Ron.B
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 11/11/19
- הודעות
- 424
- דירוג
- 617
ראיתי פוסט בפייסבוק שמנסה להחיות את מחאת האוהלים ברוטשילד. אני האחרון שירצה לראות מחאה טובה מתבזבזת, מה שמיד גרם לי לחשוב:
נניח וקיבלת את המושכות- להכתיב את האג'נדה והיעדים של "מחאת הדיור (021)2", מה היית רוצה להשיג ואיך?
(מנהלים- ישנו פוסט דומה אבל היה נראה לי יותר מתאים לפתוח פוסט נפרד)
התשובה שלי:
מטרות:
1. מטרה ראשונה- שתהיה למחאה מטרה ברורה ומוגדרת. לדעתי ב-2011 זה לא היה קיים בכלל. האם רוצים לאפשר לזוגות צעירים לקנות דירה במרכז תל אביב? רוצים לאפשר להם להשכיר דירה לטווח ארוך? מה בדיוק מנסים להשיג??
המטרה לדעתי צריכה להיות קודם כל דווקא שוק השכירות (הרי מי שיש לו כסף לקנות דירה כבר חסך להון ראשוני, מה עם אלו שלא יכולים להגיע גם לזה).
2. המחאה צריכה להיות א-פוליטית, לא לתת לאף צד (גם לא למרכז) לקחת בעלות על המחאה. וגם להימנע כמה שיותר מתיוג צר כמו תל אביב, זוגות צעירים (הלו, גם בני 50 לא ממש ברוני נדל"ן) וכ'.
פתרונות:
קצת חפירות בשביל הרקע- כדי להגיע לפתרונות אני חושב שצריך לחלק את הבעיות לכמה תתי סוגיות:
1. בראש ובראשונה, להבין שהבעיה היא לא סוגיה של כן\לא.
מדובר על שירותי דיור- בצורה הפשוטה ביותר אפשר למדוד כמה מ"ר אדם צורך. מי שבוחר לגור לבד בדירת 40 מ"ר צורך יותר דיור משני שותפים שחולקים דירת 70 מ"ר. אותו הדבר נכון גם לזוג הצעיר שלפני בואו של הילד הראשון כבר נכנסים לדירת ארבעה חדרים, או על הזוג המבוגר שנשאר בדירת הארבע+ חדרים גם שנים אחרי שהילדים פרחו מהקן.
2. אלטרנטיבות לקניית דירה - כאן מדובר ממש בשינוי פרדיגמה של החברה הישראלית אבל החלום על דירה ב-2 מיליון ש"ח (ומשכנתא של מליון וחצי) חייב להיעלם.
מצד שני כיום אין אלטרנטיבה ראויה בדמות שכירות כי המחירים עולים מאוד מה שיוצר תחושה של חוסר וודאות ותלות בבעל הבית ה"כל יכול", לפחות בשוק הנוכחי שהוא שוק של משכירים.
3. שכלול שוק הדיור- גם אם היום היה קיים מספיק מטראז' כדי לאלכס את כל האזרחים בדירות שהם רוצים, בגלל הבעיות שתיארתי בנקודה 1 יכול להיווצר מצב שהזוג הצעיר גר בשכירות ורק מחכה לקנות את הדירה הגדולה מידי (הוא עוד חוסך להון ראשוני כי דירת שלושה חדרים שכן בהישג ידו לא תשרת אותו לכל החיים), בזמן שזוג מבוגר ממשיך לגור בבית הגדול רק בגלל נוחות (למה לעבור לשכירות או למכור את הדירה, גם ככה כבר אין תשלומי משכנתא).
שכלול השוק, בין עם על ידי חינוך (למשל להבין את ההפסד הכספי מדירה גדולה מידי) ובין אם על ידי חיזוק שוק השכירות יכול להוריד לפחות במעט את מחירי הדיור. אפילו שדרוג תשתיות התחבורה (הציבורית בעיקר) נכלל מבחינתי בנקודה הזאת היות והוא מגדיל את השטחים שנכללים באזורי הביקוש.
4. הרחבת ההיצע- כמובן שיותר דירות באזורי ביקוש תוריד מחירים. כאן הכוונה נטו לבנייה של יחידות דיור נוספות.
5. עידוד משקיעי נדלן- כבר היום אפשר לראות שבאזורי הביקוש התשואה נמוכה מאוד, אני רואה בזה מצב חיובי- אני יכול להשכיר דירה שממש אין ביכולתי לקנות. הנטייה להפוך את המשקיעים לדמונים () הזויה בעיניי, לא ברור לי מה החשש- שמשקיע יקנה 5 דירות ינעל את הדלת ויחזור לדירת המגורים שלו? דירות להשקעה = היצע לשוק השכירות. יותר היצע לשכירות = שירותי דיור איכותיים יותר (רמת תחזוקה) או זולים יותר (למ"ר)
או בסיכום הפתרונות (בסדר יורד):
- שכלול השוק
- הרחבת ההיצע
- חינוך (פיננסי, עלויות אלטרנטיבויות, עדכון גרסה לחלום הישראלי)
אופציה ב'- לכתוב על שלט "העם דורש צדק חברתי", להיכנס לאוהל ברוטשילד ולחכות שיגיע השליח מוולט עם ההזמנה שלי בזמן שאני מתכנן את החופשה הבאה בחו"ל (מחאה זה מתיש)
דיון מוצלח!
נניח וקיבלת את המושכות- להכתיב את האג'נדה והיעדים של "מחאת הדיור (021)2", מה היית רוצה להשיג ואיך?
(מנהלים- ישנו פוסט דומה אבל היה נראה לי יותר מתאים לפתוח פוסט נפרד)
התשובה שלי:
מטרות:
1. מטרה ראשונה- שתהיה למחאה מטרה ברורה ומוגדרת. לדעתי ב-2011 זה לא היה קיים בכלל. האם רוצים לאפשר לזוגות צעירים לקנות דירה במרכז תל אביב? רוצים לאפשר להם להשכיר דירה לטווח ארוך? מה בדיוק מנסים להשיג??
המטרה לדעתי צריכה להיות קודם כל דווקא שוק השכירות (הרי מי שיש לו כסף לקנות דירה כבר חסך להון ראשוני, מה עם אלו שלא יכולים להגיע גם לזה).
2. המחאה צריכה להיות א-פוליטית, לא לתת לאף צד (גם לא למרכז) לקחת בעלות על המחאה. וגם להימנע כמה שיותר מתיוג צר כמו תל אביב, זוגות צעירים (הלו, גם בני 50 לא ממש ברוני נדל"ן) וכ'.
פתרונות:
קצת חפירות בשביל הרקע- כדי להגיע לפתרונות אני חושב שצריך לחלק את הבעיות לכמה תתי סוגיות:
1. בראש ובראשונה, להבין שהבעיה היא לא סוגיה של כן\לא.
מדובר על שירותי דיור- בצורה הפשוטה ביותר אפשר למדוד כמה מ"ר אדם צורך. מי שבוחר לגור לבד בדירת 40 מ"ר צורך יותר דיור משני שותפים שחולקים דירת 70 מ"ר. אותו הדבר נכון גם לזוג הצעיר שלפני בואו של הילד הראשון כבר נכנסים לדירת ארבעה חדרים, או על הזוג המבוגר שנשאר בדירת הארבע+ חדרים גם שנים אחרי שהילדים פרחו מהקן.
2. אלטרנטיבות לקניית דירה - כאן מדובר ממש בשינוי פרדיגמה של החברה הישראלית אבל החלום על דירה ב-2 מיליון ש"ח (ומשכנתא של מליון וחצי) חייב להיעלם.
מצד שני כיום אין אלטרנטיבה ראויה בדמות שכירות כי המחירים עולים מאוד מה שיוצר תחושה של חוסר וודאות ותלות בבעל הבית ה"כל יכול", לפחות בשוק הנוכחי שהוא שוק של משכירים.
3. שכלול שוק הדיור- גם אם היום היה קיים מספיק מטראז' כדי לאלכס את כל האזרחים בדירות שהם רוצים, בגלל הבעיות שתיארתי בנקודה 1 יכול להיווצר מצב שהזוג הצעיר גר בשכירות ורק מחכה לקנות את הדירה הגדולה מידי (הוא עוד חוסך להון ראשוני כי דירת שלושה חדרים שכן בהישג ידו לא תשרת אותו לכל החיים), בזמן שזוג מבוגר ממשיך לגור בבית הגדול רק בגלל נוחות (למה לעבור לשכירות או למכור את הדירה, גם ככה כבר אין תשלומי משכנתא).
שכלול השוק, בין עם על ידי חינוך (למשל להבין את ההפסד הכספי מדירה גדולה מידי) ובין אם על ידי חיזוק שוק השכירות יכול להוריד לפחות במעט את מחירי הדיור. אפילו שדרוג תשתיות התחבורה (הציבורית בעיקר) נכלל מבחינתי בנקודה הזאת היות והוא מגדיל את השטחים שנכללים באזורי הביקוש.
4. הרחבת ההיצע- כמובן שיותר דירות באזורי ביקוש תוריד מחירים. כאן הכוונה נטו לבנייה של יחידות דיור נוספות.
5. עידוד משקיעי נדלן- כבר היום אפשר לראות שבאזורי הביקוש התשואה נמוכה מאוד, אני רואה בזה מצב חיובי- אני יכול להשכיר דירה שממש אין ביכולתי לקנות. הנטייה להפוך את המשקיעים לדמונים () הזויה בעיניי, לא ברור לי מה החשש- שמשקיע יקנה 5 דירות ינעל את הדלת ויחזור לדירת המגורים שלו? דירות להשקעה = היצע לשוק השכירות. יותר היצע לשכירות = שירותי דיור איכותיים יותר (רמת תחזוקה) או זולים יותר (למ"ר)
או בסיכום הפתרונות (בסדר יורד):
- שכלול השוק
- הרחבת ההיצע
- חינוך (פיננסי, עלויות אלטרנטיבויות, עדכון גרסה לחלום הישראלי)
אופציה ב'- לכתוב על שלט "העם דורש צדק חברתי", להיכנס לאוהל ברוטשילד ולחכות שיגיע השליח מוולט עם ההזמנה שלי בזמן שאני מתכנן את החופשה הבאה בחו"ל (מחאה זה מתיש)
דיון מוצלח!