דווקא כן שמעתי על אותם כלכלנים שלדעתך הם בשמאל הכלכלי. קרוגמן למשל מתנגד בנחרצות לפיקוח על שכר דירה, כי זה מוביל לתופעות שליליות ולא באמת עוזר בממוצע לציבור. אתה יכול לקרוא מאמר דעה שלו
כאן.
בארצנו אפילו קרוגמן בנושא זה היה נחשב "ימני קיצוני". ישנם ח"כים רבים מהקואולציה ובוודאי מהאופוזיציה שתומכים באיוולת הזו.
אכן אין בארץ ימין כלכלי כמעט בכלל, יש בעיקר מקורביזם, שזה ממש לא ליברליזם. אם אתה מכריז על אורי כץ כ"קיצוני ימני" בארץ,
זה אומר שמצבנו עגום מאוד, כי רוב העם תומך במדיניות פופוליסטית המשרתת קבוצות לחץ ויורה לעצמו ברגל. לדעתי אתה טועה,
והוא ועומר מואב מייצגים קול שפוי שאינו נכנע לפופוליזם זול, ומוכן להגיד דברים אשר נמצאים בקונצנזוס כלכלי רחב, גם אם הם פוגעים בקבוצות לחץ למיניהן ולא מסתדרים עם הנראטיב הסוציאליסטי ששולט בעיתונות בארץ.
שניהם תומכים ברגולציה, בשירותים ציבוריים, וכו'. הם ממש לא מתקרבים בכלל לאיזו אוטופיה אנרכו-קפיטליסטית בדעותיהם, וביחס לעולם הכלכלנים הם ממש לא קיצוניים, אולי רק ביחס לשיח המוטה לשמאל הקיצוני בעיתונות הכלכלית בארץ.
יש את פיקטי הצרפתי שכתב על הפערים
כאמור הבעיה העיקרית עם העיתונות הכלכלית בארץ שהיא מוטה חזק שמאלה. למשל, קרוגמן מזכיר שיש קונצנזוס רחב (93 אחוז מהכלכלנים) שפיקוח על שכר דירה מזיק לשוק השכירות בטווח הארוך. ועם זאת אם תקרא את העיתונות בארץ תמצא בעיקר דעות של ה 7 אחוז האחרים. העיתונות אוהבת להוציא מהקשרם דברים של כלכלנים כמו פיקטי, ולעטוף את זה בניחוח קונספירטיבי פטאליסטי. אבל בקושי תתקל בכתבות וציטוטים של הרוב המוחלט של הכלכלנים שחושבים אחרת (כולל כאלו מהשמאל הכלכלי כמו קרוגמן ואחרים). אתה מוזמן לקרוא עוד קצת על סאגת פיקטי בצורה שקולה ולא מתלהמת
כאן, וביקורת בהקשר של כיצד העיתונות בארץ סיקרה את הנושא
כאן.