למרות הוא גלש יש ערך בתגובה שלו ואני אתייחס אליה ברשותך כי זה רלוונטי גם לי.
ככל שאני נכנס לעומקם של הדברים אני מבין שאני לא מבין ויש יותר שאלות כמו בתגובה שאני לא יודע לענות מאשר שאני כן יודע לענות, דבר שיוצר קיפאון. ואז נכנסת נשאלה האם לא לעשות כלום עד שיודעים הכל או ששמים בנתיים במשהו "כללי"...
לדעתי האישית הפתרון לחוסר ידע זה להשקיע במוצר כמה שיותר פשוט ו"לסבך" אותו לאט לאט לפי הידע האישי.
במוצר פשוט, מאוד קל לענות על כל השאלות, כי אין הרבה מה להסביר ואין הרבה מה לשאול. למשל: אדם שאומר יש לי כסף להשקיע, אני לא זקוק לו ב20 שנה הקרובות, אני מבין שמניות זאת ההשקעה הנכונה לטווח ארוך וממילא שמתי את כולו בקרן הסל X על מדד עולמי שהינה הראשונה שראיתי באתר של הבנק שלי.
האם ההשקעה של האדם לעיל אופטימלית? לא. יש לו עוד הרבה אפשרויות לשפר אותה. אבל היא מאוד פשוטה והיא השקעה מעולה והיא לגמרי מתאימה לידע שלו.
ככל שהוא ירצה ללמוד לאחר מכן, הוא יכול להתחיל ללמוד ולשפר את ההשקעה בצעדים קטנים לפי מה שהוא לומד. למשל: הוא יוכל ללמוד להשוות בין בנקים ובתי השקעות ולהעביר את ההשקעה למי שיתן לו את העמלות תיק הנמוכות ביותר (בישראל? באירופה? בארצות הברית? איזה סוג עמלות? וכו' אלו שאלות טובות וככל שיעמיק בהן הוא יבצע החלטה מושכלת יותר). הוא יוכל ללמוד להשוות בין קרנות סל שונות (ישראליות? אמריקניות? איריות? איריות שנסחרות בישראל?) הוא יוכל ללמוד על מכשירים פטורים ממס. הוא יוכל ללמוד על הקצאת נכסים חכמה יותר (אולי הארי בראון? אולי 90/10 מניות/אג"ח? וכו') הוא יוכל ללמוד על מינוף, על גידור סיכונים ועל כל מיני מכשירים מתוחכמים וכו'.
לבסוף, הוא כמובן יצטרך לעבוד עם השוואות ונתונים על מנת לשקלל את כל היתרונות והחסרונות של כל מכשיר לפי כל הפרמטרים ולהגיע להשקעה האופטימלית עבורו.
אבל מה שחשוב, לדעתי, בסופו של דבר, זה שלכל שלב בשינוי יהיה לאדם הסבר מלא. למשל: החלטתי לעבור לקרן X כי היא הקרן עם דמי הניהול הנמוכים ביותר, או כי היא הקרן שבעבר הייתה עם שגיאת העקיבה הנמוכה ביותר, או כי היא קרן שאין עליה מס ירושה, או כי היא קרן שדוחה את תשלומי המס על דבידנד, או כי נתתי לשגיאת עקיבה ערך של X ולדמי ניהול ערך Y ולעובדה שיש או אין מס ירושה ערך Z ושקלול הערכים הראה כי קרן X עדיפה וכן הלאה. פשוט, כל שינוי וכל שימוש בכל מכשיר מעבר לפשוט ביותר טעון הסבר ומחשבה על יתרונות וחסרונות שלו.
לעומת זאת, להתחיל לעבוד על מכשירים מתוחכמים (למשל: לקחת מינוף במכשיר א' על מנת להשקיע במכשיר ב' בהקצאה X) צריך, לדעתי, מספיק ידע שאפשר יהיה לענות על כל השאלות הקשורות בפעולה עם מכשירים מתוחכמים. מכשירים אלו, יש להם יתרונות וחסרונות ולכן צריך לוודא טוב שיודעים איך משתמשים בהם ומה כל היתרונות והחסרונות שלהם.
לדעתי, אין ממש סדר נכון ללמוד את הדברים, כל אחד לומד את מה שליבו חפץ ואת מה שיותר מהיר לו ללמוד (יכול להיות מישהו שיותר קל לו ללמוד שברירי אחוזים בדמי ניהול בקרנות יותר מאשר להבין הקצאת נכסים נכונה, לדעתי למרות שהקצאת נכסים זה יותר חשוב זה לא נכון להגיד למישהו עד שאתה לא מבין הקצאת נכסים על בוריה אל תלמד על דמי ניהול, לא נורא בסוף הוא יגיע לזה).
בסופו של דבר, אף אחד מאיתנו לא מושלם, אין אף אחד שיש לו את כל הידע, וגם מי שיש לו את כל הידע, לא תמיד יודע איך לשקלל אותו בצורה אופטימלית, וגם מי שמשקלל אותו בצורה אופטימלית לא תמיד מצליח לפעול ולהתמיד לפי התוצאה, וכו'. לכן, השאלה, לדעתי, לפני החלטת השקעה לא צריכה להיות "האם זאת ההשקעה הכי טובה שיש" שכן, התשובה לדעתי די ברורה, "ככל הנראה לא. ויש משהו שאתה יכול לעשות יותר טוב". אלא, אדם צריך לשאול את עצמו, האם ההשקעה הזו יותר טובה מהאלטרנטיבה האחרת העומדת לרשותי (למשל: לא להשקיע בכלל), ככל שכן, אז הולכים על זה, ואין עניין להלקות את עצמו שאם היינו יושבים עוד ארבע שנים לחשוב היינו מצליחים להגיע לתוצאה טובה יותר.