התלבטות לימודים - רפואה או ביואינפורמטיקה

[RonaR]

היי,

אני יודעת שהנושאים של לימודי רפואה ושל לימודי מדמח כבר נידונו רצוא ושוב בפורום. השיקולים בעד ונגד שניהם ברורים בעיניי, אפרוט את המרכזיים, ברשותכם (נגיד שנתתם לי רשות):

רפואה:
בעד:
- רצון: אני רוצה להיות רופאה, זה בוער בי. אני מזדהה מאוד עם הפן האתי (שמבחינתי) טבוע ברפואה, חומרי הלימוד מרתקים בעיניי, ויש לי (מבחינתי) שליחות לסייע לאנשים דרך התחום
- דחיפות: לימודי רפואה הם ארוכים, ומוטב שאתחיל עכשיו, בפרט אם ארצה להתפתח מקצועית בתחום

נגד:
- זמן: הלימודים ארוכים מאוד, עד שאקבל תואר יעבור זמן רב.
-כסף: רק המיונים לרפואה עולים אלפי שקלים. להחזיק את עצמי כלכלית בתואר (כולל, ככה"נ, תשלום שכ"ד במקום הנבחר) יהיה מאתגר (והתואר עצמו תובעני מאוד).

ביואינפורמטיקה:
בעד:
- זמן: הלימודים קצרים יחסית (לרפואה)
- כסף: מיותר לציין שהשכר שאוכל לקבל יהיה גבוה יותר, ואוכל להשתכר על סמך ידע ומומחיות בשלב מוקדם יותר
-אופק: אוכל להשתלב בתחומים רבים יותר ובמשרות מגוונות יותר
-עניין: כן מתעניינת במחקר רפואי, ולימודי ביואינפורמטיקה יאפשרו לי להשתלב בחזית התחום

נגד:
- רצון: לא מעניין אותי באותה מידה
+ מעדיפה לעבוד עם אנשים, לא (רק) עם מחשבים
+ בסופו של דבר ארצה לעבוד כרופאה, ולא (רק) במחקר
+ יכול להיות שאהיה פחות משוקעת רגשית בתואר, מבחינת הנאה ועל כן גם עניין - כי אני יודעת שאני רוצה ללמוד רפואה, ושגם אם אבחר בביואינפורמטיקה עוד אפנה לכך בעתיד
-דחיפות (כאמור, סימטרי ל'בעד' של רפואה)

הטריגר לכתיבת הפוסט הוא שהבנתי שאני יכולה לקבל גם מלגה ללימודי ביואינפורמטיקה, מלגה נחמדה מאוד וללא צורך בהתנדבות/עבודה כלשהי (אף לא על חשבון מלגות אחרות או מענקי הצטיינות של האוניברסיטה) שאוכל להמשיך לקבל אם ציוניי יהיו טובים.

עד כה הלכתי all way לכיוון לימודי רפואה - כולל השקעת כספים בהכנה למיונים. כרגע נראה שיש תחום אחד ששואב כספים ותחום שני שמעניק כספים. אני לא רוצה לקבל החלטה רק לפי שיקול כלכלי - הוא לא הדבר המרכזי, בעיניי. אבל כרגע מסתמן שמבחינה כלכלית הדבר החכם יהיה לבחור בביואינפורמטיקה. יחד עם זאת, נותרים השיקולים בעד רפואה. בנוסף, אני גם 'מושקעת' בלימודי רפואה, בעיקר רגשית וגם כלכלית (כבר השקעתי כספים במיונים, שיערכו בסוף החודש).

הפורום הנ"ל ממוקד בענייני כספים, אז אולי לא חוכמה לשאול. אבל אני בכל זאת מרגישה מעט אובדת עצות, ויודעת שיש כאן אנשים שמנוסים בקבלת החלטות מורכבות ולא מתוך שיקולים כלכליים גרידא, ועל כן שואלת -בהינתן שהשיקול הכלכלי אינו השיקול המרכזי - מה כדאי לדעתכם לעשות?

תודה מראש

 

[efrat]

- כסף: מיותר לציין שהשכר שאוכל לקבל יהיה גבוה יותר, ואוכל להשתכר על סמך ידע ומומחיות בשלב מוקדם יותר

פוטנציאל השכר לרופאה אחרי סיום כל ההכשרה קרי התמחות, הוא אין סופי בלי שום תיקרה.

הסכומים שרופאה ממוצעת (לא מדברת על הטובים ביותר) יכולה להגיע אליהם גבוה כמעט מכל מקצוע אחר. מקצוע כירוגי מעלה את השכר פי כמה וכמה.

החיסרון הוא שהשכר הגבוה מגיע אחרי שנים של שכר נמוך או לא שכר בכלל.

 

[איש ירח]

רפואה!!!

 

[דאניל]

מה עוד נדרש ממך כדי להתקבל לרפואה? גמרת עם הבגרויות והפסיכומטרי? את צריכה רק להרשם ולעבור ראיונות?
אם תרשמי לרפואה (עם ביואינפורמטיקה בעדיפות שניה) ולא תעברי את הראיונות, תוכלי להמשיך במסלול המלגה של הביואינפורמטיקה? אם כן, אולי זה מה שתוכלי לעשות.

השאלה היא עד כמה חשוב לך ללמוד רפואה. יש אנשים שנכשלים בקבלה פעם אחר פעם, אבל לא מוכנים אפילו לשקול מקצוע אחר, גם אם זה לוקח להם שנים.
לפי התיאור שלך, לא נשמע שאת אחת מהם, ולכן הרעיון שלי (לדעתי), עשוי להתאים לך.

 

[RonaR]

פוטנציאל השכר לרופאה אחרי סיום כל ההכשרה קרי התמחות, הוא אין סופי בלי שום תיקרה.

הסכומים שרופאה ממוצעת (לא מדברת על הטובים ביותר) יכולה להגיע אליהם גבוה כמעט מכל מקצוע אחר. מקצוע כירוגי מעלה את השכר פי כמה וכמה.

החיסרון הוא שהשכר הגבוה מגיע אחרי שנים של שכר נמוך או לא שכר בכלל.

תודה רבה!

 

[RonaR]

רפואה!!!

 

[RonaR]

מה עוד נדרש ממך כדי להתקבל לרפואה? גמרת עם הבגרויות והפסיכומטרי? את צריכה רק להרשם ולעבור ראיונות?
אם תרשמי לרפואה (עם ביואינפורמטיקה בעדיפות שניה) ולא תעברי את הראיונות, תוכלי להמשיך במסלול המלגה של הביואינפורמטיקה? אם כן, אולי זה מה שתוכלי לעשות.

השאלה היא עד כמה חשוב לך ללמוד רפואה. יש אנשים שנכשלים בקבלה פעם אחר פעם, אבל לא מוכנים אפילו לשקול מקצוע אחר, גם אם זה לוקח להם שנים.
לפי התיאור שלך, לא נשמע שאת אחת מהם, ולכן הרעיון שלי (לדעתי), עשוי להתאים לך.

סיימתי עם בגרויות פסיכומטרי מזמן.
יש 2 ימי מיון שיתקיימו בסוף החודש. כבר שילמתי עליהם ועל הכנה לקראתם (ועל הרשמה לאוניברסיטה).
בדקתי היום וכן, באדיבותם הם שומרים לי את המלגה עד תחילת ספטמבר (אז כבר בטוח אדע אם התקבלתי לרפואה) ובכל אופן ביקשו שאודיע ברגע שאדע/אחליט.
כרגע זו אכן התכנית - להשאיר את העניין פתוח. אבל עדיין יתכן שאצטרך להכריע, כלומר, שתהיה לי בחירה.
עד כמה חשוב לי ללמוד רפואה?
שוב, חד וחלק זה התחום שאני רוצה להתפתח אליו. עבודה קלינית, לצד מחקר. לא ברור לי בדיוק איך (איך אגיע ומה בדיוק אעשה), לכן הספק. יש גם ספק אחר, אולי להשלים תואר ואז לגשת למסלול רפואה 4 שנתי (ולא 6 שנתי). אבל אני נוטה למסלול ה-6 שנתי, ובאופן כללי לרפואה. אומנם אני מתלבטת, אבל כאמור - זה כן בוער בי וכן חשוב לי לסייע לאנשים (גם) בצורה מיידית (ולא דרך מחקר, נגיד).

 

[amidar]

גילוי נאות - בוגר ביואינפורמטיקה, אוניברסיטת בן גוריון.
גילוי נאות 2 - מראש ידעתי שלא אעבוד בתחום, והלכתי לתואר הזה רק כדי שיהיה לי תואר במדמ"ח, אבל לימודים עם יותר תחומי עניין (פיסיקה, כימיה, ביולוגיה).

אז אחרי הגילויים הנאותים, כל מה שנשאר לי להוסיף הוא:
1. כן, בוגר ביואינפורמטיקה ירוויח משמעותית יותר מרופא מתחיל - אבל רק אם יעבוד בתחום מדעי המחשב. כאמור, אבל זה נכון רק לתחילת הקריירה.
2. כדי לעבוד בתחום המחקרי של ביואינפורמטיקה, לפחות לפי המקרים שאני נחשפתי אליהם (הן כמועמד, והן מחברים שעובדים בתחום), יש צורך בתואר שני לכל הפחות, עדיף שלישי. זה אומר שפרק הזמן הלימודי כבר משתווה (אם לא עולה) על לימודי רפואה. אין לי מידע לגבי פערי השכר במקרה הזה.

אם ברפואה חשקה נפשך, את עומדת בקריטריונים ה"יבשים", ויש לך את היכולת לכלכל את עצמך בזמן הלימודים, לא רואה כאן את השאלה בכלל.

 

[VEX]

אפשר לשאול בת כמה את, האם יש לך כבר מקצוע (כי בדיון אחר כתבת שאת חוסכת כבר כמה שנים) ובאיזה מוסד מציעים לך את המילגה?
(ביו-אינפורמטיקאי לשעבר, לא רוצה להעמיס מידע שלא רלוונטי למצבך)

 

[iragg]

ההתלבטות שלך, ככלל, מובנת, אמנם לא למדתי אף אחד משני המקצועות הללו אבל ...

1. מנסיון חיי אני יכול לומר לך שבכל פעם שבחרתי באופציה הנוחה (כאן לכאורה ביואינפורמטיקה), הצטערתי בדיעבד. נכון שכאן את יכולה אולי לתקן עם תואר 4 שנתי, אבל תהיי מודעת שבמחקרים של כהנמן וטברסקי (וגם אחרים) הפחד מהפסד שקול בערך פי שלושה לרצון להרוויח.
2. את מניחה שברפואה מרוויחים פחות. בולשיט, ומכמה סיבות:
א. את צריכה להסתכל על התזרים המהוון של ההכנסות. נכון שברפואה ההכנסות הגדולות נדחות עד אחרי ההתמחות (כלומר כ-15 שנה), אבל בהתחשב בכך שהריבית אפס וכנראה תישאר כך לאורך זמן רב, זה משחק תפקיד קטן. רופאים מרוויחים המון כמומחים, אפילו בלי תפקידי ניהול.
ב. את צריכה לנסות להבין היכן תיפלי מבחינת משרע היכולות. עובד הייטק ממוצע לא מרוויח 100K בחודש. נכון שעובד ממוצע, עם מזל, יכול להרוויח לפעמים 30 ו-40K, אבל כדי לקבל שכר FAANGי את צריכה להיות מאוד מאוד טובה ואת לא באמת יודעת כמה טובה תהיי. אם בוער לך להיות רופאה, סביר להניח שהסיכוי שתהיי יותר טובה עולה. תסתכלי על משרע ההכנסות של רופאים כאן:

https://www.themarker.com/news/health/1.8495231

בעשירון העליון של הרופאים מרוויחים מעל 100K לחודש. אם את מוכנה לעבוד בפריפריה כמומחית, אפילו חדשה, את יכולה לעשות משכורת שתשאיר גם איש הייטק ממוצע עם הלסת שמוטה. התחרות מהבחינה הזאת במדמח הרבה יותר קשה - להבנתי העובדים ב-FAANG הם אחוז קטן בהרבה מ-10% מעובדי ההייטק (יש כ-300K עובדי הייטק).

אתן לך כמה דוגמאות שאני מכיר אישית:
1. אמא של חברה טובה מומחית בגריאטריה באזור הדרום. היא מקבלת 1,500 ש"ח לבדוק אנשים מבוגרים בבית. הבדיקה לוקחת לה כחצי שעה והיא booked בטירוף חודשים קדימה. מכיוון שהיא כבר בעצמה פנסיונרית (עם פנסיה מפוצצת) היא עושה 2- 3 ימים בשבוע, כ-8 בדיקות ביום (לוקח לה פחות משמונה שעות סה"כ עם הנסיעות וכתיבת הדו"חות שהם 95% שבלוניים). 20 בדיקות בשבוע, והיא עובדת רק 9 חודשים כי היא אוהבת לנסוע. יוצא שהיא עובדת 39 שבועות בשנה, בודקת כ-780 מבוגרים ומקבלת על זה 1.17 מיליון ש"ח בשנה, שהם כ-100K ברוטו בחודש.
2. חבר מומחה ברפואה דחופה עם ותק משמעותי, שבוודאות מצבך הכספי טוב פי אלף מאיפה שהוא היה כשהתחיל (הגיע ממולדובה בלי לדעת עברית והתחיל תוך 6 חודשים בי"ס לרפואה כאן). הוא עובד בבית חולים, גם בפריפריה. שכר הבסיס שלו + כונניות גבוה מ-100K.
3. מומחה למיגרנות. עובד בבי"ח במרכז ועושה משכורת יפה (לא יודע כמה אבל לפחות כמו עובד הייטק בכיר). אדון לעצמו מבחינת השעות. הכסף האמיתי מהלקוחות שבאים באופן פרטי כי תור אצלו בבי"ח זה להמתין יותר משנה. תור ממוצע אצלו 7-8 דקות (על השעון). יוצאים ומשלמים לאשתו 1,500 ש"ח+מע"מ - יש לה מסופון לכרטיסי אשראי ולהבנתי הוא עובד ככה 4 ימים בשבוע כשלוש שעות בערב. נניח 7 אנשים לשעה, 21 ליום, 84 לשבוע ... את תעשי את החשבון כמה הוא מרוויח.

ואת בכלל לא חייבת להיות רופאה - מכיר מספיק בעלי תואר MD שעושים לא מעט כסף בהשקעות, בנקאות וייעוץ. קחי לדוגמא את יאיר שינדל שהוא באמת דוגמא קיצונית - היה הרופא של השייטת, קיבל צל"ש, עשה MBA בהארווארד והיום עומד בראש קרן ענקית:

https://www.amoon.fund/team/

בהצלחה!

 

[Haim942]

ההתלבטות שלך, ככלל, מובנת, אמנם לא למדתי אף אחד משני המקצועות הללו אבל ...

1. מנסיון חיי אני יכול לומר לך שבכל פעם שבחרתי באופציה הנוחה (כאן לכאורה ביואינפורמטיקה), הצטערתי בדיעבד. נכון שכאן את יכולה אולי לתקן עם תואר 4 שנתי, אבל תהיי מודעת שבמחקרים של כהנמן וטברסקי (וגם אחרים) הפחד מהפסד שקול בערך פי שלושה לרצון להרוויח.
2. את מניחה שברפואה מרוויחים פחות. בולשיט, ומכמה סיבות:
א. את צריכה להסתכל על התזרים המהוון של ההכנסות. נכון שברפואה ההכנסות הגדולות נדחות עד אחרי ההתמחות (כלומר כ-15 שנה), אבל בהתחשב בכך שהריבית אפס וכנראה תישאר כך לאורך זמן רב, זה משחק תפקיד קטן. רופאים מרוויחים המון כמומחים, אפילו בלי תפקידי ניהול.
ב. את צריכה לנסות להבין היכן תיפלי מבחינת משרע היכולות. עובד הייטק ממוצע לא מרוויח 100K בחודש. נכון שעובד ממוצע, עם מזל, יכול להרוויח לפעמים 30 ו-40K, אבל כדי לקבל שכר FAANGי את צריכה להיות מאוד מאוד טובה ואת לא באמת יודעת כמה טובה תהיי. אם בוער לך להיות רופאה, סביר להניח שהסיכוי שתהיי יותר טובה עולה. תסתכלי על משרע ההכנסות של רופאים כאן:

https://www.themarker.com/news/health/1.8495231

בעשירון העליון של הרופאים מרוויחים מעל 100K לחודש. אם את מוכנה לעבוד בפריפריה כמומחית, אפילו חדשה, את יכולה לעשות משכורת שתשאיר גם איש הייטק ממוצע עם הלסת שמוטה. התחרות מהבחינה הזאת במדמח הרבה יותר קשה - להבנתי העובדים ב-FAANG הם אחוז קטן בהרבה מ-10% מעובדי ההייטק (יש כ-300K עובדי הייטק).

אתן לך כמה דוגמאות שאני מכיר אישית:
1. אמא של חברה טובה מומחית בגריאטריה באזור הדרום. היא מקבלת 1,500 ש"ח לבדוק אנשים מבוגרים בבית. הבדיקה לוקחת לה כחצי שעה והיא booked בטירוף חודשים קדימה. מכיוון שהיא כבר בעצמה פנסיונרית (עם פנסיה מפוצצת) היא עושה 2- 3 ימים בשבוע, כ-8 בדיקות ביום (לוקח לה פחות משמונה שעות סה"כ עם הנסיעות וכתיבת הדו"חות שהם 95% שבלוניים). 20 בדיקות בשבוע, והיא עובדת רק 9 חודשים כי היא אוהבת לנסוע. יוצא שהיא עובדת 39 שבועות בשנה, בודקת כ-780 מבוגרים ומקבלת על זה 1.17 מיליון ש"ח בשנה, שהם כ-100K ברוטו בחודש.
2. חבר מומחה ברפואה דחופה עם ותק משמעותי, שבוודאות מצבך הכספי טוב פי אלף מאיפה שהוא היה כשהתחיל (הגיע ממולדובה בלי לדעת עברית והתחיל תוך 6 חודשים בי"ס לרפואה כאן). הוא עובד בבית חולים, גם בפריפריה. שכר הבסיס שלו + כונניות גבוה מ-100K.
3. מומחה למיגרנות. עובד בבי"ח במרכז ועושה משכורת יפה (לא יודע כמה אבל לפחות כמו עובד הייטק בכיר). אדון לעצמו מבחינת השעות. הכסף האמיתי מהלקוחות שבאים באופן פרטי כי תור אצלו בבי"ח זה להמתין יותר משנה. תור ממוצע אצלו 7-8 דקות (על השעון). יוצאים ומשלמים לאשתו 1,500 ש"ח+מע"מ - יש לה מסופון לכרטיסי אשראי ולהבנתי הוא עובד ככה 4 ימים בשבוע כשלוש שעות בערב. נניח 7 אנשים לשעה, 21 ליום, 84 לשבוע ... את תעשי את החשבון כמה הוא מרוויח.

ואת בכלל לא חייבת להיות רופאה - מכיר מספיק בעלי תואר MD שעושים לא מעט כסף בהשקעות, בנקאות וייעוץ. קחי לדוגמא את יאיר שינדל שהוא באמת דוגמא קיצונית - היה הרופא של השייטת, קיבל צל"ש, עשה MBA בהארווארד והיום עומד בראש קרן ענקית:

https://www.amoon.fund/team/

בהצלחה!

יש לך במקרה קישור למקור מידע?

סיימתי עם בגרויות פסיכומטרי מזמן.
יש 2 ימי מיון שיתקיימו בסוף החודש. כבר שילמתי עליהם ועל הכנה לקראתם (ועל הרשמה לאוניברסיטה).
בדקתי היום וכן, באדיבותם הם שומרים לי את המלגה עד תחילת ספטמבר (אז כבר בטוח אדע אם התקבלתי לרפואה) ובכל אופן ביקשו שאודיע ברגע שאדע/אחליט.
כרגע זו אכן התכנית - להשאיר את העניין פתוח. אבל עדיין יתכן שאצטרך להכריע, כלומר, שתהיה לי בחירה.
עד כמה חשוב לי ללמוד רפואה?
שוב, חד וחלק זה התחום שאני רוצה להתפתח אליו. עבודה קלינית, לצד מחקר. לא ברור לי בדיוק איך (איך אגיע ומה בדיוק אעשה), לכן הספק. יש גם ספק אחר, אולי להשלים תואר ואז לגשת למסלול רפואה 4 שנתי (ולא 6 שנתי). אבל אני נוטה למסלול ה-6 שנתי, ובאופן כללי לרפואה. אומנם אני מתלבטת, אבל כאמור - זה כן בוער בי וכן חשוב לי לסייע לאנשים (גם) בצורה מיידית (ולא דרך מחקר, נגיד).

בתור אחד שבמשך 3 שנים התעסק בבגרויות ופסיכומטרי רק כדי להגיש מועמדות (בפריפריה הבגרויות זוועתיות אם בכלל), דעתי מוטת כמובן אבל אסביר. אם הגעת ליעד שעבדת עליו הרבה וכפי שאמרת השקעת לא מעט מאמצים, הייתי מציע לך להתחיל את לימודי רפואה, בתקווה שתתקבלי כמובן. אני חושב שצוואר הבקבוק צר מדי בשביל לוותר על ניסיון אמיתי להכנס ללימודים, במיוחד אם את מתארת שאת מושקעת רגשית בתחום ונראה שזה מדליק לך ניצוץ מסוים אז כנראה גם שתזכי למצות את יכולותייך בו. מעבר לזה, אני חושב שלכוון לארבע שנתי בעמדתך זה קצת לירות לעצמך ברגל, הרי עברת את המחסום העיקרי (סכם ראשוני) שאיתו נאבקים רוב המועמדים. אמנם יש פרמטרים שדווקא עשויים להצדיק פנייה למסלול הארבע-שנתי, כמו גיל, מקצוע, יכולת לממן את הלימודים, ואפילו סביבה תומכת.

אני יכול לשתף בהחלטה שלי ללכת לארבע-שנתי. כשהבנתי שהסכם הולך ומתרחק ממני ואני לא מצליח להדביק את הפער, החלטתי להכנס לביולוגיה בת"א, סיימתי עכשיו שנה א', והחלטתי שאני מתחיל ביואינפורמטיקה בשנה הקרובה (הרווחתי הרבה פטורים). הבנתי שאני לא יכול להרשות לעצמי לסיים תואר במדעי-החיים ולנסות להכנס לארבע שנתי כשלמעשה אין לי מקצוע עם יכולת הכנסה גבוהה. עבורי זה הצטייר כהשקעה של זמן ואנרגיה שיניבו לי פירות רק בטווח הרחוק, בעוד שבטווח הזמן הקצר אני עלול להכניס את עצמי לטלטלה כלכלית שתפגע במטרות שלי ובסיכויים שלי להתקבל ולהצליח בלימודים. לכן העדפתי לרכוש תחילה מקצוע עם יכולת השתכרות גבוהה במשק. סיכויי הקבלה לארבע-שנתי הם עוד יותר נמוכים מאשר לשש-שנתי כמובן שאף אחד לא מבטיח קבלה בניסיון הראשון. לכן אני חושב שנכון במקרים מסוימים להיערך לכך. לגבי ביואינפורמטיקה- התייעצתי עם אנשים בתחום וגם עם רופאים, כולם טענו שהתחום נהדר והוא מתפתח בקצב מהיר, מפתח את יכולת החשיבה (מדמח) ובפרט את היכולת לפתור בעיות, כלומר הרבה יתרונות ומן הסתם יש קושי מרכזי שהוא הלימודים עצמם. אני הייתי פורש את הפרמטרים הרלוונטים ובוחן כיצד הם משפיעים עליי. במקרה שלי, אני חושב שלפנות לביואינפורמטיקה זה מקסום היכולות שלי בנקודת הזמן הנוכחית לאור המטרות ושאר הפרמטרים האישיים.

אני מציע לך לנסות להבין כיצד ההחלטה שלך ממקסמת את היכולות שלך בנק' זמן הנוכחית. מה רלוונטי לגבייך? גיל, יכולת כלכלית, רצון לרכוש ידע מסוים, עניין, שאיפות ומטרות. לאחר שתגבשי תמונה שכזו, אני חושב שיהיה לך קצת יותר ברור מה נכון לך. לסיום החפירה, מקצוע הרפואה בישראל הוא שוקת שבורה, אבל יש בו המון כסף ונתנו לך דוגמאות. מעבר לזה, המקצוע נהנה מיכולת השתכרות כמעט בלתי מוגבלת ויותר מזה דרישה בלתי נגמרת. אם זה מעורר לך ניצוץ בעיניים, אישית אני חושב שמדובר בעוול לוותר על זה.

מקווה שהצלחתי לסייע לך לגבש עמדה שנכונה לך. שיהיה בהצלחה

 

[iragg]

יש לך במקרה קישור למקור מידע?

https://en.wikipedia.org/wiki/Loss_aversion

הערת השוליים הראשונה. הם מדברים שם על כפול ולא פי 3 אבל העקרון הוא החשוב.

 

[RonaR]

אפשר לשאול בת כמה את, האם יש לך כבר מקצוע (כי בדיון אחר כתבת שאת חוסכת כבר כמה שנים) ובאיזה מוסד מציעים לך את המילגה?
(ביו-אינפורמטיקאי לשעבר, לא רוצה להעמיס מידע שלא רלוונטי למצבך)

כן.
בשנות העשרים (לא חושבת שרלוונטי בדיוק כמה), החיסכון עליו דיברתי נצבר דרך עבודות שונות (בעיקר כמורה פרטית למתמטיקה, לפסיכומטרי, לפילוסופיה ועוד אך גם קצת בהייטק) ללא מקצוע של ממש (לא כזה שארצה להמשיך לעבוד בו, לא כזה שהצריך ידע במדמח). מוסד - אוניברסיטת תל אביב.
אשמח לשמוע לדעתך, כמו גם למה עזבת את התחום
(מבחינתי אפשר גם בפרטי, אם אישי/מעדיף)

 

[RonaR]

ההתלבטות שלך, ככלל, מובנת, אמנם לא למדתי אף אחד משני המקצועות הללו אבל ...

1. מנסיון חיי אני יכול לומר לך שבכל פעם שבחרתי באופציה הנוחה (כאן לכאורה ביואינפורמטיקה), הצטערתי בדיעבד. נכון שכאן את יכולה אולי לתקן עם תואר 4 שנתי, אבל תהיי מודעת שבמחקרים של כהנמן וטברסקי (וגם אחרים) הפחד מהפסד שקול בערך פי שלושה לרצון להרוויח.
2. את מניחה שברפואה מרוויחים פחות. בולשיט, ומכמה סיבות:
א. את צריכה להסתכל על התזרים המהוון של ההכנסות. נכון שברפואה ההכנסות הגדולות נדחות עד אחרי ההתמחות (כלומר כ-15 שנה), אבל בהתחשב בכך שהריבית אפס וכנראה תישאר כך לאורך זמן רב, זה משחק תפקיד קטן. רופאים מרוויחים המון כמומחים, אפילו בלי תפקידי ניהול.
ב. את צריכה לנסות להבין היכן תיפלי מבחינת משרע היכולות. עובד הייטק ממוצע לא מרוויח 100K בחודש. נכון שעובד ממוצע, עם מזל, יכול להרוויח לפעמים 30 ו-40K, אבל כדי לקבל שכר FAANGי את צריכה להיות מאוד מאוד טובה ואת לא באמת יודעת כמה טובה תהיי. אם בוער לך להיות רופאה, סביר להניח שהסיכוי שתהיי יותר טובה עולה. תסתכלי על משרע ההכנסות של רופאים כאן:

https://www.themarker.com/news/health/1.8495231

בעשירון העליון של הרופאים מרוויחים מעל 100K לחודש. אם את מוכנה לעבוד בפריפריה כמומחית, אפילו חדשה, את יכולה לעשות משכורת שתשאיר גם איש הייטק ממוצע עם הלסת שמוטה. התחרות מהבחינה הזאת במדמח הרבה יותר קשה - להבנתי העובדים ב-FAANG הם אחוז קטן בהרבה מ-10% מעובדי ההייטק (יש כ-300K עובדי הייטק).

אתן לך כמה דוגמאות שאני מכיר אישית:
1. אמא של חברה טובה מומחית בגריאטריה באזור הדרום. היא מקבלת 1,500 ש"ח לבדוק אנשים מבוגרים בבית. הבדיקה לוקחת לה כחצי שעה והיא booked בטירוף חודשים קדימה. מכיוון שהיא כבר בעצמה פנסיונרית (עם פנסיה מפוצצת) היא עושה 2- 3 ימים בשבוע, כ-8 בדיקות ביום (לוקח לה פחות משמונה שעות סה"כ עם הנסיעות וכתיבת הדו"חות שהם 95% שבלוניים). 20 בדיקות בשבוע, והיא עובדת רק 9 חודשים כי היא אוהבת לנסוע. יוצא שהיא עובדת 39 שבועות בשנה, בודקת כ-780 מבוגרים ומקבלת על זה 1.17 מיליון ש"ח בשנה, שהם כ-100K ברוטו בחודש.
2. חבר מומחה ברפואה דחופה עם ותק משמעותי, שבוודאות מצבך הכספי טוב פי אלף מאיפה שהוא היה כשהתחיל (הגיע ממולדובה בלי לדעת עברית והתחיל תוך 6 חודשים בי"ס לרפואה כאן). הוא עובד בבית חולים, גם בפריפריה. שכר הבסיס שלו + כונניות גבוה מ-100K.
3. מומחה למיגרנות. עובד בבי"ח במרכז ועושה משכורת יפה (לא יודע כמה אבל לפחות כמו עובד הייטק בכיר). אדון לעצמו מבחינת השעות. הכסף האמיתי מהלקוחות שבאים באופן פרטי כי תור אצלו בבי"ח זה להמתין יותר משנה. תור ממוצע אצלו 7-8 דקות (על השעון). יוצאים ומשלמים לאשתו 1,500 ש"ח+מע"מ - יש לה מסופון לכרטיסי אשראי ולהבנתי הוא עובד ככה 4 ימים בשבוע כשלוש שעות בערב. נניח 7 אנשים לשעה, 21 ליום, 84 לשבוע ... את תעשי את החשבון כמה הוא מרוויח.

ואת בכלל לא חייבת להיות רופאה - מכיר מספיק בעלי תואר MD שעושים לא מעט כסף בהשקעות, בנקאות וייעוץ. קחי לדוגמא את יאיר שינדל שהוא באמת דוגמא קיצונית - היה הרופא של השייטת, קיבל צל"ש, עשה MBA בהארווארד והיום עומד בראש קרן ענקית:

https://www.amoon.fund/team/

בהצלחה!

תודה רבה
דוגמאות מאירות עיניים, והנקודה של כהנמן-טברסקי היא תזכורת חשובה גם כן.
השיקול הכלכלי אינו יחיד וגם לא מרכזי בהכרח - אבל אין ספק שהתואר "דוקטור" עדיין מקבל יוקרה מסוימת, שמיתרגמת גם לפן הכלכלי.

 

[RonaR]

יש לך במקרה קישור למקור מידע?



בתור אחד שבמשך 3 שנים התעסק בבגרויות ופסיכומטרי רק כדי להגיש מועמדות (בפריפריה הבגרויות זוועתיות אם בכלל), דעתי מוטת כמובן אבל אסביר. אם הגעת ליעד שעבדת עליו הרבה וכפי שאמרת השקעת לא מעט מאמצים, הייתי מציע לך להתחיל את לימודי רפואה, בתקווה שתתקבלי כמובן. אני חושב שצוואר הבקבוק צר מדי בשביל לוותר על ניסיון אמיתי להכנס ללימודים, במיוחד אם את מתארת שאת מושקעת רגשית בתחום ונראה שזה מדליק לך ניצוץ מסוים אז כנראה גם שתזכי למצות את יכולותייך בו. מעבר לזה, אני חושב שלכוון לארבע שנתי בעמדתך זה קצת לירות לעצמך ברגל, הרי עברת את המחסום העיקרי (סכם ראשוני) שאיתו נאבקים רוב המועמדים. אמנם יש פרמטרים שדווקא עשויים להצדיק פנייה למסלול הארבע-שנתי, כמו גיל, מקצוע, יכולת לממן את הלימודים, ואפילו סביבה תומכת.

אני יכול לשתף בהחלטה שלי ללכת לארבע-שנתי. כשהבנתי שהסכם הולך ומתרחק ממני ואני לא מצליח להדביק את הפער, החלטתי להכנס לביולוגיה בת"א, סיימתי עכשיו שנה א', והחלטתי שאני מתחיל ביואינפורמטיקה בשנה הקרובה (הרווחתי הרבה פטורים). הבנתי שאני לא יכול להרשות לעצמי לסיים תואר במדעי-החיים ולנסות להכנס לארבע שנתי כשלמעשה אין לי מקצוע עם יכולת הכנסה גבוהה. עבורי זה הצטייר כהשקעה של זמן ואנרגיה שיניבו לי פירות רק בטווח הרחוק, בעוד שבטווח הזמן הקצר אני עלול להכניס את עצמי לטלטלה כלכלית שתפגע במטרות שלי ובסיכויים שלי להתקבל ולהצליח בלימודים. לכן העדפתי לרכוש תחילה מקצוע עם יכולת השתכרות גבוהה במשק. סיכויי הקבלה לארבע-שנתי הם עוד יותר נמוכים מאשר לשש-שנתי כמובן שאף אחד לא מבטיח קבלה בניסיון הראשון. לכן אני חושב שנכון במקרים מסוימים להיערך לכך. לגבי ביואינפורמטיקה- התייעצתי עם אנשים בתחום וגם עם רופאים, כולם טענו שהתחום נהדר והוא מתפתח בקצב מהיר, מפתח את יכולת החשיבה (מדמח) ובפרט את היכולת לפתור בעיות, כלומר הרבה יתרונות ומן הסתם יש קושי מרכזי שהוא הלימודים עצמם. אני הייתי פורש את הפרמטרים הרלוונטים ובוחן כיצד הם משפיעים עליי. במקרה שלי, אני חושב שלפנות לביואינפורמטיקה זה מקסום היכולות שלי בנקודת הזמן הנוכחית לאור המטרות ושאר הפרמטרים האישיים.

אני מציע לך לנסות להבין כיצד ההחלטה שלך ממקסמת את היכולות שלך בנק' זמן הנוכחית. מה רלוונטי לגבייך? גיל, יכולת כלכלית, רצון לרכוש ידע מסוים, עניין, שאיפות ומטרות. לאחר שתגבשי תמונה שכזו, אני חושב שיהיה לך קצת יותר ברור מה נכון לך. לסיום החפירה, מקצוע הרפואה בישראל הוא שוקת שבורה, אבל יש בו המון כסף ונתנו לך דוגמאות. מעבר לזה, המקצוע נהנה מיכולת השתכרות כמעט בלתי מוגבלת ויותר מזה דרישה בלתי נגמרת. אם זה מעורר לך ניצוץ בעיניים, אישית אני חושב שמדובר בעוול לוותר על זה.

מקווה שהצלחתי לסייע לך לגבש עמדה שנכונה לך. שיהיה בהצלחה

תודה רבה!
עצות מעולות, וה'מיפוי' הנ"ל אכן יכול לסייע.
בסופו של דבר, אני מוקירה את העובדה שאני במצב שבו בחירה אפשרית לי. למעשה, הקושי נובע מכך ששני הנתיבים מעניינים אותי, וששאיפותיי נדמות מעט 'חלומות באספמיה' כעת (על אף שאין זה המצב - הן רק רחוקות מאוד). העובדה שאני מכריעה את נתיב חיי גורמת לי לפקפק בעצמי, והתכנון לשנים רבות קדימה גם כן. אני חושבת ששני הכיוונים יכולים להוביל אותי למקומות מעניינים. עדיין לא בטוחה מה אעשה, ויתכן שארצה להמשיך להתייעץ - אך מכל מקום, כרגע אני מתכוננת במרץ למבחני המיון בסוף החודש, ולאחריהם - החלטה (ולא המבול)

 

[VEX]

כן.
בשנות העשרים (לא חושבת שרלוונטי בדיוק כמה), החיסכון עליו דיברתי נצבר דרך עבודות שונות (בעיקר כמורה פרטית למתמטיקה, לפסיכומטרי, לפילוסופיה ועוד אך גם קצת בהייטק) ללא מקצוע של ממש (לא כזה שארצה להמשיך לעבוד בו, לא כזה שהצריך ידע במדמח). מוסד - אוניברסיטת תל אביב.
אשמח לשמוע לדעתך, כמו גם למה עזבת את התחום
(מבחינתי אפשר גם בפרטי, אם אישי/מעדיף)

לגבי רפואה, יכול לדבר רק על מה שראיתי מהצד - מסלול שש שנתי עם נוכחות חובה וסדר קורסים קשיח, כמעט מבטיח שיהיה במהלך התואר סמסטר אחד עם שביתת מרצים\שביתת סטודנטים\קורונה\מלחמה\בלתמ במשפחה. בדכ ציבור הסטודנטים לרפואה נדפק הכי הרבה במצב כזה בגלל אופי התואר הנ"ל. תוסיפי על זה משמרות מתמחים של 26 שעות ומשכורת די מחפירה אם מבצעים חישוב פר שעה.

ביו-אינפורמטיקה - לא בגלל זה עזבתי, אבל התחום מלא אנשים שכותבים קוד שהיה עדיף שלא יכתב- שגיאות מתודולוגיות, שגיאות באיסוף נתונים, p-hacking , וסתם באגים זה משהו שנתקלתי בו לא מעט במהלך התואר. המחלות הנ"ל נפוצות באקדמיה בכלל, אבל לדעתי בביו-אינפו המצב קשה יותר כי יש אוכלוסיה גדולה שבאה מתחום מדעי החיים, עם רקע תכנותי ומתמטי חלש.
עזבתי כי התואר השני שלי היה בנושא די אזוטרי שהותיר אותי בלי נסיון רלוונטי למשרות הביו-אינפרומטיקה המעטות שהיו באזור הגיאוגרפי שלי.
התבאסתי, כי כשהתחלתי את התואר גם אני רציתי לרפא סרטן והרפס, השקעתי לילות כימים והנה בסוף אף אחד לא רצה אותי.
בצר לי, נאלצתי לפנות אל ההייטק, שם דווקא היו מוכנים להשתין לכיוון שלי כי לימדתי את עצמי במהלך התואר תכנות מעבר לרמה הממוצעת של הקולגות שלי.
במהלך הקריירה הכרתי אנשים שהיו יותר חכמים ממני, תיקתקו את התלת שנתי שלהם במדמח או מערכות מידע (חלקם אפילו במכללות) ובזמן שאני התפלפלתי על האם וירוס זה חי, צומח או דומם, הם עשו יפה מאוד לביתם בחברות הייטק משעממות למדי.

אז לעניות דעתי:
1) לתואר ברפואה עדיף לגשת עם בסיס כלכלי מוצק (הורים, חסכונות, בן\ת זוג בהייטק) וכל עוד את מוכנה נפשית שהמעסיק שלך זה המדינה עד שתגיעי לרמת הנסיון שתאפשר לך לעבוד בפרטי. המציג אינו רופא, אז יכול להיות שאני טועה לגמרי.

2) ביו-אינפורמטיקה זה מאוד מעניין ללמוד אבל בתוך האקדמיה איכות המחקר היא בעייתית והשכר זבל ומחוץ לאקמיה היצע המשרות והמשכורות נמוך יותר מאשר בהייטק. עדיף לעשות מדמח ולקחת קורסי בחירה בביולוגיה בזמנך הפנוי בשביל הנשמה תוך כדי שאת פטורה מפינוקים כמו כימיה אורגנית. זה ישאיר לך אופק פתוח לחברות רפואיות מבלי לפגוע בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי.

 

[RonaR]

לגבי רפואה, יכול לדבר רק על מה שראיתי מהצד - מסלול שש שנתי עם נוכחות חובה וסדר קורסים קשיח, כמעט מבטיח שיהיה במהלך התואר סמסטר אחד עם שביתת מרצים\שביתת סטודנטים\קורונה\מלחמה\בלתמ במשפחה. בדכ ציבור הסטודנטים לרפואה נדפק הכי הרבה במצב כזה בגלל אופי התואר הנ"ל. תוסיפי על זה משמרות מתמחים של 26 שעות ומשכורת די מחפירה אם מבצעים חישוב פר שעה.

ביו-אינפורמטיקה - לא בגלל זה עזבתי, אבל התחום מלא אנשים שכותבים קוד שהיה עדיף שלא יכתב- שגיאות מתודולוגיות, שגיאות באיסוף נתונים, p-hacking , וסתם באגים זה משהו שנתקלתי בו לא מעט במהלך התואר. המחלות הנ"ל נפוצות באקדמיה בכלל, אבל לדעתי בביו-אינפו המצב קשה יותר כי יש אוכלוסיה גדולה שבאה מתחום מדעי החיים, עם רקע תכנותי ומתמטי חלש.
עזבתי כי התואר השני שלי היה בנושא די אזוטרי שהותיר אותי בלי נסיון רלוונטי למשרות הביו-אינפרומטיקה המעטות שהיו באזור הגיאוגרפי שלי.
התבאסתי, כי כשהתחלתי את התואר גם אני רציתי לרפא סרטן והרפס, השקעתי לילות כימים והנה בסוף אף אחד לא רצה אותי.
בצר לי, נאלצתי לפנות אל ההייטק, שם דווקא היו מוכנים להשתין לכיוון שלי כי לימדתי את עצמי במהלך התואר תכנות מעבר לרמה הממוצעת של הקולגות שלי.
במהלך הקריירה הכרתי אנשים שהיו יותר חכמים ממני, תיקתקו את התלת שנתי שלהם במדמח או מערכות מידע (חלקם אפילו במכללות) ובזמן שאני התפלפלתי על האם וירוס זה חי, צומח או דומם, הם עשו יפה מאוד לביתם בחברות הייטק משעממות למדי.

אז לעניות דעתי:
1) לתואר ברפואה עדיף לגשת עם בסיס כלכלי מוצק (הורים, חסכונות, בן\ת זוג בהייטק) וכל עוד את מוכנה נפשית שהמעסיק שלך זה המדינה עד שתגיעי לרמת הנסיון שתאפשר לך לעבוד בפרטי. המציג אינו רופא, אז יכול להיות שאני טועה לגמרי.

2) ביו-אינפורמטיקה זה מאוד מעניין ללמוד אבל בתוך האקדמיה איכות המחקר היא בעייתית והשכר זבל ומחוץ לאקמיה היצע המשרות והמשכורות נמוך יותר מאשר בהייטק. עדיף לעשות מדמח ולקחת קורסי בחירה בביולוגיה בזמנך הפנוי בשביל הנשמה תוך כדי שאת פטורה מפינוקים כמו כימיה אורגנית. זה ישאיר לך אופק פתוח לחברות רפואיות מבלי לפגוע בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי.

תודה רבה על השיתוף, VEX.
לגבי רפואה, זו נק' מבט שאני פחות או יותר מכירה - אני רק יכולה לקוות שענייני המשמרות בפרט יהפכו ליותר אנושיים, ושילמדו להתנהל עם הקורונה.
לגבי ביו-אינפו (אימצתי!), אני תוהה אם המצב השתנה מאז שלמדת. ממה ששמעתי התחום הפך רציני יותר, לכל הפחות באוניברסיטאות - ואני רק יכולה לקוות שגם רמת הסטודנטים עלתה. לגבי הייטק - זו תמיד אפשרות. אתה טוען שהשכר של ביו-אינפואים נמוך יותר משל מדמחיסטים? מכל מקום, ה'פינוקים' האלה נראים לי חשובים כידע בסיסי לכל מי שרוצה לחקור בתחום רפואי (אולי לא?), ואני ממילא מסוג האנשים שיעדיפו להתפלפל קצת מאשר לעבוד בעבודה משמימה. בכל אופן, תודה על הרעיון לגבי מסלול שלישי. ולגבי הייטק - להבנתי יש גם יותר סטארט-אפי ביו-טק שכן מאפשרים לעסוק במחקר כיום, לא? מתמצא, או שנדדת כבר הרחק ממחוזות הביולוגיה?

 

[נעם בלה בלה]

אני חושב שאסור לתת לשיקולים פיננסים קצרי-רואי להכריע את הכף.
אני לא מקבל את הטענה שלך שרופאה מרוויחה פחות מביואינפורמטיקאית, זה נובע מהסתכלות נקודתית ולא לאורך הקריירה.
כן 7 שנים של שכר לימוד ושכר דירה ולא באמת להיות מסוגלת לעבוד זה המון כסף. אז?
הלוואות זולות (כולל מהאוניברסיטה), מגורים במעונות, עבודה בחופשות הקיץ, ולמי אכפת אם תסיימי בגרעון. את הרי תחזירי אותו (ועוד הרבה יותר).

 

[RonaR]

אני חושב שאסור לתת לשיקולים פיננסים קצרי-רואי להכריע את הכף.
אני לא מקבל את הטענה שלך שרופאה מרוויחה פחות מביואינפורמטיקאית, זה נובע מהסתכלות נקודתית ולא לאורך הקריירה.
כן 7 שנים של שכר לימוד ושכר דירה ולא באמת להיות מסוגלת לעבוד זה המון כסף. אז?
הלוואות זולות (כולל מהאוניברסיטה), מגורים במעונות, עבודה בחופשות הקיץ, ולמי אכפת אם תסיימי בגרעון. את הרי תחזירי אותו (ועוד הרבה יותר).

מבינה.
בעצם, כתבתי למעלה שהשיקול הכלכלי אינו המרכזי (אבל בהחלט התייחסתי אליו יותר מאשר אל שיקולים אחרים, גם כי זו כן נקודה שמציקה לי וגם כי המלגה קצת מפתה. אבל לא, לא אחליט על סמך השיקולים הללו, מאמינה ומקווה שאסתדר).
יותר מזה - אני לא יכולה לדעת מה יהיה במהלך התואר ולאחריו. בשני המקצועות אפשר להתפתח למקומות טובים ומעניינים, למקומות מתגלמים כספית ולמקומות ש...פחות (בכל ההיבטים שהזכרתי). הדבר החשוב הוא שלשניהם יש פוטנציאל חיובי, גם בהיבט של עניין וגם בהיבט כלכלי.

 

[doc29]

כשאני למדתי רפואה אנשים עבדו בלי שום בעיה. רוב הסמסטר ממש לא חייבים להגיע (לפחות ב-3.5 שנים הראשונות). יש המון סטודנטים לרפואה שעובדים כמדריכי פסיכומטרי למשל. התואר עצמו לא יקר (~10K לשנה), שווה אולי לברר אופציה למעונות? אולי זה לא פופולרי כאן, אבל בעיניי לא נורא אם ההורים מסוגלים כמובן - לממן את השנים הראשונות. במצטבר זה ישתלם לך ולהם ולכולם.