לדעתי אתה קצת לא מחובר למציאות. בחישוב גס כדי לצאת לפרישה מוקדמת אתה צריך סהכ ההוצאות כפול 300. בנוסף אתה צעיר, אתה אומר שאתה עוד רוצה לקנות דירה, מה עם זוגיות, ילדים? ההוצאות שלך בעתיד כנראה לא ישארו כמו שהם היום ויעלו, ושלא נדבר על זה שאם אתה רוצה לפרוש מוקדם אז הסיכון לרצף קצבה גדול משמעותית לעומת מי שפורש בגיל 50
מציע לקרוא עוד על מחקר טריניטי
אתה ללא ספק בדרך הנכונה, אם תצליח לשמור על יכולת חיסכון כזאת עד גיל 35-40 והשוק יהיה לטובתך אז בהחלט יש סיכוי טוב שזה יקרה.
ב5-6 שנים תקווה שלפחות תמצא תפקיד שתאהב קצת יותר כדי שתוכל להמשיך עוד לפחות 5 שנים אח״כ
חישוב נוסף שאתה יכול לעשות, מה המשכורת שאתה צופה לקבל ב״פרישה״ וכמה אתה צריך להשלים מהחיסכון ואז אולי תוכל להוריד רגל מהגז כמה שנים קודם
דיברתי על דירה לא בתור מטרה, אין לי את הדחף הזה שיש בישראל להיות בעלים של דירה. אבל אם אני עובר לדירה, במקום לזרוק את השכירות כל חודש לפח, לא עדיף לשלם את השכירות הזאת למשכנתא ותוך כדי להמשיך להפריש למניות?
אני שואל ולא קובע.
לגבי העצמאות הכלכלית, החיים דינאמיים והכל טוב ויפה, בסופו של יום לפי חישוב יחסית ריאלי שלי, בעוד 5 שנים אני יכול להיות עם 1.5 מליון ש"ח, שלפי חוק 300 יכולים להניב לי כ5000 ש"ח בחודש. 5000 ש"ח בחודש כשלצידם אני אעבוד בעבודה לנפש ללא שכר גבוה, יכול להגיע למשכורת של כ15K כל חודש, לאדם יחיד זה הרבה יותר ממספיק ולכן גם יאפשר לי להמשיך לחסוך, כשייכנסו לתמונה אישה וילדים אז ההוצאות יעלו משמעותית, אבל גם משכורת נוספת תכנס.
וזה בסנריו "חסר סבלנות" שבו אני עוזב את הבית תוך שנה מהיום, אם אני אעזוב עוד שנתיים לדוגמא, אני יכול להגיע לסכום שיאפשר לי הכנסה לפי חוק 300 של 6000 ש"ח בחודש.
אני מבין משהו לא נכון? למה הדיבור הוא גיל 35-40 אם אני מגיע לסכומים יפים תוך 5 שנים? אם אהיה יותר סבלני עם השינוי מקצוע ואחכה 7-8 שנים ובנתיים אגור בשכירות, אפשר כבר לדבר על משיכה של 10K בחודש לפי חוק 300, בסופו של יום אני בגיל שב7 שנים הקרובות לא צפוי שינויים משמעותיים ביכולת החסכון למעט מעבר לשכירות / קניית דירה.
המשפט הזה הזכיר לי פתאום את הבן שלי לפני עשור, ככה בערך הוא תיכנן. אבל אז הוא גילה שרמת חיים מסוימת עדיפה לו, ובילויים גם, ואז הגיעה בת זוג שאוהבת כמוהו רמת חיים גבוהה ובילויים, ואז הגיעה תינוקת. היום הוא פשוט שמח שיש לו ואשתו משכורות גבוהות מספיק כדי לממן את כל זה, ולא מדבר יותר על עצמאות כלכלית ומעבר לעבודה כלבבו. במקום זה, הוא בחר להפנות את המרץ והכשרון למקום העבודה ולהתחיל לטפס במדרגות הניהול.
אתה יכול לנסות להגדיר כמה כסף זה רמת חיים טובה בעיניך? שלך כרווק ושלכם כמשפחה? הכימות המשוער חשוב בשביל
בנוסף לרמת החיים הטובה, אתה רוצה גם לקנות דירה. בסוף תצטרך להחליט מה אתה יותר רוצה - חירות כלכלית לבחור את עבודתך או רשימת חשקים שצריך לממן.
קודם כל אני מבין את הנקודה של הבן שלך, אני חושב שזה משתנה מאדם לאדם, יש מי שיכול לעשות את ההפרדה של של עבודה מהחיים והעבודה היא לצורך פרנסה, ויש מי שמבחינתו עבודה ללא משמעות (לפי ראות עיניו) , לא יכולה לאפשר לו סיפוק והנאה.
בכל מקרה, אני מעריך ש30K בחודש למשפחה עם שלושה ילדים זה הכנסה שתאפשר לחיות ברמה סבירה, יהיו שנים שיותר לחוץ שנים שפחות אבל כממוצע זה נשמע לי שם. זה לא אומר שאני צריך להכניס פאסיבית 30K, זה אומר שאני צריך להכניס X על פי חוק ה300, ולהשלים ל30K עם העבודה שבחרתי בה, ועם המשכורת של האישה.
לגבי דירה, כמו שכתבתי קודם אין לי שום עניין מיוחד בדירה, אני פשוט רוצה לעבור דירה, ואני חושב שבמקום לזרוק כסף בשכירות לפח, עדיף לקנות דירה ולשלם משכנתא, לפחות בסוף יהיה לי נכס או חלק מנכס.
אני מכיר גם את השיקול של זה שההון העצמי מתאפס למעשה ובמקום זה יכל לעשות תשואה בשוק ההון, אבל אני מניח שהתשואה משוק ההון על 500K לדוגמא, בסופו של יום תשתווה פחות או יותר לתשואה של 3% על 2 מליון ש"ח בניכוי הריבית.
אולי אני טועה אני כמובן אשמח לשמוע, אני אומנם יודע הרבה וקורא המון, אבל בטח ובטח לא יודע הכל וחסר נסיון זה בטוח.
תודה רבה!