קניית עסק קטן מה אני מפספס

[Therealdeal]

מה שכן, בגלל שבגיל כזה צעיר קיבלתי סכום כזה גדול וזמן זה כסף ואני כן מעוניין לעשות סכומים גדולים ולא רק השקעה סולידית.
אשמח לשמוע מה אתם הייתם עושים במקומי במצבי (חוץ כמובן מלהשקיע בSP או לקנות דירה)

יזם הוא אדם שמבין את הסיכונים והסיכויים, לא מקשיב לאחרים כשהם מתארים למה הם לא היו עושים זאת, ומבין שהאחריות לכישלון או להצלחה היא שלו ויודע להתמודד איתה.

ואחרי שכתבתי את זה -

אני לעולם לא הייתי משקיע את המליון הראשון שלי בעסק שיכול להימחק תוך 24 שעות (תלונה על התעללות) בתחום שאני לא מכיר. בפרט, כבוגר אונ' שהולך לעבוד בהייטק, יש לך פוטנציאל השתכרות יפה תוך סיכונים מינימליים, אמנע מלנקוב מספרים כי אני לא מכיר אותך ואת היכולות שלך - רק אתה יכול לדעת לאן תוכל להגיע.

כמשקיע, אופק הוא פקטור קריטי. עשור נוסף יכול לאפשר לך להכפיל את הכסף. כיזם, אופק רחוק לא מאוד רלוונטי לרוב היזמויות, דווקא הפוך - היזם ינסה להגדיל את החברה מהר ככל האפשר (במסגרת נטילת סיכונים).

מה אני הייתי עושה? מנסה להבין איך להשקיע את הכסף כדי לפתח את הקריירה שלי (כי עבורי קריירה היא המטרה והדרך). לא מנסה למקסם הכנסות בעבודה אלא מנסה להגיע למשרות שיהיו מקפצה טובה למשרה הבאה, גם אם השכר נמוך יותר.

אני מתייחס למילה קריירה במובן מאוד רחב. קריירה יכולה להיות כשכיר, כיזם של סטרטאפ, או בכל דבר אחר שתרצה.

 

[האחד]

לא התאפקתי והחלטתי לכתוב תגובה.
אתה תמים וצעיר אני די בטוח שכשאתה נכנס למסעדה ומשלם כמה שעולה היום מנה בארץ, אני כבר לא יודע כי אני לא גר בארץ, אתה בטח עושה חשבון בראש אומר זה עולה לו 10 שקל והוא לוקח ממני 50 שקל אז הוא עושה 40 שקל קלים.
אז בדיוק לפני שבוע מכרנו את המסעדה שלנו בקנדה שהקמנו לפני 12 שנה. המסעדה רווחית ומכרנו אותה במכפיל שתיים. במשך שנה ניסינו למכור אותה במכפיל 2.5 ולאט לאט הורדנו במחיר.
כשגרנו בארץ היה לאשתי גן פרטי במשך כמה שנים אני יכול להבטיח לך שזה ממש לא רווחי כמו שנדמה לך ומספיק שנה אחת שיש שני ילדים פחות שנרשמו ואתה במקרה הטוב פשוט מאוזן.
אין עסק קטן שאתה יכול לשכור מישהו שיעבוד עבורך ולהתייחס לזה כאל השקעה פסיבית. אתה צריך להיות מסוגל להחליף כל בן אדם בעסק כדי לא להיות תלוי בו כי מה ימנע מהגננת הראשית שלך לבוא מחר ולהגיד שהיא רוצה משכורת כפולה? אז אתה תגיד לעצמך אז אני אומר לה לא לוקח מישהי אחרת במקומה. למרות מה שנראה לך זה לא כזה פשוט לגייס עובדים ובטח עובדים טובים. המסעדה הייתה של אשתי כי לי יש עבודה בהייטק אבל לא מעט סופי שבוע יצא לי להגיע לשם לשטוף כלים כי שוטף הכלים חולה או לעבוד במטבח כי טבח חולה ואשתי החליפה לא מעט עובדים שלא הגיעו או שעזבו ולא מצאנו להם תחליף טוב.
אותו דבר לגבי מה שכתבת שאם לא הולך אתה פשוט מפסיק לשכור את המבנה ומפטר את העובדים. זה לא איזה מפסק שאתה פשוט מכבה יש לך חוזה שכירות שאתה מחויב לו, ולפחות כאן בקנדה כשזה שכירות עסקית אתה חותם לחוזה של 5-10 שנים שמאד קשה לצאת ממנו, ואפילו כתאגיד בעמ את החותם על ערבות אישית לשכר הדירה. ועובד שאתה מפטר אתה צריך לשלם לו פיצויי פיטורין לפי משך הזמן שעבד העסק.
עסק קטן הוא הכל חוץ מפאסיבי ויכול למחוק לך את ההשקעה מהר מאד . ברשת שלנו נפתחו אחרינו 2 מסעדות, אחת נסגרה אחרי שנאבקה שנתיים והבעלים גם משכנו את הבית, השניה נסגרה אחרי 4 חודשים.

 

[בת העמק]

אז בדיוק לפני שבוע מכרנו את המסעדה שלנו בקנדה שהקמנו לפני 12 שנה.

למה?
וטוב לראותך שוב

 

[האחד]

למה פתחנו? ישראלי אחד שקצת היכרנו בא והציע לנו לפתוח ביחד. אישתי אז חיפשה את עצמה כי היינו עוד חדשים בקנדה, ההשקעה שהוא דיבר עליה היתה כמה עשרות אלפים והשאר הלוואת מדינה לעסקים קטנים. היינו תמימים וכם חשבנו לעצמנו שזה עם שותף אז נתחלק בעומס, וחוץ מזה נהיה בעלי עסק אז אנשים אחרים יעבדו ואנחנו נבוא בסוף היום לקחת את השק של הכסף (נשמע מוכר?)
בפועל, השותף היה נוכל שניסה לסדר אותנו, היה גונב כסף מהקופה ואוכל מהמקום, בפאן התפעולי הוא לא רק שלא תרם אלא גרם נזקים, אז אחרי כמה חודשים הבנו שצריך להעיף אותו. המשרד הראשי של הזכיון עזרו לנו לעשות לו מין "עוקץ" וקנינו את החצי שלו. בסופו של דבר מהשקעה מתוכננת של 30 אלף דולר כל אחד היינו מושקעים בפי 10. העסק היה בהפסדים קשים כי השותף שהתיימר לדעת לנהל מסעדות ריסק אותו ולנו לא היה נסיון. בדיוק פיטרו אותי מהסטארטאפ שעבדתי בו והיה בקריסה, ואז במשך שנתיים עבדנו ביחד והצלחנו להעביר את העסק לרווחיות שהלכה וגדלה מאז עם השנים, ובעיקר בזכות האמונה, העבודה הקשה והכשרון של אישתי.
בקורונה העסק היה בריווחיות שיא למרות שימי הפתיחה והשעות הצטמצמו לחצי בגלל שיצא לנו לקבל סובסידיות ומענקים מקסימליים מהממשלה כאן שמאד עזרה.
למה מכרנו למרות הרווחיות? שעות העבודה היו מצויינות 8 בבוקר (היא היתה באה ב7) עד 2 בצהריים (מסעדת ארוחת בוקר ומאפיה\קונדיטוריה), המקום ריווחי מאד, אבל, עבודה בסופי שבוע בלי יוצא מהכלל, מתח תמידי, ציוד שמתקלקל, עובדים שעוזבים וצריך למצוא מחליף מתאים ולהכשיר אותו, או סתם לא מגיעים לעבודה ואז כל היום שלך מתהפך כי אתה הפקק שסותם את הסתימה הזמנית. בדיוק בסופש שלפני העברת העסק לקונה רבע שעה לפני שהוא אמור להגיע לעבודה שוטף הכלים שולח לי הודעה שהוא לא בא, ואני בדיוק בבית מכין ארוחת בוקר לעצמי אחרי אימון מתכנן לעשות הנהלת חשבונות לעסק, דחסתי את האוכל וטסתי למסעדה שנמצאת חצי שעה נסיעה מהבית,ועשיתי כלים כל היום. מתח עם לקוחות, כי מרביתם חביבים ונחמדים ומבינים, ויש את החארות, ומספיק אחד כזה כדי להרוס לך את היום מהעצבים.
לפני הקורונה היינו פתוחים 7 ימים בשבוע, אבל אחרי הקורונה החלטנו לסגור בימי שני למרות אובדן ההכנסה, אבל אפילו אז זה לא באמת יום חופש, לפני 3 שבועות אישתי בילתה את יום שני שם כי באו לנקות את המנדף במטבח וזה עבודה של 6 שעות, אז היא חיכתה להם שם 8 שעות (כי הם איחרו בשעתיים) והלך היום.
בקיצור, מי צריך את החרא הזה על הראש?חוץ מזה עוד שנה וחצי חוזה השכירות אמור להסתיים וצריך לחדש ל5 שנים ומלפני שנה יש בעל בית חדש פרסי תאב בצע קמצן ומרושע (זאת לא גזענות כמו שבארץ אומרים על מישהו, זה אשכרה משהו במנטליות שלהם. יש 2 סוגי פרסים כאן, עדינים חביבים ומנומסים, כזה היה הטכנאי קירור שעבדנו איתו, ויש את המגעילים שהנשים כולן מנותחות בפנים נוסעים במכוניות יוקרה ומתנהגים כאילו העולם שלהם ועדיין קמצנים בטירוף) , ומאד קשה לצאת מזה כך שבכל מקרה לא היינו מחדשים, אז ככה עשינו אקזיט קטן, למרות הריווחיות. כמו פותש שאמרו לו שאנשים מוכרים כי הם שרופים, זאת בדיוק הסיבה, אבל מצד שני כולם יגידו את זה, גם כאלה שהעסק לא ריווחי.
בקיצור אם פותש מצפה לקנות עסק ולספור את המליונים מרחוק, שיתכונן לדעת איך מנקים טוסיק ל תינוק

 

[amit]

יוצא פה הוצאות של נגיד 80K,מה רע? 22K רווח מהצד? (ושוב פעם אם יש לי גננת מובילה היא אחראית על העובדות והכל)

ואחרי חודש הגננת המובילה מודיעה לך שהיא עוזבת ופותחת גן משל עצמה . איתה עוברים כל הילדים והסייעת האיכותית .
שתי הסייעות שנשארו מבקשות שתמשיך להעסיק אותן , ובעל הנכס מבקש שתמשיך לשלם שכירות.

מופרך ? ברוך הבא לעולם העסקי .

תמיד תשאל את עצמך מה התפקיד שלך בסיפור , מה הערך שאתה מביא לעסק. אם הגננת עושה הכל ומנהלת הכל -אתה תמצא את עצמך בחוץ .

 

[amit]

עכשיו בנימה יותר אופטימית , איך זה כן יכול להצליח :
1. אתה קונה נכס שיכול לשמש להשכרה לגן . הביקוש לנכסים האלה גבוה מאוד והם יקרים. אם הצלחת להשיג אחד כזה אתה יכול להשכיר אותו לגננת או לעשות שיתוף פעולה , אבל כזה בו אתה מביא ערך ויש לך חשיבות.
2.אשתך היא גננת מוכשרת ואתם פותחים גן יחד , משקיעים בזה המון שעות , כי ככה זה בעסקים.

 

[בת העמק]

למה מכרנו למרות הרווחיות?

תודה על הפירוט.
אחד הדברים שאנחנו הבנו אחרי העסק הראשון (תיירות) - אין מצב שנקים שוב עסק פיזי.

 

[האחד]

תודה על הפירוט.
אחד הדברים שאנחנו הבנו אחרי העסק הראשון (תיירות) - אין מצב שנקים שוב עסק פיזי.

לאישתי יש את אותה התובנה.

 

[Edge]

ה

למה פתחנו? ישראלי אחד שקצת היכרנו בא והציע לנו לפתוח ביחד. אישתי אז חיפשה את עצמה כי היינו עוד חדשים בקנדה, ההשקעה שהוא דיבר עליה היתה כמה עשרות אלפים והשאר הלוואת מדינה לעסקים קטנים. היינו תמימים וכם חשבנו לעצמנו שזה עם שותף אז נתחלק בעומס, וחוץ מזה נהיה בעלי עסק אז אנשים אחרים יעבדו ואנחנו נבוא בסוף היום לקחת את השק של הכסף (נשמע מוכר?)
בפועל, השותף היה נוכל שניסה לסדר אותנו, היה גונב כסף מהקופה ואוכל מהמקום, בפאן התפעולי הוא לא רק שלא תרם אלא גרם נזקים, אז אחרי כמה חודשים הבנו שצריך להעיף אותו. המשרד הראשי של הזכיון עזרו לנו לעשות לו מין "עוקץ" וקנינו את החצי שלו. בסופו של דבר מהשקעה מתוכננת של 30 אלף דולר כל אחד היינו מושקעים בפי 10. העסק היה בהפסדים קשים כי השותף שהתיימר לדעת לנהל מסעדות ריסק אותו ולנו לא היה נסיון. בדיוק פיטרו אותי מהסטארטאפ שעבדתי בו והיה בקריסה, ואז במשך שנתיים עבדנו ביחד והצלחנו להעביר את העסק לרווחיות שהלכה וגדלה מאז עם השנים, ובעיקר בזכות האמונה, העבודה הקשה והכשרון של אישתי.
בקורונה העסק היה בריווחיות שיא למרות שימי הפתיחה והשעות הצטמצמו לחצי בגלל שיצא לנו לקבל סובסידיות ומענקים מקסימליים מהממשלה כאן שמאד עזרה.
למה מכרנו למרות הרווחיות? שעות העבודה היו מצויינות 8 בבוקר (היא היתה באה ב7) עד 2 בצהריים (מסעדת ארוחת בוקר ומאפיה\קונדיטוריה), המקום ריווחי מאד, אבל, עבודה בסופי שבוע בלי יוצא מהכלל, מתח תמידי, ציוד שמתקלקל, עובדים שעוזבים וצריך למצוא מחליף מתאים ולהכשיר אותו, או סתם לא מגיעים לעבודה ואז כל היום שלך מתהפך כי אתה הפקק שסותם את הסתימה הזמנית. בדיוק בסופש שלפני העברת העסק לקונה רבע שעה לפני שהוא אמור להגיע לעבודה שוטף הכלים שולח לי הודעה שהוא לא בא, ואני בדיוק בבית מכין ארוחת בוקר לעצמי אחרי אימון מתכנן לעשות הנהלת חשבונות לעסק, דחסתי את האוכל וטסתי למסעדה שנמצאת חצי שעה נסיעה מהבית,ועשיתי כלים כל היום. מתח עם לקוחות, כי מרביתם חביבים ונחמדים ומבינים, ויש את החארות, ומספיק אחד כזה כדי להרוס לך את היום מהעצבים.
לפני הקורונה היינו פתוחים 7 ימים בשבוע, אבל אחרי הקורונה החלטנו לסגור בימי שני למרות אובדן ההכנסה, אבל אפילו אז זה לא באמת יום חופש, לפני 3 שבועות אישתי בילתה את יום שני שם כי באו לנקות את המנדף במטבח וזה עבודה של 6 שעות, אז היא חיכתה להם שם 8 שעות (כי הם איחרו בשעתיים) והלך היום.
בקיצור, מי צריך את החרא הזה על הראש?חוץ מזה עוד שנה וחצי חוזה השכירות אמור להסתיים וצריך לחדש ל5 שנים ומלפני שנה יש בעל בית חדש פרסי תאב בצע קמצן ומרושע (זאת לא גזענות כמו שבארץ אומרים על מישהו, זה אשכרה משהו במנטליות שלהם. יש 2 סוגי פרסים כאן, עדינים חביבים ומנומסים, כזה היה הטכנאי קירור שעבדנו איתו, ויש את המגעילים שהנשים כולן מנותחות בפנים נוסעים במכוניות יוקרה ומתנהגים כאילו העולם שלהם ועדיין קמצנים בטירוף) , ומאד קשה לצאת מזה כך שבכל מקרה לא היינו מחדשים, אז ככה עשינו אקזיט קטן, למרות הריווחיות. כמו פותש שאמרו לו שאנשים מוכרים כי הם שרופים, זאת בדיוק הסיבה, אבל מצד שני כולם יגידו את זה, גם כאלה שהעסק לא ריווחי.
בקיצור אם פותש מצפה לקנות עסק ולספור את המליונים מרחוק, שיתכונן לדעת איך מנקים טוסיק ל תינוק

היה אפשר למצוא שותף שכן יעלה כסף אבל היה יכול להפעיל את העסק בעצמו?
אם המסעדה הייתה מספיק רווחית אפשר להכניס מישהו שמשלמים עליו שינהל את העסק? גם במחיר אחוזים/שכר גבוהה?

 

[האחד]

שותף זה מישהו שבהרבה מיקרים, אפילו אם זה מישהו שאתה מכיר, הוא תמיד יעדיף את טובתו על פניך. אף פעם לא יהיה איזון מלא בעומס ותמיד יהיה חשד ותסכול. עכשיו אם אתה מדבר על מישהו שאתה לא מכיר אז בכלל הכל פתוח כמו שקרה במקרה שלנו (הכרנו אותו באופן שיטחי דרך בית הספר של הילדים).
המסעדה ריווחית ברמה שאפשר להכניס יישהו שינהל, אבל מישהו כזה לא יהיה איכפת לו כמו לך, מישהו כזה אתה אף פעם לא תדע אם הוא לא מכניס את היד שלו לקופה כי הוא שם ואתה לא,ומישהו כזה יהיה לו פחות איכפת מביזבוז כל עוד זה עושה לו חיים קלים, וברוב המיקרים ישהו כזה לא יטרח להכיר הכל ולטפל בהכל כמוך כדי לחסוך כסף. בארץ כל בעיה שהיתה לי בבית הייתי קורא לחמי לבוא לעזור (הוא מתקן ואני מסתכל), כאן בגלל שכל תיקון עולה בין מאות לאלפי דולרים למדתי לתקן הרבה לבד. בין אם זה התנור שאופים בו בייגלים שעולה 40 אלף דולר, או טוסטר במטבח או אינסטלציה או הפיילוט של כיריים גז או לטפס לגג לאתחל את המזגן. אני לא מדמיין מישהו שכיר שעושה את כל זה, הוא פשוט יזמין טכנאי וישלם 1200 דולר.
אנחנו שותפים שקטים בסניף נוסף שבו המנהל הוא אחד מ4 השותפים. למקום מכירות של כמעט פי 2 משלנו, וריווחיות קרובה לאפס. הוא לוקח משכורת 80 אלף דולר בשנה, מינה מנהלת מישנה בעוד 60 אלף, יש המון ביזבוז בכח אדם ובסחורה ותשלום לשירותים אבל אף אחד מהשותפים האחרים לא רוצה לעבוד שם אז לא יכולים להגיד לו כלום. אנחנו בתהליך של מכירת החלק שלנו שם אם מישהו רוצה שותפות במסעדה עם מכירות של 2 מליון דולר בשנה וריווחיות זניחה (נכנסנו לשם כי כשראיתי את המספרים בהתחלה והשוויתי לריווחיות שלנו האמנתי שאפשר להטיס את הריווחיות שם ונכנסנו כשהמכירות היו קצת מעל מליון לשנה, ואז ראיתי איך המקום מנוהל והבנתי שכלום לא יעזור)

 

[בת העמק]

למקום מכירות של כמעט פי 2 משלנו, וריווחיות קרובה לאפס. הוא לוקח משכורת 80 אלף דולר בשנה, מינה מנהלת מישנה בעוד 60 אלף,

זה הצד השני והקיצוני של החבל. בצדו האחר נמצא הבעלים שממקסם רווחיות ע"ח העובדים.
בישראל אפשר לראות את זה למשל כששופרסל עברה מבעלות ללא שליטה (והמון עובדים בשדרת הניהול עם כוח מוגזם) לבעלות עם שליטה מוגזמת לטובת האחים אמיר.
איזון הגיוני הוא הדבר הנדרש.

 

[האחד]

דווקא כאן העובדים מוגנים מכל הכיוונים וכל דבר קטן הם רצים ללשכת העבודה להתלונן. לפעמים משתמשים בזה בתור כלי נשק נגד מעביד שפיטר אותם זה קרה לנו כבר פעם או פעמיים ואמרתי לאחת המפקחות שבא אלינו אחרי שמלצרית פוטרה והתלוננה עלינו תלונת שווא, שבמקום שזה יהיה גוף שמגן על העובדים זה הפך להיות כלי נשק בידיים של העובדים כדי לטרטר את המעביד. לעובדים אין מה להפסיד מקסימום הם סוחטים עוד קצת כסף מבעל העסק בין אם מגיע או לא ואם לא אז ניסו.
אשתי הייתה גם מעביד נדיב ונחמד אבל אם יש מסקנה שהגענו אליה היא שככל שאתה יותר נחמד לעובדים יש כאלה שיחשבו שאתה פראייר וינסו לנצל אותך יותר. במיוחד כשמתעסקים עובדים שהם לא בדיוק מדעני טילים זה עוד יותר בולט. אבל במידה מסוימת זה נכון גם לאנשי הייטק שמקבלים העלאת שכר ומבסוטים בשבועיים הראשונים ואחר כך הם מרגישים שזה כבר לא מספיק ומגיע להם יותר.
בגופים גדולים כמו שופרסל הרבה יותר משתלם להם לדרוס את העובדים כי יש להם המון עובדים וכל שקל שהם חוסכים על כל עובד מתבטא בהרבה מאוד כסף וחוץ מזה זה גם חברה בורסאית ולא עסק קטן כך שהאחים אמיר מנסים למקסם את ההשקעה שלהם בטווח הקצר ביותר האפשרי, אני מניח מתוך מחשבה לגלגל את העסק הלאה יותר מאוחר.

 

[בת העמק]

כשעסקים משלמים שכר מעליב לעובדים כדי למקסם את רווחי הבעלים, אין לצפות לנאמנות והוגנות מצד העובדים.
כשעסקים שוכרים יותר מדי עובדים (בשופרסל היתה שדרת ניהול מפלצתית) או משלמים בנדיבות רבה מדי על חשבון רווחי הבעלים, יש לצפות לבריחת הבעלים/משקיעים.
איזון בין שכר הוגן לפי סוג ואיכות העבודה, לבין רווחים סבירים והוגנים לבעלים/משקיעים שהוציאו כסף מכיסם לטובת העסק - זה הפתרון, והוא אוטופיה בעולמנו הנוכחי.

 

[האחד]

אז אני יכול להגיד לך שם אם משלמים שכר הוגן לעובדים אין נאמנות. הדרך היחידה להשיג נאמנות היא לשלם שכר שאין לעובד שום סיכוי לקבל בשום מקום אחר ואז זוכים בנאמנות שלו.
הבעיה בתחום המסעדות היא שמתח הרווחים נמוך ועם כל הרצון הטוב אין אפשרות לשלם יותר מדי לעובדים.
מצד שני כאן מלצרים מקבלים שכר מינימום + טיפים.
הבן שלי עושה תואר שני במדמח וממלצר בסופי שבוע בערב במסעדת רשת איטלקית. הוא יוצא ממשמרת של 6 שעות עם 100דולר בשכר ועוד 300 דולר נטו בטיפים, אז אין מה לדאוג למלצרים\יות כאן. הטבח שלנו הרוויח 60,000 דולר בשנה (ועדיין התנהג כמו חרא בסוף)

 

[האזרח הקטן]

אם אפשר לשאול במה ולמה עזבת? לכאורה נשמע שאם אני קונה גן ילדים עם ילדים רשומים באופן קבוע במשך כבר כמה שנים וצוות גננות, זה יכול לעשות לי 30-40 אלף חודשי עם התעסקות לא גדולה מידי (יש גננת אחראית אם מישהי חולה או עוזבת וכו וכו היא אחראית)

אני בספק גדול אם גן ילדים עושה רווח נקי חודשי של 30-40 אלף ש"ח, אחרי משכורות / שכירות / ביטוחים / אוכל / מתקנים / מסים.

 

[האזרח הקטן]

ופיספסת את היתר, ואת המיסים אם יש רווח.

ונקודה נוספת שלפעמים שכירים לא מכירים - אם זו חברה בע"מ יש מנגנון מיסוי כפול - גם מסים שהחברה משלמת וגם מס כדי לפגוש את הכסף, בין אם במשכורת או במיסוי דיבידנד.

 

[wake_up]

@הסקרן הגדול יש שיר ישן של TLC שנקרא waterfalls
תקשיב טוב טוב לפזמון
שלחתי לך הודעה

 

[albert yaron]

אם אפשר לשאול במה ולמה עזבת? לכאורה נשמע שאם אני קונה גן ילדים עם ילדים רשומים באופן קבוע במשך כבר כמה שנים וצוות גננות, זה יכול לעשות לי 30-40 אלף חודשי עם התעסקות לא גדולה מידי (יש גננת אחראית אם מישהי חולה או עוזבת וכו וכו היא אחראית)

נושא מעניין. אני מסתכל מסביבי על עסקים וחושב על תופעות שאני רואה.
גן ילדים זה תחום די מדהים מהבחינה הזו שכמעט כל העסקים באופן גורף שאני מכיר הם owner / operator. לא מכיר רשת בארץ של גני ילדים. כנראה היתרון לגודל לא מספיק משמעותי על מנת לפצות על דברים אחרים (תשומת לב פאנטית לככל הפרטים).
גם אצל ירקנים, איפה שיש בלאי גדול, אני חושב שקשה לפצות עם יתרון לגודל על חיסרון של תשומת לב לכל הפרטים.
רוצה לומר, לא כל עסק מתאים להיות מנוהל עם מנהל שכיר.
אפילו מכולות צריכות להגיע למאסה קריטית, על מנת שהיתרון לגודל יספק מינוף תפעולי המפצה על חוסר איכפתיות של שכירים. בגלל זה יש או מכולות עצמאיות שמנוהלות כעסק משפחתי לרוב (בני המשפחה עובדים בעסק), או רשתות עם עשרות סניפים שלוחצות על ספקים.

 

[Therealdeal]

נושא מעניין. אני מסתכל מסביבי על עסקים וחושב על תופעות שאני רואה.
גן ילדים זה תחום די מדהים מהבחינה הזו שכמעט כל העסקים באופן גורף שאני מכיר הם owner / operator. לא מכיר רשת בארץ של גני ילדים. כנראה היתרון לגודל לא מספיק משמעותי על מנת לפצות על דברים אחרים (תשומת לב פאנטית לככל הפרטים).

נעמ"ת, ויצ"ו, דובדבן, וזה רק ברדיוס 10 קילומטר שלי. מניח שיש עוד.

 

[albert yaron]

נעמ"ת, ויצ"ו, דובדבן, וזה רק ברדיוס 10 קילומטר שלי. מניח שיש עוד.

אלו עמותות. לא עסקים.