נדמה לי שנכון להבחין בין חברה שמחלקת דיבידנד (כלשהו), לבין חברה שמגדילה את הדיבידנד באופן עקבי. את המקרה האחרון, קשה "לזייף".
מסכים, בטח שלא לאורך זמן אבל היטיב לסכם על כך:
יש עדיפות לוגית לחברה שקונה מניות של עצמה.
יש עדיפות לוגית לחברה שמשתמשת בכסף שלה לצמיחת ופעילות החברה.
יש חסרון לוגי בחברה שמחלקת דיבידנד (חסרון המס הכפוי וכ'ו).
ויש יתרון פסיכולגי למחלקות דיבידנדים.
מי שצריך יתרון פסיכולגי בבחירת מניות שיעסיק יועץ השקעות, זה יתן הרגשה טובה אם כי לא בהכרח תוצאה עדיפה.
ובל נשכח את הדבר החשוב ביותר לדעתי:
אם כבר משקיעים במניות/תעודות אמריקאיות שכן חשופות למס ירושה גם המדדים המובילים מחלקים דיבידנדים
שגדלים לאורך זמן.
כל מי שרוצה מוזמן לבדוק מה היו הדיבידנדים של SPY מיום היווסדה.
אז בגדול האלטרנטיבות הן:
1. רכישה של מדדים רחבים על השוק, שמחלקות דיבידנדים שגדלים לאורך זמן ותשואת דיבידנדים מהווה חלק לא שולי מתשואתם הכוללת.
2. רכישה של מדדים מוטי דיבידנדים, חברות שמין הסתם יהיו חברות ערך כלומר הטיה לפקטור מסוים, בהנחה שהתוחלת התשואה היא זהה לחלופה 1 אז נשלם מס עודף קרי התשואה הכוללת נטו שלנו תהיה נמוכה יותר, יתרה מכך בשנים האחרונות הפקטור הזה נכשל נחרצות ככה שהתשואות במדדי דיבידנד ב5 שנים האחרונות הפסידו למדד רחב בעשרות אחוזים כלומר "נקנסנו" פעמיים.
3. רכישה ישירה של מניות דיבידנד, כמו ב2 גם פה נשלם מס עודף, נאלץ לנתח ולבדוק חברות ולהיות עם יד על הדופק, יהיה קשה לנו להגיע לפיזור ראוי, עלויות עודפות של עמלות, איזון ככל שעושים מסובך וגורר מיסוי עודף, בלתי אפשרי לפיזור סקטוריאלי, חוסר פיזור בפקטורים, נסבול ירידות של התזרים מדיבידנדים בעת משבר (גם אם אנחנו חושבים שלא AKA הטיית השרידות), שלא לדבר על הסיכון מט"ח, הרי אנחנו צורכים הרוב בש"ח והתזרים הוא דולרי אז הוא ירד גם ירד.
4. רכישה של תעודות איריות צוברות על מדדים רחבים למי שיכול, היתרונות ידועים לכל.
הכל
כלכלית בלבד.
אגב אני הראשון שיודה: זה
הרבה יותר כיף ומספק לקבל דיבידנד מאשר למכור מניה ברווח (ובטח ובטח שבהפסד).
