לא לפתוח חשבון משותף בכלל. זה מתכון לצרות, לאובדן פרטיות ומריבות. אחת הסיבות שאנחנו שומעים על כך שכל זוג שני מתגרש היום הוא בין היתר, בגלל חשבון משותף. כמו שחברים ועסקים לא הולך ביחד, כך גם בזוגיות.
מה הרעיון של חשבון משותף ? חשבון משותף בעצם אומר : "אני לא סומך מספיק על בן הזוג שלי שיתנהל נכון עם הכסף, לכן אני רוצה לנטר ולפקח כל פעילות שלו בחשבון". אם אתם לא סומכים אחד על השני = אל תהיו אחד עם השני - מאוד פשוט.
אחד פה אמר שהוא בחר פרטנרית לכל אספקט בחיים שלו, אני חושב שזו בועה שבסוף תתפוצץ לו בפנים וזה לא יהייה נעים. לעולם אל תהפוך את בן/בת זוגך לכל עולמך, תמיד תשמור גם על ה"אני" הפרטי שלך בזוגיות עם גבולות ברורים. ככה תשמור על זוגיות בריאה.
ההבדלים בין זוגיות בריאה תומכת ואוהבת, לזוגיות תלותית, כובלת וחונקת - הם מאוד עדינים.
צריך מאוד אבל מאוד להיזהר, לא להיסחף ברצון "לשוויון בכל" ו"שיתוף בכל". כי ברגע שאחד מהצדדים ירגיש שהוא מתחיל לאבד את ה"אני" הפרטי שלו,
הוא עלול להתחיל להתנהג כמו ציפור שרוצה לצאת מהכלוב, גם אם הכלוב עשוי מזהב.
לשם ההבהרה: אף אחד מאיתנו לא מתכוון לוותר על החשבון הפרטי שלו. החשבון המשותף נועד לצורך ניהול משק בית משותף וניהול תקציב מסודר ומוסכם מראש. אנחנו נפקיד מדי חודש סכום זהה ונתנהל איתו בהתאם לצרכים קבועים ומוגדרים מראש, יותר מזה, "ההוצאות שאינן צפויות" (עבור משק הבית ואף צריכה פרטית של אחד מבני הזוג דרך החשבון) מתוכננות להיות מאותרות אחת לרבעון ולבצע קיזוז בין שנינו בהתאם. צריכה פרטית- כל מה שאינו מוגדר כחלק מסל הקניות הקבוע שלנו- למשל, מוצרי קוסמטיקה למינהם.
אני לא חושב שיש פסול בללמוד להתנהל כיחידה אחת ובמקביל לנהל את עצמך כאדם פרטי. לצורך העניין, ההתנהלות הכלכלית במשק הבית היא משותפת אבל ההשקעות והחסכונות הן פרטיות, וכך גם ההוצאות הפרטיות של כל אחד מבני הזוג, אם חשקה נפשי לרכוש טאבלט של אפל בכמה אלפי שקלים חדשים.. אז אעשה זאת. באופן כללי- אני חושב שאחת הדרכים היעילות לנהל משק בית משותף היא בניהול שיח שוטף וקביעת כללים וקווים מנחים, אנחנו החלטנו שמדי כמה חודשים נעבור על הקבלות ונראה היכן צריך לבצע קיזוז אם בכלל, בהתאם למסגרת התקציב וסל הקניות שקבענו. המטרה היא לייצר שוויון ואיזון בחלוקת ההוצאות, ברור ומוסכם על שנינו שלא תמיד נצליח לייצר זאת ב-100% אבל אנחנו גם לא מתכוונים להתווכח על שקל לפה או לשם.
מעבר לכך, כשאתה מציג את האפשרות של חוסר האמון בין בני הזוג ומציג את היותנו יצור חי כחלק מתהליך אבולוציוני אתה מפספס את יכולת ההסתגלות של האדם שהיא מרכיב חשוב. ההגדרה שלך לחשבון משותף היא לוקה בחסר- לרוב אנשים לא פותחים חשבון משותף כדי לבצע מעקב אחר הצד השני, אלא כדי ללמוד לחיות כזוג עד כמה שניתן (אפשר להתווכח על כך). נכון שבעצם ניהול החשבון המשותף ניתן לבצע ניטור על פעולות, אבל זו לא התכלית.
לסיכום, אם אתה כ"כ נגד חשבון משותף, קח בחשבון שלאחר נישואין בישראל וגירושין, בהעדר הסכם ממון, לרוב הרכוש מחולק בין בני הזוג כאשר אין חשיבות לחשבון פרטי או משותף. לכן, אלא אם אתה מתכנן לא להנשא בישראל או בכלל, אז ההשקפה שאתה מחזיק חסרת אחיזה במציאות הרי בלאו הכי הנכסים מתחלקים בסוף (גם על זה אפשר להתווכח על יחסי החלוקה). אז אתה יכול לנהל רק חשבון פרטי, ולנהל השקעות רבות והצד השני יבוא ויהנה מנכסיך אם תחליטו להתגרש כמובן.
שכל אחד יעשה לנכון איך שהוא רואה את הדברים- עבורי הזוגיות היא חלק חשוב ממני, ודווקא המחשבה על התנהלות כלכלית נפרדת במשק הבית המשותף מעוררת בי חלחלה רק מעצם המחשבה עליה. כמובן שהכל ברוח טובה
