התלבטות על הקצאת נכסים בשלב המשיכה

[נעם בלה בלה]

שלום לכולם,
אני עומד בפני שינוי מהותי בתזרים, שלמעשה יסמן את המעבר משלב החסכון והפרשה לתיק לשלב המשיכה (בתקווה - עדיין התיק יגדל עם תשואה, אבל אי אפשר לדעת).
אם המספרים חשובים אוכל להוסיף, אבל אני חושב שלא. לצורך העניין בתיק (ממוסה) יש הר של כסף שמושקע בקרנות מחקות סנופי. אני צריך למשוך כל חודש שליש אחוז מההר הזה, או במילים אחרות ארבעה אחוזים בשנה. מי מכם שכבר הגיע למעמד - מניח שפיק הברכיים שלי כרגע מוכר לו מאוד.

השאלה היא איך נכון לנהוג. מעוניין לשמוע בעיקר ממי שכבר נמצא בשלב הזה, אבל כמובן שהדיון פתוח לכולם.
אופציה 1: להשאיר הכל במניות, מתוך הבנה שהתיק הוא לטווח ארוך (אני עוד לא בן 40). היתרון - צמיחה לאורך זמן. החסרון - אין לי יכולת ממשית להקטין את הסכום הכספי שאני מתכנן למשוך כל חודש, בגלל התחייבויות ארוכות טווח (שכירות היא העיקרית שבהן). אם הסנופי יורד 50% מחר בבוקר, אני בבהלה אמיתית. זה אומר ששיעור המשיכה שלי עלה ל-8% שנתי.

אופציה 2: העברה של סכום מסוים* לקרנות כספיות, ומימוש שלהן אחת לחודש. זה אומר שלמשל אחת לשנה אני ממלא את מחסנית הכספיות, ויודע שלא משנה מה קורה בשוק אני מכוסה לשנה הקרובה. החסרון - שרירותי, מגן על חלק זניח מהתיק מפני ירידות, אובדן תשואה פוטנציאלית משמעותית מאוד לאורך החיים.

אופציה 3: מעבר לתיק ברמת סיכון הרבה יותר נמוכה, נניח 50% כספיות ו-50% סנופי. החסרון - צמיחה הרבה יותר נמוכה לאורך זמן, שהופכת את שיעור המשיכה שלי ללא בטוח.

דעות, מחשבות, ואיחולי הצלחה יתקבלו בברכה. תכל'ס - מרגש.

 

[FIYaacov]

כמה זמן הצורך במשיכה הזו?

 

[עידו ג]

קודם כל ברכות, בהחלט מרגש ופיק הברכיים מובן לחלוטין.
שנית, גילוי נאות - לא בשלב או קרוב לשלב.

בלי להיכנס לסכומים (של ההון הצבור), לכמה זמן אתה מתכנן למשוך 4%?
מהן ההכנסות וההוצאות החודשיות שלך והמקור שלהן? האם אתה מתחיל לקבל פנסיה כבר עכשיו, או מחכה לגיל מאוחר יותר (או לקיבוע זכויות)?
להבנתי אתה גר בדירה שאתה שוכר. האם יש דירה שאתה משכיר?
האם יש נכסים אחרים שתוכל להסתמך עליהם בעת צרה למעט מניות?
היכן הכסף מושקע? בברוקר/בנק ישראלי או בברוקר זר? מניח שאתה מכיר את נושא המכירה בשכבות, אם לא כדאי שתכיר. יכול להיות מאוד משמעותי במצבך.

אני חושב שהשאלות שלך הן בעיקר פסיכולוגיות - ולא נוכל לענות אליהן כי זה משתנה מאדם לאדם ורק אתה יכול לענות עליהן.
אולי כדאי לך לשקול ייעוץ מקצועי, יש כאן כמה תותחים בפורום שבהחלט יוכלו לסייע ואין צורך לנקוב בשמות

השנקל חסר הניסיון שלי:
אם אין נכס, הייתי מתחיל לכוון לנכס (יחיד).
תוכל לקבל תזרים (תזרים פטור ממס/או ברמת מיסוי תלוי מסלול בהתאם להכנסה וכדאיות) - יכול לתת לך תזרים להתבסס עליו ברגעי משבר בשוק ההון וגם הגנה מסוימת ממקרי קיצון.

בכל הקשור לתמהיל, קטונתי. אני באופן אישי הייתי נשאר ב100% מניות, אך קל מאוד להגיד בפוזיציה שאני נמצא בה וסביר שבפועל קשה יותר ליישם.
הייתי כן מנסה למזער תאונות מס ותכנון משיכה לטווח ארוך.

 

[קפיצת הדרך]

בתיק (ממוסה) יש הר של כסף שמושקע בקרנות מחקות סנופי.

כתבת ״בתיק הממוסה״.
האם יש ״תיקים״ אחרים? פנסיה/קה״ש/קופ״ג/נדל״ן?
אם אין כלום…. 4% נשמע לי קשוח. זה הגבול העליון של ה-״משיכה בטוחה״. ואתה גם אומר שזו משיכה ״קשיחה״ שאין לך ממש יכולת להקטין…

הבעיה העיקרית כאן זו חוסר הגמישות במשיכה.
עד כמה יש גמישות בחזרה לעבודה?

אם יש פנסיה, אז זה תלוי כמה כסף יש שם ומה יוצא אחוז המשיכה אם אתה כולל את כל התיק ההוליסטי.


לשאלתך,
לדעתי האישית, אם אין בתיק ההוליסטי (כלומר לא רק בתיק הממוסה) רכיבים ״סולידיים״ או לפחות לא קורלטיביים למניות (כמו נדל״ן נניח), נראה לי שיותר בטוח (גם רגשית אבל גם כהגנה מסוימת נגד רצף תשואות) לרדת ל- 75-70% מניות, לפחות בהתחלה. אם בעתיד התיק יגדל ואחוז המשיכה שלך ייקטן תוכל לאט לאט להחזיר את החלק הסולידי למניות.

האם אתה מתחיל לקבל פנסיה כבר עכשיו

הוא כתב שהוא עוד לא בן 40.
יש לו לפחות 20 שנה עד שהוא יוכל למשוך את הפנסיה (מלבד פיצויים ו/או הטריקים של @42 כמו מצב מסכנות, או משיכה עם ״קנס״)

 

[אביאל]

הדבר הכי חשוב בהשקעות זה לישון טוב בלילה.
אישית אני לא בפרישה אבל כן צריך כל כמה שנים למשוך כספים מהתיק.
התיק הוא 70% מניות ו30% אג"ח ממשלתי פלוס קרן חירום כספית.
כשאצטרך למשוך כסף מהתיק פשוט אמשוך באופן שמשאיר את התיק בהקצאה 70/30. גישה כזו פותרת את רוב הבעיות הפסיכולוגיות.
אם רוצים לשחק ברמת הסיכון אפשר להגדיל/להקטין את קרן החירום או להגדיל/להקטין את אחוז המניות או להגדיל/להקטין את אחוז המשיכה החודשי.
מאמין שמי שבא בגישה של "קודם כל לישון טוב בלילה ואחרי זה כל השאר" אז בסופו של דבר גם כל השאר מצליח לו.

 

[בת העמק]

אין לי יכולת ממשית להקטין את הסכום הכספי שאני מתכנן למשוך כל חודש

אבל אם התיק ימשיך לצמוח מעבר לנקודת הפתיחה של היציאה לפרישה (מזל טוב!), אז בהנחה שהסכום הוא די סטטי, הוא יהווה אחוז קטן יותר מהתיק.

אם הסנופי יורד 50% מחר בבוקר, אני בבהלה אמיתית.

גם אם הוא חזר לעצמו, או הקטין נפילה, תוך זמן קצר של שנה-שנתיים?
אם אתה מדמיין פאניקה של נפילה כזאת ללא עליה חזרה - אתה בפאניקה ולכן כדאי להתאים את ההשקעות למה שיעבוד לך פסיכולוגית (וגם לדמיין חזרה לעבודה, אפילו במקדונלדס ).

כתבת ״בתיק הממוסה״.
האם יש ״תיקים״ אחרים? פנסיה/קה״ש/קופ״ג/נדל״ן?

נכון, אם יש קרן פנסיה אז צריך לתכנן עד גיל הפנסיה מהתיק הממוסה, ותוספת פנסיה וקיצבת זיקנה לאחריה. ואם יש ירושות צפויות, להתחשב בהן גם.

 

[FIYaacov]

גם אם הוא חזר לעצמו, או הקטין נפילה, תוך זמן קצר של שנה-שנתיים?
אם אתה מדמיין פאניקה של נפילה כזאת ללא עליה חזרה - אתה בפאניקה ולכן כדאי להתאים את ההשקעות למה שיעבוד לך פסיכולוגית (וגם לדמיין חזרה לעבודה, אפילו במקדונלדס ).

בשלב הפרישה, נפילה גדולה בשוק היא לא רק עניין של פסיכולוגיה.
צריך לזכור שמחקר טריניטי הראה ב-4% מהמקרים פרישות כושלות, ומה שמאפיין אותם זה נפילות חזקות ו/או אינפלציה גבוהה ב-10 השנים הראשונות לפרישה, כך שהחשש שלו במקום. במקרים אלו לא מספיקה "בטן חזקה".

 

[בת העמק]

כך שהחשש שלו במקום. במקרים אלו לא מספיקה "בטן חזקה".

על 4% סיכון לא צריך לבנות מגדלי פאניקה, ואם החשש כבד - תמיד אפשר לחזור לעבוד במשהו ולממן זמנית את החיים.
אבל לפרוש בגיל 40 זה באמת חתיכת סיכון, ובמיוחד כשהפות"ש טוען לקשיחות בהוצאה החודשית. לדעתי, פרישה מוקדמת בלי גמישות היא בעייתית בכל מקרה.

 

[נעם בלה בלה]

תודה לכולם על התגובות והזמן.

כמה זמן הצורך במשיכה הזו?

חוזית/קשיח? שלוש שנים. אידיאלית? כל החיים. מי יודע אם שבוע הבא תיכנס בי משאית, או שעד שאגיע לגיל 90 תוחלת החיים תהיה 120.

אני לא בדיוק פורש. אני ממשיך לעבוד, אבל מגדיל הוצאות. כלומר אם עד עכשיו הכנסתי X וחייתי X-10 עכשיו אני הולך לחיות על X+10. בהמשך בהחלט יש תכניות לרדת באחוזי המשרה או לשנות כיוון, אבל יש לי יציבות כרגע ונחמד לי לעשות את מה שאני עושה. כלומר במקום פרישה מוקדמת, המשך עבודה והעלאת רמת החיים של המשפחה. להתכלב ולחסוך היה אחלה כשהייתי רווק, פחות עובד עם חמישה ילדים. פרישה מוקדמת היא דרך אחת להנות מהכסף, אבל בהינתן שאני ממש לא סובל בעבודה מרגיש לי שנכון יותר להשתמש בו כפי שציינתי בשביל להעלות את רמת החיים הכללית של המשפחה, שזה יתבטא בעיקר בהוצאות דיור ומסביב.

יש דירה יחידה בבעלות, מקבל שכירות וזה כבר כלול בתקציב החודשי שלי, כלומר המשיכה שלי לוקחת את זה בחשבון ותהיה מעל לזה. לכן אין פה הקטנת תלות בתשואת התיק (הממוסה, תכף ניגע בזה) - שהדירה מהווה כחצי ממנו (נקנתה ללא מינוף וללא חוכמה). הפער בין השכירות שאני מקבל לשכירות שאשלם הוא עצום - אשלם בערך כפול.

האם יש ״תיקים״ אחרים? פנסיה/קה״ש/קופ״ג/נדל״ן?

יש תיקים אחרים. ציינתי את הנדל"ן (שכבר כלול בחישוב), ויש קרנות השתלמות ופנסיה. הסכומים שם נחמדים לגילי אבל לא מספיקים בשביל לבנות עליהם כמקור בלעדי, אלא אם אני מתכנן להמשיך עד גיל פרישה. לצורך העניין בקרנות ההשתלמות יש כרגע סכום ששווה למשהו כמו עשרה חודשים שלי במונחי הוצאות.

הבעיה העיקרית כאן זו חוסר הגמישות במשיכה.
עד כמה יש גמישות בחזרה לעבודה?

אני מסכים, זה גם מה שמלחיץ אותי. כשיש משפחה מאבדים מהגמישות. לצורך העניין אם המצב יהיה חמור נוכל להגדיל הכנסות אבל זה לא יהיה קל להכניס סכומים גדולים. אנחנו מרוויחים קרוב לפוטנציאל שלנו, כלומר להגדיל הכנסות אומר לעבוד ביותר ממשרה מלאה, והרי כל המטרה זה לחיות חיים נוחים יותר, ולא להשתעבד לרמת חיים שאנחנו לא עומדים בה. הפער הפסיכולוגי שאני מנסה לסגור אצלי הוא בין ההכנסות הלגמרי ממוצעות לבין תיק ההשקעות המכובד. איכשהו ביחד זה אמור לאפשר הוצאות גדולות.

הדבר הכי חשוב בהשקעות זה לישון טוב בלילה.

גם אם הוא חזר לעצמו, או הקטין נפילה, תוך זמן קצר של שנה-שנתיים?

בקורונה לא מכרתי (וכשהיה אפילו הוספתי לתיק), אבל בהחלט לא היה לי כיף. אני זוכר לפחות שבוע אחד עם קשיים להירדם (קשה לראות היום בגרף מרוב שזה קטן, אבל אתם בטח זוכרים שהבורסה ירדה שליש בזמן מאוד קצר). ואז זה פגע לי רק ב"קופת החלומות", לא היו לי התחייבויות ממשיות על הצוואר. אני עד היום לא יודע להגדיר האם הייתי מעל או בתוך סיבולת הסיכון שלי. את מבחן השינה בלילה לא עברתי. את מבחן הלא למשוך כן עברתי בהצלחה.

בשלב הפרישה, נפילה גדולה בשוק היא לא רק עניין של פסיכולוגיה.

בגלל שלא מדובר בפרישה, תרחיש האימים שלי הוא לא להיות קשיש בלי כסף לתרופות או חשמל, אלא משהו שהוא כנראה פחות חמור גם אם הוא מרגיש מאיים - להסביר לבנות שצריך להצטמצם ולרדת ברמת החיים. זה משהו שמעולם לא עשיתי - עליתי מונוטונית כל החיים. עד כמה שזה נשמע דפוק מהצד, אנשים שעברו משברים כאלה אומרים שזה מאוד קשה ללכת אחורה. עם זאת, כפי שציינתי, ההתאמות האלה לא יוכלו להתבצע באופן מיידי. יש חוזה שכירות ארוך, יש ילדים במערכת החינוך, זה לא שמחר בבוקר אני אורז את הדברים ועובר למקום אחר.

אני חושב שהמחשבה על אובדן התשואה מ30% אג"ח כואבת לי יותר מאשר הפחד מהתרסקות המניות. ולכן אולי אשנה את התמהיל אבל בצורה קטנה יותר. אולי 85% מניות ו-15% כספיות (אלא אם יהיו דברים אטרקטיביים במעלה העקום, לא פוסל מח"מ ארוך יותר). אבל אז השאלה היא מה זה עושה לאותם 4% שיעקב הזכיר ולכמה זה עולה.

צריך לזכור שמחקר טריניטי הראה ב-4% מהמקרים פרישות כושלות

 

[קפיצת הדרך]

אני לא בדיוק פורש. אני ממשיך לעבוד, אבל מגדיל הוצאות. כלומר אם עד עכשיו הכנסתי X וחייתי X-10 עכשיו אני הולך לחיות על X+10. בהמשך בהחלט יש תכניות לרדת באחוזי המשרה או לשנות כיוון, אבל יש לי יציבות כרגע ונחמד לי לעשות את מה שאני עושה. כלומר במקום פרישה מוקדמת, המשך עבודה והעלאת רמת החיים של המשפחה. להתכלב ולחסוך היה אחלה כשהייתי רווק, פחות עובד עם חמישה ילדים. פרישה מוקדמת היא דרך אחת להנות מהכסף, אבל בהינתן שאני ממש לא סובל בעבודה מרגיש לי שנכון יותר להשתמש בו כפי שציינתי בשביל להעלות את רמת החיים הכללית של המשפחה, שזה יתבטא בעיקר בהוצאות דיור ומסביב

לדעתי זה לגמרי משנה את השאלה.
כי הדיון כאן, כמו שבעצמך כתבת, זה לא

להיות קשיש בלי כסף לתרופות או חשמל

אלא פשוט לחזור ולהצטמצם, במקרה היחסית נדיר

צריך לזכור שמחקר טריניטי הראה ב-4% מהמקרים פרישות כושלות,

שבו כל הכסף יגמר..

אז במקרה הזה אני מסכימה עם @בת העמק

על 4% סיכון לא צריך לבנות מגדלי פאניקה

חסכתם (כנראה) הרבה מאוד כסף.
כרגע אתם בשלב שבו אתם רוצים ליהנות מהכסף.
זה ממש לא שונה ממשפחה שמוציאה חלק משמעותי מהכסף שלה (ופעמים רבות זה אפילו כל הכסף שלה + מינוף) על בית שהיא רוכשת למגורים, אחרי שהם חסכו שנים רבות להון עצמי.

במקרה שלכם ההתחייבות היא כולה לשלוש שנים וגם זה לשכירות ולא למשכנתא שהיא הרבה יותר מחייבת (ועלויות היציאה הרבה יותר גבוהות).
נכון, זה יהיה מאוד לא נעים ולא כיף להצטמצם מחדש, אבל כאמור, הסיכוי שזה יקרה הוא כנראה לא מאוד גדול.

יחד עם זאת, לגבי השאלה

איך נכון לנהוג

מבחינת הקצאת הנכסים…
לפי מה שכתבת כאן

אני עד היום לא יודע להגדיר האם הייתי מעל או בתוך סיבולת הסיכון שלי. את מבחן השינה בלילה לא עברתי. את מבחן הלא למשוך כן עברתי בהצלחה.

אתה לא בסיבולת הסיכון שמתאימה לך…
אתה כבר יודע שאת מבחן השינה בלילה לא עברת.
השווקים היום בשיא. זה זמן מצויין לתקן את ההקצאה כך שתתאים לסיבולת הסיכון שלך.

אני חושב שהמחשבה על אובדן התשואה מ30% אג"ח כואבת לי יותר מאשר הפחד מהתרסקות המניות.

אני חושבת שאתה מקטין את הקושי/הכאב בהתרסקות.
במיוחד שזה כסף שאתה צריך על מנת להמשיך לשמור על רמת החיים החדשה שלכם.
אובדן תשואה בגלל 30% אג״ח, לא יהרוס לכם את החיים שאתם רוצים לעצמכם. התרסקות מניות כן.

אני לא אומרת שההקצאה של - 15% כספיות 85% מניות לא מתאימה לך.
אני רק אומרת שהטיעון להחלטה הזו לוקה.

אבל אז השאלה היא מה זה עושה לאותם 4% שיעקב הזכיר ולכמה זה עולה.

להבנתי, במחקר הראו שדווקא הקצאה מסוימת של אג״ח (לדעתי זה היה של 25% אג״ח, אבל לא בטוחה) הראתה 100% הצלחה במשיכה של 4%.
לא בטוחה שזה המצב גם כיום (המחקר בוצע לפני הרבה זמן ומאז יצאו מחקרים אחרים שהראו שאחוז המשיכה הבטוח צריך להיות כנראה נמוך יותר) אבל אם בכל זאת מסתמכים על מחקר טריניטי אז אולי ל- 100% מניות יש סיכוי גדול יותר להתעצם ולגדול יותר, אבל יש קצת פחות סיכוי לשרוד רצף תשואות.