מכשולים בדרך לעצמאות כלכלית - הרהורים פילוסופיים לקראת שבת

[ayeletavr]

FTFY
@TunaGolem
אין ספק שמצב האנושות משתפר בכל מדד אפשרי.... זה גם מתוך 7.5 מיליארד...

[נערך]
קודם כל, הם שם בתור מייצג לתיירים, אני מנחש.

זאת אשליה, אחרי שאת מגיעה מהחברה המערבית, ההישגית, התחרותית, אז הפשטות הזאת מאוד קוסמת. אבל כשנכנסים לפרטים ומבינים את המשמעות האמיתית של כל זה. מה זה לחיות בעוני מחפיר, וברמת חיים של לפני מאות שנים, וזה עם חשיפה מסויימת ליתרונות החיים המודרניים. כל הפשטות הזאת ניראת הרבה פחות כיפית....

סביר להניח
אבל מה לא עושים בשביל להתחמק ממס הכנסה...

 

[גרהם]

בתקופה שבה זו הייתה הנורמה ואפילו חלק מהילדים של הצ'יף של השבט שלי מתו צעירים, סביר להניח שזה לא היה נחשב אסון כזה גדול.

אם בעוד מאתיים שנה תוחלת החיים הממוצעת תעלה ל-150, הנכד של הנכד של הנכד שלך יתקשה לדמיין את התקופה הנוראית שאנו חיים בה עכשיו, שבה ההורים שלנו חיים רק עד גיל 70-80.

לא מסכים. צרת רבים לא מעלימה את הכאב. כהורה אתה מצליח לדמיין חברה בה הורים מקבלים בשוויון נפש מוות של ילדם?

 

[123W]

סביר להניח
אבל מה לא עושים בשביל להתחמק ממס הכנסה...

ביוב? מים זורמים? חשמל? מדרכות? כבישים?

את מבינה שבלי תשתיות להשיג אוכל זה אתגר? כאילו לזה מוקדש רוב היום.

 

[ayeletavr]

את מבינה שבלי תשתיות להשיג אוכל זה אתגר? כאילו לזה מוקדש רוב היום.

מבינה, מבינה...

 

[עש לילה]

לא מסכים. צרת רבים לא מעלימה את הכאב. כהורה אתה מצליח לדמיין חברה בה הורים מקבלים בשוויון נפש מוות של ילדם?

כן. ולא בגלל "צרת רבים" (זה לא מעודד אותי לדעת שגם לשכן שלי מהמערה הסמוכה מת ילד צעיר) אלא בגלל שזה היה חלק ידוע, צפוי, בלתי נמנע ובלתי נפרד מהחיים (הרבה יותר קל לקבל אירוע שקורה ב-50% לעומת אירוע שמתרחש אחת לאלף).

 

[גרהם]

כן. ולא בגלל "צרת רבים" (זה לא מעודד אותי לדעת שגם לשכן שלי מהמערה הסמוכה מת ילד צעיר) אלא בגלל שזה היה חלק ידוע, צפוי, בלתי נמנע ובלתי נפרד מהחיים (הרבה יותר קל לקבל אירוע שקורה ב-50% לעומת אירוע שמתרחש אחת לאלף).

אבל זו לא הנקודה.
אני מעדיף לחיות בתקופה בה יש לי סיכוי עצום שזה לא יקרה מאשר בתקופה בה יש סיכוי גדול שזה כן יקרה.

 

[עש לילה]

אני מעדיף לחיות בתקופה בה יש לי סיכוי עצום שזה לא יקרה מאשר בתקופה בה יש סיכוי גדול שזה כן יקרה.

בהינתן הבחירה, אתה צודק. בהיעדר בחירה ובעיקר בהיעדר המודעות לכך שקיימת בכלל אפשרות אחרת לעומת המציאות שאתה חי בה, האמירה שלך ריקה מתוכן. אף הורה מתאבל לפני 10,000 שנה לא אמר לעצמו "אחחח, אם רק הייתי נולד בישראל בשנת 2000 אולי התינוק שלי לא היה מת בגיל שנה". ולכן כן, אני לגמרי מסוגל להאמין שבימים עברו אנשים קיבלו "בהבנה" וחיו בשלום יחסית עם אירועים שהיום נראים לנו מזוויעים ונוראיים.

 

[גרהם]

בהינתן הבחירה, אתה צודק. בהיעדר בחירה ובעיקר בהיעדר המודעות לכך שקיימת בכלל אפשרות אחרת לעומת המציאות שאתה חי בה, האמירה שלך ריקה מתוכן. אף הורה מתאבל לפני 10,000 שנה לא אמר לעצמו "אחחח, אם רק הייתי נולד בישראל בשנת 2000 אולי התינוק שלי לא היה מת בגיל שנה". ולכן כן, אני לגמרי מסוגל להאמין שבימים עברו אנשים קיבלו "בהבנה" וחיו בשלום יחסית עם אירועים שהיום נראים לנו מזוויעים ונוראיים.

נו באמת. כל הדיון הוא על אמירה שעדיף היה אז מאשר היום. ברור שכשדנים על השוואה בין שני מצבים מתייחסים למודעות ולידיעה אודות שניהם.

 

[מתכנת]

@עש לילה
@גרהם צודק, הורים מחסירים פעימה מדברים הרבה יותר פעוטים שחווים ילדיהם, מוות של ילד ביולוגי זה טראגי להורה בכל קנה מידה, שלא נדע.
אולי צריך להיות הורה לילדים בשביל להבין את זה.

בתקופה שבה זו הייתה הנורמה ואפילו חלק מהילדים של הצ'יף של השבט שלי מתו צעירים, סביר להניח שזה לא היה נחשב אסון כזה גדול.

אלא בגלל שזה היה חלק ידוע, צפוי, בלתי נמנע ובלתי נפרד מהחיים (הרבה יותר קל לקבל אירוע שקורה ב-50% לעומת אירוע שמתרחש אחת לאלף).

הורים לחולי סרטן שהמוות היה ידוע, צפוי, בלתי נמנע, והתכוננו אליו מספיק זמן, זה לא מפחית מהכאב והאבדן שלהם רק מהעיכול, אולי.

תעשה סקר ותשאל כל הורה מסביבך לו הייתה הבחירה בידו כיום מה היה מעדיף.

 

[עש לילה]

הורים לחולי סרטן שהמוות היה ידוע, צפוי, בלתי נמנע, והתכוננו אליו מספיק זמן, זה לא מפחית מהכאב והאבדן שלהם רק מהעיכול, אולי.

מחלת סרטן אצל ילדים זה לא משהו נפוץ או צפוי ולכן לא בר השוואה למוות של ילד לפני 10,000 שנה.

תעשה סקר ותשאל כל הורה מסביבך לו הייתה הבחירה בידו כיום מה היה מעדיף.

נו באמת. כל הדיון הוא על אמירה שעדיף היה אז מאשר היום. ברור שכשדנים על השוואה בין שני מצבים מתייחסים למודעות ולידיעה אודות שניהם.

לא ברור. אם אתה רוצה להשוות את המצב שלך היום למצב של אנשים לפני כמה אלפי שנים, אז תיקח את מצבם בדיוק כפי שהוא היה - אל תוסיף להם תודעה מלאכותית על מה שמתרחש בימינו כי ברור שזה היה גורם להם להרגיש בנחיתות. אני למשל לא טוען שאנשים באפגינסטן היום חיים בשלום עם אחוזי תמותת תינוקות פי 10 גדולים מאשר בעולם המערבי, כי הם יודעים שמצבם היה יכול להיות טוב יותר, שקיימת אלטרנטיבה. אנשי מערות, להבדיל, לא ידעו שיום אחד בעתיד נגיע לאחוזי תמותת תינוקות של פרומילים בודדים. בדיוק כמו שאנחנו מקבלים היום מוות של אנשים בגיל 70-80 כמשהו הגיוני צפוי וטבעי, ובוודאי הרבה פחות מצער ממוות בטרם עת של אדם בגיל 40-50. כנראה שבעוד כמה מאות שנים יסתכלו עלינו לאחור ולא יבינו איך הצלחנו להתמודד עם המצב הנוראי הזה שבו אנשים מתו בגיל כזה צעיר ולא הגיעו לשיבה טובה בגיל 150.

 

[c881]

הבנתי את הסיפור. לא הבנתי אם אתה ביקורתי כלפיו, או אומר שהוא סבבה.

כל עוד הבחור מחשב את הוצאותיו, מכלכל את צעדיו ולא מתחיל/מסיים כל משפט ב-"מגיע לי..."
שיעשה מה שהוא רוצה.
וכמו שציינתי, הוא כבר הגיע למקום, אז להשאיר את זה לפעם הבאה? הוא כבר מעבר ל-70, לך תדע אם יספיק לבקר שם שוב.

אם נסתכל על ליווי פעמונים - אני בונה תקציב עם משפחה. הם מחליטים מה ואיך התקציב יראה.
כל עוד ההוצאות שוות ו/או/ פחות מההכנסות - לי אין מה לומר.

 

[גרהם]

לא ברור.

לא נסכים הפעם.
מעניין לדעת (אם לא פוגע בפרטיותך) אם אתה הורה.

 

[FIYaacov]

@ayeletavr אני יודע שזה טיפה ארכאי, אבל בן/בת זוג עם סוג העושר שאת דיברת עליו לא סוגר לך את הפינה?

עריכה: כמובן שנכתב בהלצה בלבד

 

[מתכנת]

@עש לילה

ת'כלס, מה שאני חושבת הרבה פעמים זה שהכי טוב היה לחיות בתקופת האדם הקדמון (נניח לאחר שלמדו להבעיר אש)- היו להם שתי דאגות עיקריות - אוכל ומחסה. הם חיו בטבע, בתוך הנוף היפה, היו חסונים ופעילים גופנית ולא ישבו כל היום... ברגע שסיימו לצוד יכלו לנוח שארית היום ולעשן מקטרת. לא היה להם יום עבודה משמונה עד חמש, לא משכנתא, לא מס הכנסה, לא ביטוח לאומי, ארנונה וכל הקשקושים הללו....

ועל זה @גרהם כתב:

יש כאן הורה שהיה מעוניין לחיות בתקופה בה יש סיכוי גדול שלא כל ילדיו יגיעו לגיל 18?

(הדגשה שלי)

ובוודאי הרבה פחות מצער ממוות בטרם עת של אדם בגיל 40-50.

הנקודה שאתה מפספס היא ההבדל בין מות ילד (child) לבין כל קרוב אחר.
אם נשווה נייטרלית מוות של סתם קטין בימים ההם מול מוות של אדם בן 30 כיום אולי הצער שקול.
אבל כהורה, מוות של ילד ביולוגי צפוי ככל שיהיה, מצער עשרות מונים על פני מוות טראגי פתאומי של קרוב, זה ללא קשר לתוחלת החיים "ולנורמליות" או העיתוי של המוות.
אתה רוצה דוגמה? ישבתי פעם בניחום אבלים של אדם שנפטר בגיל 67 ממחלת סרטן ממושכת, היו שם ילדיו, אחיו ואביו. ראית את ההבדל, כולם למרות הצער לקחו את זה בקלות, האב כמעט בן 90 צלול לגמרי היה מדוכדך ביותר.

יש משפט: אב אחד מסוגל לפרנס עשרה ילדים אך עשרה ילדים אינם יכולים לפרנס אב אחד.

 

[ayeletavr]

@ayeletavr אני יודע שזה טיפה ארכאי, אבל בן/בת זוג עם סוג העושר שאת דיברת עליו לא סוגר לך את הפינה?

עריכה: כמובן שנכתב בהלצה בלבד

בן זוג עשיר יכול להיות נחמד וגם להפחית הוצאות דיור שהן באמת ההוצאה העיקרית
יחד עם זאת, אין כרגע בן זוג אז לא רלבנטי... כלומר, לא אחפש בן זוג רק מטעמים כלכליים.
דבר שני - גם אם יהיה בן זוג עשיר, אני לא הטיפוס שירגיש נוח לחיות על חשבונו של מישהו אחר. רוצה לעמוד בזכות עצמי ולא להיות תלויה באף אחד. אולי זה טפשי, אבל תמיד ארגיש כאילו אני חייבת לו משהו ושיש לו שליטה עלי במידה ואני תלויה בו כלכלית (או מאוד נחותה ממנו כלכלית).
בלי קשר לכסף- בן זוג יתקבל בברכה..

 

[נולי]

בלי קשר לכסף- בן זוג יתקבל בברכה..

נוח לך להגיע לירושלים?

@yk304

 

[ayeletavr]

נוח לך להגיע לירושלים?

@yk304

חחח... אני גדולה ממנו בשמונה שנים וגרה ברחובות

 

[נולי]

שמונה שנים

אין גיל לאהבה!

 

[ayeletavr]

למרות שבעקבות השרשור הזה בא לי בעיקר לעבור לקרית שמונה, לשכור דירה ב- 2000 ש"ח ולקבל פטור ממס הכנסה...המקום המושלם

 

[נולי]

שמונה שנים

אני חושבת שלאדם שהפרנסה שלו לא תלוייה במקום המגורים (הבנתי שאת עצמאית שעובדת מהבית..) זה פתרון מדהים, בלי צחוק.