אחד השרשורים המצחיקים, בחיי.
האמת, אני חייב לומר לך שלמרות שרעיון העוועים הזה עצמו - אידיוטי לחלוטין,
וההתעקשות שלך עליו אל מול קהל שלם של אנשים משכילים שמסבירים לך את זה היא קצת מעוררת גיחוך,
אני דווקא יכול לגמרי להזדהות עם ההיבט הפסיכולוגי/רגשי שעומד מאחוריו
גם אני לא אוהב להרגיש חסר שליטה - לא רק בשוק או בעניינים פיננסיים אלא בכל היבט בחיים שלי.
כשקניתי את המחשב האחרון שלי - הוצאתי ביודעין אקסטרה כסף על רכיבים מיוחדים וספציפיים - שאת חלקם בחרתי מטעמים אסתטיים גרידא , לפעמים תוך הקרבה של שיקולים פונקציונליים ופרקטיים - כולל דברים שנאלצתי להזמין מחו"ל או אפילו מ-EBAY (בגלל שהייצור שלהם כבר הופסק).
כל זה - כי היה חשוב לי שהמחשב יהיה מורכב בדיוק ממה שאני רוצה, ויראה בדיוק כמו שאני רוצה - עד רמת הרכיב האחרון.
למה? כי זה הסב לי הנאה.
כמו שאנשים שנהנים לבנות לעצמם את הריהוט שלהם נהנים מתחביב הנגרות שלהם.
אממה? ה-"נזק" הכלכלי שגרמתי לעצמי (בכך שהוצאתי כסף "מיותר" על דברים שאין להם הצדקה פרקטית, כביכול) - חסוּם, ותמיד היה חסום. ידעתי מראש שלא יצא מצב שנניח אוציא פי 2 או פי 3 על המחשב, אלא לכל היותר משהו בטווח של 20-50% יותר. גם ה-"זמן" שהשקעתי במציאת הרכיבים היה חד-פעמי (המחשב מלווה אותי עד היום, 8 שנים אחרי). חוץ מזה, שכמות הרכיבים היא קטנה וסופית, וידעתי גם מה תהיה כמות הזמן המקסימלית שאצטרך להשקיע כדי למצוא את הרכיב ה-"אידיאלי" עבורי בכל משבצת, ולהרגיש ש-"איפטמתי" את הבחירה שלי עבורי. זה לא לקח יותר מכמה שבועות בודדים, בסשנים של כמה שעות כל פעם של חיפוש וקריאה וצפייה בביקורות.
חוץ מזה שגם יש לי עניין אמיתי בחומרה כך שהקריאה הנ"ל הייתה באמת מעניינת.
אני יכול לגמרי להזדהות ולהתחבר לתסכול מכך שבחשבון שלך בברוקר מופיע סתם נייר משעמם ששמו : "VT" או "VOO", וזהו.
ואתה בוהה בו, והוא בוהה בך חזרה.
וזהו.
זה לא זז, זה לא רוקד, אין אוסף של פעולות שאתה צריך לעשות כדי לתחזק אותו, לא צריך להשקות את זה מדי פעם או להשפריץ על זה קוטל חרקים או דשן, וכו'.
אתה "משקיע" אבל בעצם לא עושה כלום. משעמם. מתסכל. לא מה שקיווית או חלמת כשהיה לך בראש "השקעות".
הבעיה היא - שה-"תחביב" הזה, בהינתן שאנחנו מדברים פה על סכומי כסף גדולים (עשרות או מאות אלפי דולרים, ובהמשך אולי גם יותר) יכול להיתתרגם לנזק כלכלי אדיר, וממש לפגום בתשואה ארוכת הטווח שלך בעשרות רבות של אחוזים, שבתורם מתורגמים לסכומים באותו סדר גודל.
זה כבר גובל בחוסר רציונאליות קיצונית, ואי אפשר לכנות את זה "תחביב".
אני מתפלא שאף אחד לא הציע פה את המובן מאליו:
קנה מדד (או כמה). שים עליהם 97.5% מההון שלך.
ב-2.5% הנותרים, תשחק איך שבא לך ותקנה מניות ותמכור ותעשה איתן ג'אגלינג או רולטה או מה שבא לך.
פשוט.
כך הנזק שלך יהיה חסום, אתה תרגיש "עניין" ו-"תחביב", ואולי על הדרך גם תלמד דבר או שניים על המניות שתתעסק איתן, או על השוק באופן כללי, או על הכלכלה, וזה דווקא יכול להיות שיעור לא רע ששווה את הסכום שתאבד.
אני אשתף אותך בעוד דבר אישי - גם אותי עניין הרעיון של להשקיע בדברים ספציפיים - ת'כלס? זה מרגש!
מי רוצה להרגיש כמו כבשה בעדר? מי לא רוצה להרגיש מיוחד ושרק לו יש את ההרכב הספציפי והייחודי הזה של התיק שהוא הגה בעצמו וש-"מייצג אותו" או נותן לו איזה מקום ל-"ביטוי עצמי" של ההעדפות שלו, של החוש האסתטי שלו, של הרעיונות והמחשבות שלו -- של הזהות שלו.
מי לא רוצה להרגיש שהוא "בחר סוס מנצח במירוץ" במקום סתם להמר על המירוץ כולו?
--- עד שהבנתי שבפועל (אם אני רוצה לעשות את זה בצורה רצינית) זה אומר שאני צריך להפוך לסוג של מיני-רואה-חשבון. אני צריך להתחיל לקרוא דוח"ות ולפרש כל פיפס בהם, לעקוב אחרי חדשות כל הזמן, להבין במאקרו, בפיננסים, במדיניות מוניטרית - בארץ, בחו"ל, ביחסים בין מטבעות, בקונפליקטים בינ"ל ובמאזני סחר, בעניינים שקשורים לשרשרת האספקה או הצרכן האמריקאי או מליון ואחד דברים שלא מעניינים אותי כקליפת השום. אני לא טיפוס של כסף, אני רק רואה טבלה כמותית ומתחיל לפהק. יש לי תחביבים אחרים.
אז עזבתי את זה.
בעולם הפיננסיים - במקום להיות ה-"מהמר" במירוץ הסוסים, הבחירה הרציונאלית היא להיות הקזינו עצמו. נכון, לפעמים יהיה איזה בר מזל שינצח את הקזינו ויצא עם רווח נאה, אבל בתוחלת, הבית תמיד מנצח, וכולם במוקדם או במאוחר ימסרו לו את כספם.
כשבא לי להמר אני משחק באיזה משחק MOBILE.
כשבא לי ללמוד משהו אני קורא עליו.
ולתיק ולחסכונות שלי - שלום.
