי ותל אביב שקולים, וגם פקטור לא בהכרח מצביע על מבחן קשה-אני בטוח שקרו מיקרים בהם רוב הסטודנטים בקורס החליטו (לא בצורה רישמית כמובן) לא להשקיע בקורס מסוים כדי להשקיע בקורס אחר, סטודנט מדבר עם סטודנט ופתאום לרוב הסטודנטים (הלא תמימים ולא פראיירים) נראה שעדיף לגשת למועדי א' בקורסים מסוימים ומועדי ב' בקורסים אחרים כדי שיוכלו להשקיע באמת בלמידה.
למועד א' כמובן שניגשים- הממוצע בהתאם-וכמוהו גם הפקטור.
חוץ מזה, מה שווה שלמדת ונבחנת בתל אביב- אבל במבחן נכשלת - כלומר כנראה שאת החומר שנלמד בתל אביב אתה לא יודע מספיק טוב.

אני גם לחלוטין לא מסכים עם זה שסטודנט באוניברסיטה עובר סלקציה קשה יותר והיא בהחלט קשורה לכסף.
קודם כל, חלק גדול מהסטודנטים באוניברסיטאות מתקבלים בעזרת מכינה , אותה הם כמובן חייבים לעבור אבל ככל שידוע לי, היא ברמת מתמטיקה של 5 יח' ולא יותר ככה שאם תלמיד יב' עושה את זה- גם בחור בן 21+ יכול.
ואיך היא קשורה לכסף? הסטודנט הממוצע הוא חייל משוחרר אחרי\לפני טיול.
אם יש לו כסף- יעשה פסיכומטרי 70 פעמים ועם קצת שיעורים פרטיים ומכינת השלמה- בקלות יתקבל לאוניברסיטה. כמובן שמי שלא באמת רוצה את זה- לא יצליח.
אם אין לו- יצטרך לעבוד תוך כדי הלמידה לפסיכומטרי, לא בטוח שיוכל להרשות לעצמו שיעורים פרטיים וגם תוך כדי המכינה יצטרך לעבוד.
ואפשר להתווכח גם על זה שהוא חרוץ ויודע להתמודד עם קושי- כי סיכוי לא קטן שלפחות חלק מהמבנים עבר בפקטור.

 

[ת.אוקהם]

חוץ מזה, מה שווה שלמדת ונבחנת בתל אביב- אבל במבחן נכשלת - כלומר כנראה שאת החומר שנלמד בתל אביב אתה לא יודע מספיק טוב..

בוא נעמיד דברים על דיוקם. מרבית הפקטורים ניתנים בשנה א' בקורסים המסננים.
נותנים פקטור בדכ כאשר נתנו, בלי כוונה, מבחן קשה מידי ונכשל אחוז בלתי סביר של אנשים. זה לא אומר שאנשים לא השקיעו או שהם לא שולטים בחומר, זה פשוט אומר שיצא מבחן שהסטודנט הסביר לא יכול להתמודד איתו.
באופן כללי, כדי לעבור שנה במדמח אתה צריך ממוצע של 65 בחד חוגי ו70 בדו חוגי כך שאנשים שהם נכשלים סדרתיים לא יסיימו את התואר.

אני גם לחלוטין לא מסכים עם זה שסטודנט באוניברסיטה עובר סלקציה קשה יותר והיא בהחלט קשורה לכסף.
.

בעיני העובדות די ברורות, רוב מי שלמד איתי מדמח החזיק בפסיכומטרי מעל 700 וממוצע בגרות מעל 100 בעוד שבבינתחומי אתה בעיקר נדרש ליכולת לשלם 40k בשנה.
נכון, פסיכומטרי גם מושפע מכסף אבל מחקרים מראים שאינדיקטורים כמו פסיכומטרי ובגרויות הם מדדים יותר טובים לאינטילגנציה מאשר היכולת של הוריך לשלם 40k לשנה.

אם מישהו צלח תואר קשה בהרבה באוניברסיטה, גם אם הוא קיבל פקטור באיזשהו מבחן שכל המחזור נכשל בו, זה עדיין מעיד על כך שהוא מוכן לעבוד קשה. פה לדוגמא יש נביעה לוגית די ברורה לדעתי...

 

[Et1]

בוא נעמיד דברים על דיוקם. מרבית הפקטורים ניתנים בשנה א' בקורסים המסננים.
נותנים פקטור בדכ כאשר נתנו, בלי כוונה, מבחן קשה מידי ונכשל אחוז בלתי סביר של אנשים. זה לא אומר שאנשים לא השקיעו או שהם לא שולטים בחומר, זה פשוט אומר שיצא מבחן שהסטודנט הסביר לא יכול להתמודד איתו.
באופן כללי, כדי לעבור שנה במדמח אתה צריך ממוצע של 65 בחד חוגי ו70 בדו חוגי כך שאנשים שהם נכשלים סדרתיים לא יסיימו את התואר.

בעיני העובדות די ברורות, רוב מי שלמד איתי מדמח החזיק בפסיכומטרי מעל 700 וממוצע בגרות מעל 100 בעוד שבבינתחומי אתה בעיקר נדרש ליכולת לשלם 40k בשנה.
נכון, פסיכומטרי גם מושפע מכסף אבל מחקרים מראים שאינדיקטורים כמו פסיכומטרי ובגרויות הם מדדים יותר טובים לאינטילגנציה מאשר היכולת של הוריך לשלם 40k לשנה.

אם מישהו צלח תואר קשה בהרבה באוניברסיטה, גם אם הוא קיבל פקטור באיזשהו מבחן שכל המחזור נכשל בו, זה עדיין מעיד על כך שהוא מוכן לעבוד קשה. פה לדוגמא יש נביעה לוגית די ברורה לדעתי...

אני לא יודע מתי למדת או איפה, אבל אני בכלל לא בטוח שברוב האוניברסיטאות היום המצב דומה, אני חושב שחלק לא קטן מהסטודנטים התקבל עם נתונים נמוכים ולא בקצת, משלך.
מכניסות אקראיות לתוצאות העליונות בגוגל, בHIT צריך פסיכומטרי מעל 550, עם 70 ב5 יח' מתמטיקה או 80 ב4יח'.
בTAU פסיכומטרי מעל 630,עם 80 ביח' מתמטיקה או 85 ב4יח'.
ואני מאמין שמי שיגיע עם נתונים שעוברים בקלות בHIT יצטרך מכינה בTAU.
ברור שתמיד יהיה מישהו שקיבל פסיכומטרי 750+ ותמיד יהיו אנשים עם ממוצע בגרויות מעל 100, וברור שהם יצטרכו ללמוד איפה שהוא וזה לא יהיה כנראה במכללה.
אני אומר שהמספר שלהם קטן משמעותית ממספר הסטודנטים שבאים עם פסיכומטרי בינוני ובגרויות סבירות- וכאלה יש המון במכללות.
אם תמצא איזה נתון שמראה על סמך איזה נתונים התקבלו הסטודנטים באוניברסיטאות השונות אני אשמח לראות שאני טועה.

אני כן מסכים איתך שמי שסיים תואר באוניברסיטה כנראה יהיה רציני יותר, והרושם הטרום ראשוני ממנו יהיה טוב יותר.
אני רק לא חושב שזה בהכרח אומר שהוא טוב יותר בתחום.

 

[Oringa]

אם הייתי מחפש הרחבת אופקים הייתי הולך ללמוד פילוסופיה ולא קורסים שעוסקים בטורי פוריה או פיזיקה מודרנית כשכל מה שאני רוצה זה להיות מהנדס כימיה. הסמכה בהנדסה (שלוקחת 4 שנים של מעל 150 נקודות אקדמיות) צריכה להוציא אותך מוכן לשוק העובדה ולא ל"מוכן להרחבת אופקים נוספת" במסגרת תואר שני או ושלישי.

תלוי בעבודה שלך. אם אתה נדרש לחקור, תואר ראשון אכן לא יספיק לך. אם אתה מסתפק בלערבב חומרים במעבדה כי מישהו אמר לך לעשות את זה, אכן אוניברסיטה היא בזבוז זמן בשבילך. אם אתה רוצה לייצר דברים חדשים לאנושות, כדאי שתהיה מוכן להרחיב קצת אופקים.

 

[Yoss]

בTAU פסיכומטרי מעל 630,עם 80 ביח' מתמטיקה או 85 ב4יח'.

וציון התאמה מעל הרף.
הרף בשנה שעברה היה 691 (השנה הוא בינתיים יותר).
הזנתי כאן את הנתונים פסיכומטרי 700 וציון התאמה 691, וקיבלתי שהבגרות הנדרשת היא 110.31. עבור פסיכומטרי של 630 קיבלתי לא ניתן להשגה.

 

[גרהם]

אין שום הגיון בלהוציא יותר בוגרים ממה שהאקדמיה או שוק העבודה מוכנים לקלוט.
זה מבזבז משאבים גם מצד האקדמיה וגם מצד אותם אנשים שפשוט מבזבזים שנים רבות מהחיים.

אין גם שום היגיון בלייצר יותר פלאפונים, יותר עגבניות ולהקים יותר מדי קניונים ממה שאנשים צריכים.
שיטות כלכליות שניסו לקבוע מכסות לכל תחום בכלכלה לפי הצרכים וההיגיון, כשלו נחרצות ונשארנו עם שיטה שמתעלמת מההיגיון ומעדיפה חופש של הפרט.

 

[Et1]

וציון התאמה מעל הרף.
הרף בשנה שעברה היה 691 (השנה הוא בינתיים יותר).
הזנתי כאן את הנתונים פסיכומטרי 700 וציון התאמה 691, וקיבלתי שהבגרות הנדרשת היא 110.31. עבור פסיכומטרי של 630 קיבלתי לא ניתן להשגה.

פיספסתי את זה, תודה!
"לא ניתן להשגה" הכוונה לא עומד בדרישות ל"מן המניין" או לא עומד בדרישות למכינה ?

 

[Yoss]

"לא ניתן להשגה" הכוונה לא עומד בדרישות ל"מן המניין" או לא עומד בדרישות למכינה ?

אני לא מכיר את התואר ולא מכיר מכינות, אין לי מושג לגבי מכינה.
לא ניתן להשגה הכוונה שלא ניתן להגיע לציון התאמה של 691 עם פסיכומטרי של 630 (אגב, גם לא ל-681, שזה עבור מי שזכאי לבונוס 10 נקודות עבור 5 יח' באנגלית+פיזיקה).

 

[sogi]

אין גם שום היגיון בלייצר יותר פלאפונים, יותר עגבניות ולהקים יותר מדי קניונים ממה שאנשים צריכים.
שיטות כלכליות שניסו לקבוע מכסות לכל תחום בכלכלה לפי הצרכים וההיגיון, כשלו נחרצות ונשארנו עם שיטה שמתעלמת מההיגיון ומעדיפה חופש של הפרט.

מה שאתה מציע זה שוק חופשי אמיתי בתחום ההשכלה וזו דרך אחת לפתור את הבעיה. אבל אז אתה צריך להפסיק לסבסד את המוסדות.
כל אוניברסיטה תקבע שכר לימוד לכל תואר ואז כל טעות של סטודנט שלמד את התחום הלא נכון תעלה לו בחור בכיס של מאות אלפי שקלים. ככה השוק יכוון את האנשים למקומות הנכונים.

אם כן רוצים להמשיך בשיטת הסבסוד אז צריך לסבסד לפי ההיצע וביקוש במקצועות (בין אם במשרות של אקדמיה ובין אם במשרות בתעשייה).
אין שום הגיון שמהנדס יסובסד באותו אופן כמו מישהו שלומד מדעי הדשא.

 

[גרהם]

מה שאתה מציע זה שוק חופשי אמיתי בתחום ההשכלה וזו דרך אחת לפתור את הבעיה. אבל אז אתה צריך להפסיק לסבסד את המוסדות.
כל אוניברסיטה תקבע שכר לימוד לכל תואר ואז כל טעות של סטודנט שלמד את התחום הלא נכון תעלה לו בחור בכיס של מאות אלפי שקלים. ככה השוק יכוון את האנשים למקומות הנכונים.

זה דיון אחר.
השאלה אם המדינה צריכה לסבסד רק כדי לייעל את שוק העבודה או גם כדי לאפשר לאזרחיה לרכוש השכלה בתחומים מגוונים, לעודד מחקר ולצמצם פערים חברתיים היא שאלה נכבדה.
בכל מקרה, אני לא מסכים איתך שהמדינה מצטיינת בחיזוי מגמות ארוכות טווח בשוק העבודה (אם בכלל הדבר הזה אפשרי) ולכן ההצעה שלך לא ישימה, גם אם נכונה בתיאוריה.
אגב, מהנדס כיום מקבל סבסוד גבוה בהרבה ממי שלומד מדעי הדשא ברוב המכריע של המקרים.

 

[Yoss]

אם כן רוצים להמשיך בשיטת הסבסוד אז צריך לסבסד לפי ההיצע וביקוש במקצועות (בין אם במשרות של אקדמיה ובין אם במשרות בתעשייה).

מפתיע לראות דווקא אותך תומך פתאום בתכנון מרכזי*
היזהר, הקומוניזם אורב בכל פינה, גם בתהומות הנפש.
*בתנאי שאתה המתכנן, כמובן. בנוהל.

 

[sogi]

מפתיע לראות דווקא אותך תומך פתאום בתכנון מרכזי*
היזהר, הקומוניזם אורב בכל פינה, גם בתהומות הנפש.
*בתנאי שאתה המתכנן, כמובן. בנוהל.

לדעתי האפשרות השניה היא פחות טובה מהראשונה אבל יש אנשים שחושבים שזה באמת נחוץ.
בעולם שבו רוב האוכלוסיה היא לא משכילה, המשכילים יצטרכו לחיות בגטאות כי הפערים החברתיים יהיו כל כך גדולים.

בלי קשר לשרשור, וידאו משעשע על אנרכו-קפיטליזם שאני בטוח שאנשים יעריכו פה:
https://www.youtube.com/watch?v=pZk6ia1vFAc
נזכרתי בזה בגלל הבית הממוגן שבו האיש הזה חי, דבר שיכול להיות נחוץ גם במצב של איזור עם פערים חברתיים גדולים.

 

[Captain Sparo]

באף קורס הממוצע לא מעל 56.

יש לי גישה לממוצע של קורסים באב"ג. הרגע בדקתי 4 קורסים של סמסטר ראשון, שמתוכם 3 מתמטיקה ו1 מדמח - הממוצע נא בין 65 ל75 ללא פקטור. שזה מצב תקין לאוניברסיטה.

הסמכה בהנדסה (שלוקחת 4 שנים של מעל 150 נקודות אקדמיות) צריכה להוציא אותך מוכן לשוק העובדה ולא ל"מוכן להרחבת אופקים נוספת" במסגרת תואר שני או ושלישי.

אני לא חושב שתפקיד של אקדמיה הוא להוציא אותך מוכן לשוק העבודה, אלא יותר ללמד בכיוון של ללמד אותך לחשוב ולחקור ולילמוד.
כדי להיות מוכן לשוק העבודה - סה"כ צריך לעבור חפיפה של חודש עד 6 חודשים, גם בהייטק, גם בכימיה.

 

[Henchman34]

יש לי גישה לממוצע של קורסים באב"ג. הרגע בדקתי 4 קורסים של סמסטר ראשון, שמתוכם 3 מתמטיקה ו1 מדמח - הממוצע נא בין 65 ל75 ללא פקטור. שזה מצב תקין לאוניברסיטה.

אני יכול להגיד לך שממוצע של פחות מ-40 בקורסים בטכניון הוא לא משהו חריג.

אני לא חושב שתפקיד של אקדמיה הוא להוציא אותך מוכן לשוק העבודה, אלא יותר ללמד בכיוון של ללמד אותך לחשוב ולחקור ולילמוד.
כדי להיות מוכן לשוק העבודה - סה"כ צריך לעבור חפיפה של חודש עד 6 חודשים, גם בהייטק, גם בכימיה.

אז תסכים איתי שיש פה בזבוז זמן רציני עבור אנשים שמכוונים לשוק העבודה.

 

[ת.אוקהם]

אז תסכים איתי שיש פה בזבוז זמן רציני עבור אנשים שמכוונים לשוק העבודה.

לתפישתי, עיקר תפקידה של האקדמיה במדמ"ח הוא להוות מרקר לאיכות עבור המעסיק (משהו בסגנון עקרון ההכבדה של זהבי).
ניתן לגזור מזה שתי מסקנות:
1. לבוגר אוני יש מרקר טוב בהרבה מלבוגר מכללה.
2. אם תהיה למעסיקים אפשרות טובה מספיק לבדוק איכות בסקייל גדול כנראה שנראה דעיכה מסויימת בלימודי מדמח.

Having said that, יש תפקידים מסויימים בהייטק, ממש לא הרוב, שמצריכים ידע מתקדם במתמטיקה ואלגוריתמים.
לתפקידים כאלה, אין כמעט תחליף לתואר אוניברסיטאי.