הדיון בקשר למיעוטים מדבר על שיוויון הזדמנויות ואפלייה.
אז שוב, אני טוען שהדיון הזה הוכרע מזמן.
ברור שבפועל תמיד יהיו אנשים שיפלו (כמו שקיימת אפליית דתיים/מתנחלים/נשים ועוד), אבל רוב האוכלוסיה מתנגדת בפירוש לאפליה.
רשויות החוק צריכות לאכוף כל מקרה של אפליה פרטנית כזו, ולדעתי אין חולק על כך.
לא על זה הדיון כאן (לפחות בעמודים האחרונים. עוד לא הגעתי לקרוא את כל השרשור).
אני שוב אומר שלדעתי יש כאן פערים סמנטיים בין הצדדים.
לדעתי בהרבה מחלוקות, הוויכוח נובע בעיקר מזה שאנשים מבינים את המילים של השני בצורה שונה ממה שהוא התכוון.
זה נכון גם ברמה הבין-אישית (ויכוח בין בני זוג), וגם בוויכוחים פוליטיים (למשל בין השמאל המתון והימין המתון).
אחד אומר את המילה "שוויון" במובן מוסכם (לא להעליב ולהפלות אישית), והשני כבר רואה איך דוחפים לו ולילדיו אג'נדות בשם השוויון, ואיך סותמים פיות.
אחד אומר את המילה "חופש" במובן מוסכם (חופש ביטוי בסיסי + לא לחנך ילדים קטנים בניגוד לרצון ההורים), והשני כבר חושב שהכוונה היא שאין גבולות בכלל ומותר להעליב ולפגוע אישית באחרים.
אמון בין הצדדים יכול לעזור מאוד בגישור על הפערים האלו, אבל אז מגיעים הקיצונים ומונעים אותו.
למשל בגלל שקיימים קיצוניים שתומכים באפליה, אתה יכול לחשוב שגם המתונים תומכים בזה. להבנתי זה לא המצב כאן בפורום.